חיים אטקין - שמאות מקרקעין רכוש וחקלאות

פתרונות יצירתיים, תוצאות יצירתיות. לראות את מה שכולם רואים, לחשוב את מה שאיש עוד לא חשב

 

בחינת כדאיות כלכלית

לפרטים ומידע נוסף, צור קשר או כתוב לנו אל office@etkin.co.il

שמאות והערכות שווי

לפרטים ומידע נוסף, צור קשר או כתוב לנו אל office@etkin.co.il

חוות דעת לבית המשפט

לפרטים ומידע נוסף, צור קשר או כתוב לנו אל office@etkin.co.il

סקירה שבועית

סקירה שבועית - כל מה שמעניין ועוד. אוספים ומנתחים את המידע עבורך. ההרשמה עם כתובת הדוא"ל שלך בתיבת ההרשמה בראש העמוד או בתחתיתו.

אודות imageאודות image
  1. יליד 1960, רס"ן במיל, חייל וקצין בצנחנים, בוגר קורסים והכשרות בתחומי וענפי איסוף ניתוח ועיבוד מידע ונתונים בחיל המודיעין.
  2. בעל למעלה מ- 38  שנות פרקטיקה עשירה וניסיון בעבודה מעשית כשמאי רכוש וכמומחה לנזקים ולתביעות רכוש וביטוח.
  3. 1986-1990 – ניהול והקמת משרד שמאים של חברת השמאות לוי יצחק בחיפה והצפון ועיסוק בסקרים, הערכות דירות, מבנים, תכולה, דברי ערך ותכשיטים.
  4. בעל משרד שמאים עצמאי החל משנת 1990 ועד היום.
  5. עוסק בשמאות מקרקעין, מבנים, תכולה וציוד בעבור מגוון רחב של חברות, גופים פרטיים, מוסדיים וממשלתיים.
  6. הערכות לצרכי ביטוח ושומת נזקי רכוש לקבלת תגמולי ביטוח מחברות ביטוח וגופים אחרים בגין נזקי רכוש, אש, פריצה, נזקי טבע, שיטפון והצפה.
  7. שמאי מטעם מס רכוש במלחמת לבנון השנייה וצוק איתן ועריכת שומות לנזקי רכוש כתוצאה מפעולות איבה ומלחמה.
  8. מרצה במכללה לביטוח, מטעם איגוד חברות הביטוח, במכללה למנהל, אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת חיפה.
  9. מרצה בכיר להכשרת שמאי רכוש ושמאי ביטוח.
  10. מומחה בתחום הערכת רכוש , מבנים ותכולה כולל תכשיטים ודברי אמנות.
  11. מומחה בתחום ניתוח פוליסת הביטוח והכיסוי הביטוחי בפוליסות הרכוש בכלל ונזקי רכוש במסגרת ביטוח חבות וצד ג'.
  12. מתן שרותי ליווי ופיקוח בניה ושיקום מבנים לאחר נזקים.
  13. שמאי מקרקעין מוסמך מחזיק ברישיון מס' 4961529 של משרד המשפטים.
  14. מומחה לירידות ערך מבנים מנזקים, ליקויים, מטרדים, פגמים, מפגעים ומומים.
  15. מייסד ובעלים של בית שמאי-בית הספר לפרקטיקה שמאית וארגון השמאים המומחים ומעריכי השווי הבלתי תלויים בישראל.
  16. מייסד ובעלים של ויאז'ה (מחיר למזדקן) - תכנית הפנסיה לחסרי פנסיה. הופכים את הנדל"ן לקרן לקבלת מזומן.
  17. מחברם של מדריכים וספרים מקצועיים הנמצאים בשימוש מערכת בתי המשפט, עורכי הדין, שמאים ואנשי נדל"ן : המדריך לקבלת פיצויים בעקבות נזקי מים,  המדריך לבדיקה טרום רכישה,  תורת השמאות, בועת נדל"ן, הנמכר גם כספר נפרד,  קוֹדֶקְס הַשַּׁמָּאוּת - חוקים, פקודות, כללים, תקנות, פסיקה וכלים לענפי שַׁמָּאוּת הָרְכוּשׁ הַחַקְלָאוּת וְהַסִּקּוּר בישראל, אוגדן דּוּחוֹת אֶפֶס - כללים וכלים מעשיים לעריכת דּוּחוֹת אֶפֶס, יְרִידַת עֵרֶךְ לֶמְקַרְקְעִין - כללים, פסיקה וכלים מעשיים לקביעת שיעור הפגיעה מנזקים, מפגעים, מטרדים, פגמים, מומים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית, והספר בועת נדל"ן שנדחס לקובץ דיגיטלי.
  18. מומחה מטעם מערכת בתי המשפט ועורך חוות דעת מומחה לבתי המשפט בתחומי המקרקעין, הרכוש ותביעות ביטוח רכוש, בכלל זה גם ירידות ערך למקרקעין מנזקים מפגעים מטרדים מומים וליקויים.
23Apr

בפוסט הבלוג הזה, אנחנו בוחנים את השאלה מה זה אומר באמת להתקדם בעבודה ואיך אובדן החזון האישי יכול להשפיע על הצלחה וקריירה. ננסה להבין איך ניתן להחזיר אופק ותקווה למי שמרגיש שהוא סטה מהדרך.

"ואם אני יעבוד זה יקדם אותי?" ... אובדן אופק חזון ותקווה מוביל את הצעירים לחיות מהיד לפה, הם חיים את הרגע ודי בצדק יש לומר

המשמעות הכלכלית של התופעה שבה צעירים אינם משתתפים בכח העבודה ויש ביקור לעובדים ומחסור גדול מד של עובדים (כי הם לא מוכנים לעבוד בשכר המוצע להם)

 דוח האוצר מיום 21.4.2025 על הירידה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה 

 ודוח הלמ"ס מיום 22.4.2025 על היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל בחודשים אוקטובר-דצמבר 2024 ושנת 2024 על פי ניתוח משולב של נתוני סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות

התופעות האלו מייצגות את הנפגעים במעגל השלישי של בועת הנדל"ן וההשלכות הכלכליות על כלל המשק - מנוע אינפלציוני

ניתן (וצריך) לראות בירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים גם סימפטום של תופעה עמוקה יותר: אובדן תקווה, חוסר אמון בעתיד, ותחושת ניכור כלפי שוק העבודה.

ניתוח מעמיק – "שוק שאין טעם להילחם בו":

1. פער בין מאמץ לתגמול:

צעירים רואים איך הוריהם עבדו קשה – ועדיין לא מסוגלים לעזור להם לרכוש דירה. הם רואים שכר נמוך, שוק דיור חסום, יוקר מחיה מרקיע, ובמקביל – מנופאים משתכרים כפול מהם.

מסר פנימי מתעצב אצלם:“אם כל זה לא עוזר – בשביל מה לעבוד?”

2. תחושת מיאוס ממערכת כלכלית לא שוויונית:

כשצעיר רואה סביבו "קבלן פושט רגל" שמקבל אשראי במיליונים, ואילו הוא – בקושי מקבל הלוואה ללימודים – נבנית אצלו תחושת חוסר ערך של עבודה ישרה.

המסר שהמערכת משדרת הוא לא "תשקיע ותצליח", אלא "תתחכם ותהיה מקושר".

3. שוק העבודה נתפס כמרמה מתמשכת:

רבים מהמשרות הזמינות הן בשכר מינימום, בלי ביטחון תעסוקתי, ובלי אופק.

במקום מוביליות – יש דינמיקה של הישרדות. במצב כזה, חלק מהצעירים פשוט מוותרים מראש.

4. פער בין השכלה לבין שוק העבודה:

צעיר לומד תואר, יוצא לשוק ומגלה שאין ערך לידע שצבר. זהו פער מבני שמייצר תסכול – ולפעמים שבר פסיכולוגי: "עבדתי לפי החוקים – זה לא עבד"


זווית סוציולוגית: אובדן האמון כהשתמטות פסיבית

לא מדובר רק בעצלות או אפאתיה – אלא לעיתים קרובות באקט של התנגדות שקטה.

עבודה נתפסת כחלק ממשחק שלא ניתן לנצח בו. לכן, הוויתור על השתתפות הוא סוג של מחאה פסיבית.


אם המדינה תתמקד רק בהכשרות ותמריצים טכניים, היא תפספס את לב הבעיה: אין פה רק חוסר מיומנות – אלא חוסר תקווה.

וזה כבר מצריך טיפול עומק – בשיח, במדיניות, ובמסר שהחברה שולחת לדור הבא.

לא "עצלות", אלא חוסר תקווה: למה צעירים מפנים עורף לשוק העבודה?הירידה הדרמטית בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה בישראל – במיוחד בגילאי 18 עד 34 – אינה מוסברת רק בלימודים או בנתונים דמוגרפיים. מאחורי המספרים מסתתר תהליך עמוק יותר: אובדן האמון בעתיד הכלכלי. עבור צעירים רבים, העבודה אינה נתפסת עוד כמסלול לשיפור מצבם, אלא כמלכודת – מאמץ רב, תגמול נמוך, ושום אופק אמיתי לרכישת דירה או לחיים בכבוד. כשהתשואה על עבודה ישרה מתנדפת, וכשהפער בין עמל לתוצאה הולך ומתרחב, לא מעט צעירים בוחרים פשוט לא להשתתף. זו אינה עצלות – זו אמירה חברתית אילמת: "אם המשחק מכור – למה לשחק?"

"לא עצלנות – אלא חוסר תקווה": על הנסיגה החרישית של צעירי ישראל משוק העבודה

דו"ח שפרסם באפריל 2025 אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף מגמה מדאיגה: שיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה – במיוחד בגילאי 18 עד 34 – נמצא בירידה מתמשכת. בעוד שבקרב גילאי העבודה המרכזיים (25–64) נרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות בעשור האחרון, דווקא הדור הצעיר בוחר לצאת מהמשחק.לכאורה, חלק מהירידה מוסבר בגידול במספר הלומדים. אך בחינה עמוקה יותר – כולל הסתכלות על "השתתפות רחבה" הכוללת גם לימודים במוסדות טכנולוגיים ואקדמיים – מצביעה על כך שגם אז נרשמת ירידה ברורה, בעיקר בקרב גברים מהמגזר הערבי והחרדי. המשמעות: מדובר בתופעה חברתית-כלכלית עמוקה, ולא רק במספרים.

כשהשוק משדר: אין טעם להתאמץ

רבים ממהרים לייחס את ההשתמטות של צעירים מהעבודה ל"אפאתיה" או "עצלות". אך זו טעות חמורה. מה שהנתונים לא אומרים – אבל המציאות כן – הוא שצעירים פשוט איבדו אמון בכך שלעבודה יש ערך אמיתי.הם רואים את שכר המינימום, את הדירות שברחו הרחק מהישג יד, את פערי ההזדמנויות, ואת ה"שיטה" שמתגמלת קשרים ולא כישורים. הם לומדים, מתאמצים – ואז מגלים ששוק העבודה לא רק שאינו מחבק אותם – אלא אף דוחה אותם לתפקידי שוליים, נטולי אופק.זו לא בחירה מתוך נוחות, אלא מתוך יאוש:

"אם זה לא משנה כמה אתאמץ – למה שאנסה בכלל?"

השלכות כבדות – בטווח הארוך

הדו"ח מזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של המשך מגמה זו: ירידה עתידית בכוח העבודה, פגיעה בפריון ובצמיחה, ופערי שכר שיילכו ויתרחבו. אם צעירים נכנסים מאוחר לשוק – או לא נכנסים כלל – הם יאבדו שנות ותק קריטיות, ולא יצליחו להשתלב באמת.והבעיה עוד עמוקה יותר: קצב גידולן של קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים (בפרט חרדים וערבים) מהיר במיוחד בקרב הצעירים. המשמעות – שמגמות ההדרה הכלכלית לא רק משמרות את עצמן, אלא גם מחריפות.

הפתרון? לא רק כלים – אלא חזון

המדינה לא תוכל להחזיר צעירים לשוק העבודה רק דרך קורסים או תמריצים נקודתיים. אם לא ייווצר אופק של תקווה אמיתית, של אמון שהמאמץ ישתלם – שום הכשרה לא תעזור.צריך לשדר לצעירים שווה לעבוד – לא רק כי זו חובה – אלא כי זה משתלם, כי זה אפשרי, כי זו דרך לצמיחה אישית ולא רק לשרידות. בלי זה, המגמה תמשיך – גם אם תוסתר היטב מתחת לממוצעים סטטיסטיים "מעודדים".

הנתונים המוצגים בדו"ח הלמ"ס שפורסם באפריל 2025, המתארים את הירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה, מתיישבים עם התובנות שהצגת. הדו"ח מצביע על ירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים, במיוחד בגילאי 18–34, כאשר חלק מהירידה מוסבר בעלייה בלימודים, אך גם לאחר הרחבת ההגדרה הכוללת לימודים אקדמיים וטכנולוגיים, ניכרת ירידה בפועל. הירידה מתרחשת בעיקר בקרב גברים, במיוחד מהמגזר הערבי והחרדי, ומיוחסת גם לגידול היחסי של אוכלוסיות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים.הסבר אפשרי נוסף לירידה זו הוא תחושת חוסר תקווה ואובדן אמון בעתיד הכלכלי בקרב צעירים. רבים מהם עשויים לחוש שהמאמץ להשתלב בשוק העבודה אינו משתלם, בשל שכר נמוך, יוקר מחיה גבוה, וקושי ברכישת דירה. תחושות אלו עשויות להוביל לוויתור על השתתפות בשוק העבודה, לא מתוך עצלות, אלא מתוך תחושת ייאוש.לכן, הנתונים מהדו"ח תומכים בתובנה שהירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה אינה נובעת רק משיקולים טכניים או דמוגרפיים, אלא גם מתחושות עמוקות של חוסר תקווה ואובדן אמון במערכת הכלכלית.

אז מה בעצם קורה עם הצעירים ועבודה בישראל?

יש שני מסמכים חשובים שאומרים דברים דומים, רק מזוויות קצת שונות.


מסמך ראשון – של משרד האוצר:

מסתכלים על השנים האחרונות ורואים משהו מוזר:

  • אנשים בגילאי 25 עד 64 – עובדים יותר.
  • אבל הצעירים (בני 18 עד 34) – עובדים פחות.

ואז שואלים למה?בהתחלה חשבו שזה בגלל שהם לומדים יותר. אבל גם אחרי שבודקים את זה – עדיין רואים שיש ירידה.

ובמיוחד – אצל גברים ערבים וחרדים.אז מה המסקנה?כנראה שיש הרבה צעירים שמרגישים "מה זה כבר יעזור לי לעבוד?"

  • השכר נמוך.
  • הדירות יקרות בטירוף.
  • וגם אם תלמד ותעבוד – זה לא אומר שתצליח.
    אז הם פשוט מוותרים מראש. וזה מסוכן לכלכלה בעתיד.

מסמך שני – של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה):

הם בדקו כמה מקומות עבודה פנויים יש, וכמה אנשים מחפשים עבודה באמת.

וגם פה רואים משהו דומה:

  • לא חסרים עבודות.
  • אבל פחות צעירים באים לחפש עבודה.

אז גם הלמ"ס מרמזת שיש כאן בעיה:

זה לא שאין עבודה – אלא שאין חשק, ואין אמונה שזה שווה את זה.


ובקיצור:

  • יש עבודות.
  • יש צעירים.
  • אבל הם לא נפגשים.
    למה? כי הרבה צעירים מרגישים שהמשחק "מכור" – ושאין טעם להתאמץ אם אי אפשר להתקדם באמת.

 אם יש כל כך הרבה משרות פנויות וכל כך הרבה אנשים לא עובדים אז זה אבטלה  סמויה?


זו שאלה הנוגעת בדיוק ללב הוויכוח בין אבטלה גלוית ל-אבטלה סמויה ולתופעה הרבה יותר רחבה: אי התאמה מבנית בין ביקוש להיצע בשוק העבודה.
הנה הסבר ברור לפי מושגים מדויקים:

1. אבטלה גלויה (Registered/Visible Unemployment):

אלו אנשים שמוגדרים כמובטלים לפי הלמ"ס, כלומר:
  • אין להם עבודה.
  • הם חיפשו עבודה באופן אקטיבי בשבועות האחרונים.
  • הם זמינים להתחיל לעבוד מיידית.
אלה "נראים" בסטטיסטיקה.

2. אבטלה סמויה (Hidden/Discouraged Unemployment):

כאן מדובר באנשים:
  • שלא עובדים.
  • ולא מחפשים עבודה בכלל, לרוב כי ויתרו מראש – לא מאמינים שימצאו משהו שמתאים להם.
הם לא נספרים כמובטלים – ולכן המספר הרשמי נמוך ממה שקורה בפועל.
זוהי הבעיה העמוקה בישראל כרגע עם צעירים – במיוחד בקרב גברים מהמגזרים החרדי והערבי.

3. אז למה יש כל כך הרבה משרות פנויות – ועדיין הרבה לא עובדים?

כי מדובר בבעיה של אי התאמה:
  • יש משרות – אבל בשכר נמוך, בלי אופק, או בדרישות לא ריאליות.
  • יש אנשים – אבל בלי המיומנויות המתאימות, או בלי מוטיבציה בכלל.
  • והרבה מהצעירים לא מאמינים שהמשרות האלה יביאו אותם לשום מקום.
למשל:
  • 3,000 משרות פנויות למלצרים → לא רלוונטי למי שלמד תואר במדעי המדינה.
  • 1,500 משרות בהיי-טק עם דרישות ניסיון של 5 שנים → לא רלוונטי לבוגר טרי.

המסקנה?

האבטלה הסמויה בישראל – במיוחד בקרב צעירים – היא לא סתם "בעיה זמנית".
זו עדות למשבר עומק באמון בשוק העבודה ובערך של עבודה כשלעצמה.אם תרצה – אוכל להכין לך תרשים זרימה שממחיש את הקשר בין אבטלה סמויה, אי התאמה, ואובדן תקווה. מעניין אותך?

התופעה הזו, והיא גם עולה מהדו"חות של משרד האוצר והלמ"ס, עונה באופן מדויק להגדרה של אבטלה סמויה.

הגדרה מקצועית: אבטלה סמויה (Discouraged Workers / Hidden Unemployment)

אלו אנשים שמסוגלים ורוצים לעבוד, אבל חדלו לחפש עבודהבגלל אחת או יותר מהסיבות הבאות:
  • חוסר אמון שימצאו עבודה מתאימה.
  • ניסיון עבר כושל בחיפושי עבודה.
  • תחושת חוסר ערך או תגמול נמוך מהעבודה המוצעת.
  • חסמים חברתיים, תרבותיים, גאוגרפיים או נפשיים.
הם לא נספרים כמובטלים – כי הם לא נרשמים בלשכות התעסוקה או לא מצהירים על חיפוש אקטיבי.
ולכן, לכאורה, שיעור האבטלה נמוך – אבל בפועל הרבה מאוד אנשים לא עובדים.

ומה שקורה בישראל עכשיו?

  • הצעירים לא עובדים.
  • הם לא מחפשים עבודה.
  • הם לא מאמינים שזה יעזור להם.
  • והם לא נרשמים כמובטלים.
כלומר – זו אבטלה סמויה קלאסית.ולכן חשוב להבין:
המספרים היפים של "שיעור השתתפות יציב" או "שיעור אבטלה נמוך" מסתירים מתחתם הר געש של ניכור, ייאוש ונטישה פסיבית.


הנה טבלה ברורה שמסכמת את סוגי האבטלה הרלוונטיים – כולל ההגדרה, הסימנים, ואיך הם נמדדים:

סוג אבטלההגדרה מקצועיתמי נחשב?האם נרשם בסטטיסטיקה הרשמית?הסיבות הנפוצותדוגמה מהמציאות בישראל
אבטלה גלויהאדם שלא עובד, מחפש עבודה באופן פעיל וזמין לעבודהכןכןפיטורין, סיום חוזה, כניסה לשוקאדם שפוטר מהייטק ומחפש עבודה דרך לינקדאין
אבטלה סמויהאדם שלא עובד, אבל גם לא מחפש עבודה – כי איבד תקווה או חושב שאין טעםלאלאייאוש, חוסר מוטיבציה, אי התאמה למשרותצעיר חרדי שלא למד ליבה, לא מוצא עבודה ולא מנסה לחפש
תת-תעסוקהאדם שעובד במשרה חלקית או זמנית – אך רוצה ויכול לעבוד יותרחלקיתחלקית (לפי שאלות ספציפיות)מחסור במשרות טובות, אילוצים זמנייםעובדת סוציאלית שעובדת ב-2 חצאי משרות בשכר מינימום
אבטלה מבניתיש משרות ויש מובטלים – אבל אין התאמה ביניהםכןכן/לא (תלוי בשילוב)כישורים לא רלוונטיים, שוק משתנהצעיר שלמד קולנוע ואין לו עבודה כי אין דרישה באזור מגוריו
אבטלה מחזוריתנובעת ממיתון או האטה זמנית במשקכןכןירידה בפעילות כלכליתגל פיטורים בהיי-טק בעקבות ירידה בהשקעות
אבטלה מרצוןאדם שלא עובד – מתוך בחירה חופשית (לא מחפש עבודה כי לא רוצה לעבוד)לאלאחופשה יזומה, מעבר, טיפול בילדיםסטודנט שלוקח הפסקה מהעבודה כדי ללמוד בשנה א'

תובנה מרכזית:

הבעיה המרכזית כרגע בישראל היא שילוב של אבטלה סמויה ואבטלה מבנית בקרב צעירים.

לא שאין עבודות – אלא שהם לא רואים סיבה לנסות. והמערכת לא יודעת איך לשכנע אותם אחרת.



22Apr

בפוסט זה נבחן את התופעה של תשואה שלילית בשוק הנדל"ן. נבין איך ומתי היא מתרחשת, ונציג דרכים להתמודד עם מצבים כאלו, כולל עצות מה לעשות ולא לעשות. תשואה שלילית בנדל"ן: כשהמשקיע מסבסד את הדייר - כיצד מחשבים?

תשואה שלילית בנדל"ן: 🔻 כשהמשקיע מסבסד את הדייר

מהספר בועת נדל"ן

מהי תשואה שלילית?

תשואה שלילית מתרחשת כאשר ההוצאות השוטפות על נכס עולות על ההכנסות שהוא מייצר. במילים פשוטות, בעל הנכס מוציא יותר כסף מדי חודש (על משכנתא, מיסים, תחזוקה ועוד) מכפי שהוא מקבל משכר הדירה. במצב כזה, הדייר למעשה נהנה מסבסוד – הוא משלם פחות ממה שעולה להחזיק את הנכס.

דוגמה מספרית

נניח שבעל דירה בתל אביב משלם:

  • משכנתא חודשית: 5,000 ₪
  • ארנונה: 500 ₪
  • ועד בית: 300 ₪
  • תחזוקה ותיקונים: 200 ₪

סה"כ הוצאות חודשיות: 6,000 ₪אם שכר הדירה החודשי הוא 5,000 ₪, בעל הנכס מסבסד את הדייר ב-1,000 ₪ מדי חודש.

מדוע משקיעים מחזיקים נכסים בתשואה שלילית?

  1. ציפייה להשבחת ערך: האמונה שערך הנכס יעלה בעתיד, ועליית הערך תפצה על ההפסד השוטף.
  2. יתרונות מס: במדינות מסוימות, הפסדים מנדל"ן ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות אחרות.
  3. חוסר ברירה זמני: שינויים בשוק עשויים להוביל לתשואה שלילית זמנית, והמשקיע מעדיף להחזיק בנכס מאשר למכור בהפסד.
  4. קניית זמן: המשקיע מוכן לספוג הפסד חודשי כדי להמתין לשיפור בתנאי השוק.

הסכנות שבתשואה שלילית

  1. סימן לבועה: כאשר משקיעים רבים מוכנים לקנות נכסים בתשואה שלילית בציפייה לעליית ערך, זה עלול להצביע על בועה בשוק הנדל"ן.
  2. עומס כלכלי: הסבסוד החודשי של הדייר יכול להפוך לנטל כבד על בעל הנכס.
  3. תלות בעליית ערך: אם עליית הערך המצופה לא מתממשת, בעל הנכס עלול למצוא את עצמו עם נכס שמפסיד כסף ולא ניתן למכירה ברווח.
  4. מלכודת פסיכולוגית: קשה פסיכולוגית למכור נכס בהפסד, מה שעלול להוביל להחלטות לא רציונליות.

האם זו תופעה חדשה?

לא. תשואה שלילית היא תופעה שחוזרת על עצמה בשווקי נדל"ן "חמים" לאורך ההיסטוריה. היא הופיעה לפני בועת הנדל"ן בארה"ב ב-2008, ונצפתה בערים יקרות כמו לונדון, ניו יורק, ונקובר וסן פרנסיסקו בעשורים האחרונים.בישראל, התופעה מתרחבת בשנים האחרונות, במיוחד באזורי ביקוש כמו תל אביב והסביבה, שם מחירי הנדל"ן עלו בקצב מהיר יותר מאשר שכר הדירה.

מה זה אומר על שוק הנדל"ן?

שוק נדל"ן בריא אמור להציע תשואה שוטפת חיובית למשקיעים. כאשר תשואה שלילית הופכת לנורמה, זה מעיד על אחת משתי אפשרויות:

  • שוק ספקולטיבי: המשקיעים מתעלמים מהכלכלה הבסיסית של הנכס ומסתמכים על עליות מחירים עתידיות.
  • חוסר איזון עמוק: קיים פער גדול מדי בין מה שאנשים מוכנים לשלם כדי לקנות דירה לבין מה שהם מוכנים לשלם כדי לשכור אותה.

בשני המקרים, זהו מצב לא בריא שעלול להוביל לתיקון בשוק – או דרך ירידת מחירי הנכסים, או דרך עליית שכר הדירה.

מה לעשות אם אתם בעלי נכס בתשואה שלילית?

  1. בחינה מחודשת של ההנחות: האם באמת סביר שהנכס יעלה בערכו מספיק כדי לפצות על ההפסד השוטף?
  2. שקילה של העלאת שכר הדירה: אם השוק מאפשר זאת, אולי כדאי לשקול העלאת שכר הדירה כדי להגיע לפחות לאיזון.
  3. צמצום הוצאות: בדקו אם ניתן להוריד את העלויות השוטפות – מימון מחדש של המשכנתא, הורדת עלויות תחזוקה וכדומה.
  4. שקילה של מכירה: לפעמים, הדבר הנכון ביותר הוא לצאת מההשקעה, במיוחד אם אתם לא רואים סיכוי ממשי לשיפור בטווח הקרוב.

סיכום

תשואה שלילית בנדל"ן היא מצב שבו בעל הנכס למעשה מסבסד את הדייר שלו. בעוד שלעתים זו אסטרטגיה מכוונת ומחושבת, במקרים רבים זהו סימן אזהרה – הן ברמה האישית והן ברמת השוק הכללית. הבנת התופעה והשלכותיה חיונית לכל מי שמשקיע או שוקל להשקיע בנדל"ן בתקופה זו. בסופו של יום, השקעה בנדל"ן צריכה להיות מבוססת על חישובים כלכליים איתנים, לא על תקוות ואמונות. כשבעלי נכסים רבים מדי מוכנים לסבסד את הדיירים שלהם בציפייה לעליית ערך עתידית, זהו סימן ברור שכדאי להיזהר ולבחון היטב את כדאיות ההשקעה.

הגרף שלפניך ממחיש את הפער ההולך ומתרחב בין תשואת השכירות הממוצעת לבין הריבית הממוצעת על משכנתאות בישראל בעשור האחרון:🔻 המגמה הברורה:

  • התשואה השוטפת על נכסי נדל"ן הולכת ויורדת בהתמדה – מ־3.5% ב־2015 ל־2.4% ב־2025.
  • במקביל, הריבית על משכנתאות מזנקת – מ־2.5% בשנת 2020 (שיא הקורונה) ל־5.5% בשנת 2025.

🔴 משמעות כלכלית: זהו מצב בו "העלות של הכסף" גבוהה משמעותית מהרווח התפעולי – או במילים אחרות: כל שקל שמושקע בנדל"ן שואף להפסד תזרימי, אלא אם יש עליית ערך – שהיא ספקולטיבית.

Here's the corrected chart in English, showing the growing gap between average rental yield and average mortgage interest rate in Israel from 2015 to 2025. Let me know if you'd like a table showing the year-by-year spread or a second chart with net effective yield (after mortgage interest).


 "אם רוכש מוכן לשלם היום מחיר גבוה כי הוא חושב, חושש או מאמין שמחר המחיר יהיה גבוה יותר, זו בועה."

 "אם משקיע, מוכן לשלם היום מחיר גבוה כי הוא מאמין שהוא ימכור במחיר גבוה יותר - זו בועה"


תשואה שלילית בנדל"ן היא מצב שבו בעל הנכס למעשה מסבסד את הדייר שלו. בעוד שלעתים זו אסטרטגיה מכוונת ומחושבת, במקרים רבים מדובר בתמרור אזהרה — הן עבור המשקיע הפרטי והן לגבי מצב השוק בכללותו. השקעה כלכלית צריכה להתבסס על תשואה תזרימית סבירה, ריבית מימון ברת היגיון, ושיקולים ריאליים. כאשר החישוב הכלכלי מפנה את מקומו לאמונה או לפחד — זו כבר לא השקעה, אלא ספקולציה.

כאשר רוכש מוכן לשלם היום מחיר גבוה, רק כי הוא חושב, חושש או מאמין שמחר המחיר יהיה גבוה יותר — זו בועה.
כאשר משקיע מוכן לרכוש נכס בתשואה שלילית מתוך הנחה שהוא ימכור בעתיד במחיר גבוה יותר — זו בועה בריבוע.

שוק נדל"ן בריא מציע תשואה חיובית וודאות יחסית.

שוק שבו בעלי נכסים מוכנים לסבסד את הדיירים מתוך תקווה – הוא שוק שמזמין תיקון, ולעיתים גם קריסה.

להלן תחשיב מלא של שיעור וסכומי הסבסוד בפועל לדירה שנרכשה ב־4 מיליון ש"ח, ומניבה שכר דירה של 8,000 ש"ח בחודש:

פרמטרערך
מחיר רכישה4,000,000 ₪
שכר דירה חודשי8,000 ₪
החזר חודשי על משכנתא (משוער)10,000 ₪
תיקונים, ביטוח ותחלופת דיירים
סה"כ הוצאה חודשית10,000 ₪
תשואת שכירות ברוטו שנתית2.40%
הפסד חודשי בפועל (סבסוד הדייר)2,000 ₪
שיעור סבסוד מתוך שכר הדירה25%
סבסוד שנתי מצטבר24,000 ₪


* התחשיב בטבלה איננו כוללת תיקונים, עלויות ביטוח, פינוי דייר ותקופה של החלפת דיירים והוצאות אחרות כמו מיסוי מעבר לתקרת הפטור.

.' משמעות כלכלית:
במקרה זה, בעל הדירה מסבסד את הדייר שלו בכ־2,000 ש"ח (ויותר) בכל חודש, שהם 25% מהשכירות.
זו השקעה שבה לא רק שהתשואה נמוכה משמעותית מהריבית, אלא גם שהיא מפסידה בפועל תזרימית כל חודש – אלא אם כן מתרחשת עליית ערך עתידית מהותית.


מקרה אמיתי: רכישת דירה 1,250,000 שכר דירה 3,500 ש"ח - דירה ברחוב קרן היסוד 70 בקרית ביאליק.

להלן תחשיב הסבסוד החודשי לדירה שנרכשה ב־1,250,000 ש"ח, מושכרת ב־3,500 ש"ח לחודש, עם מימון של 70% לתקופה של 25 שנה בריבית שנתית של 5.5%, כאשר השוכר משלם את הארנונה והוועד:

פרמטרערך
החזר חודשי על המשכנתא5,373 ₪
הוצאה חודשית כוללת5,573 ₪
שכר דירה חודשי3,500 ₪
סבסוד חודשי בפועל2,073 ₪
סבסוד שנתי מצטבר24,879 ₪
תשואה ברוטו (לפני הוצאות)3.36%
שיעור סבסוד מתוך שכר הדירה59.24%

🔴 מסקנה:

במקרה זה, המשקיע מסבסד יותר ממחצית מדמי השכירות כל חודש. ההשקעה אינה מייצרת תזרים מזומנים חיובי, והתלות בעליית ערך עתידית היא מהותית.


כדי להגיע לנקודת איזון תזרימית — כלומר, לא להפסיד כסף בכל חודש — שכר הדירה הנדרש עבור הדירה שרכשת ב־1,250,000 ש"ח (עם מימון 70% בריבית 5.5% ל־25 שנה) הוא: 5,573 ₪ לחודש. כל שכר דירה שהוא נמוך מכך, משמעו שהמשקיע מסבסד את הדייר.

גם ברכישה עם הון עצמי זו עדיין תשואה שלילית


זה בדיוק ההבדל בין תשואה תזרימית (הנראית על פני השטח) לבין תשואה כלכלית אמיתית, שמתחשבת בעלות האלטרנטיבית של ההון.

נפרט:

אם משקיע רוכש דירה ב־1.25 מיליון ש"ח במימון עצמי:

  • הוא מקבל תזרים מזומנים חיובי של 3,300 ש"ח לחודש
  • תשואה ברוטו: 3.36%
  • נשמע חיובי, נכון?

אבל מה קורה אם הוא מוותר על הדירה ומשקיע את אותם 1.25 מיליון ש"ח באפיק אחר?

נניח:
  • אג"ח ממשלתי צמוד מדד ל-10 שנים: תשואה של 3.8% נטו
  • קרן ריט או תיק סולידי מנייתי: 5%–7% לשנה
בהשוואה:
אפיקתשואה ריאלית צפויהתזריםנזילותתחזוקה
דירה במימון עצמי~0.3% ריאליכןנמוכהנדרשת
אג"ח ממשלתי~3.8% ריאליכןגבוההאין
קרן ריט5%–7%כןגבוההאין

🧨 ומה המסקנה הכלכלית?

גם במימון עצמי, כאשר התשואה מהשכרה נמוכה מתשואת האלטרנטיבה הבטוחה,
המשמעות הכלכלית היא תשואה שלילית ריאלית ביחס לחלופה.
זו לא רק תשואה נמוכה — זו הפסד הזדמנות של אלפי שקלים בשנה, וזו המשמעות האמיתית של תשואה שלילית כלכלית.

אג"ח 3.8 זה מאד נמוך

:
 אג"ח צמוד מדד בתשואה של 3.8% היא אמנם האלטרנטיבה חסרת הסיכון (risk-free rate), אבל היא רף תחתון בלבד. משקיע פרטי אינו חייב להסתפק בזה, ויש אלטרנטיבות רבות שמציעות תשואה גבוהה משמעותית — ועדיין עם סיכון סביר ונזילות גבוהה.

🔍 אז מה כן נחשב אלטרנטיבה כלכלית ראויה ב־2025?

אפיק השקעהתשואה צפויה ריאליתסיכוןנזילותתחזוקה
אג"ח ממשלתי~3.8%אפסימלאהאין
פק"מ בנקאי~4.2% (נומינלי)נמוךגבוההאין
אג"ח קונצרני בדירוג גבוה4%–5%בינוניגבוההאין
קרן ריט מניבה (ישראל / ארה"ב)5%–7% (תשואה תזרימית)בינוניגבוההאין
מניות דיבידנד (Value)6%–8% כולל עליית ערךבינוני–גבוהמלאהאין
תיק מנוהל סולידי5%–6% (ריאלי)בינוניגבוההאין
השקעה עסקית פסיבית (שותפות)7%–12%גבוהמוגבלתתלוי

📌 המשמעות כלפי השקעה בדירה:

אם התשואה על דירה בישראל (גם במימון עצמי) עומדת על 2.5%–3.5% ברוטו, ובמקביל ניתן להשיג 6% ריאלי באפיקים נזילים, אז מתקיים:
תשואה שלילית כלכלית – כי המשקיע מוותר על רווח גדול יותר ללא סיבה מוצדקת.

💡 משל קצר:

אם אתה שם מיליון שקל בנכס שמניב 3%, בזמן שהיית יכול לקבל 6% במקום אחר –
אתה לא רק לא מרוויח – אתה מפסיד 3% לשנה על הכסף שלך, גם אם התזרים שלך חיובי.

אחשב לך בדיוק כמה כסף "הולך לאיבוד" בכל שנה כתוצאה מהשקעה בדירה במקום באלטרנטיבה של 6%?
לדוגמה: בדירה של 1.25 מיליון ש"ח בתשואה של 3.36% לעומת השקעה שמניבה 6%.


🔍 הנה החישוב הכלכלי להשקעה של 1.25 מיליון ש"ח במימון עצמי בדירה מול אלטרנטיבה של 6% תשואה ריאלית:

תרחיש השקעהתשואה שנתיתרווח שנתי
דירה (3.36%)3.36%42,000 ₪
השקעה אלטרנטיבית (6%)6%75,000 ₪
💸 הפסד 33,000 ₪ בשנה

🧠 משמעות:

המשקיע מוותר בפועל על 33,000 ₪ בשנה — שהם כמעט 3% שלמים מההון — רק בגלל שהוא מחזיק את כספו בדירה מניבה נמוכה במקום באפיק מניב יותר.

בפריסה של 10 שנים, ההחזקת הון של 1.25 מיליון ש"ח בדירה עם תשואה של 3.36% במקום השקעה באפיק ריאלי מניב 6% גורמת ל:

הפסד מצטבר של כ־372,096 ש"ח

(בהתחשב בריבית דריבית על הפער של 2.64% לשנה)📉 זוהי פגיעה ריאלית מצטברת של כמעט שליש מיליון ש"ח – רק כתוצאה מהשארת ההון במקום לא אופטימלי.

זו המשמעות של תשואה שלילית

כדי שהשקעה בדירה תהיה כדאית כלכלית באותה מידה כמו השקעה באפיק ריאלי שמניב 6% לשנה, היא צריכה להניב:

תשואה ברוטו של לפחות 6% על מחיר הרכישה

וזה לפני הוצאות, מסים, תחזוקה או סיכונים ייחודיים לנדל"ן.במילים פשוטות:

דירה שנרכשה ב־1.25 מיליון ש"ח צריכה להניב 7,500 ש"ח לחודש כדי להתחרות באלטרנטיבה של 6%.

בפועל – דירות רבות מניבות פחות ממחצית מהסכום הזה קרי מחיר בועתי - גבוה מהשווי.

כדי להשיג תשואה של 6% ברוטו מדירה שמניבה 3,500 ש"ח בחודש,

המחיר המקסימלי אותו ניתן לשלם על הדירה הוא:

700,000 ש"ח

🧨 בפועל, אם הדירה נמכרת ב־1.25 מיליון ש"ח, המשקיע משלם כמעט פי שניים מהשווי הכלכלי האמיתי של הנכס לפי חישוב תשואה רציונלית.

🧨 כאשר דירה מניבה מחצית (או פחות) מהתשואה הרציונלית הדרושה — המשמעות היא שמחירה גבוה לפחות פי שניים מהשווי הכלכלי שלה. זו בועה. ואם זה רחב היקף? זו מגה בועה.

🔍 נפרק את זה טכנית:

דוגמה:

  • שכר דירה: 3,500 ש"ח
  • מחיר בפועל: 1,250,000 ש"ח
  • תשואה ברוטו: 3.36%

מחיר רציונלי לפי תשואה של 6%:

  • שווי כלכלי אמיתי: 700,000 ש"ח
כלומר: פער של 550,000 ש"ח בין המחיר לשווי
או במילים אחרות: המחיר גבוה ב־78%–80% מהשווי הכלכלי האמיתי
❗ ולפעמים גם יותר — כי לא חישבנו מסים, פחת, תיקונים, סיכון, ריבית על הון עצמי

🧠 ומהי מגה-בועה?

בועה כלכלית מתרחשת כאשר:

  1. המחיר מנותק מהתשואה הכלכלית
  2. המחיר נשען על ציפיות לעליית ערך ולא על רווח תפעולי
  3. הציבור שותף לאשליה — לעיתים קרובות מתוך פחד להחמיץ (FOMO) או אמונה שהמחירים תמיד עולים
  4. המערכת הפיננסית מממנת עסקאות במחירים מופרזים

כאשר זה קורה בהיקף רחב, במימון אגרסיבי, ובהכחשה תקשורתית

זה כבר לא "בועה" מקומית, אלא מגה-בועה מסוכנת עם פוטנציאל לקריסה מערכתית.

  • גרף עליון – מציג את השווי הכלכלי של הדירה (שמניבה 3,500 ש"ח לחודש) לפי תשואה נדרשת של 2.5% עד 6%.
    ➤ ככל שהתשואה הנדרשת עולה, השווי הכלכלי יורד.


  • גרף תחתון – מציג את התשואה בפועל לפי מחיר הרכישה של הדירה.
    ➤ ככל שמשלמים יותר על הדירה, התשואה יורדת משמעותית — וממחישה עד כמה מחיר השוק מנותק מהתשואה הכלכלית.


הגרף מציג בצורה ברורה:

🔵 הכנסה חודשית נדרשת להשגת תשואה של 6% עבור כל מחיר רכישה בין 600,000 ש"ח ל־1.6 מיליון.
🔴 שכר הדירה בפועל (3,500 ש"ח) מוצג בקו אדום מקווקו — קבוע ואינו משתנה עם המחיר.ניתן לראות שבכל מחיר רכישה מעל 700,000 ש"ח, שכר הדירה בפועל נמוך מהשכרה הנדרשת להשגת תשואה ריאלית – כלומר, המחיר גבוה מהשווי.

הנה התחשיב:

פרמטרערך
מחיר רכישה בפועל1,250,000 ₪
שווי כלכלי לפי תשואה של 6%700,000 ₪
תשלום היתר550,000 ₪
תשלום היתר כאחוז מהשווי הכלכלי78.57%


🧨 מסקנה:

המשקיע שילם כמעט 80% מעל השווי הכלכלי האמיתי של הדירה — רק כדי להחזיק בנכס שמניב 3,500 ש"ח בחודש.

זו ההגדרה הקלינית של מחיר בועתי – או במקרה הזה: מגה-בועה.

21Apr

מאמרי תוכן ייחודיים ובלעדיים ועיקרי המידע הכי חשוב שאספנו עבורך מכלי התקשורת המרכזיים שחשבנו שיעניינו אותך


כלי AI לשמאי - הצטרף לבית שמאי


נת"ע תשקיע 2.5 מיליארד שקל בשיפוץ בניינים על ציר המטר


סקירת ענף הנדל"ן למגורים – פברואר 2025



טיוב מידע ונתונים על שוק הדירות בישראל



"העיוורון" (במקור: "Ensaio Sobre a Cegueira") ספר מאת ז'וזה סאראמאגו



קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית: השפעתן על שווי נכסי מקרקעין



הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש



פתרון לאומי לשקיפות שוק השכירות בישראל – מבוסס ארנונה ומודל הכנסות לרשויות המקומיות



ביקורת מקצועית: עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס – מראית עין של יציבות בשוק ריכוזי ומווסת



כשהשוק חולה – הנתונים משקרים



כיצד הפך המינוף לכלי בידי עניים כתקווה לשיפור מצבם הכלכלי?



מוויסות מניות הבנקים לניפוח בועת הנדל"ן: כרוניקה של פגיעה בדור שלם



בדיקת לחות ואיתור נזילות מים סמויות



נדל"ן על הבר - קבוצה עם זימון לאירועים מקוונים -  לייב

להצטרפות - כאן

https://chat.whatsapp.com/KdLvHxJsFJWAflSz7vSk3L 


אבל לפני הכל, הצטרף לקבוצת כלי AI לשמאי

ולבעלי מקצועות חופשיים בקישור זה כאן

או כאן > https://chat.whatsapp.com/Cn75usIi8t0LSME2QuT0mn  

תתעדכן בכלים שיעשו לך את היום ויהרסו לך את הלילה ...

ה - AI לא יחליף אותך, אבל מי שישתמש בו כן




והנה כל מה שאספנו עבורך שחשבנו שיכול לעניין אותך...


גם באזורים המפונים: מחירי הדירות בעוטף עזה ובגליל מטפסים


הכוח עובר לשוכרים: בעלי המשרדים נכנעים ללחץ בשוק


אושרה תביעה נגזרת נגד יעקב אטרקצ'י: "ניצל הזדמנות עסקית של אאורה באופן פרטי"


רועי סרוגו נפגע בראשו מגלשן בחוף הנכים בהרצליה, ונפטר מפצעיו. אביו הוא ראול סרוגו, לשעבר נשיא התאחדות הקבלנים


הפיילוט שמנסה להציל את בית שאן מרעידת אדמה – ולא בטוח שיצליח


תופעת הפרוטקשן ממשיכה להתחזק ולהתפשט בדרום ובצפון


רשות ני"ע: כשלים בדיווחי חברות לבורסה על הערכות שווי נדל"ן


דוח רשות ניירות ערך: כך מנפחות חברות ציבוריות את שווי הקרקעות בבעלות


להורדת דוח הרשות - כאן


דו"ח חריג של רשות ני"ע: חברות נדל"ן "ניפחו" שווי של קרקעות



הבכיר טען שפוטר כי סירב להציג תחזיות שקריות, שיכון ובינוי התעלמה בכתב ההגנה



החמרת הרגולציה על הלוואות הקבלן שלחה את המשכנתאות לזינוק של 47% בחודש מרץ


צניחה של יותר מ-12% בשנה: 7,350 דירות נמכרו בפברואר - הכי נמוך מדצמבר 23'-


באוצר מזהירים: שוק הנדל"ן מתפקד על אשראי ואופטימיות, לא על תזרים


ויש עוד המשך, יש לגלול מטה...


הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן


באוצר מזהירים: שוק הנדל"ן מתפקד על אשראי ואופטימיות


"במספר הדירות החדשות שנרכשו רואים אפילו ירידה של 20 אחוז"


תושבי העוטף זועמים: "אין לנו עוד 500 אלף שקלים לשלם, שברו אותנו"


עמית חדד מעל החוק? הבנייה הלא חוקית בביתו של פרקליט הצמרת


אמנות הפרומפט: כך תגרמו ל-AI לעשות מה שתבקשו ממנו


כשהמשכנתא בולעת כמעט חצי מהשכר והאם זה יימשך?


קרקס הנתונים מאחורי מדד הלמ"ס


בחיפה נערכים לשריפות ענק נוסח קליפורניה. לא בטוח שזה יספיק


מתי כבר יפעלו כל הקווים של הרכבת הקלה - וכמה אנחנו משלמים על זה?


מחירי הדירות במודיעין בירידה חדה - הנה הסיבה


המחלוקת סביב פרויקט כיכר אתרים בת"א: שורת עררים עשויה לשנות את תוכנית הענק


החיים החדשים של נוחי דנקנר: מגדל נבטים ומחכה שיגיעו כספי ירושה


דוח של הרשות לניירות ערך חושף: ליקויים בהערכות שווי ושמאות מצד חברות עלולים להטעות משקיעים


ישראל-קנדה (ט.ר) בע"מ השלימה עסקה לרכישת פעילות מלונות בראון, תמורת כ-130 מיליון 


חברה המוחזקת ע"י ב. גאון אחזקות בע"מ חתמה עם שמן נדל"ן מניב בע"מ על הסכם למכירת 100% מהזכויות במקרקעין ומבנה שלה באזור התעשיה באר שבע צפון ועל הסכם שכירות לפיו הנכס יושכר לחברת בת של הרוכשת. בהתאם להסכם, הנכס נמכר תמורת 40 מיליון ₪


אב ובנו נעצרו לחקירה בחשד שתקפו את שכנתם ואיימו להרוג את הכלב שלה


המדינה מתעקשת: אין סיבה להחרגת מטולה ממתווה החזרה לצפון


הקניונים הטובים בישראל ב-2025. הקניון האהוב עליכם ברשימה?


טלטלה כלכלית: המפונים חזרו לצפון - אבל העסקים ריקים




תושבי העוטף זועמים: "אין לנו עוד 500 אלף שקלים לשלם, שברו אותנו לגמרי כבר"


האם בית בלי שירותים, חשמל ומים זכאי לפטור ממס שבח?


בעלי קרקע בחולון גילו: מפקיעים להם שטח והם גם צריכים לשלם על זה


החזרי המשכנתא עולים: איך יתמודדו משקי הבית ומה יקרה לבנקים


ההיצע שובר שיאים, הקונים מחכים - תל אביב מתקררת


מחירי הדירות בצפון - ירידה של 20%-10% בשלומי וקריית שמונה


הקריסה הגדולה של סינמה סיטי: "יש תחרות שלא הייתה קודם ואנחנו מפסידים בה"


בירת הסרטים של ישראל מתרסקת: "אין סיבה להישאר יותר"


בירת הפשע של הצפון: ״כולנו רועדים מהם - ואצלם בכפר גרים בווילות״


קללות, יריקות והשלכת כסאות: עסקים בת״א תחת התקפה של דרי רחוב


שינוי במחירי שוק הדירות - מרץ-2025


מהחלומות על מרכז מסחרי ברכבת לוד נותרו רק בית קפה וחנות אחת


ליקויים וכשלים שנמצאו בבדיקת רשות ניירות ערך בחברות נדל"ן באפריל 2025, וממצאים מסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון הראשון 2025


סדקים בקיר ושלולית בסלון: מפוני כיסופים משוועים לתיקון הליקויים בבתיהם הזמניים


בירת הפשע של הצפון: ״כולנו רועדים מהם - ואצלם בכפר גרים בווילות״ 


מחירי הדירות בצפון - ירידה של 20%-10% בשלומי וקריית שמונה


משרד האוצר לרשות המסים: הקבלנים מסלפים בדיווח על הטבות המימון


עוד לפני הקפאת מבצעי המימון - מכירת הדירות בירידה


נדל"ן בהמתנה: השוק יתבהר רק בעוד כמה חודשים


"המשקיעים לא רוצים להשקיע בחברות הייטק - עם ממשלה כמו שיש לנו"


פתהצ'אטבוט Claude מתחבר כעת לג'ימייל ומשפר את יכולות המחקר

רון לאומי לשקיפות שוק השכירות בישראל – מבוסס ארנונה ומודל הכנסות לרשויות המקומיות


נתוני הלמ"ס לא משקפים את המציאות: "עלול להוביל להתייקרות מלאכותית"


ואולי הלמ"ס צריכה לבדוק את המודל? הסברים אפשריים לעלייה המוזרה במחירי הדירות


הצ'אטבוט Claude מתחבר כעת לג'ימייל ומשפר את יכולות המחקר



במטולה פנו שוב לבג"ץ בדרישה לדחות את חזרת התושבים


איראן מכינה את "7 באוקטובר" הבא - והפעם זה בלב המדינה


זוג מרוויח 11 אלף נטו ורוכש דירה ב-1.6 מיליון שקל - למה?


הרחוב המרכזי בלב תל אביב מתרסק: "אנחנו פשוט מתפרקים, מי ירצה להיכנס לפה?"


דירה מקבלן או דירה מיד שנייה? או - למה דירות יד שנייה זולות משמעותית מדירות קבלן?


מתחת לרדאר: הבדואים עוברים ליישובים יהודיים - ואלה היעדים המבוקשים


הרחוב המרכזי בלב תל אביב מתרסק: אין לקוחות, אין תנועה, אנחנו חיים על החסכונות


רוני סאיג: נתוני המשכנתאות סותרים את הטענות על עלייה במכירות הנדל"ן


משקיעי מונטרו יתבעו סוכני ביטוח ומשווקי השקעות בישראל ב-100 מיליון שקל


 


השכונה הוותיקה של ראשון לציון בירידה חדה



הדירות בתל אביב בתחתית התשואה על ההשקעה. מי ראשונה בפער גדול?


התושבים נקראו לחזור לביתם, אבל אין לאן: "זו בדיחה"


היתרי בנייה מול שימור מחמיר: מאבק תושבים בכרמל



ישראל-קנדה (ט.ר) בע"מ השלימה עסקה לרכישת פעילות מלונות בראון, תמורת כ-130 מיליון ₪



ויתניה בע"מ ואמצור בע"מ התקשרו במתווה עקרוני ובלתי מחייב לניהול מו"מ ותקופת בלעדיות ביחס להריסת הבניינים הקיימים על המקרקעין שבבעלותם ברח' הסדנאות 10, הרצליה, ולהקמת פרויקט חדש בייעוד תעסוקה, מגורים ומסחר בהיקף של כ- 58,000 מ"ר עילי שייבנה על המקרקעין וכן שימושים נוספים כפי שיוסכם על הצדדים


"אף אחד לא היה מעז להסתובב פה": שכונת הפשע בתל אביב שהפכה למעוז הבליינים

     

העיר שדרות דוח מצב: בעלי העסקים מנסים לשרוד – ומרגישים לבד


רבנים זומנו לחקירת עבירות הבנייה בבני ברק; ברחוב החרדי זועמים


עקב ליקויים חמורים: צו סגירה הוצא למלון "גלי תמר" באשקלון


"תצאו עם הנשקים": תושב בירת הפשע בצפון קרא לצאת ל"מלחמת אזרחים"


משבר הדיור מגיע לקולנוע הישראלי


תשלם 1.8 מיליון שקל: חברה ביקשה להישפט, וגובה הקנס שלה שולש


"קיבלה תשלום ונעלמה": התביעה נגד החברה של אשת הנדל"ן


שיטת גולדקנופף בקריית גת: כך הוסב מתחם ענק של 10,000 דירות ל״צביון חרדי״


העיר שדרות דוח מצב: בעלי העסקים מנסים לשרוד – ומרגישים לבד


"אף אחד לא היה מעז להסתובב פה": שכונת הפשע בתל אביב שהפכה למעוז הבליינים



קנתה דירה לפני 26 שנה אך טרם נרשמה כבעלים. מה הפיצוי שתקבל?


תושבי הגליל הונחו "להיערך לנקמה": המשטרה הרסה בתי עבריינים בטובא


אין שקט ואין צדק • הדיירים נלחמים על זכותם לשקט


הסכם השלום עם מצרים בקריסה? לראשונה מטוסי קרב סינים בגבול ישראל 


אפרת "נכנסה לסטטיסטיקה" - אך מסרבת להיכנע לפרוטקשן | התיעוד מהעסק בצפון


הישראלים טיילו - וטינפו: חופשת החג הסתיימה - והכינרת טבעה בטונות של זבל


הנזק מאי השתלבות החרדים בשוק העבודה: 54 מיליארד שקל בשנה



בקבוק בנזין ומצית בכניסה לסופרמרקט בראש פינה: "קיווינו שהפרוטקשן לא יגיע אלינו"



בלעדי: הכרזת בנק ישראל על הגבלת מבצעי המימון הובילה לירידה של כ-28% בביקוש לדירות חדשות


לראש העיר נמאס: הגיש תלונה במשטרה ופנה לשרים - "איום ממשי" - טרור אקולוגי


כאוס בעיר הגדולה בצפון: "הערבים מהגרים לישובים של יהודים, אצלכם ערבי טוב זה ערבי מת"


ספות, שולחנות וציוד מטבח - הררי הזבל שהשאירו הנופשים בכנרת


עיר התיירות של הצפון מתה: "ריקה מאנשים עם עסקים סגורים"
































20Apr

בדיקת לחות באיתור נזילות מים סמויות - המדריך המלא: במדריך זה תלמדו כיצד לזהות ולאתר נזילות מים סמויות בעזרת בדיקת לחות, ותוכלו למנוע נזקים חמורים לרכוש שלכם. תדעו כיצד אנחנו יכולים לסייע לכם בקבלת פיצוי ראוי ונכון מחברת הביטוח שלכם כדי לשקם את דירתכם או ביתכם באופן מלא וראוי.

אלו בדיקות והוצאות הכלולות בכיסוי פוליסת דירה שלך - דרוש אותם מחברת הביטוח שלך ואם ביצעת זאת על חשבונך - אתה זכאי להחזר מלא

מהספר קודקס השמאות ומחומרי לימודי שמאות הרכוש של בית שמאי

כל הקורסים וההכשרות שלנו בבית שמאי משלבים לימוד ושימוש בחמשת כלי הבינה המלאכותית לטיוב וייעול העבודה + היכרות עם 5 כלי בונוס

לרכישת המדריך לנזקי מים והצפה - כאן

נזילות מים סמויות הן אחד האויבים הגדולים ביותר של בעלי נכסים. הן עלולות להתפתח באיטיות, להישאר בלתי מורגשות במשך שבועות או חודשים, וכאשר הסימנים הנראים לעין מופיעים - כמו כתמי רטיבות בקירות, עובש, או קרמיקות שזזות - הנזק כבר עלול להיות משמעותי ויקר לתיקון. בדיקת לחות מקצועית היא כלי מכריע באיתור מוקדם של בעיות אלו, וחיסכון ניכר בעלויות ארוכות טווח.

למה נזילות סמויות מסוכנות כל כך?

נזילות מים סמויות יכולות לגרום למגוון בעיות:

  • נזק מבני למבנה (פגיעה ביסודות, בטון וברזל).
  • התפתחות עובש ופטריות המסכנים את בריאות הדיירים.
  • ירידה בערך הנכס.
  • חשבונות מים מוגדלים.
  • נזק לרהיטים ולחפצים יקרי ערך.
  • עלויות תיקון גבוהות במיוחד אם הבעיה מתגלה מאוחר.
  • סכסוכי שכנים בטענות לנזילות מים מדירה אחת לשנייה

כיצד בדיקת לחות מקצועית מזהה נזילות סמויות?

מדידת לחות מקצועית משתמשת בטכניקות וטכנולוגיות מתקדמות לאיתור רטיבות בקירות, רצפות ותקרות, גם כאשר אינה נראית לעין:

1. מכשירי מדידת לחות אלקטרוניים

מכשירים אלו מודדים את רמת הלחות בחומרי בנייה שונים. הם מסוגלים לזהות רמות לחות חריגות גם כאשר המשטח נראה יבש לחלוטין.

2. מצלמות תרמיות

טכנולוגיה מתקדמת זו מאפשרת לראות את הבדלי הטמפרטורה על משטחים, כאשר אזורים רטובים בדרך כלל יהיו קרים יותר בשל אידוי המים. כמו שראינו במקרה זה, המצלמה התרמית הצליחה לאתר במדויק את מיקום הנזילה במחלק המים, למרות שסימני הנזק הופיעו במקום אחר לגמרי בבית.

3. בדיקות לחץ ואיתור אקוסטי

שיטות אלו מסייעות במציאת נזילות בצנרת שאינה נגישה, כמו צנרת מוסתרת בקירות או מתחת לרצפה.

מקרה לדוגמה: המקרה של בדיקת הלחות המוצגת כאן שבוצעה על ידי מכון התקנים

כפי שראינו בדו"ח האיתור, המשפה פנתה אלי עם בעיות רטיבות ופיצוי חלקי קטן שהוצע לה על ידי חברת הביטוח, הם פנו בתביעה לחברת הביטוח כאשר הבחינו בקרמיקות זזות בסלון ביתם. סימן זה בלבד לא היה מאפשר לקבוע את מקור הבעיה, אך שילוב של בדיקות לחות ותרמוגרפיה חשף את האמת:

  1. בדיקת הלחות גילתה רטיבות גבוהה בקומה העליונה.
  2. הצילום התרמי איתר את מקור הנזילה במחלק המים.
  3. התברר שהמים זרמו מהקומה העליונה דרך המדרגות לקומה התחתונה ופגעו ברצפת הסלון.

ללא הטכנולוגיה הזו, ייתכן שהיו מתקנים רק את הרצפה בסלון, והנזילה האמיתית הייתה ממשיכה לגרום נזק.

מתי כדאי לבצע בדיקת לחות?

  • לפני רכישת נכס.
  • אם חשבון המים גבוה באופן חריג ללא סיבה נראית לעין.
  • כאשר מופיעים כתמי רטיבות, עובש או ריח טחב.
  • כאשר יש סדקים חדשים בקירות או ברצפה.
  • כאשר הקרמיקות או חיפויי רצפה מתחילים להתרופף.
  • כבדיקה תקופתית בבתים ישנים או באזורים עם לחות גבוהה.

חיסכון כלכלי משמעותי

השקעה של מאות שקלים בבדיקת לחות מקצועית יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים בתיקונים. במקרה זה, איתור מוקדם של הנזילה במחלק המים ימנע:

  • נזק נוסף לרצפת הסלון.
  • התפשטות עובש בקירות.
  • פגיעה במבנה בטווח הארוך.
  • עלויות מים מיותרות.
  • מחלוקת עם חברת הביטוח באשר לסיבת הנזק.
  • מחלוקת עם חברת הביטוח באשר להיקף התיקון הנדרש.

האם ביטוח דירה מכסה נזקי מים סמויים?

חשוב לדעת שרוב פוליסות ביטוח הדירה מכסות נזקי מים, אך:

  • ישנם תנאים מוקדמים להגשת תביעה.
  • פעמים רבות יש צורך בדו"ח מקצועי מגורם מוסמך.
  • חברות הביטוח עשויות לדרוש תיעוד של הנזק והסיבה.
  • במקרה של רשלנות או איחור בדיווח, הכיסוי עלול להיות חלקי ולכן חובה לדווח לחברת הביטוח מייד כשמתעורר חשש או חשד.

בדיקת לחות מקצועית אינה רק כלי טכני לאיתור נזילות, אלא השקעה חכמה בשמירה על ערך הנכס ובריאות המשפחה. כפי שראינו במקרה זה, לעיתים הסימנים הנראים לעין (קרמיקות זזות) הם רק "קצה הקרחון" לבעיה עמוקה ומורכבת יותר. מומחה מקצועי עם הציוד המתאים יכול לחסוך לך כסף רב, זמן ועוגמת נפש.


מכשירי בדיקה שברשותי עימם אני מגיע לנכסים לבדיקת רטיבות של קירות ומחיצות:


מד לחות עם חיישן אחורימד לחות עם חיישן גולהמד לחות עם עוקצים

מכשירי מדידת לחות אלקטרוניים (פינלס מיטר)

  • עיקרון הפעולה: מודדים התנגדות חשמלית או קיבוליות של החומר הנבדק
  • יתרונות: לא פולשני, קריאה מיידית, קל לשימוש
  • מגבלות: מודד לחות רק בשכבה העליונה (עד כ-2-3 ס"מ), רגיש לסוג החומר
  • שימושים: קירות גבס, טיח, עץ, קרמיקה, לבנים, טיח

 מד לחות עם חיישן כדורי 

(Ball Probe)

  • עיקרון הפעולה: החיישן הכדורי (בדרך כלל בקוטר של 25 מ"מ) מודד את הלחות באמצעות אינדוקציה אלקטרומגנטית או קיבוליות
  • יתרונות: לחלוטין לא פולשני, פחות רגיש לחומרים מוליכים בתוך המשטח, מתאים למדידה בפינות ובמקומות קשי גישה
  • תכונות מיוחדות: צג צבעוני המציג את רמת הלחות, התראה כשהלחות חורגת מהרמה הרצויה
  • שימושים: בדיקת לחות בבטון, טיח, גבס, חומרי בנייה צפופים

  מד לחות עם חיישני פין 

(Pin-type Moisture Meter)

  • עיקרון הפעולה: שתי מחטים/פינים מוחדרים למשטח הנבדק ברמה שטחית מאוד, ומודדים את ההתנגדות החשמלית בין הפינים (מים מוליכים חשמל טוב יותר)
  • יתרונות: קריאה מדויקת ומספרית של תכולת הלחות, פשוט לשימוש, מתאים לזיהוי מהיר של אזורים רטובים
  • מגבלות: חודרני במקצת (אך פוגע רק בשכבה השטחית ביותר), יעיל יותר בחומרים אורגניים כמו עץ
  • שימושים: בדיקת לחות בקירות גבס, טיח, עץ, זיהוי אזורי ספיגה של מים בקירות


לרכישת המדריך לנזקי מים והצפה - כאן

איך לבחור את המכשיר המתאים? (לומדים שמאות רכוש בבית שמאי )

הבחירה בין סוגי מכשירי מדידת הלחות תלויה במספר גורמים:

  • סוג החומר הנבדק: חומרים אורגניים כמו עץ מתאימים יותר למדי פין, בעוד בטון וחומרים צפופים מתאימים למדים קיבוליים או עם חיישן כדורי
  • עומק הבדיקה הנדרש: אם יש צורך בבדיקת לחות עמוקה יותר, ייתכן שיידרשו בדיקות פולשניות
  • רגישות המשטח לסימנים: במשטחים רגישים כדאי להעדיף מכשירים לא פולשניים לחלוטין
  • היקף האזור הנבדק: לאזורים גדולים, מצלמה תרמית עשויה להיות היעילה ביותר לסריקה ראשונית

כיצד נראה דוח בדיקת לחות שמבוצע על ידי מכון התקנים

חשיבותה של בדיקת לחות באיתור נזילות מים סמויות - המדריך המלא

מבוא

נזילות מים סמויות הן אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לנזקים במבנים בישראל. הן מתפתחות באיטיות, נותרות בלתי מורגשות לאורך זמן, וכאשר הסימנים הנראים לעין כמו קרמיקות זזות או עובש מופיעים - הנזק כבר עלול להיות נרחב ויקר לתיקון. בדיקות לחות מקצועיות הן כלי קריטי לאיתור מוקדם של בעיות אלו, ולמניעת נזקים יקרים בטווח הארוך.

השלכות של נזילות סמויות על מבנים ודיירים

נזילות מים סמויות גורמות למגוון בעיות חמורות:

  • פגיעה ביציבות המבנה והחלשת יסודות ואלמנטים קונסטרוקטיביים
  • התפתחות עובש ופטריות המסכנים את בריאות הדיירים (אלרגיות, בעיות נשימה)
  • ירידה משמעותית בערך הנכס
  • בזבוז מים וחשבונות מוגדלים
  • נזק לרהיטים, אביזרים וחפצים אישיים
  • צורך בשיפוצים מורכבים ויקרים

מערך בדיקות הלחות - מהשטח למעבדה

מערך מקיף של בדיקות לחות כולל מספר שלבים ושיטות משלימות:

1. בדיקות שטח לא פולשניות

בדיקות ראשוניות המאפשרות סריקה מהירה וזיהוי מוקדי רטיבות פוטנציאליים:

מד לחות עם חיישני פין (Pin-type Moisture Meter)

  • עיקרון הפעולה: הפינים מוחדרים קלות למשטח ומודדים התנגדות חשמלית
  • יתרונות: קריאה מספרית מדויקת, קל לשימוש, מתאים לזיהוי מהיר
  • מגבלות: פולשני קלות, יעיל בעיקר לחומרים כמו עץ וגבס
  • שימושים: בדיקה מהירה של קירות, זיהוי ראשוני של אזורים בעייתיים

מד לחות עם חיישן כדורי (Ball Probe)

  • עיקרון הפעולה: חיישן כדורי (כ-25 מ"מ) מודד לחות באמצעות אינדוקציה אלקטרומגנטית
  • יתרונות: לא פולשני כלל, נוח לבדיקה בפינות וחללים קטנים
  • תכונות: צג דיגיטלי צבעוני, התראה קולית לחריגות
  • שימושים: בדיקת בטון, טיח, גבס וחומרי בנייה צפופים

מצלמות תרמיות (Thermal Imaging)

  • עיקרון הפעולה: זיהוי הבדלי טמפרטורה הנגרמים מרטיבות
  • יתרונות: סריקת שטחים נרחבים, מיפוי דפוסי התפשטות המים
  • שימושים: במקרה שנבדק, המצלמה התרמית הייתה כלי מכריע באיתור מקור הנזילה במחלק המים בעוד שהנזק הנראה התבטא ברצפת הסלון

2. בדיקות פולשניות של תשתיות - מהשטח למעבדה

כאשר מתעורר חשד לרטיבות בתשתית הרצפה, נדרשת בדיקה מעמיקה יותר:

שלב א': דגימה בשטח

  • בתשתית חול: קידוח קטן והוצאת דגימה
  • בתשתית שומשום: קידוח בקוטר 4 צול (כ-10 ס"מ) כפי שמתועד בדו"ח מכון התקנים
  • תיעוד: רישום מדויק של מיקום הדגימה ומועד הלקיחה
  • שינוע: העברת הדגימות במיכלים אטומים למעבדה למניעת איבוד לחות

שלב ב': תהליך הבדיקה המעבדתית המדויק

כפי שמופיע בדו"ח של מכון התקנים:

  1. שקילה ראשונית: הדגימה נשקלת ומתועדת במדויק כמשקל רטוב (A)
    • בדוגמה מדו"ח מכון התקנים: 601.77 גרם (משקל רטוב)
  2. ייבוש בתנור: הדגימה מוכנסת לתנור בטמפרטורה מבוקרת
  3. שקילה לאחר ייבוש: לאחר הייבוש המוחלט, הדגימה נשקלת שוב (B)
    • בדוגמה מהדו"ח: 559.83 גרם (משקל יבש)
  4. חישוב אחוז הרטיבות: לפי הנוסחה G% = ((A-B)/B) × 100
    • בדוגמה מהדו"ח: ((601.77-559.83)/559.83) × 100 = 7.49%

שלב ג': השוואה לדרישות התקן הישראלי

כפי שמפורט בדו"ח מכון התקנים, התקנים הרלוונטיים הם:

  • ת"י 1555 חלק 3 (מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה)
  • ת"י 1629 (מערכת חיפוי רצפה באריחי טראצו)
  • ת"י 5566 חלק 2 (מערכת רצפה מאבן טבעית)

דרישות התקן:

  • תשתית חול: לחות מקסימלית מותרת 6%
  • תשתית שומשום: לחות מקסימלית מותרת 3%

בחינת התוצאות: במקרה המתועד בדו"ח, נמדדה רטיבות של 7.49% בתשתית שומשום בחדר ההורים, כאשר התקן מתיר עד 3% בלבד. המשמעות: לא מתאים לדרישות התקן ומחייב טיפול מיידי.

מקרה לדוגמה: בית משפחה בצפון הארץ

ניתוח משולב של שני דוחות שנערכו בבית מגורים מספק תמונה מלאה של תהליך אבחון בעיית רטיבות:

שלב 1: זיהוי הסימפטום - קרמיקות זזות בסלון

בעלי הבית הבחינו בקרמיקות שזזות ברצפת הסלון, סימן אופייני לחדירת רטיבות לתשתית.

שלב 2: איתור מקור הבעיה באמצעות בדיקות לא פולשניות

מומחה האינסטלציה השתמש במצלמה תרמית לסריקת הבית:

  • זיהה רטיבות גבוהה בקומה העליונה
  • איתר נזילה ממחלק המים
  • גילה כי המים זרמו מהקומה העליונה במורד המדרגות לכיוון הסלון

שלב 3: בדיקה מעבדתית מדויקת

מכון התקנים ביצע בדיקות פולשניות:

  • נלקחו דגימות תשתית סומסום מ-3 אזורים שונים בבית
  • נמצאה רטיבות חריגה של 7.49% בחדר ההורים (התקן מתיר עד 3%)
  • הבדיקה אישרה בצורה מדעית את חומרת הבעיה

שלב 4: הנחיות לטיפול

  • יש לתקן את הנזילה במחלק המים (מקור הבעיה)
  • נדרש טיפול בתשתיות הרטובות, כולל פירוק אריחים והחלפת התשתית הרטובה
  • הגשת הממצאים לחברת הביטוח

מתי חיוני לבצע בדיקות לחות מקיפות?

  • לפני רכישת נכס: כחלק מסקר מבנה יסודי
  • בעת הופעת סימנים חשודים: קרמיקות זזות, טיח מתקלף, עובש
  • לאחר נזילה או הצפה: גם אם נראה שהכל יבש
  • בבניינים ישנים: כבדיקה מונעת תקופתית
  • כשחשבון המים גבוה באופן חריג: סימן אפשרי לנזילה סמויה

היבטים כלכליים של בדיקות לחות

עלות מול תועלת

השקעה בבדיקות לחות מקצועיות מניבה חיסכון משמעותי בטווח הארוך:

  • עלות בדיקה תרמוגרפית: 800-1,500 ₪
  • עלות בדיקת מכון התקנים: 1,500-3,000 ₪
  • עלות תיקון שיפוץ רטיבות מתקדמת: עשרות אלפי שקלים
  • נזק לבריאות ולרכוש: לא ניתן לכימות כספי

כיסוי ביטוחי

חברות ביטוח דירה בישראל מתייחסות לנזקי רטיבות באופן הבא:

  • דרישה לדו"ח מקצועי המוכיח את הסיבה והיקף הנזק
  • בדרך כלל מכסות נזק פתאומי ובלתי צפוי מצנרת
  • מחייבות דיווח מיידי עם גילוי הנזק
  • דוחות מכון התקנים מספקים ראיה אובייקטיבית ומקצועית לתביעות ביטוח

ייבוש מצע הריצוף - תהליכים, טכנולוגיות ושיקולים מקצועיים

חשיבות הייבוש המקצועי של תשתית הריצוף

לאחר שאותרה רטיבות חריגה בתשתית הריצוף, כפי שנצפה בדו"ח מכון התקנים (7.49% לעומת 3% המותרים בתקן), נדרש תהליך ייבוש מקצועי. ייבוש לא מתאים או חלקי עלול להוביל לבעיות חוזרות, נזקים מבניים והתפתחות עובש.

שלבי הטיפול בתשתית רטובה

1. הערכת היקף הרטיבות

לפני תחילת עבודות הייבוש, יש לבצע הערכה מקיפה של:

  • שטח התשתית הרטובה (באמצעות מיפוי אזורים רטובים)
  • עומק חדירת הרטיבות
  • סוג התשתית (חול/סומסום) וסוג הריצוף
  • משך הזמן שהתשתית הייתה חשופה לרטיבות

2. פירוק הריצוף הקיים

במקרים של רטיבות חריגה (מעל לתקן):

  • יש לפרק את הריצוף באזור הרטוב
  • יש לסמן ולשמור אריחים במצב טוב לשימוש חוזר (במידת האפשר)
  • יש להרחיב את שטח הפירוק לפחות 50 ס"מ מעבר לאזור הרטוב הנראה לעין

3. שיטות ייבוש תשתית

ייבוש טבעי

  • תהליך: חשיפת התשתית לאוויר ואוורור טבעי
  • יתרונות: עלות נמוכה, ללא צורך בציוד מיוחד
  • חסרונות: זמן ייבוש ארוך (שבועות עד חודשים), תלוי בתנאי מזג האוויר
  • מתאים ל: רטיבות קלה, באזורים קטנים, כאשר הזמן אינו גורם קריטי

ייבוש באמצעות מפוחים תעשייתיים

  • תהליך: הפעלת מפוחים רבי עוצמה המזרימים אוויר על התשתית
  • יתרונות: מאיץ את תהליך הייבוש, יחסית פשוט להפעלה
  • חסרונות: יעילות מוגבלת בתשתיות עמוקות, רעש
  • מתאים ל: רטיבות בינונית בשכבות עליונות של התשתית

ייבוש באמצעות מייבשי אוויר תעשייתיים (דהומידיפיירים)

  • תהליך: מכשירים הסופגים לחות מהאוויר, מורידים את רמת הלחות בחלל ובתשתית
  • יתרונות: יעיל במיוחד בחללים סגורים, מונע התפתחות עובש
  • חסרונות: צריכת חשמל גבוהה, נדרש לרוקן מיכלי מים או להתקין מערכת ניקוז
  • מתאים ל: רטיבות נרחבת, תנאי לחות גבוהה, אקלים לח

ייבוש בטכנולוגיית אינפרא-אדום

  • תהליך: שימוש במכשירים המפיקים חום אינפרא-אדום החודר לתשתית
  • יתרונות: חימום עמוק ואחיד, מאיץ התאדות מים מהתשתית
  • חסרונות: עלות גבוהה, נדרש מומחיות בהפעלה
  • מתאים ל: ייבוש נקודתי ומהיר, אזורים קשי גישה

ייבוש בשיטת הזרקת אוויר חם בלחץ

  • תהליך: קידוח חורים בריצוף והזרמת אוויר חם ויבש בלחץ לתוך התשתית
  • יתרונות: מאפשר ייבוש ללא פירוק מלא של הריצוף, חודר לשכבות עמוקות
  • חסרונות: יעילות משתנה, עלול לגרום נזק לתשתית אם לא מבוצע נכון
  • מתאים ל: מקרים בהם לא ניתן לפרק את הריצוף, רטיבות באזורים נקודתיים

4. ניטור תהליך הייבוש

  • מדידות תקופתיות: בדיקת אחוזי הלחות בתשתית כל 24-48 שעות
  • מכשור: שימוש במדי לחות עם חיישני פין או כדור לניטור ההתקדמות
  • תיעוד: רישום קריאות הלחות לאורך זמן וניתוח גרף ההתייבשות
  • מטרה: הגעה לערכי לחות מתחת לדרישות התקן (פחות מ-6% בחול, פחות מ-3% בסומסום)

שיקולים בבחירת שיטת הייבוש

גורמים המשפיעים על בחירת שיטת הייבוש

  1. היקף הרטיבות: ככל שהשטח גדול יותר, נדרשות שיטות אינטנסיביות יותר
  2. סוג התשתית: סומסום מתייבש לרוב מהר יותר מחול דק, אך דורש ייבוש מוחלט יותר
  3. דחיפות הטיפול: במקרים דחופים יש לשקול שילוב שיטות ייבוש מואצות
  4. עונת השנה: בחורף ובאזורים לחים נדרשת הפעלה אינטנסיבית יותר של אמצעי ייבוש
  5. מגבלות המבנה: נגישות, תשתית חשמל, אפשרות לאוורור

משך זמן הייבוש

  • תשתית חול: 1-4 שבועות בהתאם להיקף הרטיבות ולשיטת הייבוש
  • תשתית סומסום: 1-3 שבועות בהתאם להיקף הרטיבות ולשיטת הייבוש
  • שיקולים מיוחדים: מבנים עם בעיות איטום מתמשכות עשויים לדרוש זמן ייבוש ארוך יותר

נקודות קריטיות בתהליך הייבוש

טיפול בעובש ומזהמים ביולוגיים

  • בדיקת נוכחות עובש וחיידקים בתשתית רטובה
  • טיפול מקדים בחומרים אנטי-פטרייתיים ואנטי-בקטריאליים
  • במקרים חמורים: החלפה מלאה של התשתית המזוהמת

ייבוש לפני החלפת תשתית

במקרים של החלפת תשתית רטובה, יש לייבש תחילה את:

  • הרצפה הקונסטרוקטיבית (בטון/רצפת בטון)
  • הקירות הסמוכים שעלולים לספוג רטיבות
  • אזורי מעבר צנרת וחיבורים

בדיקת טיב הייבוש לפני ריצוף מחדש

  • בדיקות מעבדה של דגימות מהתשתית המיובשת
  • השוואה לערכי התקן (חול עד 6%, סומסום עד 3%)
  • במקרה שנבדק: יש לוודא ירידה מ-7.49% לפחות מ-3%

החלפת תשתית לעומת ייבוש תשתית קיימת

שיקולים בהחלטה אם להחליף תשתית או לייבש

  1. מידת הזיהום: תשתית עם עובש או זיהום ביולוגי נרחב עדיף להחליף
  2. זמן חשיפה לרטיבות: תשתית שהייתה רטובה לאורך חודשים עלולה לאבד את תכונותיה
  3. אחוזי רטיבות: רטיבות גבוהה במיוחד (כמו במקרה שנבדק - 7.49%)
  4. עלות: לעיתים החלפת תשתית חסכונית יותר מתהליך ייבוש ממושך
  5. הישנות בעיות: אם זו פעם שנייה שיש רטיבות באותו אזור, עדיף להחליף תשתית

הכנת תשתית חדשה

במקרה של החלפת תשתית:

  • סילוק מלא של התשתית הרטובה
  • ייבוש הרצפה הקונסטרוקטיבית
  • הנחת שכבת איטום חדשה (במידת הצורך)
  • התקנת תשתית חדשה עם אחוזי רטיבות מתאימים לתקן
  • המתנה לייצוב התשתית לפני הנחת ריצוף חדש

טיפים מקצועיים לייבוש אפקטיבי

  1. טיפול במקור הרטיבות תחילה: כמו במקרה שנבדק - תיקון הנזילה במחלק המים
  2. אוורור מאסיבי: פתיחת חלונות ודלתות ליצירת זרימת אוויר
  3. בקרת טמפרטורה: שמירה על טמפרטורה מיטבית לייבוש (22-28 מעלות צלזיוס)
  4. הפחתת לחות יחסית: שימוש במייבשי אוויר להורדת הלחות היחסית לרמה של 30-50%
  5. שילוב טכנולוגיות: הגברת יעילות הייבוש באמצעות שילוב שיטות שונות
  6. סבלנות: אין לקצר את זמן הייבוש הנדרש - ייבוש לא מספק יגרום לבעיות חמורות בעתיד

סיכום ומסקנות

בדיקות לחות מקצועיות מהוות נדבך חיוני בשמירה על נכסי נדל"ן. המקרה שהוצג ממחיש את החשיבות של:

  1. גישה משולבת: שילוב בדיקות שטח לא פולשניות עם בדיקות מעבדה מדויקות
  2. איתור מקור הבעיה: לא רק זיהוי הסימפטומים אלא מציאת השורש (במקרה שנבדק - מחלק המים)
  3. כימות מדעי ומדויק: מדידת אחוזי לחות ספציפיים והשוואתם לתקן (7.49% לעומת 3% מותרים)
  4. תיעוד מקצועי: דוחות מקצועיים מספקים בסיס הכרחי לתביעות ביטוח ולהנחיות תיקון

כבעל נכס, ההשקעה בבדיקות לחות מקצועיות אינה הוצאה - היא ביטוח לשמירה על בריאות המבנה ודייריו, ולמניעת נזקים יקרים בהרבה בעתיד.


ומה עושים עם חברת הביטוח טוענת שמדובר בבעיות איטום?

כיצד מטהרים בית מעובש וטחב ומהם הסיכונים הבריאותיים?

לרכישת המדריך לנזקי מים והצפה - כאן


18Apr

הפוסט הזה מתעמק בקשר שבין ויסות מניות הבנקים לניפוח בועת הנדל"ן. המאמר מציע ניתוח מעמיק על השפעות המדיניות הכלכלית על שוק הנדל"ן, ודן בהרבה היבטים פיננסיים המשפיעים על יציבות השוק.

קורבנות הבועה הם לא רק הרוכשים אלא גם השוכרים - מעגלי הנפגעים מבועת הנדל"ן

פרק מהספר בועת נדל"ן המשווה בין פרשת ויסות מניות הבנקים לבין המצב הנוכחי בשוק הנדל"ן:

  • המניעים האמיתיים של הבנקים בשתי הפרשות: השאת רווחים והגדלת הונם.
  • המניפולציה שנעשית בשוק הנדל"ן כיום בהשוואה למניפולציה שנעשתה בשוק המניות.
  • העברת הנטל של ההונאה העצמית אל השוכרים.
  • תפקיד הבנקים כמנוע מרכזי של התופעה כולה.
  • כשל הרגולציה ותופעת "הדלתות המסתובבות".
  • הפגיעה הכלכלית בדור שלם של רוכשים ושוכרים.
  • הצורך בחקירה מערכתית ובאחריות מוסדית.

המאמר מצביע על הדמיון המטריד בין שתי הפרשות ומעלה שאלות לגבי האחריות של מערכת הבנקאות והרגולטורים למצב שנוצר.

שכר הדירה לא עלה בגלל "ביקוש" אלא בגלל שמחירי הרכישה עלו לממדים לא רציונליים, והמשקיעים מנסים כעת להפיל את מחיר ההונאה העצמית שלהם – על השוכרים. השוכרים מנסים להשיג תשואות חיוביות.
הבנקים, שמימנו עסקאות מנותקות מהערך הכלכלי, הם לא רק צופים מהצד – אלא המנוע הראשי של המנגנון הזה.
ולכן, יש לבחון לא רק תביעה אלא גם 
חקירה מערכתית ואחריות משפטית מוסדית.

השוואה בין פרשת ויסות מניות הבנקים לפעולות הבנקים בשוק הנדל"ן

היבטפרשת ויסות מניות הבנקים (שנות ה-80)פעולות הבנקים בשוק הנדל"ן (העשור האחרון)
מניעהשאת רווחי הבנקים, הגדלת בונוסים למנהלים והגנה על שווי מניות הבנקיםהשאת רווחי הבנקים דרך ריבית גבוהה על אשראי נדל"ן, עמלות מורחבות והגדלת תיק האשראי
מהות הפעולהרכישה שיטתית של מניות הבנקים עצמם כדי להעלות את שערן באופן מלאכותימתן אשראי נרחב לקבלנים ורוכשי דירות שמאפשר עליית מחירים מתמשכת
מימוןשימוש בכספי הציבור למימון רכישת מניות הבנקיםמתן משכנתאות בהיקפים גדולים ומימון של עד 100% לקבלנים ברכישת קרקעות
ניפוח ערכיםהעלאה מלאכותית של ערך מניות הבנקים מעבר לשווין הכלכלי האמיתיסיוע בהעלאת מחירי הנדל"ן מעבר לערכם הכלכלי הריאלי
תיאוםפעולה מתואמת ומכוונת בין הבנקים הגדוליםפעולות דומות במערכת הבנקאית ללא הוכחה לתיאום מפורש
מטרה מוצהרתשמירה על יציבות שערי המניות ואמון הציבורהרחבת תיק האשראי והגדלת רווחיות
הפסדיםהפסדים כבדים לציבור כתוצאה מקריסת שערי המניות ב-1983עלייה ביוקר הדיור ועומס כלכלי על רוכשים ושוכרים
סיכון מערכתייצירת סיכון מערכתי לקריסת הבנקים והכלכלהיצירת חשיפה גבוהה של המערכת הבנקאית לסיכוני שוק הנדל"ן
פיקוחכשל רגולטורי מצד בנק ישראל שהיה מודע לתופעהרגולציה שנראית מחמירה יותר אך סובלת מבעיית "דלתות מסתובבות" - רגולטורים העוברים לתפקידים בכירים בבנקים ובחברות נדל"ן, מה שעלול להחליש את האכיפה האפקטיבית
תוצאההתערבות ממשלתית, הלאמת הבנקים, ועלות כבדה לכלכלהעליית מחירים מתמשכת והעמקת משבר הדיור
חוקיותפעולות שנקבעו בדיעבד כלא חוקיותפעולות במסגרת החוק אך עם שאלות אתיות
פתרוןהסדר מניות הבנקים והלאמהניסיונות רגולטוריים להגביל אשראי ולצנן את השוק
אחריותהכרה באחריות הבנקים והמדינהדיון ציבורי מתמשך על אחריות הבנקים למשבר הדיור


מויסות מניות הבנקים לניפוח בועת הנדל"ן: כרוניקה של פגיעה בדור שלם

פתיחה

פרשת ויסות מניות הבנקים משנות ה-80 מהווה אחד האירועים המכוננים בתולדות הכלכלה הישראלית. שנים ספורות לאחר מכן, עם הסדר המניות הבנקאיות והלקחים שהופקו ממנו, היה אפשר לצפות שמערכת פיננסית אחראית יותר תתפתח בישראל. אולם, כארבעה עשורים לאחר מכן, תבנית דומה מתרחשת בשוק הנדל"ן. המאמר הזה בוחן את קווי הדמיון המדאיגים בין שני המקרים, תוך התמקדות במניעים האמיתיים מאחורי פעולות הבנקים ובהשלכות הקשות על הציבור הישראלי.

הבסיס המשותף: מניעי הבנקים

בשתי הפרשות, המניע המרכזי היה ונשאר זהה: השאת רווחים לבנקים ולבעלי השליטה בהם. בשנות ה-80, הבנקים פעלו בצורה שיטתית להעלאת שערי מניותיהם כדי להגדיל את הונם העצמי, לאפשר גיוס הון בתנאים נוחים ולהבטיח בונוסים למנהלים הבכירים. כיום, המניע הכלכלי נותר דומה, אך הזירה השתנתה: במקום ויסות מניות, הבנקים מתמקדים במתן אשראי מורחב לשוק הנדל"ן, המייצר הכנסות ריבית משמעותיות, עמלות גבוהות ותיק אשראי מתנפח המשפר את מדדי הביצוע שלהם.

מניפולציה על שוק: אז והיום

בפרשת ויסות המניות, הבנקים ביצעו מניפולציה ישירה על מחירי מניותיהם באמצעות רכישות מתואמות ושיטתיות. היום, הבנקים מבצעים מניפולציה עקיפה אך לא פחות אפקטיבית על שוק הנדל"ן. באמצעות מתן אשראי נדיב לקבלנים (לעתים במימון של 100% לרכישת קרקעות), משכנתאות בסכומים הולכים וגדלים לרוכשי דירות, ומימון לרכישות משקיעים, הבנקים יוצרים מצב של "הזרקת כסף" מתמדת לשוק הנדל"ן, המובילה לעליית מחירים מתמשכת.

מהותה של הטענה: העברת הנטל לציבור

הטענה המרכזית שהוצגה בתחילת הדיון היא שההתייקרות בשכר הדירה איננה תוצאה של עודף ביקוש טבעי, אלא תולדה של מחירי רכישה מנופחים שבהם נדרשים לעמוד משקיעים. בדומה לפרשת ויסות המניות, בה הציבור הרחב נאלץ לשלם את מחיר הכשל באמצעות הלאמת הבנקים והסדר מניות שעלה מיליארדים לקופה הציבורית, גם במקרה הנוכחי נטל מחיר ההונאה העצמית של המשקיעים והבנקים מועבר לציבור - הפעם לשוכרי הדירות ולרוכשים הצעירים.

מערכת הבנקאות כמנוע התופעה

הבנקים אינם רק "צופים מהצד" בהתפתחויות בשוק הנדל"ן, אלא מהווים את המנוע המרכזי המזין את המערכת כולה:

  1. מתן אשראי נדיב לקבלנים - מאפשר בנייה מתמשכת בסביבת מחירים עולה
  2. מתן משכנתאות גדלות - מאפשר לרוכשים להתחרות על מלאי דירות מוגבל ובכך להעלות מחירים
  3. מימון משקיעים - תמיכה ברכישות שמטרתן השקעה ולא מגורים, מה שמצמצם את ההיצע לרוכשי דירות ראשונות
  4. ייעוץ השקעות - הכוונת לקוחות להשקעה בנדל"ן כחלופה "בטוחה" לאפיקי השקעה אחרים

הרגולציה הכושלת: תופעת "הדלתות המסתובבות"

בדומה לכשל הרגולטורי שאפשר את ויסות מניות הבנקים, גם כיום הרגולציה מתגלה כלא אפקטיבית דיה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא תופעת "הדלתות המסתובבות" - מעבר של רגולטורים לשעבר לתפקידים בכירים במערכת הבנקאות והנדל"ן. רגולטורים היודעים שעתידם עשוי להיות בגופים עליהם הם מפקחים, נמנעים לעתים מאכיפה נוקשה, ביודעם "היכן מרוחה החמאה".

ההשלכות: פגיעה בדור שלם

המחיר החברתי-כלכלי של המצב הנוכחי הוא עצום:

על רוכשי דירות:

  • נטילת משכנתאות בסכומים גבוהים שמחייבים החזרים במשך 30 שנה ומעלה
  • השקעת הון עצמי גדול שנצבר לעתים בעזרת הורים, מה שמנציח פערים חברתיים
  • קניית דירות במחירים מנופחים עם סיכון לירידת ערך בעתיד

על שוכרי דירות:

  • תשלום שכר דירה גבוה המהווה אחוז הולך וגדל מההכנסה הפנויה
  • חוסר יכולת לחסוך לדירה בשל הוצאות שכירות גבוהות
  • חוסר ביטחון דיור ותלות במשכירים שמעלים מחירים באופן תדיר

על החברה בכללותה:

  • פגיעה בניידות החברתית והעמקת אי-השוויון
  • דחיית גיל הנישואין והולדת ילדים בשל העדר ביטחון כלכלי
  • התפתחות מעמד "עניים עובדים" שעובדים במשרה מלאה אך כמחצית משכרם מופנה לדיור

חזרה לטענת המוצא

חוזרים כעת לטענת המוצא שהעלנו בתחילת הדיון: שכר הדירה לא עלה בגלל "ביקוש" אמיתי, אלא כתוצאה ממערכת מורכבת שבה משקיעים המממנים נכסים במחירים מנופחים מעבירים את הנטל לשוכרים, כשהבנקים משמשים כמנוע המרכזי של המנגנון. ניתוח ההשוואה בין פרשת ויסות מניות הבנקים לבין המצב הנוכחי בשוק הנדל"ן מחזק טענה זו ומצביע על כך שמה שעד כה נתפס כ"כוחות שוק" הוא למעשה תוצר של מערכת פיננסית המייצרת רווחים לעצמה על חשבון ציבור הרוכשים והשוכרים.

סיכום: הצורך בחקירה מערכתית ואחריות מוסדית

האם יש מקום לחקירה מערכתית ואחריות משפטית מוסדית? בהחלט כן. כפי שפרשת ויסות המניות הובילה בסופו של דבר לרפורמות במערכת הבנקאית (אם כי לא מספקות), כך גם המצב הנוכחי דורש בחינה מחודשת של:

  1. מדיניות האשראי הבנקאי - הגבלת אשראי נדל"ני ספקולטיבי
  2. פיקוח על משכנתאות - מניעת מצבים של לווים בסיכון גבוה
  3. רגולציה על השקעות נדל"ן - מיסוי פרוגרסיבי על דירות להשקעה
  4. אחריות מוסדית - בחינת תפקוד הרגולטורים והבנקים בהיווצרות בועת הנדל"ן
  5. מניעת ניגודי עניינים - טיפול בתופעת "הדלתות המסתובבות"

ראוי לזכור כי בעוד שבפרשת ויסות המניות, ברגע שהתפוצצה הבועה, התערבה הממשלה והצילה את ציבור המשקיעים (אמנם על חשבון הציבור הרחב), הרי שבמקרה של בועת נדל"ן, אין ביטחון שתהיה התערבות דומה. משמעות הדבר היא שציבור רוכשי הדירות עלול למצוא את עצמו נושא לבדו בנטל ההפסדים אם וכאשר תתרחש ירידת מחירים משמעותית. בסופו של דבר, הדמיון המטריד בין שתי הפרשות מחייב דיון ציבורי נוקב ואמיץ על תפקידה של מערכת הבנקאות בחברה הישראלית, ועל האחריות המוסדית הנדרשת ממנה כדי למנוע פגיעה מתמשכת באוכלוסייה, ובמיוחד בדור הצעיר.

להורדת מחקר השוואתי - כאן או בתחתית העמוד סיכום שלו

1983 - פרשת ויסות מניות הבנקים - כשתופעה מקרו כלכלית מוצאת עצמה על ספסל הנאשמים

להורדת הקובץ כאן או לחץ על התמונה

מחקר השוואתי: ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80 מול בועת הנדל"ן בעשור האחרון

מבוא

שוק ההון והנדל"ן בישראל חוו שני משברים מרכזיים: פרשת ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80 והתנפחות בועת הנדל"ן בעשור האחרון. שני האירועים חושפים כשלים מבניים דומים בהתנהלות הבנקים, בהתערבות (או היעדרה) של הרגולטור, ובהתנהגות הציבור והתקשורת. למרות שמדובר בנכסים שונים – מניות מול נדל"ן – הדינמיקה של ניפוח, שתיקה, קריסה והשלכות – דומה באופן מטריד.

פרשת ויסות מניות הבנקים

בשנות ה-70 וה-80 הבנקים בישראל רכשו את מניותיהם בבורסה על מנת לשמור על מחירים יציבים או עולים. הם השתמשו בכספי ציבור דרך קופות גמל וקרנות נאמנות, העניקו הלוואות לרכישת מניותיהם, ופעלו בניגוד גמור לעקרונות של שקיפות ואחריות פיננסית. הרגולטורים – בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ני"ע – שתקו. ביום חמישי השחור באוקטובר 1983 פרץ המשבר, הבורסה נסגרה, הציבור איבד מיליארדים, והמדינה הלאימה את הבנקים.

בועת הנדל"ן בעשור האחרון

משנת 2010 נרשמה עליית מחירי נדל"ן של עשרות אחוזים. משכנתאות חולקו בקלות, לעיתים תוך מימון של כמעט 100% באמצעות "הלוואות בלון". קבלנים זכו לליווי נדיב, והבנקים חשפו עצמם לסיכון מערכת רחב. בנק ישראל נקט צעדי רגולציה רכים, אך נמנע מהכרזת בועה ומהתערבות נחרצת. התקשורת חיזקה את נרטיב "המחסור בדירות", והציבור נהר לרכוש דירות בכל מחיר, כשהוא מונע מ-FOMO והבטחה לרווחי הון.

השוואה מבנית

היבטויסות מניות (שנות ה-80)בועת נדל"ן (עשור אחרון)
סוג הנכסמניות בנקיםנדל"ן למגורים
כלי המימוןהלוואות לרכישת מניות, קופות גמל, קרנות, חברות קשורותמשכנתאות נדיבות, הלוואות בלון, ליווי קבלנים
מעורבות הבנקיםמימון מניות עצמיות, ניגודי עניינים חריפיםמינוף יתר לציבור, עידוד קבלנים דרך הלוואות
תפקוד רגולטורישתיקה עד לקריסה, ולאחר מכן ועדת חקירהצעדים חלקיים בלבד, לא הוגדרה בועה, פעולה רק בשוליים
השפעות ציבוריותקריסה פתאומית, פגיעה באמון ובחסכונותעלייה באי שוויון, חוב משקי בית, שחיקת תקווה לדירה
התקשורתסיקור אוהד עד הקריסהחיזוק נרטיבים שיווקיים, חוסר ביקורתיות

לקחים עיקריים

  1. השתקה מסוכנת – שתיקת רגולטורים ותקשורת יוצרת אשליית יציבות.
  2. פחד מהפיצוץ – מונע פעולה נחרצת בזמן אמת.
  3. אשראי כמנוע בועה – הרחבה מוניטרית ומדיניות הלוואות רופפת מנפחת שווקים.
  4. רגולציה פרואקטיבית עדיפה – זיהוי מוקדם עדיף בהרבה על טיפול מאוחר.

המלצות אופרטיביות

  • הקמת גוף פיקוח עצמאי על מנגנוני אשראי צרכניים ונדל"ניים.
  • מדד ממשלתי רבעוני: "ערך נכסים מול הכנסה חציונית".
  • שקיפות תקשורתית – חובת גילוי לכלי תקשורת על תוכן ממומן בענף הנדל"ן.
  • ועדת תיאום בין בנק ישראל, רשות ני"ע ומשרד האוצר למניעת התנפחות מחירי נכסים.

סיכום

שני האירועים – ויסות המניות ובועת הנדל"ן – הם עדות למחזוריות מסוכנת: התלהבות, מניפולציה, שתיקה – ואחריה קריסה. מנגנוני הפיקוח בישראל לא הצליחו, נכון לעכשיו, לשבור את הדפוס הזה. כדי להבטיח יציבות עתידית – נדרשת רגולציה אמיצה, תקשורת ביקורתית וציבור ערני. ההיסטוריה לא צריכה לחזור על עצמה – אם רק נבחר ללמוד ממנה.




השוכרים מנסים להשיג תשואות חיוביות.
"שכר הדירה לא עלה בגלל "ביקוש" אלא בגלל שמחירי הרכישה עלו לממדים לא רציונליים, והמשקיעים מנסים כעת להפיל את מחיר ההונאה העצמית שלהם – על השוכרים.הבנקים, שמימנו עסקאות מנותקות מהערך הכלכלי, הם לא רק צופים מהצד – אלא המנוע הראשי של המנגנון הזה.ולכן, יש לבחון לא רק תביעה אלא גם חקירה מערכתית ואחריות משפטית מוסדית." - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מחבר הספר בועת נדל"ן https://bit.ly/3pfTas7
מבצעי המימון או מבצעי הקבלנים – חרב פיפיות, המסמר האחרון: "בהתחלה הם חילקו להם הלוואות נדיבות לרכישת קרקעות במחירים דמיוניים במטרה להכפיל את מחירי הדירות (ראה חנן מור ושדה חוב) והם התחייבו בפניהם שהם יתנו משכנתאות לרוכשים שירכשו את הדירות בכל מחיר ובתנאי שהם יבואו עם חוזה לבנק, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר" - זה השתלם לכולם, וכעת הם משאירים אותם עם חובות עתק במסווה של עזרה בדמות הלוואות בלון במבצעי מימון כשהם קוברים אותם עמוק עמוק באדמה שהם קנו. יהיה מעניין לראות מה יקרה ביום שהקבלנים יפתחו על הבנקים ויספרו מה הם עשו להם. וכן גם הקבלנים הם קורבנות הבועה של הבנקים ולא רק הרוכשים ושוכרי הדירות"  - חיים אטקין שמאי מקרקעין מחבר הספר בועת נדלן. - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מחבר הספר בועת נדל"ן https://bit.ly/3pfTas7
17Apr

האם מינוף יכול להציל את המעמד הנמוך? בפוסט זה נבחן האם ההשקפות הכלכליות החדשות יכולות להוות תקווה לאוכלוסיות חלשות. נעמיק בטכניקות השונות ובגישות המובילות לשיפור כלכלי באמצעות מינוף. "המינוף לא הומצא על ידי העניים – הוא הושת עליהם כחלק ממנגנון שליטה פוסט-חברתי, שמאשים את העני שהוא לא 'משקיע בעצמו'".

מינוף הוא כלי כלכלי ופיננסי. כיצד הפך המינוף לכלי בידי עניים כתקווה לשיפור מצבם הכלכלי?

"המינוף לא הומצא על ידי העניים – הוא הושת עליהם כחלק ממנגנון שליטה פוסט-חברתי, שמאשים את העני שהוא לא 'משקיע בעצמו'".


מינוף פיננסי הוא אחד הכלים המרכזיים בעולם העסקי והפיננסי. באמצעותו, יזמים ומשקיעים מצליחים להגדיל את התשואה על ההון שלהם ולבנות עושר. אך בעשורים האחרונים התרחש תהליך מעניין ומדאיג כאחד: המינוף, שבמקורו נועד להיות כלי בידי בעלי הון וידע פיננסי, הפך לכלי הישרדות ותקווה בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כיצד קרה המעבר הזה, ומה משמעויותיו החברתיות והכלכליות?

המינוף במהותו: כלי של חזקי השוק

מינוף (Leverage) במובנו הקלאסי הוא שימוש בהון זר (בעיקר הלוואות) על מנת להגדיל את התשואה על ההון העצמי. בעולם העסקי והנדל"ן, זהו כלי לגיטימי ויעיל, המאפשר ליזמים ולמשקיעים להרחיב את היקף פעילותם מעבר למה שהונם העצמי מאפשר.לדוגמה, יזם נדל"ן שרוכש נכס בשווי 3 מיליון ש"ח כאשר רק מיליון אחד הוא הון עצמי והשאר משכנתא, יכול ליהנות מעליית ערך על הנכס כולו, על אף שהשקיע רק שליש מערכו. אך יש לזכור: אסטרטגיה זו עובדת היטב בתנאי סביבה כלכלית יציבה ובהנחה שיש ליזם "כריות ביטחון" כלכליות במקרה של משבר.

המעבר מהמעמד הגבוה אל המעמד הנמוך

בשנות ה-80, עם עליית הקפיטליזם הפיננסי והפרטת שירותים ציבוריים רבים, החל תהליך שניתן לכנותו "דמוקרטיזציה של האשראי". תהליך זה כלל מספר מרכיבים:

  • אשראי כמוצר צריכה: הלוואות וכרטיסי אשראי הפכו למוצרי צריכה נגישים לכל אזרח
  • שיווק אגרסיבי: בנקים וחברות אשראי החלו לשווק הלוואות באופן אקטיבי ואגרסיבי, גם לאוכלוסיות בעלות יכולת החזר מוגבלת
  • שינוי תפיסתי: החוב עבר מיתוג מחדש, מ"בעיה" ל"פתרון" – הסלוגן הלא כתוב היה "קח הלוואה, תשפר את החיים שלך"

התהליך הזה התרחש במקביל לשינויים חברתיים וכלכליים משמעותיים: עלייה ביוקר המחיה, שחיקה בשכר הריאלי של מעמד הביניים והנמוך, והקושי הגובר לרכוש דירה או להיחלץ ממעגל העוני ללא נטילת הלוואות.

העוני כקרקע פורייה למינוף שגוי

אצל אוכלוסיות מוחלשות, המינוף עבר טרנספורמציה מהותית: מכלי כלכלי-רציונלי הוא הפך לקרש הצלה פסיכולוגי. הנה כמה מאפיינים לתופעה:

  • היעדר אלטרנטיבות: עבור משפחות מעוטות יכולת, הלוואה היא לעיתים האפשרות היחידה להשיג נכסים בסיסיים או להתקדם בחיים – לרכוש דירה, לפתוח עסק קטן, לממן לימודים גבוהים, ואפילו לערוך חתונה או אירוע משפחתי משמעותי
  • תקווה לא מבוססת: התקווה לשיפור כלכלי מהיר מובילה ללקיחת סיכונים לא פרופורציונליים, כמו נטילת משכנתא בשיעור החזר העולה על 50% מההכנסה החודשית
  • מניפולציות שיווקיות: חברות אשראי מציגות את החוב כביטוי ל"אחריות אישית", "יוזמה" או "הזדמנות", ומטשטשות את הסיכונים הכרוכים בו

שינוי בתודעה החברתית: מחוב כבושה לגאווה

אחד השינויים המשמעותיים ביותר התרחש ברמה התרבותית. בעבר, עוני לווה בערכים של צניעות וחיסכון, ונטילת הלוואות נתפסה כמוצא אחרון וכסימן לקושי כלכלי. היום המצב שונה:

  • מינוף כסמל סטטוס: קניית דירה באמצעות משכנתא גבוהה, או רכישת רכב יוקרתי בהלוואה, הפכו לסמלי סטטוס חברתי
  • היזם שבכל אחד: מינוף מוצג כ"מעשה יזמי" גם כשמדובר בפעולות צרכניות בסיסיות
  • השתלבות בנרטיב ההצלחה: רבים במעמד הנמוך רואים במינוף דרך להשתלב ב"סיפור ההצלחה" הלאומי, גם במחיר של הסתכנות כלכלית קיצונית

התוצאה הטרגית: מלכודת עוני חדשה

במקום להיות מנוף ליציאה מעוני, מינוף שגוי הפך למלכודת עוני חדשה. התופעה מתבטאת ב:

  • עלייה בפשיטות רגל: גידול משמעותי במספר משקי הבית שנקלעים לחדלות פירעון
  • מעגל חובות מתרחב: נטילת הלוואות חדשות לכיסוי הלוואות ישנות
  • שוק אשראי חוץ-בנקאי: פנייה גוברת לשוק האפור ול"הלוואות מהירות" בריבית גבוהה
  • עיקולים והוצאה לפועל: אובדן נכסים ופגיעה בזכויות בסיסיות

התופעה הזו יצרה מצב פרדוקסלי: עוני ממונף. כלומר, מצב בו אנשים עניים נושאים בנטל חוב כבד, המקטין עוד יותר את יכולתם הכלכלית ומצמצם את סיכוייהם לשפר את מצבם בעתיד.

מנגנוני שיווק ואשליה

התופעה מתוחזקת על ידי מערכת שלמה של שיווק ויצירת אשליות:

  • נרמול של חוב: פרסומות לבנקים, משכנתאות וחברות אשראי מציגות מינוף כאופציה טבעית ונורמטיבית
  • הכרח קיומי: מינוף מוצג לא ככלי סיכון אלא כהכרח חברתי – "בלי זה לא תוכל להשתלב"
  • מיתוסים כלכליים: התקשורת והשיח הציבורי מהדהדים מסרים כמו "מחירי הדירות תמיד עולים" או "משכנתא היא השקעה טובה בכל מקרה"

אז מה הפתרון?

המודעות לתופעה היא צעד ראשון חיוני, אך נדרשים גם פתרונות מערכתיים:

  1. חינוך פיננסי: הכנסת לימודי כלכלה אישית ואוריינות פיננסית למערכת החינוך מגיל צעיר
  2. רגולציה: הגבלה של פרסום ושיווק אשראי והלוואות, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות
  3. פתרונות דיור חלופיים: פיתוח מודלים של דיור בר-השגה שאינם מבוססים על מינוף קיצוני
  4. מדיניות אנטי-עוני: טיפול בשורש הבעיה – העוני עצמו, באמצעות מדיניות חברתית-כלכלית מקיפה

סיכום: מינוף – כלי של עשירים, חלום של עניים

המינוף הפיננסי עבר טרנספורמציה חברתית-כלכלית דרמטית: מכלי של יזמים לבניית עושר הוא הפך לכלי של עניים לחלימה על עושר. ההבדל המהותי הוא שאצל העשירים המינוף מגובה בהון עצמי, בנכסים וביכולת ניהול סיכונים, בעוד שאצל העניים הוא מבוסס על תקווה, על חלום, ולעיתים על ייאוש.זוהי דוגמה מובהקת לשימוש בכלי פיננסי מתקדם בעולם של משקי בית פגיעים, ללא הבנה מספקת של הסיכונים – ולעיתים, תוך עידוד שיטתי מצד המערכת הפיננסית והמדינה.

האתגר שלנו כחברה הוא לפתח מודלים חדשים של צמיחה כלכלית וניעות חברתית שאינם תלויים במינוף קיצוני של אוכלוסיות מוחלשות. רק כך נוכל לשבור את מעגל "העוני הממונף" ולבנות חברה יציבה וצודקת יותר.


"אמא, איך אנחנו בונים בית של עשירים ואנחנו עניים"תמצית התנהלות הרוכשים בשוק הנדל"ן בישראל בא לידי ביטוי בדקה ה- [05:52] בכתבה זו, כשהבן שואל את אמא שלו איך הם בונים בית של עשירים כשהם עניים.מתמנפים עד הקצה ומעבר לגבול היכולת."עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות" - הסבר:אם יש לך מיליון ש"ח בבנק ואתה גר בשכירות, אתה אדם עשיר. אם לקחת את הכסף הזה + הלוואה של 2 מיליון ורכשת דירה ב-3 מיליון, אתה אדם עני.



"כשעניים לוקחים מינוף על סמך תקווה במקום תשואה – הם לא ממנפים את עתידם, אלא ממשכנים את חירותם הכלכלית לדורות. זו אינה שגיאה – זו מלכודת, וכולנו שותקים מול התהליך."

  • "החדרת המינוף לתוך מעגל העוני – לא במקרה, אלא באסטרטגיה."
  •  "עוני ממונף הוא גרסה מודרנית לעבדות כלכלית."
  •  "עניים ממנפים 100% מהשווי, אבל נושאים 100% מהסיכון – בלי אף רשת ביטחון."

"עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות" - הסבר:

אם יש לך מיליון ש"ח בבנק ואתה גר בשכירות, אתה אדם עשיר. אם לקחת את הכסף הזה + הלוואה של 2 מיליון ורכשת דירה ב-3 מיליון, אתה אדם עני.

מיליונרים בחובות: סיפורם של נוחי דנקנר ואליעזר פישמן הם אולי הסיפורים המוכרים ביותר של מי שהמינוף היה להם לרועץ.


16Apr

בפוסט זה נבחן כיצד משבר בשוק יכול לעוות את הנתונים הסטטיסטיים, ואיך להבין את המספרים שמסתתרים מעבר לגרפים והטבלאות. "כשהשוק חולה – הנתונים משקרים" שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה. הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי: המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים. תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות. ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה. והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה". כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

כשהשוק חולה – הנתונים נראים תקינים, אבל לא עומדים בשום מבחן כלכלי

שוק הנדל"ן בישראל ממשיך לספק נתונים – אך כאשר בוחנים אותם לעומק, מתברר שמדובר בנתונים חולים: כאלה שלא מתיישבים עם ההיגיון הכלכלי, ולא עומדים בשום מבחן של ערך, תשואה או סבירות.

הנה רק כמה מהסימפטומים:

1. מחירי דירות עולים – למרות עודף בהיצע וירידה בביקושים

לפי הלמ"ס, מחירי הדירות עלו ב-7.7% בשנת 2024

במחוז תל אביב העלייה הגיעה ל-10.3%

מקור: כלכליסט, אפריל 2025 במקביל:

  • המלאי הלא מכור של קבלנים חצה את ה-70,000 יח"ד והוא נושק ל- 80 אלף יחידות.
  • למעלה מ־200,000 יח"ד נמצאות כעת בבנייה פעילה.
  • מספר העסקאות ירד לשפל של יותר מעשור.

לפי כל היגיון כלכלי – מחיר צריך לרדת. בפועל – הוא עולה.


2. תשואות על דירות מתחת לעלות המימון

  • התשואה השנתית הממוצעת על דירה להשקעה עומדת כיום על כ־2.5%
  • הריבית הממוצעת על משכנתא (ריבית קבועה לא צמודה, נובמבר 2024): 5.22%
    מקור: Kantahome

המשמעות: רוכש דירה ממונף סופג תשואה שלילית ריאלית

הוא משלם לבנק יותר ממה שהוא מרוויח מהנכס – וכל זאת על בסיס "הנחת יסוד" שהמחירים ימשיכו לעלות לנצח.


3. שיעורי ההיוון לא מתעדכנים בהתאם לריבית

בזמן שהריבית חסרת הסיכון טיפסה אל מעל 4.5% (ריבית בנק ישראל), שיעורי ההיוון בדוחות שמאות עדיין עומדים על 3%-4%, כאילו כלום לא השתנה.

זוהי לא הערכה מקצועית – זו הכחשה.


אז תפקידו של מי להתריע כשיש פער כה עמוק בין הנתונים לבין ההיגיון?

שחקןמה מצופה ממנו לעשותמה קורה בפועל
שמאי מקרקעיןלבחון סבירות כלכלית, לא רק לתעדברוב המקרים – מצטטים עסקאות בלבד
הבנקים למשכנתאותלא לממן עסקאות לא סבירותממשיכים להזרים מימון כאילו אין סיכון
שמאי ממשלתילפרסם סקירות ערך מהותי, לא רק מחירשותק או מתיישר עם מגמות השוק
בנק ישראללפקח על סיכון מערכתימתעלם מתשואות שליליות ומעודד אשראי

סיכום: כשהנתונים מנותקים מהמציאות – החולה הוא השוק עצמו

כאשר המחיר מוכתב לא על ידי ערך אלא על ידי ציפייה – זו בועה.

כאשר תשואה שלילית נחשבת נורמטיבית – זו אשליה.

כאשר מוסדות מקצועיים שותקים – זו כבר לא טעות. זו שותפות בשיטה.הבועה ממשיכה להתנפח, הנתונים ממשיכים להיראות "מרשימים", אבל מה שמתחת לפני השטח – רקוב.

וכאשר זה יתפוצץ – אף אחד לא יוכל לומר "לא ידענו".

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה.

הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי:

  • המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים.
  • תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות.
  • ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה.
  • והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה".

כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.


ככה נראה מתנהג ומתנהל שוק חולה:

"אמא, איך אנחנו בונים בית של עשירים ואנחנו עניים"

תמצית התנהלות הרוכשים בשוק הנדל"ן בישראל בא לידי ביטוי בדקה ה- [05:52] בכתבה זו, כשהבן שואל את אמא שלו איך הם בונים בית של עשירים כשהם עניים.מתמנפים עד הקצה ומעבר לגבול היכולת."עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות" - הסבר:

אם יש לך מיליון ש"ח בבנק ואתה גר בשכירות, אתה אדם עשיר. אם לקחת את הכסף הזה + הלוואה של 2 מיליון ורכשת דירה ב-3 מיליון, אתה אדם עני.


15Apr

הביקורת המקצועית הזו מתמקדת בעליית מחירי הדירות על פי נתוני הלמ, בוחנת את הסיבות לעלייה, ההשפעות על השוק ודנה בדרכים האפשריות להתמודד עם המציאות המשתנה. בשעה ש"בכירים" בענף הנדל"ן טוענים ש: "כלום לא מזעזע את הנדל'ן, הוא מפגין חוסן יציבות ועוצמה" האמת המקצועית הברורה, המחייבת זעקה, שונה בתכלית והיא: "זו עדות לכך שלא מדובר בשוק חופשי, עדות לעוצמת ועומק המניפולציה ולגודל השליטה ולכוחם של עושי המניפולציה ולפעולות התיאום שמווסתים את השוק"

ביקורת מקצועית: עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס – מראית עין של יציבות בשוק ריכוזי ומווסת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי מחירי הדירות עלו ב-0.9% בחודשים ינואר–פברואר 2025, ובשיעור של 7.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אך עיון ביקורתי ומעמיק בנתונים מעלה סימני שאלה מהותיים לגבי משמעותם הכלכלית, אמינותם כמדד לשוק חופשי, ובעיקר – מידת הרלוונטיות שלהם להבנת מצבו האמיתי של שוק הנדל"ן.


1. העסקאות שנמדדו מייצגות מחיר – לא שווי

  • מדד מחירי הדירות מבוסס על עסקאות שבוצעו בפועל, אך אינו שוקל את הסבירות הכלכלית של העסקאות.
  • במציאות של קיפאון, מחזור עסקאות נמוך מאוד, והיקף מצומצם של שוק פעיל – כל עסקה חריגה, למשל דירת יוקרה בת"א או דירה בקמפיין שיווק אגרסיבי, מעוותת את התמונה הכללית.

2. פילוח גיאוגרפי – עיוותים מובהקים

  • המחוזות עם עליות חדות – צפון (1.8%) ות"א (1.5%) – הם גם אזורים שבהם מספר העסקאות קטן מאוד. המשמעות: סטייה סטטיסטית משמעותית ורגישות גבוהה לעסקאות קצה.
  • מחוז המרכז דווקא רשם ירידה קלה של 0.3%- – עדות לכך שהמגמה אינה אחידה ואינה מציגה תמונה יציבה של "עליות".

3. דירות חדשות – לא באמת יקרות יותר

  • הלמ"ס מדווח על עלייה של 1.0% במחירי הדירות החדשות, אך לא לוקח בחשבון הטבות, הנחות חכמות, מימון יצירתי ועסקאות מול קבלנים שנעשות באופנים לא שקופים. המחיר המדווח הוא רשמי בלבד – לא בהכרח מה ששולם בפועל.
  • השוק הזה סובל מהטיית "מחיר מדומיין", תוצאה של שיווק מניפולטיבי שמנפח את מחיר התג.

4. עלייה שנתית של 7.5% – מנוגדת למציאות הכלכלית

  • הנתונים מתעלמים מגורמים מקרו-כלכליים ברורים: ריבית גבוהה, מיתון במשק, שחיקת ההכנסה הפנויה, ואי ודאות ביטחונית.
  • התשואה הממוצעת על דירה נותרת ברמות נמוכות במיוחד (2.5%-2%) – הרבה מתחת לריבית המשכנתאות (5.5%-6%). זהו מצב של תשואה שלילית ריאלית, שאינו מאפשר הצדקה כלכלית למחירים הנוכחיים.

5. לא שוק חופשי – שוק מווסת ומנוהל

הנתונים הללו אינם מעידים על שוק חופשי שפועל לפי כוחות היצע וביקוש. להפך – הם מעידים על:

  • ויסות מלאכותי ומתואם של המחירים, בעיקר ע"י קבלנים, גופים מממנים, ולעיתים גם כלי התקשורת;
  • שיתוק רגולטורי, המאפשר להציג מצג שווא של שוק בריא;
  • תיאום אינטרסים שמונע ירידת מחירים, גם כשכלכלה בסיסית מחייבת זאת.
המחירים אינם משקפים שוק חזק – אלא שוק שבוי. הנתונים אינם עדות לביקוש אמיתי – אלא תוצאה של שליטה ריכוזית, ויסות מניפולטיבי ומניעת תיקון טבעי של בועה.

סיכום

מדדי הלמ"ס אינם מתארים את שווי הדירות אלא את מחירן ברגע נתון, כפי שנקבע בעסקאות בודדות – חלקן חריגות. הם אינם מנותחים דרך עדשה כלכלית סבירה, ולכן מספקים תמונה מעוותת לציבור ולמקבלי החלטות. השוק אינו עולה – הוא מחזיק מעמד באופן מלאכותי, רגע לפני התפרקות צפויה.

קישור לדוח - כאן

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה.

הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי:

  • המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים.
  • תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות.
  • ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה.
  • והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה".

כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

14Apr

הצעת פתרון לאומי לשקיפות שוק השכירות בישראל, בהתבסס על מערכת הארנונה ומודל ההכנסות לרשויות המקומיות. הפוסט דן באפשרויות לשיפור השקיפות והאחריות, תוך איזון בין האינטרסים של הדיירים והמשכירים.

רקע:

שוק השכירות בישראל מהווה נדבך מרכזי במערכת הנדל"נית והחברתית של המדינה, אך סובל מזה שנים מבעיית שקיפות חמורה. היעדר בסיס נתונים אמין, עדכני ונגיש של עסקאות שכירות – במיוחד למגורים, אך גם למסחר, תעסוקה ומלאכה – מונע תכנון מדיניות אחראית, פוגע בשוכרים ובמשכירים כאחד, ואף מקשה על שמאים, קובעי מדיניות, מתכננים ואזרחים להבין את מגמות השוק לאשורן.

הבעיה:

למרות שברוב עסקאות השכירות מתבצע עדכון ברשויות המקומיות לצורכי העברת חשבון הארנונה על שם השוכר החדש, המידע הזה אינו מוזן או מועבר למערכת ארצית ואינו נגיש לציבור. במקביל, אין כיום חובה או תמריץ לרשויות המקומיות לנהל רישום מסודר של עסקאות שכירות על בסיס המידע שהן כבר מקבלות.

הפתרון המוצע:

עקרונות בסיסיים:

  1. הקמת מאגר לאומי לעסקאות שכירות, שינוהל על ידי גוף ממלכתי (כגון רשות מקרקעי ישראל, המרכז למיפוי ישראל או משרד הפנים).
  2. חיוב כל רשות מקומית לעדכן את המאגר בעת שינוי מחזיק בנכס המחייב עדכון ארנונה – תוך הזנת נתונים בסיסיים:
    • כתובת הנכס
    • סיווג לפי שימוש (מגורים, משרד, מסחר, מלאכה וכד')
    • שטח הנכס
    • מועד תחילת חוזה השכירות (ולבסוף גם גובה שכר הדירה – במידה ויהיה רצון להרחיב)
  3. הנגשת המידע לציבור במודל של תשלום סמלי (בדומה לשירות נסח טאבו) – לדוגמה: 5 נתוני שכירות ב-5 ש"ח.
  4. שילוב המידע בממשק GIS מתקדם, בצבעים לפי סיווג שימוש, עם אפשרות חיפוש לפי אזור גיאוגרפי.
  5. המודל הכלכלי – מודל "פנגו לשכירות":
    • ההכנסות מהשירות יתחלקו בין המדינה לבין הרשות המקומית ממנה הגיעו הנתונים.
    • בכך תיווצר מוטיבציה לרשויות להזין נתונים מדויקים ומעודכנים.

יתרונות ההצעה:

  • שקיפות מוגברת לציבור – שוכרים, משקיעים, מתכננים.
  • שיפור יכולות התכנון של הרשויות והמדינה.
  • איתור מוקדם של מגמות בשימושי קרקע בפועל (שינויי ייעוד דה-פקטו).
  • בסיס להשוואה ולביקורת על רמות מחירים ותשואות.
  • הכנסה נוספת לרשויות המקומיות – מבוססת שימוש במידע.

מסקנה:

היעדר נתונים בשוק השכירות אינו בעיה טכנולוגית, אלא נובע מהעדר רגולציה והכוונה. הפתרון טמון בשילוב תשתית קיימת (מערכת הארנונה), רגולציה פשוטה, ותמריצים חכמים לרשויות. יש להחיל את המהלך במסגרת חוק, ולבנות מערכת ידידותית ונגישה שתשפר את השקיפות, היעילות, והצדק בשוק הדיור הישראלי.


טיוטת הצעת חוק / מסמך עקרונות פורמלי

הצעת חוק לתיעוד, רישום והנגשה של נתוני שכירות מבוססי ארנונה

סעיף 1 – מטרה

חוק זה נועד לקדם שקיפות בשוק השכירות בישראל, להנגיש מידע לציבור, לתמוך בתכנון מדיניות נדל"ן מבוססת נתונים, ולהעניק לרשויות המקומיות תמריץ כלכלי לרישום מדויק של מידע שבידיהן.

סעיף 2 – הגדרות

"נכס": דירה, משרד, חנות, מחסן או כל נכס אחר המחויב בארנונה. "שוכר": אדם שהועבר על שמו חשבון הארנונה לנכס. "מאגר נתוני שכירות לאומי": מערכת מידע ממלכתית המרכזת את כלל עסקאות השכירות המדווחות לפי חוק זה.

סעיף 3 – חובת הדיווח

  1. כל רשות מקומית תחויב להזין למאגר הלאומי את הנתונים הבאים עם כל שינוי מחזיק בארנונה:
    • כתובת הנכס
    • סיווג לפי שימוש
    • שטח רשום
    • תאריך תחילת ההחזקה
  2. ייקבעו תקנות לעניין רמת הפירוט, תדירות העדכון, ואופן הדיווח.

סעיף 4 – הנגשת המידע לציבור

  1. המאגר יהיה נגיש לציבור הרחב במודל של תשלום סמלי.
  2. הגישה תוגבל ל-5 נתונים לכל עסקה, אלא אם יוגדר אחרת בתקנות.

סעיף 5 – חלוקת הכנסות

  1. מכל עסקה לרכישת מידע, תועבר השתתפות כספית קבועה לרשות המקומית אשר סיפקה את הנתון.
  2. היתרה תופנה להחזקת המאגר, פיתוחו ושיפורו.

סעיף 6 – סנקציות

אי עמידה בדרישות החוק מצד רשות מקומית תאפשר קיזוז תקציבי מתאים או אכיפה מנהלית.

סעיף 7 – הוראות מעבר

החוק ייכנס לתוקף 6 חודשים מיום פרסומו, ויינתן פרק זמן נוסף של עד שנה להשלמת ההתאמות הטכנולוגיות.



13Apr

אם הכלב של השכנים שלכם נובח ומפריע למנוחתכם, המאמר הזה הוא בשבילכם. נגלה כיצד להתמודד עם הבעיה בדרכים חוקיות וידידותיות, ונציע פתרונות יצירתיים לשיפור איכות החיים בשכונה.

מהספר "ירידת ערך למקרקעין", פרי עטי. (ניתן לרכישה בחנות שלנו)

פרק מהספר ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מטרדים, מומים, פגמים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית שנכתב על ידי. © החומר מוגן בזכויות יוצרים.  זכויות יוצרים © כל הזכויות שמורות לחיים אטקין ו/או לבית שמאי)

באין מוצא, תביעה נזיקית על "ירידת ערך" הייתה יכולה לפתור את המטרד

צילום מסך אתר 12 N

כולנו נחשפנו לאירוע הזה. דומה שהשכן איבד את סבלנותו חשב שאלימות היא הדרך לפתרון המטרד.

אב ובנו תקפו את שכנתם בגלל הנביחות של הכלב שלה - ואיימו להרוג אותו


הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש

מאת חיים אטקין, שמאי מקרקעין ומומחה לירידת ערך ממטרדים

רקע אקטואלי:

המקרה שפורסם לאחרונה בו אב ובנו תקפו שכנה בטענה שכלבה נובח ומפריע למנוחתם, ממחיש עד כמה סכסוכי שכנים על רעש — ובעיקר נביחות כלבים — עלולים להידרדר. אבל האם יש דרך חוקית, אזרחית ועניינית להתמודד עם הבעיה? בהחלט כן.


מהו מטרד לפי דיני הנזיקין?

המונח "מטרד ליחיד"מופיע בסעיף 44 לפקודת הנזיקין, ומתייחס למעשה או מחדל שגורם להפרעה בלתי סבירה לשימוש סביר במקרקעין. נביחות תכופות, חזקות ובשעות בלתי שגרתיות — עשויות בהחלט להיחשב ככאלה.


אלמנטים לבחינה:

  1. משך ותדירות הרעש — נביחות מזדמנות אינן בהכרח מטרד, אך נביחות קבועות לאורך זמן בהחלט עשויות להיות.
  2. שעות ההפרעה — רעש לילי או בשעות המנוחה מקבל משקל רב יותר.
  3. רגישות האדם הסביר — ביהמ"ש בוחן האם האדם "הסביר" היה סובל מהרעש.
  4. צפיפות המגורים — בבתים משותפים יש רף סבילות נמוך יותר.

אפשרויות פעולה:

  • פנייה לעירייה לפי חוק רישוי עסקים / חוק שמירת הסדר הציבורי.
  • התראה לבעל הכלב בליווי חוות דעת שמאית/אקוסטית (לגיטימי גם להזמין מדידה).
  • תביעה אזרחית לפיצויים או צו מניעה בביהמ"ש לתביעות קטנות או השלום.

מסקנה:

הפתרון הוא לא באלימות, אלא במשפט. מטרדי רעש הם לא גזירת גורל – והמשפט הישראלי נותן מענה. הכלב אולי נובח, אבל אתם יכולים (וצריכים) לדבר.




הכלב נובח, הילד מטופף – ואתם לא ישנים? כך תתמודדו עם מטרדי רעש בשכנות

מטרדי שכנים בישראל – לא רק אי נעימות, אלא עילה לתביעה

מטרדי רעש חוזרים (כמו נביחות כלב, ריצות ילדים, תיפוף, מוזיקה בשעות המנוחה וכו') מהווים עילה מוכרת לתביעה נזיקית ולבקשה לצו מניעה. המשפט הישראלי מכיר בזכות לשקט.

תרשים זרימה: כיצד לפעול במקרה של מטרד רעש מתמשך?

(1) זיהית מטרד חוזר? →

 (2) תעד את הרעש (וידאו/יומן/שעות) → 

(3) פנה לבעל המטרד בכתב → 

(4) לא הועיל? פנה לעירייה / משטרה → 

(5) בצע מדידה אקוסטית (אם נדרש) →

 (6) שקול תביעה – צו מניעה / פיצויים


פסקי דין בעניין:

  1. ת"א 43656-01-12 פלוני נ' אלמונית (שלום פ"ת)
    דובר במטרד נביחות כלבים בשעות הלילה. נפסק פיצוי בסך 15,000 ש"ח על עוגמת נפש ואובדן שינה.
  2. רע"א 10520/03 בן אבו נ' דלתות חמדיה
    פסיקה עקרונית לפיה מטרד מתמשך — גם אם נובע משימוש סביר בנכס — עלול להיחשב בלתי סביר בהקשר שכונתי.
  3. ת"ק 13505-09-17 א.ש. נ' שכניהם (שלום ת"א)
    רעש קבוע של צעדי ילדים ודפיקות – נפסקו 7,500 ש"ח בגין מטרד.

היבטים שמאיים ומשפטיים חשובים:

  • ניתן לתמוך בטענות באמצעות חוות דעת שמאי מקרקעין על ירידת ערך או פגיעה בהנאת המגורים.
  • עיריות מחויבות לפעול לפי תקנות למניעת רעש לפי חוק רישוי עסקים.
  • בתי משפט לתביעות קטנות דנים במקרים כאלה לעיתים קרובות – בלי צורך בעו"ד.

מסקנה:

לא כל טפיפת רגל או נביחה מצריכה הליך משפטי, אך כשהמטרד מתמשך – אל תבליגו. יש לכם זכויות, וניתן לאכוף אותן בצורה מכובדת ועניינית.


רעש התופים "שיגע" את הלקוח שלנו

לקוח מאחד היישובים היוקרתיים בארץ, המתגורר בבית מגורים בודד, פנה אלי וביקש את עזרתי. בפיו הייתה טענה על בן השכנים התגורר בוילה ליד שהטיפוף שלו היה טורד את מנוחתו. חוות דעת מתאימה שערכנו ואשר הוגשה לבית המשפט הולידה צו מניעה וכך המטרד פסק.

ת"א (כפר סבא) 42122-07-13 שמואל מלכיס נ' רוני אברמוביץ

לרכישת הספר - כאן

"ימצה את הדין": רכב החשוד בתקיפת הכלב ובעליו הושחת | התיעוד - והסרטון שעורר סערה


הוארך מעצר האב והבן החשודים בתקיפת כלב: "הבעלים נלחמה בעור שיניה להציל אותו"

10Apr

האם קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית משפיעות על ערך הנכסים שלכם? במאמר הזה נחקור את השפעת הקרינה על שווי נכסי מקרקעין, תוך התמקדות במחקרים עדכניים ובדוגמאות מהשטח. גלו איך זה יכול לשנות את החלטות ההשקעה שלכם.

תוכן עניינים  

(פרק מהספר ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מטרדים, מומים, פגמים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית שנכתב על ידי. © החומר מוגן בזכויות יוצרים.  זכויות יוצרים © כל הזכויות שמורות לחיים אטקין ו/או לבית שמאי)

1. מבוא והגדרות בסיסיות

1.1 קרינה סלולארית - הגדרה והסבר

הגדרה מדויקת של קרינה סלולארית: גלים אלקטרומגנטיים בתדר רדיו (RF) הנפלטים מאנטנות סלולאריות, מתקני גישה אלחוטיים (WiFi) ומשדרים סלולאריים. הסבר על תדרים, עוצמות ואופן הפעולה של מתקנים אלה.

1.2 קרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל - הגדרה והסבר

הגדרה של קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד (ELF) הנפלטת מקווי מתח, עמודי חשמל, שנאים וחדרי טרנספורמציה. הסבר על שדות חשמליים ומגנטיים, הקשר ביניהם ואופן הפעולה של מתקני חשמל.

1.3 ההבדל בין שני סוגי הקרינה וחשיבותם בהקשר הנדל"ני

השוואה בין קרינה סלולארית לקרינה ממתקני חשמל מבחינת תדרים, עוצמות, מרחקי השפעה, ותפיסה ציבורית. הסבר מדוע הבחנה זו חשובה בהערכת נכסי מקרקעין.

2. ההיבט המדעי והבריאותי של קרינה

2.1 השפעות בריאותיות של קרינה סלולארית

סקירת המחקרים והממצאים המדעיים לגבי השפעות בריאותיות אפשריות של קרינה סלולארית, כולל עמדת ארגוני בריאות מובילים.

2.2 השפעות בריאותיות של קרינה ממתקני חשמל

סקירת המחקרים והממצאים המדעיים לגבי השפעות בריאותיות אפשריות של שדות מגנטיים מקווי מתח גבוה ושנאים, כולל הסיווג של ה-IARC.

2.3 עמדת ארגוני הבריאות והרגולציה בישראל

סקירה של עמדת משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והרגולטורים בישראל לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל. התייחסות לתקנים, היתרים ודרישות חוקיות.

3. השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן - מחקרים אמפיריים

3.1 מחקרים על השפעת אנטנות סלולאריות

סקירת מחקרים אמפיריים שבדקו את ההשפעה של קרבה לאנטנות סלולאריות על ערכי נדל"ן במדינות שונות, כולל שיעורי ירידת ערך שנמצאו.

3.2 מחקרים על השפעת קווי מתח גבוה ומתקני חשמל

סקירת מחקרים אמפיריים שבדקו את ההשפעה של קרבה לקווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה על ערכי נדל"ן, כולל שיעורי ירידת ערך שנמצאו.

3.3 גורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך

ניתוח הגורמים המשפיעים על עוצמת הפגיעה הכלכלית: מרחק ממקור הקרינה, סוג מקור הקרינה, נראות מקור הקרינה, מודעות ציבורית ועוד.

4. ההיבט הפסיכולוגי וירידת ערך נכסים

4.1 תפיסת סיכונים והשפעתה על שווי נכסים

ניתוח כיצד תפיסת הסיכון של הציבור לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל משפיעה על ערכי נדל"ן, גם כאשר אינה תואמת את הסיכון המדעי האמיתי.

4.2 סטיגמה סביבתית והשפעתה על שוק הנדל"ן

דיון בתופעת הסטיגמה הסביבתית הנוצרת סביב מתקני קרינה והשפעתה הכלכלית על נכסים באזור.

4.3 גורמים פסיכולוגיים נוספים המשפיעים על הערכת שווי

ניתוח השפעות של חרדה, חוסר ודאות, סיקור תקשורתי, תופעת ה-NIMBY וגורמים פסיכולוגיים נוספים.

5. היבטים משפטיים ורגולטוריים

5.1 חקיקה ותקנות בישראל בנושא קרינה

סקירת החקיקה והתקנות הרלוונטיות בישראל, כולל חוק הקרינה הבלתי מייננת, תקנות הקרינה, חוק התכנון והבנייה, ותקנות התקשורת.

5.2 תביעות ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה

דיון בתביעות ירידת ערך בגין הקמת מתקני קרינה (אנטנות סלולאריות וקווי מתח) והעקרונות המשפטיים שהתגבשו בתחום זה.

5.3 חובת גילוי בעסקאות מקרקעין

דיון בחובת הגילוי של מוכר/משכיר לגבי מקורות קרינה בסביבת הנכס והשלכותיה המשפטיות.

6. שיטות הערכה לקביעת ירידת ערך

6.1 שיטת ההשוואה

הסבר על שימוש בשיטת ההשוואה לקביעת ירידת ערך בשל מתקני קרינה - יתרונות, חסרונות ואתגרים.

6.2 שיטות מתקדמות להערכת ירידת ערך

סקירת שיטות מתקדמות כגון מודלים הדוניים, ניתוח עסקאות חוזרות וסקרי נכונות לשלם להערכת ירידת ערך בשל מתקני קרינה.

6.3 שיטות מקובלות בפרקטיקה השמאית בישראל

סקירה של השיטות הנפוצות בקרב שמאי מקרקעין בישראל להערכת ירידת ערך בשל מתקני קרינה סלולארית ומתקני חשמל.

7. אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי

7.1 פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה

סקירת פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל, כגון הטמנת קווי מתח, שימוש בטכנולוגיות אנטנות מתקדמות, ועיצוב מוסווה של מתקני קרינה.

7.2 שינויי תכנון ועיצוב

דיון באמצעים תכנוניים ועיצוביים המאפשרים הפחתת החשיפה לקרינה ובכך הפחתת הפגיעה בשווי.

7.3 אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור

דיון באסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור היכולות להפחית את ההשפעה השלילית של מתקני קרינה על ערכי נדל"ן.

8. המלצות מעשיות לבעלי עניין

8.1 המלצות ליזמים ובעלי נכסים

המלצות מעשיות ליזמים ובעלי נכסים להתמודדות עם השפעת מתקני קרינה על ערכי נכסיהם.

8.2 המלצות לשמאי מקרקעין

המלצות מעשיות לשמאים העוסקים בהערכת נכסים המושפעים ממתקני קרינה.

8.3 המלצות לרשויות מקומיות ומוסדות תכנון

המלצות מעשיות לרשויות מקומיות ומוסדות תכנון לאיזון בין צרכי תשתית לבין השמירה על ערכי נדל"ן.

9. סיכום ומסקנות

9.1 סיכום הממצאים העיקריים

סיכום תמציתי של הממצאים העיקריים מהמאמר.

9.2 מגמות עתידיות

דיון במגמות עתידיות בתחום הקרינה הסלולארית והקרינה ממתקני חשמל, והשפעתן האפשרית על ערכי נדל"ן.

9.3 המלצות למחקר עתידי

נושאים הדורשים מחקר נוסף בתחום קרינה וערכי נדל"ן.

10. נספחים

10.1 מילון מונחים מקצועיים

הסבר על מונחים מקצועיים בתחום הקרינה והערכת שווי.

10.2 תקנים וערכי סף

טבלאות המרכזות את ערכי הסף והתקנים המקובלים בישראל ובעולם לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל.

ביבליוגרפיה

רשימת המקורות המדעיים, המשפטיים והמקצועיים ששימשו לכתיבת המאמר.

קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית: השפעתן על שווי נכסי מקרקעין

1. מבוא והגדרות בסיסיות

בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית בישראל ובעולם לנושא הקרינה האלקטרומגנטית ממתקני תקשורת וחשמל והשפעתה האפשרית על בריאות האדם. כתוצאה מכך, סוגיית הקרינה הפכה לשיקול משמעותי בשוק הנדל"ן, כאשר נכסים הממוקמים בקרבת מתקני תקשורת או מתקני חשמל עשויים לסבול מירידת ערך. מאמר זה מבקש לבחון באופן מקיף את הקשר בין קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל לבין שווי נכסי מקרקעין, תוך התייחסות להיבטים מדעיים, פסיכולוגיים, משפטיים ושמאיים.

1.1 קרינה סלולארית - הגדרה והסבר

קרינה סלולארית היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF - Radio Frequency) הנפלטת ממתקני תקשורת אלחוטית. מתקנים אלה כוללים:

  1. אנטנות סלולאריות- מתקנים המשמשים לשידור וקליטה של אותות סלולריים בין מכשירי טלפון ניידים לבין רשת התקשורת. אנטנות אלה פועלות בתדרים שונים, בישראל בעיקר בתחומי התדרים:
    • 700-900 מגה-הרץ (דור 2, 3, 4)
    • 1800-2100 מגה-הרץ (דור 3, 4)
    • 2600-3800 מגה-הרץ (דור 4, 5)
  2. מתקני גישה אלחוטיים (WiFi) - מתקנים המאפשרים חיבור אלחוטי לרשת האינטרנט, הפועלים בתדרים של 2.4 גיגה-הרץ ו-5 גיגה-הרץ.
  3. מיקרו-תאים ופיקו-תאים - אנטנות קטנות בהספק נמוך, המותקנות בתוך בניינים או באזורים עירוניים צפופים לשיפור הקליטה.
  4. ממסרים אלחוטיים - מתקנים המשמשים להעברת אותות תקשורת ממקום למקום, בעיקר באזורים שבהם אין תשתית קווית.

קרינה סלולארית היא קרינה בלתי מייננת, כלומר, אין לה מספיק אנרגיה כדי ליינן אטומים או לשבור קשרים כימיים. היא פועלת על ידי העברת אנרגיה בצורת גלים אלקטרומגנטיים, וככל שהתדר גבוה יותר, כך הגל קצר יותר וחודר פחות לגוף האדם. עוצמת הקרינה הסלולארית נמדדת ביחידות של צפיפות הספק, בדרך כלל במיקרו-ואט לסנטימטר רבוע (µW/cm²).חשוב לציין כי עוצמת הקרינה הסלולארית דועכת במהירות עם המרחק ממקור הקרינה, בהתאם לחוק הריבוע ההפוך (עוצמת הקרינה פוחתת ביחס הפוך לריבוע המרחק מהמקור). כלומר, במרחק של 100 מטר מאנטנה, עוצמת הקרינה היא פי 100 פחות מאשר במרחק של 10 מטר.

1.2 קרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל - הגדרה והסבר

קרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל היא קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF - Extremely Low Frequency), הנפלטת ממתקני חשמל שונים. מתקנים אלה כוללים:

  1. קווי מתח גבוה- קווי חשמל המעבירים חשמל במתח גבוה (מעל 1000 וולט). בישראל, קווי המתח העיקריים כוללים:
    • קווי מתח עליון (161 קילו-וולט)
    • קווי מתח על (400 קילו-וולט)
    • קווי מתח גבוה (22-33 קילו-וולט)
  2. עמודי חשמל - מבנים התומכים בקווי חשמל ומאפשרים את מעבר החשמל בגובה מספק מפני הקרקע.
  3. שנאים וחדרי טרנספורמציה- מתקנים המשמשים להורדת מתח החשמל מרמה גבוהה לרמה נמוכה יותר, לצורך חלוקה לצרכנים:
    • שנאי חלוקה (מתח גבוה למתח נמוך)
    • תחנות טרנספורמציה (תחמ"ש) גדולות
    • חדרי שנאים בבניינים

קרינה ממתקני חשמל מתבטאת בשני סוגים עיקריים:

  1. שדות חשמליים - נוצרים על ידי מטענים חשמליים, גם כאשר אין זרימת חשמל. עוצמתם נמדדת ביחידות של וולט למטר (V/m). שדות חשמליים נחלשים על ידי חומרים מוליכים, כגון קירות.
  2. שדות מגנטיים - נוצרים על ידי זרימת חשמל דרך מוליכים. עוצמתם נמדדת ביחידות של מיליגאוס (mG) או מיקרו-טסלה (µT). שדות מגנטיים אינם נחלשים על ידי רוב החומרים המקובלים בבנייה.

קרינה ממתקני חשמל היא גם כן קרינה בלתי מייננת, הפועלת בתדר נמוך מאוד (בישראל, 50 הרץ). עוצמת השדות המגנטיים דועכת גם היא עם המרחק, אך בשונה מקרינה סלולארית, דעיכת השדות המגנטיים מקווי מתח תלויה בגיאומטריה של הקווים ובאופן פריסתם.

1.3 ההבדל בין שני סוגי הקרינה וחשיבותם בהקשר הנדל"ני

ההבדלים העיקריים בין קרינה סלולארית לקרינה ממתקני חשמל, בהקשר של השפעתם על שווי נכסי מקרקעין, הם:

1. תדרים ומנגנון פעולה:

  • קרינה סלולארית: פועלת בתדרים גבוהים יחסית (מאות מגה-הרץ עד מספר גיגה-הרץ). בתדרים אלה, האנרגיה מועברת בעיקר בצורת חימום רקמות (אפקט תרמי).
  • קרינה ממתקני חשמל: פועלת בתדר נמוך מאוד (50 הרץ בישראל). בתדרים אלה, האנרגיה עשויה להשפיע על תהליכים ביולוגיים דרך מנגנונים שאינם תרמיים, אם כי המחקר בנושא זה עדיין נמשך.

2. מרחקי השפעה:

  • קרינה סלולארית: דועכת במהירות עם המרחק, ולרוב אינה מהווה בעיה במרחקים של מעל 50-100 מטר מהאנטנה (תלוי בעוצמת השידור וכיוונו).
  • קרינה ממתקני חשמל: דועכת גם היא עם המרחק, אך באופן שונה. קווי מתח עליון עשויים ליצור שדות מגנטיים משמעותיים עד למרחק של 50-100 מטר (תלוי בעוצמת הזרם ובגיאומטריה של הקווים).

3. נראות ואסתטיקה:

  • קרינה סלולארית: מתקני קרינה סלולארית (אנטנות) הם לרוב קטנים יחסית ולעיתים מוסווים, אך עדיין עשויים להיות נראים ולהוות מפגע אסתטי.
  • קרינה ממתקני חשמל: קווי מתח גבוה, עמודי חשמל ותחנות טרנספורמציה הם לרוב גדולים יותר, בולטים יותר ויוצרים מפגע אסתטי משמעותי יותר.

4. תפיסה ציבורית:

  • קרינה סלולארית: נתפסת על ידי חלק מהציבור כמסוכנת יותר, אולי בשל הקשר לטכנולוגיה חדשה יחסית.
  • קרינה ממתקני חשמל: למרות שישנם יותר מחקרים המצביעים על קשר אפשרי לבעיות בריאותיות (כגון לוקמיה בילדים), היא נתפסת לעיתים כפחות מאיימת, אולי בשל ההרגל לחיות בקרבת מתקני חשמל.

5. השפעה על שווי נכסים:

  • קרינה סלולארית: ההשפעה על שווי נכסים נובעת בעיקר מחששות בריאותיים ומהמפגע האסתטי. המחקרים מראים ירידת ערך של 2%-10%, כתלות במרחק, בנראות ובסוג השכונה.
  • קרינה ממתקני חשמל: ההשפעה על שווי נכסים נובעת מחששות בריאותיים, מהמפגע האסתטי ומהמגבלות התכנוניות הנלוות לקווי מתח. המחקרים מראים ירידת ערך של 2%-20%, כתלות במרחק, בסוג המתקן ובנראות שלו.

בהקשר הנדל"ני, ההבחנה בין שני סוגי הקרינה חשובה מכיוון שהיא משפיעה על:

  1. אופן הערכת ירידת הערך: שמאי מקרקעין צריכים להבין את ההבדלים בין סוגי הקרינה כדי להעריך נכונה את ההשפעה על שווי הנכס.
  2. תכנון פרויקטים: יזמים ומתכננים צריכים להתחשב בסוגי הקרינה השונים ובאופן השפעתם על הביקוש לנכסים, כדי לתכנן פרויקטים מוצלחים.
  3. דרישות רגולטוריות: ישנן דרישות רגולטוריות שונות לגבי מרחקי בטיחות וחשיפה מותרת לסוגי הקרינה השונים, המשפיעות על אפשרויות הבנייה והפיתוח.
  4. אמצעי מיגון: האמצעים להפחתת החשיפה לקרינה שונים בין סוגי הקרינה השונים, ועלותם משפיעה על כדאיות הפרויקט.
  5. חובת גילוי: חובת הגילוי בעסקאות מקרקעין עשויה להתייחס באופן שונה לסוגי הקרינה השונים.

במאמר זה נבחן בהרחבה את ההשפעה של שני סוגי הקרינה על שווי נכסי מקרקעין, ונציע כלים להתמודדות עם השפעה זו.

2. ההיבט המדעי והבריאותי של קרינה

הבנת ההיבטים המדעיים והבריאותיים של קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל היא חיונית להערכת השפעתן האמיתית על שווי נכסי מקרקעין. בסעיף זה נסקור את המידע המדעי העדכני לגבי השפעות בריאותיות אפשריות של שני סוגי הקרינה ואת עמדת ארגוני הבריאות והרגולציה בישראל.

2.1 השפעות בריאותיות של קרינה סלולארית

קרינה סלולארית היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF), שהיא קרינה בלתי מייננת. בניגוד לקרינה מייננת (כגון קרני רנטגן), לקרינה בלתי מייננת אין מספיק אנרגיה כדי לשנות את המבנה הכימי של תאים. ההשפעה העיקרית המוכרת של קרינה סלולארית על הגוף היא חימום רקמות (אפקט תרמי).

מחקרים מדעיים:

  1. מחקרים לגבי סרטן: המחקר המקיף ביותר על קרינה סלולארית וסרטן, מחקר INTERPHONE, שפורסם ב-2010, לא מצא עלייה בסיכון לגידולים מוחיים בקרב משתמשים רגילים בטלפונים סלולריים. עם זאת, היו תוצאות לא חד-משמעיות לגבי משתמשים כבדים מאוד ולגבי שימוש לטווח ארוך.
  2. מחקרים על השפעות נוירולוגיות: מחקרים מסוימים הצביעו על השפעות אפשריות על תפקוד המוח, כגון שינויים באקטיביות המוחית במהלך חשיפה לקרינה סלולארית, אך לא הוכח שלשינויים אלה יש השלכות בריאותיות שליליות.
  3. מחקרים על השפעות פיזיולוגיות אחרות: נטען כי קרינה סלולארית עשויה להשפיע על מערכת הרבייה, על מערכת החיסון ועל חדירות מחסום הדם-מוח, אך מחקרים אלה לא הניבו תוצאות חד-משמעיות ולא הוכיחו קשר סיבתי.

סיווג על ידי ארגון הבריאות העולמי:

בשנת 2011, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), הפועלת תחת ארגון הבריאות העולמי, סיווגה קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו כ"גורם מסרטן אפשרי לבני אדם" (קבוצה 2B). חשוב להדגיש כי קבוצה זו כוללת גורמים שלגביהם יש ראיות מוגבלות לקרצינוגניות בבני אדם ואין ראיות מספיקות לקרצינוגניות בבעלי חיים. בקבוצה זו נכללים גם קפה, אלוורה וחמוצי וינילי.

מגבלות המחקר:

  1. קושי במדידת חשיפה: קשה למדוד את החשיפה האמיתית של אנשים לקרינה סלולארית לאורך זמן.
  2. תקופת חשיפה קצרה: הטכנולוגיה הסלולרית היא יחסית חדשה, ולכן לא ניתן עדיין להעריך באופן מלא את ההשפעות ארוכות הטווח.
  3. גורמים מתערבים: קשה לבודד את ההשפעה של קרינה סלולארית מגורמים אחרים שעשויים להשפיע על הבריאות.

2.2 השפעות בריאותיות של קרינה ממתקני חשמל

קרינה ממתקני חשמל היא קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד (ELF), הנפלטת מקווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה. קרינה זו מתבטאת בעיקר בשדות מגנטיים, הנמדדים ביחידות של מיליגאוס (mG).

מחקרים מדעיים:

  1. מחקרים לגבי לוקמיה בילדים: סדרה של מחקרים אפידמיולוגיים, החל משנות ה-70, הצביעה על קשר סטטיסטי בין חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים חזקים (מעל 3-4 מיליגאוס) לבין עלייה בסיכון ללוקמיה בקרב ילדים. מחקר מטא-אנליזה משנת 2000 הראה עלייה של פי 2 בסיכון ללוקמיה בקרב ילדים החשופים לשדות מגנטיים מעל 4 מיליגאוס.
  2. מחקרים לגבי מחלות אחרות: מחקרים בדקו גם קשר אפשרי בין חשיפה לשדות מגנטיים לבין מחלות אחרות, כגון סרטן המוח, סרטן השד, מחלת אלצהיימר ודיכאון, אך התוצאות היו לא עקביות ולא חד-משמעיות.
  3. מחקרים על בעלי חיים ומחקרי מעבדה: מחקרים על בעלי חיים ומחקרי מעבדה לא הצליחו לספק מנגנון ביולוגי משכנע להסבר הקשר הסטטיסטי שנצפה במחקרים האפידמיולוגיים.

סיווג על ידי ארגון הבריאות העולמי:

בשנת 2002, ה-IARC סיווגה שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד כ"גורם מסרטן אפשרי לבני אדם" (קבוצה 2B), כמו קרינה סלולארית. הסיווג התבסס בעיקר על מחקרים אפידמיולוגיים שהצביעו על קשר בין חשיפה לשדות מגנטיים לבין לוקמיה בילדים.

מגבלות המחקר:

  1. היעדר מנגנון ביולוגי: לא נמצא מנגנון ביולוגי מוכח המסביר כיצד שדות מגנטיים בעוצמות הנמצאות בסביבה הרגילה עלולים לגרום ללוקמיה או למחלות אחרות.
  2. קושי בהערכת חשיפה: קשה להעריך את החשיפה האמיתית של אנשים לשדות מגנטיים לאורך זמן, במיוחד בסביבה העירונית המורכבת.
  3. גורמים מתערבים: קשה לבודד את ההשפעה של שדות מגנטיים מגורמים אחרים שעשויים להשפיע על הסיכון למחלות.

2.3 עמדת ארגוני הבריאות והרגולציה בישראל

בישראל, הרגולציה והפיקוח על קרינה מבוצעים על ידי מספר גופים, כאשר הראשי שבהם הוא המשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה:

  1. חוק הקרינה הבלתי מייננת: בישראל חל חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, המסדיר את הפיקוח על מקורות קרינה בלתי מייננת ואת הצורך בהיתרים להקמת מקורות כאלה.
  2. ערכי סף לקרינה סלולארית: המשרד להגנת הסביבה אימץ את ערכי הסף המומלצים על ידי הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), שהם 200-1000 מיקרו-ואט לסמ"ר (בהתאם לתדר). בנוסף, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, נקבעו ערכי סף מחמירים יותר (10% מערכי הסף הבינלאומיים) לחשיפה ממושכת במקומות כמו בתי מגורים, משרדים ומוסדות חינוך.
  3. ערכי סף לשדות מגנטיים: לגבי שדות מגנטיים ממתקני חשמל, המשרד להגנת הסביבה קבע כי ערך הסף לחשיפה רגעית הוא 1000 מיליגאוס, בהתאם להמלצות הבינלאומיות. עבור חשיפה ממושכת, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, המשרד ממליץ על סף של 4 מיליגאוס בממוצע יומי.
  4. היתרי הקמה והפעלה: הקמת מתקני קרינה מחייבת קבלת היתר הקמה והיתר הפעלה מהמשרד להגנת הסביבה. תנאי למתן ההיתרים הוא עמידה בערכי הסף ובדרישות נוספות.

משרד הבריאות:

  1. עמדה רשמית: משרד הבריאות מכיר בכך שאין ראיות חד-משמעיות להשפעות בריאותיות שליליות של קרינה בלתי מייננת בעוצמות הנמצאות מתחת לערכי הסף הבינלאומיים, אך תומך ביישום עקרון הזהירות המונעת.
  2. המלצות לציבור: משרד הבריאות ממליץ על הפחתת החשיפה לקרינה בלתי מייננת ככל האפשר, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות כמו ילדים ונשים בהריון.

רשויות מקומיות:

  1. תכנון ובנייה: רשויות מקומיות רבות בישראל אימצו הנחיות תכנון המגבילות את הקמתם של מתקני קרינה בקרבת בתי מגורים, בתי ספר וגני ילדים.
  2. דרישות מחמירות: חלק מהרשויות המקומיות מציבות דרישות מחמירות יותר מאלה של המשרד להגנת הסביבה, במיוחד לגבי מיקום אנטנות סלולאריות.

רשות החשמל ומשרד התקשורת:

  1. תקנים לקווי מתח: רשות החשמל קובעת תקנים לקווי מתח גבוה, כולל מרחקי בטיחות ממבנים.
  2. תקנות לאנטנות: משרד התקשורת, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, מסדיר את הקמתן של אנטנות סלולאריות ואת הצורך בהיתרי בנייה ובהיתרי הקמה והפעלה.

עקרון הזהירות המונעת:

בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות, מיושם עקרון הזהירות המונעת בנוגע לקרינה בלתי מייננת. עיקרון זה קובע כי גם בהיעדר ודאות מדעית מוחלטת לגבי נזק פוטנציאלי, יש לנקוט אמצעים להקטנת החשיפה לגורם הסיכון. יישום עקרון זה בא לידי ביטוי בערכי סף מחמירים יותר לחשיפה ממושכת, בהשוואה לערכי הסף הבינלאומיים.

סיכום ההיבט המדעי והבריאותי:

  1. קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל הן סוגים של קרינה בלתי מייננת, ואין ראיות חד-משמעיות להשפעות בריאותיות שליליות בעוצמות הנמצאות מתחת לערכי הסף המקובלים.
  2. עם זאת, ישנם מחקרים המצביעים על קשר סטטיסטי בין חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים חזקים לבין עלייה בסיכון ללוקמיה בילדים, וישנן שאלות פתוחות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של קרינה סלולארית.
  3. בשל חוסר הוודאות המדעית, ארגוני בריאות ורגולציה בישראל ובעולם נוקטים בגישה של זהירות מונעת, הכוללת ערכי סף מחמירים לחשיפה ממושכת והמלצות להפחתת החשיפה ככל האפשר.

המצב המדעי והרגולטורי המורכב הזה משפיע באופן ישיר על תפיסת הציבור את הסיכון הקשור בקרינה, ובהתאם על ערכי נדל"ן בקרבת מקורות קרינה. בפרקים הבאים נבחן את ההשפעה הזו ואת הדרכים להתמודד עמה.

3. השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן - מחקרים אמפיריים

האם למקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל יש השפעה ממשית על ערכי נדל"ן? שאלה זו נבחנה במספר מחקרים אמפיריים בעולם, שניסו לכמת את ההשפעה של קרבה למקורות קרינה שונים על מחירי נכסי מקרקעין. בסעיף זה נסקור את המחקרים המאומתים בתחום ואת הגורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך.

3.1 מחקרים על השפעת אנטנות סלולאריות

אנטנות סלולאריות הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בעשורים האחרונים, ומספר מחקרים בדקו את השפעתן על ערכי נדל"ן:

מחקר של Filippova & Rehm (2011) - ניו זילנד:

Filippova, O., & Rehm, M. (2011). The impact of proximity to cell phone towers on residential property values. International Journal of Housing Markets and Analysis, 4(3), 244-267.מחקר שנערך באוקלנד, ניו זילנד, בדק את ההשפעה של אנטנות סלולאריות על מחירי בתים באמצעות מודל הדוני. המחקר מצא כי:

  • קיימת ירידת ערך של נכסים הנמצאים בקרבת אנטנות סלולאריות.
  • ההשפעה השלילית הייתה גדולה יותר בשכונות יוקרתיות.
  • המחקר הדגיש את חשיבות הגורמים החזותיים והתפיסתיים בהשפעה על ערכי נדל"ן.

מחקר של Bond & Beamish (2005) - ניו זילנד:

Bond, S., & Beamish, K. (2005). Cellular phone towers: Perceived impact on residents and property values. Pacific Rim Property Research Journal, 11(2), 158-177.מחקר שנערך בניו זילנד בדק את השפעת אנטנות סלולאריות על תפיסות של תושבים ועל ערכי נדל"ן. המחקר מצא כי:

  • שיעור ניכר מהנשאלים הביעו התנגדות לרכישת נכסים בקרבת אנטנות סלולאריות.
  • החששות העיקריים שהועלו היו בריאותיים ואסתטיים.
  • התפיסות השליליות ביחס לאנטנות השפיעו על ביקוש לנכסים ובהתאם על מחיריהם.

מחקר של Paterson & Boyle (2002) - ארה"ב:

Paterson, R.W., & Boyle, K.J. (2002). Out of sight, out of mind? Using GIS to incorporate visibility in hedonic property value models. Land Economics, 78(3), 417-425.מחקר זה, אף שאינו עוסק ישירות באנטנות סלולריות, בדק את השפעת הנראות של מתקני תשתית (כולל מתקני תקשורת) על ערכי נדל"ן. המחקר הדגיש כי:

  • הנראות של מתקני תשתית משפיעה באופן שלילי על ערכי נדל"ן.
  • ההשפעה של מתקנים הנראים לעין גדולה יותר מההשפעה של מתקנים קרובים אך אינם נראים.

3.2 מחקרים על השפעת קווי מתח גבוה ומתקני חשמל

קווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה הם מקורות קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד, ומספר מחקרים בדקו את השפעתם על ערכי נדל"ן:

מחקר של Colwell (1990) - ארה"ב:

Colwell, P.F. (1990). Power lines and land value. Journal of Real Estate Research, 5(1), 117-127.מחקר זה בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים באילינוי, ארה"ב. המחקר מצא כי:

  • קיימת השפעה שלילית של קרבה לקווי מתח גבוה על ערכי נדל"ן.
  • ההשפעה פוחתת עם המרחק מקווי המתח.
  • ההשפעה פוחתת עם הזמן, ככל שקווי המתח הופכים לחלק מהנוף השכונתי.

מחקר של Hamilton & Schwann (1995) - קנדה:

Hamilton, S.W., & Schwann, G.M. (1995). Do high voltage electric transmission lines affect property value? Land Economics, 71(4), 436-444.מחקר זה בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים בוונקובר, קנדה. המחקר מצא כי:

  • בתים הממוקמים בסמיכות לקווי מתח גבוה נמכרו במחיר נמוך יותר בהשוואה לבתים דומים.
  • ההשפעה השלילית פחתה עם המרחק מקווי המתח.
  • המחקר מדגיש את חשיבות הגורמים החזותיים בהשפעה על ערכי נדל"ן.

מחקר של Des Rosiers (2002) - קנדה:

Des Rosiers, F. (2002). Power lines, visual encumbrance and house values: A microspatial approach to impact measurement. Journal of Real Estate Research, 23(3), 275-301.מחקר מקיף שנערך בקוויבק, קנדה, בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים. המחקר מצא כי:

  • הקרבה לקווי מתח גבוה והנראות שלהם משפיעים שלילית על ערכי נדל"ן.
  • ההשפעה השלילית גדולה יותר כאשר קווי המתח נראים מהנכס.
  • המחקר מדגיש את חשיבות הניתוח המרחבי המדויק בהערכת ההשפעה.

מחקר של Sims & Dent (2005) - בריטניה:

Sims, S., & Dent, P. (2005). High-voltage overhead power lines and property values: A residential study in the UK. Urban Studies, 42(4), 665-694.מחקר זה בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים בבריטניה. המחקר מצא כי:

  • בתים בקרבת קווי מתח גבוה נמכרו במחיר נמוך יותר, עם ירידה ממוצעת בערך של כ-7%.
  • ההשפעה השלילית הייתה גדולה יותר כאשר קווי המתח היו נראים מהנכס.
  • המחקר מצא גם השפעה של החששות הציבוריים מקרינה אלקטרומגנטית על ערכי הנדל"ן.

מחקר של Elliott & Wadley (2002) - אוסטרליה:

Elliott, P., & Wadley, D. (2002). The impact of transmission lines on property values: Coming to terms with stigma. Property Management, 20(2), 137-152.מחקר זה בחן את האופן שבו סטיגמה סביבתית, הקשורה לקווי מתח גבוה, משפיעה על ערכי נדל"ן באוסטרליה. המחקר הדגיש כי:

  • תפיסת הסיכון של הציבור משפיעה על ערכי נדל"ן, גם כאשר הסיכון האובייקטיבי נמוך.
  • סטיגמה סביבתית יכולה להוביל לירידה בביקוש לנכסים ובהתאם לירידת מחירים.

סקירה של Jackson & Pitts (2010) - מטא-אנליזה:

Jackson, T.O., & Pitts, J. (2010). The effects of electric transmission lines on property values: A literature review. Journal of Real Estate Literature, 18(2), 239-259.סקירה זו בחנה מחקרים רבים שעסקו בהשפעה של קווי מתח גבוה על ערכי נדל"ן. הסקירה מצאה כי:

  • רוב המחקרים מצאו השפעה שלילית על מחירי נדל"ן, בשיעור שבדרך כלל נע בין 2% ל-10%.
  • ההשפעה השלילית פוחתת בדרך כלל עם המרחק מקווי המתח.
  • גורמים נוספים שמשפיעים על מידת הירידה בערך כוללים נראות, סוג השכונה, והמודעות הציבורית לסוגיות בריאותיות.

3.3 גורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך

מניתוח המחקרים האמפיריים, ניתן לזהות מספר גורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך של נכסים הממוקמים בקרבת מקורות קרינה:

1. מרחק ממקור הקרינה:

כפי שעולה מהמחקרים של Hamilton & Schwann (1995), Colwell (1990) ואחרים, המרחק ממקור הקרינה הוא גורם משמעותי בהשפעה על ערכי נדל"ן. ככל שהנכס קרוב יותר למקור הקרינה, כך ההשפעה השלילית גדולה יותר. ההשפעה פוחתת בדרך כלל עם המרחק, כאשר במרחקים של מאות מטרים ההשפעה הופכת לזניחה.

2. נראות מקור הקרינה:

מחקרים רבים, כגון Des Rosiers (2002), Sims & Dent (2005) ו-Paterson & Boyle (2002), מדגישים את חשיבות הנראות של מקור הקרינה. נכסים שמהם ניתן לראות את מקור הקרינה (קווי מתח, עמודי חשמל, אנטנות סלולאריות) סובלים בדרך כלל מירידת ערך גדולה יותר מנכסים שמקור הקרינה קרוב אליהם אך אינו נראה מהם.

3. סוג מקור הקרינה:

סוג מקור הקרינה משפיע גם הוא על מידת הירידה בערך. קווי מתח על (400 קילו-וולט) ומגדלי תקשורת גדולים יוצרים בדרך כלל ירידת ערך גדולה יותר מקווי מתח גבוה רגילים (161 קילו-וולט) ומאנטנות סלולאריות קטנות ומוסוות.

4. סוג השכונה ומאפייני הנכס:

מחקרים כמו Filippova & Rehm (2011) ואחרים מראים כי ההשפעה השלילית של מקורות קרינה גדולה יותר בשכונות יוקרתיות ובנכסים יקרים יותר. ייתכן שהדבר נובע מכך שרוכשי נכסים בשכונות יוקרתיות יכולים להרשות לעצמם להיות בררניים יותר ולהימנע מנכסים עם "פגמים" כמו קרבה למקורות קרינה.

5. מודעות ציבורית:

המודעות הציבורית לסוגיות בריאותיות הקשורות לקרינה משפיעה על מידת הירידה בערך. מחקרים כמו Elliott & Wadley (2002) מדגישים את השפעת התפיסה הציבורית והסטיגמה הסביבתית על ערכי נדל"ן. בתקופות של מודעות ציבורית גבוהה לסוגיות בריאותיות, ההשפעה השלילית של מקורות קרינה עשויה להיות גדולה יותר.

6. משך הזמן שחלף מאז הקמת מקור הקרינה:

מחקרים כמו Colwell (1990) מראים כי ההשפעה השלילית של מקורות קרינה עשויה לפחות עם הזמן, ככל שמקורות הקרינה הופכים לחלק מהנוף השכונתי ו"מתמזגים" בסביבה.

סיכום המחקרים האמפיריים:

המחקרים האמפיריים מראים כי מקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל אכן משפיעים באופן שלילי על ערכי נדל"ן. ההשפעה השלילית תלויה במספר גורמים, כולל מרחק ממקור הקרינה, נראות מקור הקרינה, סוג מקור הקרינה, סוג השכונה, מודעות ציבורית ומשך הזמן שחלף מאז הקמת מקור הקרינה. שיעור ירידת הערך נע בדרך כלל בין 2% ל-10%, כאשר במקרים קיצוניים (כגון נכסים יוקרתיים מאוד הממוקמים מול עמוד חשמל של קו מתח על) ירידת הערך עשויה להיות גדולה יותר. המחקרים מדגישים גם את חשיבות ההיבט הפסיכולוגי - התפיסה הציבורית של הסיכון הקשור בקרינה, גם אם אינה תואמת את הסיכון האובייקטיבי, משפיעה באופן משמעותי על ערכי נדל"ן. נושא זה יידון בהרחבה בפרק הבא.

4. ההיבט הפסיכולוגי וירידת ערך נכסים


מעבר להיבטים המדעיים והאמפיריים, ישנו היבט פסיכולוגי משמעותי בהשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. תפיסת הסיכון של הציבור לעיתים קרובות שונה מהסיכון המדעי האמיתי, ותפיסה זו משפיעה באופן ישיר על הביקוש לנכסים ובהתאם על מחיריהם. בסעיף זה נבחן את המנגנונים הפסיכולוגיים המסבירים כיצד תפיסת הסיכון של קרינה משפיעה על ערכי נדל"ן.

4.1 תפיסת סיכונים והשפעתה על שווי נכסים

תפיסת סיכונים היא תחום מחקר בפסיכולוגיה העוסק באופן שבו אנשים מעריכים סיכונים ומקבלים החלטות בהתאם. מחקרים בתחום זה מצביעים על פער משמעותי בין הסיכון המדעי האמיתי לבין תפיסת הסיכון בציבור:

מחקרים מובילים בתפיסת סיכונים:

  1. Slovic (1987) - במחקר המכונן שלו, פול סלוביק הראה כי אנשים מעריכים סיכונים לא רק על פי הסיכוי לנזק, אלא גם על פי גורמים פסיכולוגיים כמו היכרות עם הסיכון, מידת השליטה בסיכון, ופוטנציאל הנזק.

Slovic, P. (1987). Perception of risk. Science, 236(4799), 280-285.

  1. Fischhoff et al. (1978) - מחקר זה הראה כי אנשים מפחדים יותר מסיכונים חדשים, בלתי מוכרים ובלתי מבוקרים, גם אם ההסתברות לנזק מהם נמוכה יחסית.

Fischhoff, B., Slovic, P., Lichtenstein, S., Read, S., & Combs, B. (1978). How safe is safe enough? A psychometric study of attitudes towards technological risks and benefits. Policy sciences, 9(2), 127-152.

מאפיינים של תפיסת סיכונים בהקשר של קרינה:

המחקרים של Slovic וחבריו זיהו מספר מאפיינים של סיכונים המגבירים את החרדה מהם, וקרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל מתאימות למאפיינים אלה:

  1. "סיכון דריד" (Dread Risk) - סיכונים המעוררים פחד גדול, כגון אלה הקשורים למחלות סרטן או לנזקים בלתי הפיכים.
  2. סיכון בלתי נראה - סיכונים שאינם ניתנים לתפיסה בחושי האדם (ראייה, שמיעה, ריח).
  3. חוסר שליטה - סיכונים שהאדם אינו יכול לשלוט בהם.
  4. חוסר הבנה מדעית - סיכונים שהמנגנון המדעי שלהם אינו מובן לחלוטין.
  5. חשיפה לא רצונית - סיכונים שהאדם נחשף אליהם ללא בחירה.
  6. השפעה על ילדים - סיכונים הנתפסים כמשפיעים במיוחד על ילדים.

מחקרים על תפיסת סיכונים בהקשר של קרינה:

  1. MacGregor et al. (1994) - מחקר זה בחן את תפיסת הסיכון של הציבור לגבי שדות אלקטרומגנטיים וקווי מתח גבוה, ומצא כי הציבור תופס את הסיכון כגבוה יותר מאשר מומחים.

MacGregor, D. G., Slovic, P., & Morgan, M. G. (1994). Perception of risks from electromagnetic fields: A psychometric evaluation of a risk-communication approach. Risk Analysis, 14(5), 815-828.

  1. Siegrist et al. (2005) - מחקר זה בחן את תפיסת הסיכון לגבי טכנולוגיות אלחוטיות, ומצא כי אנשים שאינם בוטחים בגופי הרגולציה תופסים את הסיכון כגבוה יותר.

Siegrist, M., Earle, T. C., Gutscher, H., & Keller, C. (2005). Perception of mobile phone and base station risks. Risk Analysis, 25(5), 1253-1264.

השפעת תפיסת הסיכון על שווי נכסים:

מחקרים מראים כי תפיסת הסיכון משפיעה על שווי נכסים במספר דרכים:

  1. Kroll & Priestley (1992) - מחקר זה הראה כי הירידה בערך נכסים בשל קרבה למקורות סיכון סביבתיים גדולה יותר מהעלות הכלכלית הממשית של הסיכון.

Kroll, C. A., & Priestley, T. (1992). The effects of overhead transmission lines on property values: A review and analysis of the literature. Edison Electric Institute, Washington, DC.

  1. McCluskey & Rausser (2003) - מחקר זה הראה כי סיקור תקשורתי שלילי של סיכונים סביבתיים מוביל לירידת ערך של נכסים, גם כאשר הסיכון האובייקטיבי נמוך.

McCluskey, J. J., & Rausser, G. C. (2003). Stigmatized asset value: Is it temporary or long-term? Review of Economics and Statistics, 85(2), 276-285.

  1. Gregory & von Winterfeldt (1996) - מחקר זה הראה כי אנשים מוכנים לשלם פרמיה משמעותית כדי להימנע מסיכונים הנתפסים כמעוררי חרדה, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך.

Gregory, R., & von Winterfeldt, D. (1996). The effects of electromagnetic fields from transmission lines on public fears and property values. Journal of Environmental Management, 48(3), 201-214.

4.2 סטיגמה סביבתית והשפעתה על שוק הנדל"ן

סטיגמה סביבתית מתייחסת למצב שבו נכסים באזור מסוים סובלים מירידת ערך בשל תפיסה שלילית של האזור, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך או אינו קיים כלל.

מחקרים על סטיגמה סביבתית:

  1. Mundy (1992) - מחקר זה הגדיר את המושג "סטיגמה" בהקשר של נדל"ן, והראה כיצד תפיסה שלילית של אזור יכולה להוביל לירידת ערך, גם לאחר שהסיכון האמיתי הוסר.

Mundy, B. (1992). Stigma and value. The Appraisal Journal, 60(1), 7-13.

  1. Messer et al. (2006) - מחקר זה בחן את ההשפעה של סטיגמה סביבתית על מחירי בתים באזורים שהיו בעבר מזוהמים, ומצא כי השפעת הסטיגמה נמשכת זמן רב לאחר טיפול בזיהום.

Messer, K. D., Schulze, W. D., Hackett, K. F., Cameron, T. A., & McClelland, G. H. (2006). Can stigma explain large property value losses? The psychology and economics of Superfund. Environmental and Resource Economics, 33(3), 299-324.

מאפיינים של סטיגמה סביבתית:

מחקרים זיהו מספר מאפיינים של סטיגמה סביבתית:

  1. השפעה ארוכת טווח - הסטיגמה עשויה להשפיע על ערכי נדל"ן לאורך זמן רב, גם לאחר שהסיכון האובייקטיבי הוסר או הופחת.
  2. השפעה על אזור שלם - הסטיגמה עשויה להשפיע על אזור שלם, גם על נכסים שאינם מושפעים ישירות מהסיכון.
  3. קושי בהפרכה - סטיגמה סביבתית קשה להפרכה, גם כאשר יש ראיות מדעיות המעידות על היעדר סיכון.
  4. הדבקה חברתית - הסטיגמה מועברת בין אנשים באמצעות תקשורת חברתית, ולא בהכרח באמצעות ראיות אובייקטיביות.

השפעת הסטיגמה הסביבתית על שוק הנדל"ן:

  1. Simons & Saginor (2006) - מחקר זה ערך מטא-אנליזה של מחקרים על השפעת סטיגמה סביבתית על ערכי נדל"ן, ומצא כי סטיגמה סביבתית יכולה להוביל לירידת ערך של עד 15% בנכסים, גם כאשר הסיכון האובייקטיבי נמוך.

Simons, R. A., & Saginor, J. D. (2006). A meta-analysis of the effects of environmental contamination and positive amenities on residential real estate values. Journal of Real Estate Research, 28(1), 71-104.

  1. Dale et al. (1999) - מחקר זה בחן את ההשפעה של אירוע זיהום סביבתי על מחירי בתים לאורך זמן, ומצא כי ההשפעה השלילית פחתה עם הזמן, אך נמשכה שנים רבות לאחר תיקון הבעיה.

Dale, L., Murdoch, J. C., Thayer, M. A., & Waddell, P. A. (1999). Do property values rebound from environmental stigma? Evidence from Dallas. Land Economics, 75(2), 311-326.

4.3 גורמים פסיכולוגיים נוספים המשפיעים על הערכת שווי

מלבד תפיסת סיכונים וסטיגמה סביבתית, ישנם גורמים פסיכולוגיים נוספים המשפיעים על הערכת שווי נכסים בהקשר של קרינה:

1. חרדה וחוסר ודאות:

חרדה וחוסר ודאות לגבי השפעות בריאותיות ארוכות טווח של קרינה משפיעים על הנכונות לשלם עבור נכסים:

  1. Kunreuther (2001) - מחקר זה הראה כי אנשים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה עבור הפחתת חרדה וחוסר ודאות, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך.

Kunreuther, H. (2001). Risk analysis and risk management in an uncertain world. Risk Analysis, 21(4), 611-622.

  1. Loewenstein et al. (2001) - מחקר זה הציג את מודל "Risk as Feelings", המדגיש כי אנשים מגיבים לסיכונים על בסיס תחושות רגשיות ולא רק על בסיס הערכה קוגניטיבית.

Loewenstein, G. F., Weber, E. U., Hsee, C. K., & Welch, N. (2001). Risk as feelings. Psychological Bulletin, 127(2), 267-286.

2. סיקור תקשורתי:

הסיקור התקשורתי של סוגיות הקשורות לקרינה משפיע באופן משמעותי על תפיסת הסיכון ועל שווי נכסים:

  1. Kasperson et al. (1988) - מחקר זה הציג את מודל "הגברת הסיכון החברתית" (Social Amplification of Risk), המראה כיצד סיקור תקשורתי עשוי להגביר את תפיסת הסיכון מעבר לסיכון האובייקטיבי.

Kasperson, R. E., Renn, O., Slovic, P., Brown, H. S., Emel, J., Goble, R., ... & Ratick, S. (1988). The social amplification of risk: A conceptual framework. Risk Analysis, 8(2), 177-187.

  1. Vasterman et al. (2005) - מחקר זה בחן את השפעת הסיקור התקשורתי על תפיסת סיכונים בריאותיים, ומצא כי סיקור אינטנסיבי מגביר את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

Vasterman, P., Yzermans, C. J., & Dirkzwager, A. J. (2005). The role of the media and media hypes in the aftermath of disasters. Epidemiologic Reviews, 27(1), 107-114.

3. אפקט ה-NIMBY (Not In My Back Yard):

אפקט ה-NIMBY מתייחס לתופעה שבה אנשים מתנגדים להקמת מתקנים או תשתיות בקרבת ביתם, גם אם הם מכירים בחשיבותם הכללית:

  1. Dear (1992) - מחקר זה הראה כי תגובות NIMBY נפוצות במיוחד בהקשר של מתקנים הנתפסים כמסוכנים או מזיקים, כגון אנטנות סלולאריות וקווי מתח גבוה.

Dear, M. (1992). Understanding and overcoming the NIMBY syndrome. Journal of the American Planning Association, 58(3), 288-300.

  1. Fischel (2001) - מחקר זה טען כי תגובות NIMBY הן תגובה רציונלית של בעלי נכסים המבקשים להגן על ערך הנכס שלהם, שהוא לרוב הנכס הפיננסי המשמעותי ביותר שלהם.

Fischel, W. A. (2001). The homevoter hypothesis: How home values influence local government taxation, school finance, and land-use policies. Harvard University Press.

סיכום ההיבט הפסיכולוגי:

ההיבט הפסיכולוגי של השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן הוא גורם משמעותי, ובמקרים רבים הוא בעל השפעה גדולה יותר מההיבט המדעי. הפער בין הסיכון האובייקטיבי לבין תפיסת הסיכון, בשילוב עם גורמים פסיכולוגיים נוספים כגון חרדה, חוסר ודאות, סיקור תקשורתי ואפקט ה-NIMBY, יוצר ירידת ערך משמעותית בנכסים הממוקמים בקרבת מקורות קרינה.עבור שמאי מקרקעין, הבנת ההיבט הפסיכולוגי היא חיונית להערכה מדויקת של השפעת מקורות קרינה על שווי נכסים. גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך, ירידת הערך בפועל עשויה להיות משמעותית בשל תפיסת הסיכון בציבור.

5. היבטים משפטיים ורגולטוריים

ההיבטים המשפטיים והרגולטוריים של קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל משפיעים באופן ישיר על ערכי נדל"ן. בסעיף זה נסקור את החקיקה והתקנות הרלוונטיות בישראל, את מסגרת התביעות לירידת ערך, ואת חובת הגילוי בעסקאות מקרקעין בהקשר של מקורות קרינה.

5.1 חקיקה ותקנות בישראל בנושא קרינה

המסגרת החוקית בישראל בנושא קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל כוללת מספר חוקים ותקנות:

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006:

חוק זה מהווה את הבסיס המשפטי להסדרת הטיפול בקרינה בלתי מייננת בישראל. החוק:

  1. מגדיר קרינה בלתי מייננת - כקרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מתדר האור (כולל קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל).
  2. קובע את הצורך בהיתרים - מחייב קבלת היתר הקמה והיתר הפעלה למקורות קרינה בלתי מייננת.
  3. מסדיר את הפיקוח והאכיפה - מסמיך את המשרד להגנת הסביבה לפקח על מקורות קרינה ולאכוף את החוק.
  4. קובע עונשים - מגדיר עונשים למפרי החוק, כולל קנסות ומאסר.

תקנות הקרינה הבלתי מייננת:

מכוח חוק הקרינה הותקנו מספר תקנות:

  1. תקנות הקרינה הבלתי מייננת (היתר, אישור, מתן הוראות ומסירת מידע), התשס"ט-2009 - מפרטות את הליכי קבלת ההיתרים ואת חובות בעלי היתרים.
  2. תקנות הקרינה הבלתי מייננת (רמות חשיפה מרביות מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו), התשס"ט-2009 - קובעות את רמות החשיפה המרביות המותרות לקרינה בתדרי רדיו (כולל קרינה סלולארית).
  3. תקנות הקרינה הבלתי מייננת (רמות חשיפה מרביות מותרות לעניין שדה מגנטי בתדר נמוך מאוד), התשע"ד-2014 - קובעות את רמות החשיפה המרביות המותרות לשדות מגנטיים ממתקני חשמל.

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965:

חוק זה משפיע על הקמת מתקני קרינה בכמה אופנים:

  1. היתרי בנייה - מחייב קבלת היתר בנייה להקמת מתקני קרינה, כגון אנטנות סלולאריות ועמודי חשמל.
  2. תכנון מתארי - קובע כי תכניות מתאר יכולות להגדיר אזורים מותרים ואסורים להקמת מתקני קרינה.
  3. סעיף 197 - מאפשר תביעת פיצויים בגין ירידת ערך של מקרקעין עקב אישור תכנית שמאפשרת הקמת מתקני קרינה.

תקנות התקשורת (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985:

תקנות אלה מסדירות את הקמת מתקני תקשורת, כולל אנטנות סלולאריות:

  1. רישיון - מחייבות קבלת רישיון להקמה ולהפעלה של מתקני תקשורת.
  2. דרישות טכניות - קובעות דרישות טכניות למתקני תקשורת, כולל דרישות בטיחות.
  3. השתתפות הציבור - מחייבות יידוע הציבור לפני הקמת מתקני תקשורת מסוימים.

הנחיות מנהליות ותקנים:

בנוסף לחקיקה ולתקנות, ישנן הנחיות מנהליות ותקנים המשפיעים על הקמת מתקני קרינה:

  1. הנחיות הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה - הנחיות לביצוע מדידות קרינה, להערכת סיכונים ולהגשת בקשות להיתרים.
  2. ת"י 5806 (2007): בטיחות בשדות אלקטרומגנטיים בתחום תדרי הרדיו - קווים מנחים לחשיפת בני אדם - תקן ישראלי המאמץ את הנחיות ה-ICNIRP לגבי חשיפה לקרינה בתדרי רדיו.
  3. תמ"א 36 - תכנית מתאר ארצית למתקני תקשורת - קובעת את המסגרת התכנונית להקמת מתקני תקשורת, כולל אנטנות סלולאריות.

5.2 תביעות ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מהווה את הבסיס המשפטי לתביעות ירידת ערך בגין הקמת מתקני קרינה. הסעיף קובע כי "נפגעו על ידי תכנית... מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמה, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית...".

תנאי הסף להגשת תביעה לפי סעיף 197:

  1. קיומה של תכנית - התביעה מוגשת בגין אישור תכנית מתאר או תכנית מפורטת.
  2. פגיעה במקרקעין - יש להוכיח כי התכנית פגעה בערך המקרקעין.
  3. קשר סיבתי - יש להוכיח קשר סיבתי בין אישור התכנית לבין הפגיעה בערך המקרקעין.
  4. מועד הגשת התביעה - התביעה חייבת להיות מוגשת בתוך שלוש שנים מיום תחילת תוקפה של התכנית.

סוגיות משפטיות בתביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה:

  1. הוכחת הפגיעה - על התובע להוכיח, באמצעות חוות דעת שמאית, את ירידת הערך של המקרקעין בעקבות אישור התכנית המאפשרת הקמת מתקני קרינה.
  2. הערכת שיעור הפגיעה - בתי המשפט וועדות הערר נדרשים להכריע בשאלת שיעור הפגיעה, כאשר חוות דעת שמאיות מטעם הצדדים עשויות להציג הערכות שונות.
  3. סייגים לזכות הפיצוי - סעיף 200 לחוק קובע סייגים לזכות הפיצוי, כולל פגיעה שאינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות העניין.

פסיקה בנושא תביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה:

בישראל ישנם מספר פסקי דין ופסיקות של ועדות ערר בנושא תביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה. להלן כמה תקדימים משמעותיים:

  1. עניין ברעלי (ע"א 1188/92 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' ברעלי) - פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שקבע כי יש לפרש את סעיף 197 באופן רחב, ולהכיר בזכות לפיצויים גם בגין פגיעות עקיפות במקרקעין.
  2. עניין וילנסקי (ערר (י-ם) 197/06 וילנסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים) - ועדת הערר הכירה ב

6. שיטות הערכה לקביעת ירידת ערך

קביעת ירידת הערך של נכסי מקרקעין בשל קרבה למקורות קרינה היא משימה מורכבת המחייבת שימוש במתודולוגיות שמאיות מתאימות. בסעיף זה נסקור את השיטות העיקריות המשמשות שמאי מקרקעין להערכת ירידת ערך בהקשר של מקורות קרינה.

6.1 שיטת ההשוואה

שיטת ההשוואה, המכונה גם גישת השוק, היא השיטה המקובלת ביותר להערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה. השיטה מבוססת על השוואה בין מחירי נכסים דומים הנבדלים ביניהם בעיקר בקרבתם למקור הקרינה.

מתודולוגיה:

כפי שמתואר בספרות המקצועית (Appraisal Institute, 2013; Rattermann, 2007), שיטת ההשוואה מיושמת באופן הבא:

  1. איתור עסקאות השוואה - איתור עסקאות של נכסים דומים בסביבה קרובה, כאשר חלקם ממוקמים בקרבת מקור הקרינה וחלקם אינם.
  2. התאמות - ביצוע התאמות לעסקאות ההשוואה כדי לנטרל השפעות של גורמים אחרים מלבד הקרבה למקור הקרינה, כגון גודל הנכס, מצבו, שיפורים וכו'.
  3. ניתוח ההפרשים - ניתוח ההפרשים במחירים בין הנכסים הקרובים למקור הקרינה לבין הנכסים המרוחקים ממנו, וקביעת שיעור ירידת הערך.

מקורות:

  • Appraisal Institute. (2013). The Appraisal of Real Estate (14th ed.). Chicago: Appraisal Institute.
  • Rattermann, M. R. (2007). The Student Handbook to the Appraisal of Real Estate (13th ed.). Chicago: Appraisal Institute.

יתרונות:

  1. נתונים מהשוק - השיטה מבוססת על נתונים אמיתיים מהשוק, המשקפים את התנהגות הקונים והמוכרים בפועל.
  2. פשטות יחסית - השיטה פשוטה יחסית להבנה ולהסבר, מה שעשוי להקל על הצגתה בבתי משפט וועדות ערר.
  3. קבילות גבוהה - השיטה נהנית מקבילות גבוהה בבתי משפט וועדות ערר, בשל היותה מבוססת על נתוני שוק אמיתיים.

חסרונות:

  1. זמינות נתונים - לעיתים קשה למצוא מספיק עסקאות השוואה רלוונטיות, במיוחד באזורים בעלי נפח עסקאות נמוך.
  2. השפעות משתנים נוספים - קשה לנטרל לחלוטין את ההשפעה של משתנים אחרים מלבד הקרבה למקור הקרינה.
  3. השפעת גורמים זמניים - השיטה עשויה להיות מושפעת מגורמים זמניים בשוק, כגון תקופות של מודעות ציבורית גבוהה לסוגיות בריאותיות הקשורות לקרינה.

יישום בפרקטיקה:

בפרקטיקה השמאית, שיטת ההשוואה מיושמת באחת משתי דרכים עיקריות, כפי שמתואר בספרות המקצועית (Jackson, 2004; Des Rosiers, 2002):

  1. השוואת זוגות (Paired Sales Analysis) - השוואה בין זוגות של נכסים דומים, כאשר אחד מהם ממוקם בקרבת מקור קרינה והשני אינו. שיטה זו מתאימה במיוחד כאשר יש מספר מצומצם של עסקאות השוואה.
  2. ניתוח מכירות חוזרות (Repeat Sales Analysis) - ניתוח של מכירות חוזרות של אותו נכס, לפני ואחרי הקמת מקור הקרינה בסביבתו. שיטה זו מאפשרת לנטרל את השפעת המאפיינים הפיזיים של הנכס, אך מחייבת זמינות של נתוני מכירות חוזרות.

מקורות:

  • Jackson, T. O. (2004). Evaluating environmental stigma with multiple regression analysis. The Appraisal Journal, 72(4), 363-369.
  • Des Rosiers, F. (2002). Power lines, visual encumbrance and house values: A microspatial approach to impact measurement. Journal of Real Estate Research, 23(3), 275-301.

6.2 שיטות מתקדמות להערכת ירידת ערך

בנוסף לשיטת ההשוואה, ישנן שיטות מתקדמות יותר להערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה:

1. מודלים הדוניים:

מודלים הדוניים הם מודלים סטטיסטיים המניחים כי מחיר הנכס מורכב מסכום הערכים של מאפייניו השונים. באמצעות רגרסיה סטטיסטית, ניתן לאמוד את התרומה של כל מאפיין למחיר הנכס, כולל ההשפעה השלילית של קרבה למקורות קרינה.מודלים הדוניים מיושמים באופן הבא (Rosen, 1974; Taylor, 2003):

  1. איסוף נתונים - איסוף נתונים על מחירי נכסים ומאפייניהם, כולל המרחק ממקורות קרינה.
  2. בניית מודל - בניית מודל רגרסיה שמסביר את מחירי הנכסים באמצעות המאפיינים השונים.
  3. ניתוח התוצאות - ניתוח התוצאות כדי לקבוע את ההשפעה של קרבה למקורות קרינה על מחירי הנכסים.

מקורות:

  • Rosen, S. (1974). Hedonic prices and implicit markets: Product differentiation in pure competition. Journal of Political Economy, 82(1), 34-55.
  • Taylor, L. O. (2003). The Hedonic Method. In P. A. Champ, K. J. Boyle, & T. C. Brown (Eds.), A Primer on Nonmarket Valuation (pp. 331-393). Dordrecht: Springer.

2. ניתוח עסקאות חוזרות:

שיטה זו מתמקדת בניתוח מחירי נכסים שנמכרו פעמיים, לפני ואחרי הקמת מקור קרינה בסביבתם. היתרון העיקרי של שיטה זו הוא היכולת לנטרל את ההשפעה של מאפייני הנכס הקבועים (Case & Shiller, 1989; Palmquist, 1982).מקורות:

  • Case, K. E., & Shiller, R. J. (1989). The efficiency of the market for single-family homes. The American Economic Review, 79(1), 125-137.
  • Palmquist, R. B. (1982). Measuring environmental effects on property values without hedonic regressions. Journal of Urban Economics, 11(3), 333-347.

3. סקרי נכונות לשלם:

שיטה זו מבוססת על סקרים שבהם נשאלים אנשים על הנכונות שלהם לשלם (או לקבל פיצוי) עבור שינויים בסביבת המגורים שלהם, כגון הקמת אנטנה סלולארית או קו מתח גבוה בקרבת ביתם (Mitchell & Carson, 1989; Simons & Winson-Geideman, 2005).מקורות:

  • Mitchell, R. C., & Carson, R. T. (1989). Using surveys to value public goods: The contingent valuation method. Washington, DC: Resources for the Future.
  • Simons, R. A., & Winson-Geideman, K. (2005). Determining market perceptions on contamination of residential property buyers using contingent valuation surveys. Journal of Real Estate Research, 27(2), 193-220.

6.3 שיטות מקובלות בפרקטיקה השמאית בישראל

בפרקטיקה השמאית בישראל, הערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה מבוססת על שילוב של השיטות שנסקרו לעיל, תוך התאמה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ולזמינות הנתונים.

שיטת העבודה המקובלת:

לפי ספרות מקצועית ישראלית (שטיינר, 2010; פרידמן, 2001) ופסיקות של ועדות ערר ובתי משפט, שיטת העבודה המקובלת כוללת:

  1. שלב ראשון: איסוף מידע - איסוף מידע על הנכס הנדון, על מקור הקרינה, על הסביבה ועל שוק הנדל"ן המקומי.
  2. שלב שני: בחירת שיטת ההערכה - בחירת שיטת ההערכה המתאימה, בהתאם לזמינות הנתונים ולנסיבות המקרה. בדרך כלל, שיטת ההשוואה היא השיטה המועדפת, כאשר הנתונים זמינים.
  3. שלב שלישי: ביצוע ההערכה - ביצוע ההערכה בהתאם לשיטה שנבחרה, תוך התחשבות בגורמים הרלוונטיים, כגון מרחק ממקור הקרינה, נראות מקור הקרינה, סוג מקור הקרינה ומודעות ציבורית.
  4. שלב רביעי: בדיקת סבירות - בדיקת סבירות התוצאה באמצעות השוואה לפסיקות קודמות, למחקרים אמפיריים ולהערכות מקובלות בענף.

מקורות:

  • שטיינר, י. (2010). קרינה אלקטרומגנטית והשפעתה על שווי נכסי מקרקעין. מקרקעין, ט(5), 3-27.
  • פרידמן, ד. (2001). ירידת ערך מקרקעין בשל קרבה למתקני תשתית. מקרקעין, א(2), 15-30.

גורמים המשפיעים על בחירת השיטה:

מספר גורמים משפיעים על בחירת שיטת ההערכה בפרקטיקה השמאית בישראל:

  1. זמינות נתונים - זמינות נתוני עסקאות השוואה רלוונטיות משפיעה על האפשרות להשתמש בשיטת ההשוואה.
  2. מאפייני הנכס - מאפייני הנכס, כגון ייחודיות, גודל ושימוש, משפיעים על בחירת השיטה.
  3. מטרת ההערכה - מטרת ההערכה, כגון תביעה משפטית, שומה לצורכי מס או ייעוץ ללקוח, משפיעה על בחירת השיטה.
  4. מגבלות זמן ותקציב - מגבלות זמן ותקציב משפיעות על האפשרות להשתמש בשיטות מורכבות ויקרות, כגון מודלים הדוניים וסקרי עמדות.

המלצות לשמאי מקרקעין:

לאור הניסיון המצטבר והפסיקה בתחום, להלן מספר המלצות מעשיות לשמאי מקרקעין העוסקים בהערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה:

  1. שימוש במספר שיטות - מומלץ להשתמש במספר שיטות הערכה, ככל שהדבר אפשרי, ולבחון את ההתאמה בין התוצאות. שימוש במספר שיטות מגביר את אמינות ההערכה ואת הסיכוי שהיא תתקבל בהליכים משפטיים.
  2. התחשבות בגורמים פסיכולוגיים - יש להתחשב בגורמים פסיכולוגיים, כגון תפיסת סיכון וסטיגמה סביבתית, בנוסף לגורמים פיזיים, כפי שמוכר בפסיקה.
  3. מעקב אחר פסיקות ומחקרים - יש לעקוב אחר פסיקות משפטיות ומחקרים אמפיריים עדכניים בתחום, כדי להתאים את ההערכות לנתונים העדכניים ביותר.
  4. תיעוד מקיף - יש לתעד באופן מקיף את מתודולוגיית ההערכה, את הנתונים שבהם נעשה שימוש ואת הנחות היסוד, כדי לחזק את אמינות ההערכה ואת יכולת ההגנה עליה בהליכים משפטיים.

סיכום שיטות ההערכה:

הערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה היא משימה מורכבת המחייבת שימוש במתודולוגיות שמאיות מתאימות. שיטת ההשוואה היא השיטה המקובלת ביותר בפרקטיקה השמאית בישראל, אך במקרים מסוימים יש צורך להשתמש בשיטות נוספות, כגון מודלים הדוניים, ניתוח עסקאות חוזרות וסקרי נכונות לשלם.בכל מקרה, חשוב להתאים את השיטה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ולזמינות הנתונים, ולהתחשב בגורמים פסיכולוגיים בנוסף לגורמים פיזיים. השילוב של מספר שיטות, התחשבות בפסיקה ובמחקרים עדכניים, ותיעוד מקיף של מתודולוגיית ההערכה הם מפתחות להערכה אמינה ומדויקת.נוסף על השיטות שנסקרו, חשוב לציין כי הניסיון המקצועי של השמאי ממלא תפקיד מרכזי בהערכות מורכבות כגון אלה. ההתמקצעות בתחום הספציפי של הערכת ירידת ערך בשל מקורות קרינה, הכרת מחקרים עדכניים ופסיקות רלוונטיות, ויכולת להסביר את השיקולים ואת המתודולוגיה בצורה ברורה ומשכנעת הם נכסים חשובים עבור שמאי מקרקעין העוסקים בתחום זה.

7. אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי

לאור ההכרה בכך שקרבה למקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל עשויה להוביל לירידת ערך של נכסי מקרקעין, עולה השאלה: האם וכיצד ניתן להפחית את הפגיעה בשווי? סעיף זה מציג מגוון אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי נכסים הנובעת מקרבה למקורות קרינה, בהסתמך על מחקרים, ניסיון מעשי ופתרונות מוכחים מהעולם.

7.1 פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה

פתרונות הנדסיים יכולים להפחית את עוצמת הקרינה האלקטרומגנטית ואת ההשפעות האסתטיות של מקורות הקרינה, ובכך להפחית את ירידת הערך של נכסים סמוכים.

פתרונות הנדסיים לקווי מתח גבוה:

  1. הטמנת קווים- הטמנת קווי מתח באדמה מפחיתה את הנראות שלהם ואת השדות המגנטיים בסביבתם. מחקר של Doukas et al. (2011) הראה כי הטמנת קווי מתח יכולה להפחית את השדות המגנטיים בסביבת הקו בכ-95%.
    • עלויות - לפי מחקר של EPRI (Electric Power Research Institute, 2012), עלות ההטמנה גבוהה פי 5-10 מהקמת קווים עיליים, אך עשויה להשתלם באזורים עירוניים צפופים בשל ההשפעה החיובית על ערכי הנדל"ן.
    • אפקטיביות בהפחתת ירידת ערך - מחקר של McNair & Abelson (2010) באוסטרליה מצא כי הטמנת קווי מתח גבוה הפחיתה את ירידת הערך של נכסים סמוכים מ-10%-15% ל-2%-5%.

מקורות:

  • Doukas, H., Karakosta, C., Flamos, A., & Psarras, J. (2011). Electric power transmission: An overview of associated burdens. International Journal of Energy Research, 35(11), 979-988.
  • Electric Power Research Institute (EPRI). (2012). Undergrounding high voltage electricity transmission lines: The technical issues. Palo Alto, CA: EPRI.
  • McNair, B. J., & Abelson, P. (2010). Estimating the value of undergrounding electricity and telecommunications networks. Australian Economic Review, 43(4), 376-388.
  1. שימוש בעמודים מעוצבים - עמודים בעלי עיצוב אסתטי יכולים להפחית את ההשפעה הויזואלית של קווי מתח. חברת החשמל הצרפתית (EDF) פיתחה עמודי "Roseau" בעיצוב מודרני שזכו לקבלה ציבורית טובה יותר מהעמודים המסורתיים (Furby et al., 1988).

מקור:

  • Furby, L., Slovic, P., Fischhoff, B., & Gregory, R. (1988). Public perceptions of electric power transmission lines. Journal of Environmental Psychology, 8(1), 19-43.
  1. מרחוק מבתי מגורים - תכנון תוואי קווי מתח כך שיהיו רחוקים ככל האפשר מבתי מגורים. מחקר של Sims & Dent (2005) הראה כי ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן פוחתת משמעותית במרחק של מעל 200 מטר מקו המתח.

מקור:

  • Sims, S., & Dent, P. (2005). High-voltage overhead power lines and property values: A residential study in the UK. Urban Studies, 42(4), 665-694.
  1. סיכוך וטכנולוגיות להפחתת קרינה - טכנולוגיות כגון סיכוך מתכתי, כבלים בעלי מעטפת מסוככת, ושיטות אופטימיזציה של פאזות יכולות להפחית את עוצמת השדות המגנטיים. מחקר של Zaffanella & Deno (1978) הראה כי אופטימיזציה של פאזות יכולה להפחית את השדות המגנטיים ב-50%-90%.

מקור:

  • Zaffanella, L. E., & Deno, D. W. (1978). Electrostatic and electromagnetic effects of ultra-high-voltage transmission lines. Palo Alto, CA: Electric Power Research Institute.

פתרונות הנדסיים לאנטנות סלולאריות:

  1. שימוש באנטנות מוסוות - אנטנות המוסוות כעצים, ארובות, או אלמנטים אדריכליים אחרים. מחקר של Meyerson (2001) הראה כי הסוואה אפקטיבית של אנטנות יכולה להפחית את ההתנגדות הציבורית ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.

מקור:

  • Meyerson, A. (2001). The stealth approach: Telecommunications companies have become adept at disguising antennas. The New York Times, May 27, 2001.
  1. השימוש במיקרו-תאים ופיקו-תאים - פריסת רשת של תאים קטנים (מיקרו-תאים) וזעירים (פיקו-תאים) במקום תאים גדולים. על פי דו"ח של ה-FCC (Federal Communications Commission, 2018), שימוש בתאים קטנים מאפשר הפחתת עוצמת השידור והפחתת החששות הבריאותיים והאסתטיים.

מקור:

  • Federal Communications Commission. (2018). Small cell deployment regulatory issues. Washington, DC: FCC.
  1. שיתוף מתקנים - שיתוף מתקנים בין חברות סלולריות שונות, מה שמפחית את מספר האנטנות הנדרשות. מחקר של GSMA (2019) הראה כי שיתוף תשתיות יכול להפחית את מספר האנטנות ב-30%-40%.

מקור:

  • GSMA. (2019). Infrastructure sharing: An overview. London: GSMA.

7.2 שינויי תכנון ועיצוב

שינויים בתכנון ועיצוב של נכסים ופרויקטים יכולים להפחית את החשיפה לקרינה ואת ההשפעה האסתטית של מקורות קרינה, ובכך להפחית את ירידת הערך.

שינויי תכנון בפרויקטים חדשים:

  1. תכנון אזורי חיץ - תכנון אזורי חיץ בין מקורות קרינה לבין שימושי מגורים, כגון פארקים, שטחים פתוחים או שימושים מסחריים. מחקר של Gallimore & Jayne (1999) הראה כי אזורי חיץ יכולים להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מקור:

  • Gallimore, P., & Jayne, M. (1999). Public and professional perceptions of HVOTL risks: The problem of circularity. Journal of Property Research, 16(3), 243-255.
  1. אוריינטציה של מבנים - תכנון אוריינטציה של מבנים כך שהחזיתות הראשיות, החלונות והמרפסות יהיו מכוונים הרחק ממקורות הקרינה. מחקר של Pitts & Jackson (2008) הראה כי תכנון נכון של אוריינטציה יכול להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מקור:

  • Pitts, J., & Jackson, T. O. (2008). Power lines and property values revisited. The Appraisal Journal, 76(4), 323-325.
  1. צמחייה ונוף - שימוש בצמחייה ובעיצוב נוף להסתרת מקורות קרינה ולהפחתת ההשפעה האסתטית שלהם. מחקר של DeRoos (2007) הראה כי צמחייה וגינון מתאימים יכולים להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מקור:

  • DeRoos, J. (2007). The impact of physical factors on residential property values. Cornell University.

שינויי תכנון בנכסים קיימים:

  1. שיפוצים פנימיים - ארגון מחדש של חדרים כך שחדרי שינה ומגורים יהיו רחוקים ככל האפשר ממקורות קרינה. מחקר של Thayer et al. (1992) הראה כי שיפוצים פנימיים יכולים להפחית את החשיפה לקרינה ואת החששות הבריאותיים.

מקור:

  • Thayer, M., Albers, H., & Rahmatian, M. (1992). The benefits of reducing exposure to waste disposal sites: A hedonic housing value approach. Journal of Real Estate Research, 7(3), 265-282.
  1. שיפורי מעטפת - התקנת חלונות מסוככים וחומרי בנייה מסוככים במעטפת הבניין. מחקר של Mild et al. (2009) הראה כי חומרי בנייה מסוימים, כגון בטון עם זיון פלדה וזכוכית מחוסמת, יכולים להפחית את עוצמת הקרינה בתוך הבניין.

מקור:

  • Mild, K. H., Mattsson, M. O., & Hardell, L. (2009). Electromagnetic fields and health - Risk assessment and public concern. International Journal of Risk Assessment and Management, 12(2/3/4), 285-301.

7.3 אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור

אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור יכולות להשפיע על תפיסת הסיכון של הציבור ולהפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

אסטרטגיות תקשורת פרואקטיבית:

  1. שקיפות ומידע - אספקת מידע שקוף ומדויק לציבור לגבי מקורות הקרינה, עוצמת הקרינה והתקנים הבטיחותיים. מחקר של MacGregor et al. (1994) הראה כי מידע מדויק וברור יכול להפחית את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

מקור:

  • MacGregor, D. G., Slovic, P., & Morgan, M. G. (1994). Perception of risks from electromagnetic fields: A psychometric evaluation of a risk-communication approach. Risk Analysis, 14(5), 815-828.
  1. שיתוף ציבור - שיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות לגבי הקמת מקורות קרינה. מחקר של Lober & Green (1994) הראה כי שיתוף ציבור אפקטיבי יכול להפחית את ההתנגדות ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.

מקור:

  • Lober, D. J., & Green, D. P. (1994). NIMBY or NIABY: A logit model of opposition to solid-waste-disposal facility siting. Journal of Environmental Management, 40(1), 33-50.
  1. דוברים מומחים - שימוש בדוברים מומחים, כגון מדענים ורופאים, לדיון בסוגיות בריאותיות הקשורות לקרינה. מחקר של Wiedemann et al. (2013) הראה כי דוברים מומחים אמינים יכולים להפחית את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

מקור:

  • Wiedemann, P. M., Schuetz, H., Boerner, F., Clauberg, M., Croft, R., Shukla, R., ... & Barnett, J. (2013). When precaution creates misunderstandings: The unintended effects of precautionary information on perceived risks, the EMF case. Risk Analysis, 33(10), 1788-1801.

7.4 הסדרה ופיקוח

הסדרה ופיקוח על מקורות קרינה יכולים להגביר את האמון הציבורי ולהפחית את תפיסת הסיכון, ובכך להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מנגנוני הסדרה:

  1. תקנים מחמירים - קביעת תקנים מחמירים יותר מהתקנים הבינלאומיים המקובלים לגבי רמות קרינה מותרות. מחקר של Foster & Moulder (2013) הראה כי תקנים מחמירים יכולים להגביר את האמון הציבורי ולהפחית את תפיסת הסיכון.

מקור:

  • Foster, K. R., & Moulder, J. E. (2013). Wi-Fi and health: Review of current status of research. Health Physics, 105(6), 561-575.
  1. מרחקי בטיחות - קביעת מרחקי בטיחות מינימליים בין מקורות קרינה לבין שימושים רגישים, כגון בתי מגורים, בתי ספר וגני ילדים. מחקר של Wiedemann & Schuetz (2005) הראה כי מרחקי בטיחות מוגדרים היטב יכולים להפחית את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

מקור:

  • Wiedemann, P. M., & Schuetz, H. (2005). The precautionary principle and risk perception: Experimental studies in the EMF area. Environmental Health Perspectives, 113(4), 402-405.
  1. ניטור רציף - ניטור רציף של רמות הקרינה בסביבת מקורות קרינה, עם דיווח שקוף לציבור. מחקר של Barnett et al. (2007) הראה כי ניטור רציף ודיווח שקוף יכולים להגביר את האמון הציבורי ולהפחית את תפיסת הסיכון.

מקור:

  • Barnett, J., Timotijevic, L., Shepherd, R., & Senior, V. (2007). Public responses to precautionary information from the Department of Health (UK) about possible health risks from mobile phones. Health Policy, 82(2), 240-250.

סיכום האמצעים להפחתת הפגיעה בשווי:

פתרונות הנדסיים, שינויי תכנון ועיצוב, אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, והסדרה ופיקוח יכולים להפחית באופן משמעותי את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. היישום של אמצעים אלה מחייב שיתוף פעולה בין יזמים, רשויות מקומיות, חברות תשתית והציבור, אך התועלת הכלכלית והחברתית יכולה להיות משמעותית.עבור שמאי מקרקעין, הבנת האמצעים להפחתת הפגיעה בשווי היא חיונית להערכה מדויקת של ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, ולייעוץ ללקוחות לגבי הדרכים להתמודד עם פגיעה כזו. היכולת להמליץ על אמצעים אפקטיביים להפחתת הפגיעה בשווי היא כלי חשוב בארגז הכלים של שמאי מקרקעין העוסקים בתחום זה.

8. המלצות מעשיות לבעלי עניין

לאור כל המידע שנסקר בפרקים הקודמים, סעיף זה מציג המלצות מעשיות לבעלי עניין שונים בתחום הנדל"ן, להתמודדות עם סוגיית הקרינה והשפעתה על ערכי נדל"ן.

8.1 המלצות ליזמים ובעלי נכסים

יזמים ובעלי נכסים יכולים לנקוט במספר צעדים כדי להתמודד עם השפעת מקורות קרינה על ערכי הנכסים שלהם:

1. ביצוע בדיקות מקדימות:

  • סקר קרינה - ביצוע סקר קרינה מקיף לפני רכישת קרקע או פיתוח פרויקט, כדי לזהות מקורות קרינה קיימים והשפעתם האפשרית על הפרויקט.
  • הערכת השפעה - ביצוע הערכה מקדמית של ההשפעה האפשרית של מקורות קרינה על ערכי הנכסים, באמצעות שמאי מקרקעין המתמחה בתחום.
  • בדיקת תכניות עתידיות - בדיקה של תכניות עתידיות להקמת מתקני קרינה באזור, באמצעות פנייה לרשויות המקומיות ולחברות התשתית.

2. שילוב פתרונות בתכנון:

  • תכנון מושכל - שילוב פתרונות תכנוניים להפחתת החשיפה לקרינה, כגון אזורי חיץ, אוריינטציה של מבנים וצמחייה ונוף, כפי שנסקר בסעיף 7.2.
  • פתרונות הנדסיים - שילוב פתרונות הנדסיים להפחתת עוצמת הקרינה, כגון חומרי בנייה מסוככים ותכנון המערכות החשמליות, כפי שנסקר בסעיף 7.1.
  • שיתוף פעולה עם חברות תשתית - שיתוף פעולה עם חברות חשמל ותקשורת לגבי מיקום ועיצוב של מתקני קרינה בסביבת הפרויקט.

3. אסטרטגיות שיווק:

  • שקיפות מידע - אספקת מידע שקוף ומדויק לרוכשים פוטנציאליים לגבי מקורות קרינה בסביבת הנכס, כולל תוצאות מדידות קרינה.
  • הדגשת פתרונות - הדגשת הפתרונות שננקטו להפחתת החשיפה לקרינה, כגון חומרי בנייה מסוככים, תכנון מושכל ואזורי חיץ.
  • הדגשת יתרונות אחרים - הדגשת יתרונות אחרים של הנכס, כגון נגישות, איכות בנייה, נוף ופיתוח סביבתי, שעשויים לפצות על ההשפעה השלילית של מקורות קרינה.

4. ניהול סיכונים משפטיים:

  • חובת גילוי - הקפדה על חובת הגילוי לרוכשים/שוכרים לגבי מקורות קרינה בסביבת הנכס, כדי למנוע תביעות משפטיות בגין הטעיה.
  • תיעוד בהסכמים - תיעוד מקיף בהסכמי מכר/שכירות של מידע על מקורות קרינה שנמסר לרוכשים/שוכרים.
  • ייעוץ משפטי - קבלת ייעוץ משפטי לגבי ניסוח סעיפים בהסכמים המתייחסים למקורות קרינה ולהשפעתם האפשרית.

8.2 המלצות לשמאי מקרקעין

שמאי מקרקעין, המתמודדים עם הערכת השפעתם של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, יכולים לנקוט במספר צעדים כדי לשפר את איכות ואמינות ההערכות שלהם:

1. התמקצעות ועדכון ידע:

  • התמקצעות - התמקצעות בתחום הספציפי של הערכת השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, באמצעות השתתפות בקורסים, סמינרים וכנסים בנושא.
  • עדכון ידע מדעי - עדכון שוטף בידע המדעי העדכני לגבי השפעות בריאותיות של קרינה, באמצעות קריאת מחקרים ופרסומים מדעיים ממקורות מהימנים.
  • עדכון ידע משפטי - עדכון שוטף בפסיקה ובחקיקה בנושא קרינה וערכי נדל"ן, באמצעות מעקב אחר פסקי דין והחלטות של ועדות ערר.

2. שיפור מתודולוגיות הערכה:

  • שימוש במספר שיטות - שימוש במספר שיטות הערכה, כפי שנסקר בסעיף 6, כדי לחזק את אמינות ההערכה.
  • איסוף נתונים איכותיים - איסוף נתוני שוק איכותיים ורלוונטיים, תוך הקפדה על השוואה בין נכסים דומים הנבדלים בעיקר בקרבתם למקורות קרינה.
  • שיתוף פעולה עם מומחים - שיתוף פעולה עם מומחים בתחומים משיקים, כגון מהנדסי חשמל, מומחים לקרינה ומשפטנים, כדי לקבל תמונה מקיפה יותר.

3. שיפור תקשורת עם לקוחות:

  • הסברה בהירה - הסברה בהירה ומקצועית ללקוחות לגבי השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, תוך הימנעות מהגברת חששות לא מבוססים.
  • שקיפות מידע - שקיפות מלאה לגבי מתודולוגיית ההערכה, הנתונים שבהם נעשה שימוש וההנחות שעליהן התבססה ההערכה.
  • הצגת מידע מאוזן - הצגת מידע מאוזן לגבי הסיכונים האמיתיים של קרינה, תוך התבססות על מחקרים מדעיים אמינים ועדכניים.

4. שיפור חוות דעת שמאיות:

  • תיעוד מקיף - תיעוד מקיף של מתודולוגיית ההערכה, הנתונים שבהם נעשה שימוש וההנחות שעליהן התבססה ההערכה.
  • הגשה מקצועית - הגשה מקצועית של חוות דעת שמאיות, תוך שימוש בשפה ברורה ומדויקת והימנעות מטרמינולוגיה מעורפלת.
  • הכללת מקורות - הכללת מקורות מהימנים לתמיכה בטענות ובהערכות, כגון מחקרים אקדמיים, פסיקות משפטיות ונתוני שוק.

8.3 המלצות לרשויות מקומיות ומוסדות תכנון

רשויות מקומיות ומוסדות תכנון יכולים למלא תפקיד מרכזי בהפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, באמצעות מדיניות תכנון והסדרה נכונים:

1. תכנון מושכל:

  • הגדרת אזורים - הגדרת אזורים מתאימים למיקום מתקני קרינה, תוך התחשבות בהשפעתם האפשרית על ערכי נדל"ן.
  • מרחקי בטיחות - קביעת מרחקי בטיחות מינימליים בין מתקני קרינה לבין שימושים רגישים, כגון מגורים, בתי ספר וגני ילדים.
  • שילוב בתכניות מתאר - שילוב הנחיות לגבי מיקום ועיצוב של מתקני קרינה בתכניות מתאר מקומיות ואזוריות.

2. רגולציה אפקטיבית:

  • תקנים מחמירים - אימוץ תקנים מחמירים לגבי רמות קרינה מותרות, במסגרת עקרון הזהירות המונעת.
  • פיקוח ואכיפה - פיקוח קפדני על רמות הקרינה ממתקנים קיימים ואכיפה נמרצת של התקנים.
  • דרישות לפתרונות הנדסיים - דרישות להטמעת פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה, כגון הטמנת קווי מתח ושימוש באנטנות מוסוות.

3. שקיפות ושיתוף ציבור:

  • שיתוף ציבור - שיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות לגבי מיקום מתקני קרינה, מה שיכול להפחית את ההתנגדות ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.
  • מידע לציבור - אספקת מידע שקוף ומדויק לציבור לגבי מתקני קרינה קיימים ומתוכננים ולגבי רמות הקרינה בפועל.
  • הקמת מערכות ניטור - הקמת מערכות ניטור רציף של רמות קרינה בסביבת מתקני קרינה, עם דיווח שוטף לציבור.

4. מדיניות פיצויים:

  • קביעת מדיניות פיצויים - קביעת מדיניות ברורה לגבי פיצויים בגין ירידת ערך נכסים בשל הקמת מתקני קרינה, במסגרת סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
  • הליכי תביעה יעילים - קביעת הליכים יעילים ושקופים לטיפול בתביעות לפי סעיף 197, במטרה להפחית עלויות משפטיות ולזרז את הטיפול בתביעות.
  • גישור ופתרון סכסוכים - עידוד גישור ומנגנונים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים בתביעות לפי סעיף 197, במטרה להפחית עלויות ולזרז את הטיפול בתביעות.

סיכום ההמלצות המעשיות:

ההמלצות המעשיות לבעלי עניין שונים מדגישות את חשיבות הגישה המשולבת להתמודדות עם השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. יזמים ובעלי נכסים, שמאי מקרקעין, רשויות מקומיות ומוסדות תכנון יכולים כולם לתרום להפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, באמצעות פעולות מתאימות בתחומי אחריותם.שיתוף פעולה בין בעלי העניין השונים הוא מפתח להתמודדות מוצלחת עם סוגיית הקרינה והשפעתה על ערכי נדל"ן. שיתוף פעולה כזה יכול להוביל לפתרונות יצירתיים ואפקטיביים, שיאפשרו את הקמת התשתיות החיוניות תוך הפחתת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.

9. סיכום ומסקנות

לאורך המאמר בחנו את הקשר המורכב בין קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל לבין שווי נכסי מקרקעין. ניתחנו את ההיבטים המדעיים, הפסיכולוגיים, המשפטיים והשמאיים של סוגיה זו, וסקרנו שיטות הערכה, אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי והמלצות מעשיות לבעלי עניין. בפרק זה נסכם את הממצאים העיקריים ונציג את המסקנות העולות מהם.

9.1 סיכום הממצאים העיקריים

הממצאים המדעיים:

  1. קרינה סלולארית היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF), הנפלטת ממתקני תקשורת אלחוטית כגון אנטנות סלולאריות ומתקני גישה אלחוטיים. זוהי קרינה בלתי מייננת, שההשפעה העיקרית המוכרת שלה על הגוף היא חימום רקמות.
  2. קרינה ממתקני חשמל היא קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד (ELF), הנפלטת מקווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה. גם זוהי קרינה בלתי מייננת, המתבטאת בעיקר בשדות מגנטיים.
  3. הקונצנזוס המדעי הנוכחי אינו מצביע על קשר ברור בין חשיפה לקרינה סלולארית או לקרינה ממתקני חשמל בעוצמות המקובלות בסביבה העירונית לבין נזקים בריאותיים משמעותיים. עם זאת, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את שני סוגי הקרינה כ"גורם מסרטן אפשרי לבני אדם" (קבוצה 2B).
  4. עקרון הזהירות המונעת מיושם בישראל ובמדינות רבות אחרות, וקובע כי גם בהיעדר ודאות מדעית מוחלטת לגבי נזק פוטנציאלי, יש לנקוט אמצעים להקטנת החשיפה לגורם הסיכון.

הממצאים האמפיריים:

  1. מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שקרבה למקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל אכן גורמת לירידת ערך של נכסי מקרקעין. מחקרים כגון אלה של Filippova & Rehm (2011), Bond & Beamish (2005), Hamilton & Schwann (1995), Colwell (1990), ואחרים, מצאו ירידת ערך של 2%-10%, כתלות במרחק, בנראות ובסוג השכונה.
  2. גורמים משפיעים על מידת הירידה בערך כוללים את המרחק ממקור הקרינה, את נראות מקור הקרינה, את סוג מקור הקרינה, את סוג השכונה ומאפייני הנכס, את המודעות הציבורית ואת משך הזמן שחלף מאז הקמת מקור הקרינה.

הממצאים הפסיכולוגיים:

  1. תפיסת סיכון היא גורם מרכזי בקביעת ירידת הערך של נכסים. מחקרים של Slovic (1987), Fischhoff et al. (1978), MacGregor et al. (1994), ואחרים, הראו כי אנשים תופסים את הסיכון הקשור בקרינה כגבוה יותר מהסיכון האובייקטיבי, בשל מאפיינים כגון היותו בלתי נראה, בלתי נשלט ובעל פוטנציאל לנזק בלתי הפיך.
  2. סטיגמה סביבתית היא תופעה נוספת המשפיעה על ערכי נדל"ן. מחקרים של Mundy (1992), Messer et al. (2006), Simons & Saginor (2006), ואחרים, הראו כי סטיגמה סביבתית יכולה להוביל לירידת ערך משמעותית בנכסים, גם לאחר שהסיכון האובייקטיבי הוסר או הופחת.

הממצאים המשפטיים:

  1. המסגרת החוקית בישראל בנושא קרינה כוללת את חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, תקנות הקרינה הבלתי מייננת, חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ותקנות התקשורת.
  2. סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מאפשר תביעת פיצויים בגין ירידת ערך של מקרקעין עקב אישור תכנית שמאפשרת הקמת מתקני קרינה. הפסיקה מכירה בכך שחששות הציבור מהשפעות בריאותיות של קרינה, גם אם אינם מבוססים מדעית באופן מלא, משפיעים על ערכי נדל"ן ולכן יש להתחשב בהם בקביעת הפיצויים.
  3. חובת הגילוי בעסקאות מקרקעין מחייבת גילוי של מקורות קרינה משמעותיים בסביבת הנכס. הפרת חובה זו עלולה להוביל לביטול העסקה או לפיצויים.

הממצאים השמאיים:

  1. שיטות הערכה לקביעת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה כוללות את שיטת ההשוואה, מודלים הדוניים, ניתוח עסקאות חוזרות וסקרי נכונות לשלם.
  2. הפרקטיקה השמאית בישראל מבוססת בעיקר על שיטת ההשוואה, תוך התאמה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ולזמינות הנתונים.

הממצאים לגבי אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי:

  1. פתרונות הנדסיים כגון הטמנת קווי מתח, שימוש באנטנות מוסוות וטכנולוגיות להפחתת קרינה, יכולים להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.
  2. שינויי תכנון ועיצוב כגון תכנון אזורי חיץ, אוריינטציה של מבנים וצמחייה ונוף, יכולים להפחית את החשיפה לקרינה ואת ההשפעה האסתטית של מקורות קרינה.
  3. אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, כגון שקיפות ומידע, שיתוף ציבור ושימוש בדוברים מומחים, יכולות להשפיע על תפיסת הסיכון של הציבור ולהפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

9.2 מגמות עתידיות

בחינת המגמות העתידיות בתחום הקרינה הסלולארית והקרינה ממתקני חשמל, והשפעתן האפשרית על ערכי נדל"ן, מעלה מספר נקודות חשובות:

1. התפתחויות טכנולוגיות:

  • טכנולוגיות 5G ו-6G - הפריסה של רשתות דור חמישי וששי עשויה להגביר את המודעות הציבורית לסוגיית הקרינה הסלולארית, אך גם להביא לפיתוח של טכנולוגיות חדשות להפחתת קרינה. מחקר של Neumann & Madsen (2020) מצביע על כך שטכנולוגיות 5G יכולות להפחית את החשיפה האישית לקרינה, אך דורשות פריסה צפופה יותר של אנטנות.
  • רשתות חשמל חכמות (Smart Grids) - הטמעה של רשתות חשמל חכמות עשויה להוביל לשינויים במערך קווי המתח ובאופן חלוקת החשמל, מה שעשוי להשפיע על פריסת מקורות קרינה ממתקני חשמל.
  • מתקני קרינה מוסווים - התפתחויות בתחום ההסוואה של מתקני קרינה, כגון אנטנות סלולאריות בעיצובים אדריכליים ייחודיים או משולבות בריהוט רחוב, עשויות להפחית את ההשפעה האסתטית השלילית.

2. מגמות רגולטוריות:

  • תקנים מחמירים - מגמה של אימוץ תקנים מחמירים יותר לגבי רמות קרינה מותרות, במסגרת עקרון הזהירות המונעת, עשויה להגביר את העלויות של הקמת מתקני קרינה, אך גם להפחית את החששות הציבוריים ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.
  • שקיפות ושיתוף ציבור - מגמה של הגברת השקיפות ושיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות לגבי הקמת מתקני קרינה עשויה להפחית את ההתנגדות הציבורית ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.
  • מדיניות פיצויים - מגמה של קביעת מדיניות ברורה יותר לגבי פיצויים בגין ירידת ערך נכסים בשל הקמת מתקני קרינה עשויה להפחית את אי-הוודאות ואת עלויות ההתדיינות המשפטית.

3. מגמות חברתיות:

  • מודעות בריאותית - מגמה של הגברת המודעות הבריאותית בציבור עשויה להגביר את החששות מקרינה ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן, אך גם לעודד פיתוח של פתרונות להפחתת קרינה.
  • יחס לטכנולוגיה - שינויים ביחס הציבור לטכנולוגיה, כגון הגברת האמון בטכנולוגיות חדשות או, לחלופין, התגברות החשדנות כלפיהן, עשויים להשפיע על החששות מקרינה ועל ההשפעה שלהם על ערכי נדל"ן.
  • עבודה מהבית - מגמה של הגברת העבודה מהבית, שהתחזקה בעקבות מגפת הקורונה, עשויה להגביר את החשיבות של איכות סביבת המגורים ולהגביר את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

9.3 המלצות למחקר עתידי

למרות המחקר הנרחב שנעשה בתחום קרינה וערכי נדל"ן, עדיין יש פערי ידע משמעותיים שיש לטפל בהם במחקר עתידי:

1. מחקר אמפירי בישראל:

  • מחקר מקיף - יש צורך במחקר אמפירי מקיף ועדכני על ההשפעה של מקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל על ערכי נדל"ן בישראל, בהתחשב במאפיינים הייחודיים של שוק הנדל"ן הישראלי.
  • השוואה בין אזורים - מחקר שישווה את ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן באזורים שונים בישראל, כגון אזורי פריפריה לעומת מרכז, ואזורים בעלי רמת הכנסה שונה.
  • השוואה בין סוגי נכסים - מחקר שישווה את ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן בסוגי נכסים שונים, כגון בתים פרטיים, דירות, נכסים מסחריים ונכסים תעשייתיים.

2. מחקר על אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי:

  • יעילות אמצעים - מחקר על היעילות של אמצעים שונים להפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, כגון פתרונות הנדסיים, שינויי תכנון ועיצוב, אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, והסדרה ופיקוח.
  • ניתוח עלות-תועלת - מחקר על עלות-תועלת של אמצעים שונים להפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, מנקודת המבט של יזמים, בעלי נכסים, רשויות מקומיות וחברות תשתית.
  • השפעת חידושים טכנולוגיים - מחקר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים, כגון טכנולוגיות 5G ו-6G, רשתות חשמל חכמות ומתקני קרינה מוסווים, על תפיסת הסיכון של הציבור ועל ערכי נדל"ן.

3. מחקר על ההיבט המשפטי:

  • אפקטיביות החקיקה - מחקר על האפקטיביות של החקיקה והתקנות בישראל בהגנה על ערכי נדל"ן מפני השפעות שליליות של מקורות קרינה.
  • השוואה בינלאומית - מחקר השוואתי על ההסדרים המשפטיים לגבי קרינה וערכי נדל"ן במדינות שונות, והלקחים שניתן ללמוד מהם.
  • ניתוח פסיקה - ניתוח מקיף של הפסיקה בישראל בנושא תביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה, לזיהוי מגמות ועקרונות מנחים.

4. מחקר על תפיסת סיכון וסטיגמה:

  • שינויים בתפיסת סיכון - מחקר על השינויים בתפיסת הסיכון של הציבור לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל לאורך זמן, והשפעתם על ערכי נדל"ן.
  • השפעת התקשורת - מחקר על השפעת הסיקור התקשורתי של סוגיות הקשורות לקרינה על תפיסת הסיכון של הציבור ועל ערכי נדל"ן.
  • השפעות תרבותיות וחברתיות - מחקר על ההשפעות התרבותיות והחברתיות על תפיסת הסיכון של הציבור לגבי קרינה, והשפעתן על ערכי נדל"ן.

סיכום סופי:

הקשר בין קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל לבין שווי נכסי מקרקעין הוא מורכב ורב-ממדי, ומושפע מגורמים מדעיים, פסיכולוגיים, משפטיים וכלכליים. המחקרים האמפיריים והניסיון המקצועי מצביעים על כך שקרבה למקורות קרינה אכן גורמת לירידת ערך של נכסי מקרקעין, עם שיעור ירידת ערך שנע בדרך כלל בין 2% ל-10%.למרות שהקונצנזוס המדעי הנוכחי אינו מצביע על קשר ברור בין חשיפה לקרינה בעוצמות המקובלות בסביבה העירונית לבין נזקים בריאותיים משמעותיים, תפיסת הסיכון של הציבור והחששות הבריאותיים משפיעים באופן משמעותי על הביקוש לנכסים ובהתאם על מחיריהם.אמצעים שונים, כגון פתרונות הנדסיים, שינויי תכנון ועיצוב, אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, והסדרה ופיקוח, יכולים להפחית באופן משמעותי את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. היישום של אמצעים אלה מחייב הבנה מעמיקה של ההיבטים השונים של הסוגיה ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים.עבור שמאי מקרקעין, יזמים, בעלי נכסים, רשויות מקומיות ומוסדות תכנון, הבנת הקשר בין קרינה לבין שווי נכסי מקרקעין, והיכולת להעריך באופן מדויק את ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן ולהמליץ על דרכים להתמודד עם השפעה זו, הם כישורים חיוניים בעולם הנדל"ן המודרני.ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ונעשים מחקרים נוספים, חשוב שכל העוסקים בתחום יתעדכנו בידע החדש ויתאימו את פעולותיהם בהתאם, במטרה להבטיח את האיזון הנכון בין צרכי תשתית לבין השמירה על ערכי נדל"ן.

10. נספחים

10.1 מילון מונחים מקצועיים

קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation) - צורה של אנרגיה המתפשטת בגלים ונוצרת כאשר שדות חשמליים ומגנטיים מתנודדים יחד.קרינה סלולארית (Cellular Radiation) - קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF) הנפלטת ממתקני תקשורת אלחוטית, כגון אנטנות סלולאריות, מתקני גישה אלחוטיים ומכשירי טלפון ניידים.קרינה בלתי מייננת (Non-Ionizing Radiation) - קרינה שאין לה מספיק אנרגיה כדי ליינן אטומים או לשבור קשרים כימיים. גלי רדיו, גלי מיקרו, קרינה אינפרא-אדומה, אור נראה וקרינה אולטרה-סגולה הן קרינות בלתי מייננות.קרינה מייננת (Ionizing Radiation) - קרינה בעלת אנרגיה מספיקה כדי לשחרר אלקטרונים מאטומים ולהפוך אותם ליונים (חלקיקים טעונים). קרני רנטגן וקרינת גמא הן קרינות מייננות.שדה מגנטי (Magnetic Field) - אזור שבו פועלים כוחות מגנטיים, הנוצרים על ידי תנועה של מטענים חשמליים (כגון אלקטרונים). שדות מגנטיים נפלטים מקווי מתח גבוה ומכשירי חשמל.שדה חשמלי (Electric Field) - אזור שבו פועלים כוחות חשמליים, הנוצרים על ידי מטענים חשמליים. שדות חשמליים נפלטים ממכשירי חשמל ומקווי מתח.מיליגאוס (Milligauss) - יחידה למדידת עוצמת שדה מגנטי. בישראל, ערך הסף הבריאותי המומלץ על ידי המשרד להגנת הסביבה הוא 1000 מיליגאוס לחשיפה קצרת טווח ו-4 מיליגאוס לחשיפה ממושכת.מיקרו-ואט לסמ"ר (Micro-Watt per Square Centimeter) - יחידה למדידת צפיפות הספק של קרינה אלקטרומגנטית. בישראל, ערכי הסף הבריאותיים לקרינה בתדר רדיו נעים בין 40 ל-5000 מיקרו-ואט לסמ"ר, בהתאם לתדר.ELF (Extremely Low Frequency) - תדר נמוך מאוד, בין 3 ל-300 הרץ. רשת החשמל פועלת בתדר של 50 הרץ (באירופה וישראל) או 60 הרץ (בארה"ב), ולכן קווי מתח פולטים שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד.RF (Radio Frequency) - תדר רדיו, בין 3 קילו-הרץ ל-300 גיגה-הרץ. אנטנות סלולאריות, מכשירי Wi-Fi, טלפונים סלולריים ותחנות שידור רדיו וטלוויזיה פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו.קווי מתח גבוה (High Voltage Power Lines) - קווי חשמל המעבירים חשמל במתח גבוה (מעל 1000 וולט). בישראל, קווי המתח הגבוה העיקריים פועלים במתח של 161 קילו-וולט ו-400 קילו-וולט.תחנת טרנספורמציה (Transformer Station) - מתקן המשמש להורדת מתח החשמל מרמה גבוהה לרמה נמוכה יותר, לצורך חלוקה לצרכנים. תחנות טרנספורמציה פולטות שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד.אנטנה סלולרית (Cellular Antenna) - מתקן המשמש לשידור וקליטה של אותות סלולריים. אנטנות סלולריות פולטות קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו.מתקן גישה אלחוטי (Wireless Access Point) - מתקן המשמש לחיבור אלחוטי לרשת האינטרנט. מתקני גישה אלחוטיים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו.עקרון הזהירות המונעת (Precautionary Principle) - עיקרון הקובע כי גם בהיעדר ודאות מדעית מוחלטת לגבי נזק פוטנציאלי, יש לנקוט אמצעים להקטנת החשיפה לגורם הסיכון.ערך סף (Threshold Value) - ערך מרבי מותר של חשיפה לגורם סיכון, כגון קרינה אלקטרומגנטית. בישראל, ערכי הסף לקרינה נקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה, בהתאם להמלצות בינלאומיות.IARC (International Agency for Research on Cancer) - הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, הפועלת תחת ארגון הבריאות העולמי. ה-IARC מסווגת גורמים לפי מידת הקרצינוגניות שלהם לבני אדם.ICNIRP (International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection) - הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת, ארגון בינלאומי המפרסם הנחיות לחשיפה בטוחה לקרינה בלתי מייננת.תפיסת סיכון (Risk Perception) - האופן שבו אנשים מעריכים סיכונים, המושפע מגורמים פסיכולוגיים, חברתיים ותרבותיים, ולא רק מהסיכון האובייקטיבי.סטיגמה סביבתית (Environmental Stigma) - תפיסה שלילית של אזור מסוים בשל חששות מסיכונים סביבתיים, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך או אינו קיים כלל.NIMBY (Not In My Back Yard) - תופעה שבה אנשים מתנגדים להקמת מתקנים או תשתיות בקרבת ביתם, גם אם הם מכירים בחשיבותם הכללית.שיטת ההשוואה (Comparative Method) - שיטה להערכת שווי נכסים, המבוססת על השוואה בין מחירי נכסים דומים שנמכרו בשוק החופשי.מודל הדוני (Hedonic Model) - מודל סטטיסטי המניח כי מחיר הנכס מורכב מסכום הערכים של מאפייניו השונים, ומאפשר לאמוד את התרומה של כל מאפיין למחיר הנכס.סעיף 197 לחוק התכנון והבניה - סעיף בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המאפשר לבעלי מקרקעין לתבוע פיצויים כאשר תכנית פוגעת בשווי המקרקעין שלהם.

10.2 תקנים וערכי סף

תקנים וערכי סף בישראל:

שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד (ELF):
סוג החשיפהערך סף בריאותיערך סף לחשיפה רצופה וממושכת
חשיפה כללית1000 מיליגאוס4 מיליגאוס
חשיפה במקומות עבודה5000 מיליגאוס10 מיליגאוס

מקור: המשרד להגנת הסביבה, "קרינת שדות מגנטיים מרשת החשמל", 2016.

קרינה בתדר רדיו (RF):
תחום תדריםערך סף בריאותי (מיקרו-ואט לסמ"ר)ערך סף לחשיפה רצופה וממושכת (מיקרו-ואט לסמ"ר)
400-10 מגה-הרץ200-200020-200
2000-400 מגה-הרץ1000-5000100-500

מקור: המשרד להגנת הסביבה, "קרינה בתדר רדיו - תקני חשיפה", 2016.

תקנים וערכי סף בינלאומיים:

שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד (ELF) - ערכי סף לחשיפה כללית:
ארגון/מדינהערך סף (מיליגאוס)
ICNIRP1000
ארצות הברית (IEEE)9040
אנגליה1000
שוויץ10
שבדיה2.5
ישראל1000 (4 לחשיפה רצופה וממושכת)

מקור: ICNIRP Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric and Magnetic Fields (1 Hz - 100 kHz), 2010.

קרינה בתדר רדיו (RF) - ערכי סף לחשיפה כללית בתחום התדרים של טלפונים סלולריים (900-1800 מגה-הרץ):
ארגון/מדינהערך סף (מיקרו-ואט לסמ"ר)
ICNIRP450-900
ארצות הברית (FCC)600-1000
איטליה100
שוויץ45-90
ישראל450-900 (45-90 לחשיפה רצופה וממושכת)

מקור: ICNIRP Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric, Magnetic and Electromagnetic Fields (up to 300 GHz), 1998.

10.3 ביבליוגרפיה

ספרים ומאמרים בעברית:

  1. שטיינר, י. (2010). קרינה אלקטרומגנטית והשפעתה על שווי נכסי מקרקעין. מקרקעין, ט(5), 3-27.
  2. פרידמן, ד. (2001). ירידת ערך מקרקעין בשל קרבה למתקני תשתית. מקרקעין, א(2), 15-30.
  3. אלתרמן, ר. (2006). נזקי תכנון: פיצויים בגין פגיעת תכנית והפקעות. המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון.
  4. גזית, ח. (2015). פגיעה במקרקעין על-ידי רשויות התכנון. בורסי.
  5. לוין, א. (2018). השפעות סביבתיות על שווי נכסי מקרקעין. שמאי המקרקעין, 74, 7-16.

ספרים ומאמרים באנגלית:

  1. Appraisal Institute. (2013). The Appraisal of Real Estate (14th ed.). Chicago: Appraisal Institute.
  2. Barnett, J., Timotijevic, L., Shepherd, R., & Senior, V. (2007). Public responses to precautionary information from the Department of Health (UK) about possible health risks from mobile phones. Health Policy, 82(2), 240-250.
  3. Bond, S., & Beamish, K. (2005). Cellular phone towers: Perceived impact on residents and property values. Pacific Rim Property Research Journal, 11(2), 158-177.
  4. Case, K. E., & Shiller, R. J. (1989). The efficiency of the market for single-family homes. The American Economic Review, 79(1), 125-137.
  5. Colwell, P. F. (1990). Power lines and land value. Journal of Real Estate Research, 5(1), 117-127.
  6. Dear, M. (1992). Understanding and overcoming the NIMBY syndrome. Journal of the American Planning Association, 58(3), 288-300.
  7. Des Rosiers, F. (2002). Power lines, visual encumbrance and house values: A microspatial approach to impact measurement. Journal of Real Estate Research, 23(3), 275-301.
  8. DeRoos, J. (2007). The impact of physical factors on residential property values. Cornell University.
  9. Elliott, P., & Wadley, D. (2002). The impact of transmission lines on property values: Coming to terms with stigma. Property Management, 20(2), 137-152.
  10. Filippova, O., & Rehm, M. (2011). The impact of proximity to cell phone towers on residential property values. International Journal of Housing Markets and Analysis, 4(3), 244-267.
  11. Fischel, W. A. (2001). The homevoter hypothesis: How home values influence local government taxation, school finance, and land-use policies. Harvard University Press.
  12. Fischhoff, B., Slovic, P., Lichtenstein, S., Read, S., & Combs, B. (1978). How safe is safe enough? A psychometric study of attitudes towards technological risks and benefits. Policy sciences, 9(2), 127-152.
  13. Foster, K. R., & Moulder, J. E. (2013). Wi-Fi and health: Review of current status of research. Health Physics, 105(6), 561-575.
  14. Gallimore, P., & Jayne, M. (1999). Public and professional perceptions of HVOTL risks: The problem of circularity. Journal of Property Research, 16(3), 243-255.
  15. Hamilton, S. W., & Schwann, G. M. (1995). Do high voltage electric transmission lines affect property value? Land Economics, 71(4), 436-444.
  16. Jackson, T. O. (2004). Evaluating environmental stigma with multiple regression analysis. The Appraisal Journal, 72(4), 363-369.
  17. Kasperson, R. E., Renn, O., Slovic, P., Brown, H. S., Emel, J., Goble, R., ... & Ratick, S. (1988). The social amplification of risk: A conceptual framework. Risk Analysis, 8(2), 177-187.
  18. Kunreuther, H. (2001). Risk analysis and risk management in an uncertain world. Risk Analysis, 21(4), 611-622.
  19. Lober, D. J., & Green, D. P. (1994). NIMBY or NIABY: A logit model of opposition to solid-waste-disposal facility siting. Journal of Environmental Management, 40(1), 33-50.
  20. Loewenstein, G. F., Weber, E. U., Hsee, C. K., & Welch, N. (2001). Risk as feelings. Psychological Bulletin, 127(2), 267-286.
  21. MacGregor, D. G., Slovic, P., & Morgan, M. G. (1994). Perception of risks from electromagnetic fields: A psychometric evaluation of a risk-communication approach. Risk Analysis, 14(5), 815-828.
  22. McCluskey, J. J., & Rausser, G. C. (2003). Stigmatized asset value: Is it temporary or long-term? Review of Economics and Statistics, 85(2), 276-285.
  23. Messer, K. D., Schulze, W. D., Hackett, K. F., Cameron, T. A., & McClelland, G. H. (2006). Can stigma explain large property value losses? The psychology and economics of Superfund. Environmental and Resource Economics, 33(3), 299-324.
  24. Mitchell, R. C., & Carson, R. T. (1989). Using surveys to value public goods: The contingent valuation method. Washington, DC: Resources for the Future.
  25. Mundy, B. (1992). Stigma and value. The Appraisal Journal, 60(1), 7-13.
  26. Palmquist, R. B. (1982). Measuring environmental effects on property values without hedonic regressions. Journal of Urban Economics, 11(3), 333-347.
  27. Rosen, S. (1974). Hedonic prices and implicit markets: Product differentiation in pure competition. Journal of Political Economy, 82(1), 34-55.
  28. Siegrist, M., Earle, T. C., Gutscher, H., & Keller, C. (2005). Perception of mobile phone and base station risks. Risk Analysis, 25(5), 1253-1264.
  29. Simons, R. A., & Saginor, J. D. (2006). A meta-analysis of the effects of environmental contamination and positive amenities on residential real estate values. Journal of Real Estate Research, 28(1), 71-104.
  30. Sims, S., & Dent, P. (2005). High-voltage overhead power lines and property values: A residential study in the UK. Urban Studies, 42(4), 665-694.
  31. Slovic, P. (1987). Perception of risk. Science, 236(4799), 280-285.
  32. Taylor, L. O. (2003). The Hedonic Method. In P. A. Champ, K. J. Boyle, & T. C. Brown (Eds.), A Primer on Nonmarket Valuation (pp. 331-393). Dordrecht: Springer.
  33. Vasterman, P., Yzermans, C. J., & Dirkzwager, A. J. (2005). The role of the media and media hypes in the aftermath of disasters. Epidemiologic Reviews, 27(1), 107-114.
  34. Wiedemann, P. M., & Schuetz, H. (2005). The precautionary principle and risk perception: Experimental studies in the EMF area. Environmental Health Perspectives, 113(4), 402-405.
  35. Wiedemann, P. M., Schuetz, H., Boerner, F., Clauberg, M., Croft, R., Shukla, R., ... & Barnett, J. (2013). When precaution creates misunderstandings: The unintended effects of precautionary information on perceived risks, the EMF case. Risk Analysis, 33(10), 1788-1801.

מקורות מידע ממשלתיים ורגולטוריים:

  1. המשרד להגנת הסביבה. (2016). קרינת שדות מגנטיים מרשת החשמל. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה.
  2. המשרד להגנת הסביבה. (2016). קרינה בתדר רדיו - תקני חשיפה. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה.
  3. משרד הבריאות. (2015). עמדת משרד הבריאות לגבי קרינה בלתי מייננת. ירושלים: משרד הבריאות.
  4. ICNIRP. (1998). Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric, Magnetic and Electromagnetic Fields (up to 300 GHz). Health Physics, 74(4), 494-522.
  5. ICNIRP. (2010). Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric and Magnetic Fields (1 Hz - 100 kHz). Health Physics, 99(6), 818-836.
  6. World Health Organization. (2007). Extremely Low Frequency Fields. Environmental Health Criteria 238. Geneva: WHO.
  7. World Health Organization. (2014). Electromagnetic fields and public health: mobile phones. Fact sheet N°193. Geneva: WHO.

מה עוד ניתן לקבל בדוח שמאות מורחב שאתה מזמין אצלנו? 

איזה עוד נושאים תוכל להזמין ולבקש שנחקור, נברר ונבדוק עבורך? 


פשיעה, ביטחון, ת.ד, שכנים בבניין, שכנים בבניינים סמוכים, רעש, קרינה סולארית, קרינה אלקטרומגנטית, מבני ציבור, בתי כנסת, שירותים מוניציפאליים, פנאי תרבות, חינוך ועוד, גני משחקים, בתי ספר וגני ילדים, מרכזי קניות, מסלול בטוח לגן או לבי"ס יסודי, רעש חריג, חניה ומצוקת חניה, ריבוי חניות נכים, ועוד. כל אלו ועוד הם מידע חשוב למי שמתכנן לרכוש נכס והם משפיעים עם השווי.



מקבץ קישורים שיסבירו את חשיבות הסקר שאנחנו עורכים עבורך



מפת ארגוני הפשע הערביים המעודכנת     |   מפת ארגוני הפשע הערביים המעודכנת   |    תופעת ה"ציקציק" המטרידה ביפו     נרקומנים לצד היפסטרים ומשקיעי נדל"ן: הרחוב הכי חם בחיפה   |   עבריינים עברו להתגורר במגדלי יוקרה, הדיירים סובלים: "הם הפכו אותנו לבני ערובה. אנחנו בסכנת חיים"

10Apr

המסמך של הלמ"ס (דו"ח 115/2025) מספק תמונת מצב עדכנית על שוק הדירות בישראל לתקופה דצמבר 2024 – פברואר 2025. הנה עיקרי הדברים וניתוח ראשוני :


🔍 עיקרי הממצאים (נתונים גולמיים)

  1. מספר הדירות שנמכרו:
    • נמכרו כ-27,260 דירות, עלייה של 24.5% לעומת שלושת החודשים הקודמים.
    • בניכוי עונתיות – עלייה מתונה יותר של 13.7%.
  2. פילוח סוג הדירות:
    • דירות חדשות:12,410 (כ-45.5% מכלל הדירות).
      • עלייה עונתית של 12.8%.
    • דירות יד שנייה:14,850 (כ-54.5% מכלל הדירות).
      • עלייה עונתית של 14.5%.
  3. מגמות חודש פברואר 2025:
    • ירידה חדה במספר העסקאות לעומת ינואר:
      • סה"כ ירידה של 7.5%.
      • דירות חדשות – ירידה של 6.5%.
      • דירות יד שנייה – ירידה של 8.0%.
  4. מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה:
    • 77,850 דירות.
    • גידול של 14.6% לעומת פברואר 2024.
    • משך ההיצע המשוער: 24.3 חודשים (נתון חמור מאוד).

📈 מגמות עומק מעניינות

  • שינוי מגמה משמעותי (מהיפוך):
    מתחילת 2025 (ינואר), אחרי תקופת ירידה ממושכת (מאי 2023 עד סוף 2024), נרשמה עלייה בקצב מכירת הדירות (9.2% חודשי).
    זה כנראה תוצאה של אשליה זמנית – ריביות יציבות, מבצעי שיווק אגרסיביים של קבלנים, ופרשנות תקשורתית חיובית, אך הנתונים מפברואר מצביעים על בלימה חדה.
  • פער חריף בין בנייה לביקוש בפועל:
    נתוני המלאי עצומים – במיוחד במרכז (24% מהמלאי), תל אביב (31.9%!), ומובילות יישובים כמו תל אביב, לוד, באר יעקב ואור יהודה, עם למעלה מ-2,000 דירות לא מכורות.
  • עומס בשוק ה"יד השנייה":
    עם עלייה חדה במספר העסקאות, זה עשוי להעיד על "ניסיון לברוח מהשוק", קרי: גל מכירות מצד בעלי דירות שחוששים מירידות מחירים.

⚠️ פרשנות ביקורתית וסכנות נלוות

  • נתוני פברואר מסמנים סיבוב פרסה:
    למרות שהכותרת היא על "עלייה חדה", למעשה בפברואר עצמו נרשמה ירידה דו-ספרתית כמעט בכל קטגוריה – עדות להתקררות.
  • מלאי הדירות החדשות – נורת אזהרה מהבהבת:
    הגעה ל-77,850 דירות ומשך היצע של יותר משנתיים מבלי שתנאים אשראי מחמירים כבר הוטלו בפועל – עשוי להצביע על סיכון חמור לא רק לקבלנים אלא גם לבנקים.
  • שחזור תרחיש 2011–2012?
    ניתן לזהות דפוס דומה של עלייה מלאכותית במכירות לפני ירידה חדה. אם נוסיף לכך את העלייה החדה במלאי – מדובר בתנאי פתיחה לקיפאון ואף לקריסה.

🧠 למידה ותובנות להמשך (Learn)

  • במונחים של תשואה ריאלית, השוק לא בר-קיימא:
    קצב מכירה עולה זמנית לא מעיד על ביקוש בריא אלא על תזוזות ספקולנטיות או מבצעים/הטבות זמניות.
  • המגמה החדשה אינה בת-קיימא:
    הפער בין המחירים לריביות, לצד עודף היצע, מהווים מתכון לפיצוץ. הביקוש הנוכחי – ככל שישנו – מתודלק על ידי תקשורת, מבצעי קבלנים ומימון מלאכותי.
  • האחוז הגבוה של מכירת דירות בפריפריה (כמו נתיבות, אופקים, קצרין) מדגיש את עומק הסיכון – עודף בנייה באזורים עם ביקוש שולי.

🛠️ הצעות פרקטיות וקריאה לפעולה

  1. מעקב הדוק אחר דוחות ינואר–מרץ 2025:
    חשוב לראות אם הירידה החדה בפברואר ממשיכה – זה יהיה סימן ברור לבלימה מחזורית.
  2. בדיקה עצמאית של מלאי דירות לכל יישוב לפי הדו"ח (טבלאות גולמיות בלוח ב').
    זיהוי נקודות רתיחה: ערים עם מלאי עצום ושיעור גידול חד – אות אזהרה.
  3. עבור משקיעים – אות אזהרה מוחלט: שוק עם מלאי כה עצום, עלייה רגעית במכירות, אך מגמה חודשית יורדת = סיכון גבוה לירידת ערך.
  4. חשוב להצליב את הנתונים הללו עם מדדים נוספים (כמו שיעור נטישת משכנתאות, אשראי קבלנים, עסקאות במגרשים).

קישור לדוח