19Mar

ועוד שלושה נושאים: 

1. ג'נטרפיקציה.

2. המשמעות המשפטית והכלכלית של הכרזה והכרה רשמית בקיומה של בועת נדל"ן בישראל.

 3. היטל ההשבחה הוא ממוני ולא רעיוני.


כל מה שהיה מעניין:



הכותרת מתקני אגירת אנרגיה קטנים יקבלו פטור מהיתר בנייה בהליך הקמתם https://www.davar1.co.il/587309/


השירות המטאורולוגי: ישראל צפויה להמשיך במגמת בצורת ושיאי חום בשנים הקרובות https://search.app/VXSrA 



מסמכים שנתפסו בעזה חושפים: חמאס תכנן להשמיד את ישראל במתקפת ה-7 באוקטובר https://www.maariv.co.il/news/military/article-1179971



דירה ב-95 מיליון שקל - 10 עסקאות הנדל"ן הגדולות בישראל https://search.app/iLC8m



הכלכלן פרופ' דן בן-דוד מסביר איך מערכת החינוך בישראל מסכנת את עתיד המדינה     https://omny.fm/shows/program-572a9ab6-f760-428c-9011-97d8f02fa19f/dan-ben-david-tc 



"קשה להבין את סינוואר כשהרוב אשכנזים מצפון תל אביב"  https://www.mako.co.il/news-n12_magazine/2025_q1/Article-cb087d3537a8591026.htm


מתחת לבלטות עם שאול אמסטרדמסקי | פרק 1 - לקנות או לשכור? https://youtu.be/nKS68JM4Q5Q?si=S6eBGl6zIDG9tE0V  



המדינה מקדמת הקמה של 8 תחנות כוח חדשות במרכז הארץ | פרסום ראשון  https://www.mako.co.il/news-money/2025_q1/Article-1e82a7a9ad09591027.htm


היישוב הוקם כחילוני והיום חיים בו הרבה דתיים — ומרגישים בשינויhttps://www.themarker.com/realestate/2025-03-14/ty-article-magazine/.premium/00000195-8fb9-d4eb-a9fd-cff90ee80000  


היזמת החרדית שמציעה: קנו דירה — ותהפכו למיליונרים. זה לא מתאים לכולםhttps://www.themarker.com/weekend/2025-03-14/ty-article-magazine/.highlight/00000195-8531-dc7b-adb7-c5f944180000



שינוי במחירי שוק הדירות - פברואר-2025https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/Pages/2025/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8-2025.aspx




רווחי עתק לעומת ריביות מגוחכות: כך הבנקים צוחקים עלינו כל הדרך לכספת https://www.ynet.co.il/economy/article/syjxhe1hkg 




"הקבלנים חוזרים על כך שהמחירים יעלו, אבל הם יורדים"   https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/ryz2zy391x




מה חוץ מזה - האלבום החדש, המדהים, המטלטל, של נונו, הוא קריאת השכמה. אישה צעירה שמשקפת לנו את הייאוש שמחלחל לדור הצעיר, ובעצם מבקשת מאיתנו להמשיך להיאבק. לא לנרמל את הזוועה, כדי שלילדינו יהיה סיכוי לעתיד מאושר באמת https://www.calcalist.co.il/magazine/article/hkcv4ifsjx




שטייניץ סוגר חשבון https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14294412




הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות https://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/20014644




גם כשהריבית עלתה משמעותית, המשקיעים מהמרים — ונכנסים למלכוד 10–90https://www.themarker.com/realestate/2025-03-14/ty-article/.premium/00000195-9469-d4de-a3fd-96eb85dc0000




בגלל המלחמה והבינה המלאכותית: זינוק במספר מובטלי ההייטקhttps://www.calcalist.co.il/local_news/article/rk011knx31l  




הכלכלן פרופ' דן בן-דוד מסביר איך מערכת החינוך בישראל מסכנת את עתיד המדינהhttps://omny.fm/shows/program-572a9ab6-f760-428c-9011-97d8f02fa19f/dan-ben-david-tc



בעלי וילה שוקן נגד מבנה האבטחה במעון רה"מ: לא ניתן לממש את זכויות הבנייה https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/sjroqze31g




"נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים"  https://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/20014678



דיירי מגדל מאייר מתנגדים לבניין החדש של מנורה בת"א - "יחסום את האוויר" https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/skyohmeh1l  




"המתגרשים החדשים": עלייה באחוז הגירושין בעוטף ובצפון  https://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-4100b76c4cd9591027.htm



תיבה מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2024: התפתחויות בתמחור המשכנתאות בישראל  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/17-3-25/



המדינה מקדמת הקמה של 8 תחנות כוח חדשות במרכז הארץ https://search.app/5FutZ



מבקר המדינה נגד בנק ישראל: פתח בבדיקת הפיקוח על הלוואות הבלון https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/hkuiqk8njg 




ארוכה הדרך לשיקום: רק 8% מתושבי מטולה חזרו, 48% מכלל הצפון    https://www.calcalist.co.il/local_news/article/byausrhhkl



חסרי בית – מסע בישובים שפונו https://www.kan.org.il/content/kan/news-series/p-871363/



מקרה חמור: היערן של עיריית חיפה סירב לבקשת קבלן בנייה והותקף על ידו באלימות https://search.app/vCUSz


תל אביבים הופתעו לגלות: למה הם מחוייבים לשלם מס חדש של מאות שקלים  https://youtu.be/GeV9KTTyYJI?si=Pio4mWdrjAWVZGqd



עבירות בנייה: המלצה להגשת כתבי אישום נגד בכירים לשעבר בעיריית בני ברק https://search.app/aFztS



בנק ישראל: הבנקים ויתרו על חלק מהרווחים במשכנתאות כדי לשמור על הצרכנים אצלם https://search.app/r9LhA



רוכשי מחיר למשתכן בגליל ים החלו לממש - ומחירי הדירות צנחו https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/h1h5orp2ye



בגלל רטיבות: בעלי דירה בת"א יפוצו ב-275 אלף שקל  https://www.mako.co.il/finances-law/property-law/Article-eca7d858e5aa591027.htm



הנגיד: "העובדים החרדים חשופים יותר להחלפה על ידי בינה מלאכותית"  https://search.app/h1RQm



14Mar

הבחנה בין ג'נטריפיקציה, התחדשות עירונית ופינוי-בינוי. על אף שהמושגים לעיתים משמשים בערבוביה, קיימים הבדלים מהותיים בין ג'נטריפיקציה לבין תהליכי התחדשות עירונית ופינוי-בינוי: התחדשות עירונית הינה מדיניות תכנונית יזומה, המקודמת על ידי הרשויות במטרה להחיות אזורים עירוניים ותיקים באמצעות שיפור תשתיות, שטחים ציבוריים, עירוב שימושים וחידוש המרקם הבנוי. ג'נטרפיקציה הוא תהליך טבעי, בעוד התחדשות עירונית ופינוי בינוי הם תהליכים שמקורם והמנוע מאחוריהם הם מדיניות תכנונית יזומה המקודמת על ידי הרשויות. אז מה עדיף? זהו מאמר ראשון מסוגו בישראל.

ג'נטריפיקציה בישראל: תהליכים, השלכות ומקרי בוחן

מבוא

ג'נטריפיקציה היא תהליך חברתי-כלכלי המתרחש בשכונות עירוניות, בו אוכלוסייה חזקה כלכלית מחליפה אוכלוסייה חלשה יותר, תוך שדרוג פיזי של המרחב ועליית מחירי הנדל"ן. המונח נטבע בשנות ה-60 על ידי הסוציולוגית רות גלאס, שתיעדה תהליכים אלה בלונדון, והפך מאז למוקד דיון מרכזי בתכנון עירוני ברחבי העולם.בישראל, הג'נטריפיקציה מקבלת מאפיינים ייחודיים הנובעים ממבנה שוק הנדל"ן המקומי, ממדיניות התכנון הלאומית ומהמורכבות החברתית-תרבותית של המרחב הישראלי. בעוד שבמדינות רבות הג'נטריפיקציה מתרחשת באופן אורגני יחסית, בישראל היא משתלבת לעיתים קרובות עם תהליכי התחדשות עירונית יזומים כגון פינוי-בינוי ותמ"א 38, היוצרים דינמיקה מורכבת של שינוי עירוני.מנקודת מבט של שמאי מקרקעין, הבנת תהליכי הג'נטריפיקציה הינה קריטית להערכה מדויקת של נכסים במרחבים עירוניים משתנים. השמאי נדרש לזהות מגמות בראשיתן, להעריך את קצב התקדמות התהליך ולהבין את השפעתו על ערכי הנדל"ן בטווח הקצר והארוך. כמו כן, העיסוק בשמאות במרחבים עוברי ג'נטריפיקציה מחייב התייחסות להיבטים חברתיים וקהילתיים, המשפיעים על תוצאות התהליך.מאמר זה יסקור את תהליכי הג'נטריפיקציה בישראל, תוך הבחנה בינם לבין תהליכי התחדשות עירונית מתוכננים, ויבחן מקרי בוחן מרכזיים מהשנים האחרונות. המאמר יתמקד בהיבטים השמאיים של התופעה ויציע כלים להתמודדות עם האתגרים הכרוכים בהערכת נכסים בסביבות עוברות שינוי מואץ.

חלק א': המסגרת התיאורטית

ג'נטריפיקציה: הגדרות ומאפיינים

המושג "ג'נטריפיקציה" (Gentrification) נגזר מהמילה האנגלית "Gentry" המתייחסת למעמד הבינוני-גבוה. התופעה מתארת תהליך בו שכונות עירוניות, לרוב ותיקות ומוזנחות המאוכלסות באוכלוסיות מעוטות יכולת, עוברות שינוי בהרכב האוכלוסייה שלהן, כאשר תושבים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מתחילים לרכוש או לשכור בהן נכסים. תהליך זה מלווה בשיפור הדרגתי במצב הפיזי של המבנים והתשתיות, בשינוי אופי העסקים והשירותים באזור, ובעלייה משמעותית במחירי הנדל"ן.המניעים לתהליכי ג'נטריפיקציה מגוונים וכוללים:

  1. גורמים כלכליים: פערים משמעותיים בין ערך הנדל"ן הנוכחי לפוטנציאל שלו, המהווים הזדמנות השקעה.
  2. שינויים בהעדפות דיור: בעשורים האחרונים גובר הביקוש למגורים במרכזי ערים, בניגוד למגמות פרבור קודמות.
  3. אוריינטציה תרבותית: משיכה של אוכלוסיות יצירתיות ומשכילות לאזורים אותנטיים בעלי מרקם היסטורי.
  4. מדיניות ציבורית: עידוד התחדשות של מרכזי ערים ושיקום אזורים מוחלשים.
  5. נגישות לתעסוקה: חזרה למרכז העיר בשל יתרונות הנגישות למוקדי תעסוקה.

ניתן לזהות מספר שלבים טיפוסיים בתהליך הג'נטריפיקציה:

  1. שלב החלוץ: אמנים, סטודנטים ויזמים ראשוניים מזהים פוטנציאל ונמשכים לאזור בשל מחירים נמוכים.
  2. שלב המעבר: הפופולריות של האזור עולה, יזמים מתחילים לרכוש ולשפץ נכסים, ומופיעים עסקים המיועדים לאוכלוסייה החדשה.
  3. שלב ההתבססות: האזור הופך למבוקש, המחירים עולים משמעותית, תוך דחיקה של האוכלוסייה המקורית.
  4. שלב ההשלמה: האזור עובר טרנספורמציה מלאה, מאופיין במחירים גבוהים ובאוכלוסייה הומוגנית יחסית ממעמד בינוני-גבוה.

בספרות המקצועית קיימת התייחסות גם ל"ג'נטריפיקציה מדור שני" (Super-gentrification), בה שכונות שכבר עברו ג'נטריפיקציה ממשיכות להתייקר ומושכות אוכלוסייה עשירה במיוחד, תוך דחיקה של האוכלוסייה ה"מג'נטרפת" הראשונית.

הבחנה בין ג'נטריפיקציה, התחדשות עירונית ופינוי-בינוי

על אף שהמושגים לעיתים משמשים בערבוביה, קיימים הבדלים מהותיים בין ג'נטריפיקציה לבין תהליכי התחדשות עירונית ופינוי-בינוי:התחדשות עירונית הינה מדיניות תכנונית יזומה, המקודמת על ידי הרשויות במטרה להחיות אזורים עירוניים ותיקים באמצעות שיפור תשתיות, שטחים ציבוריים, עירוב שימושים וחידוש המרקם הבנוי. מטרות ההתחדשות העירונית כוללות:

  • שיפור איכות החיים של התושבים
  • חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה
  • התחדשות כלכלית של האזור
  • ניצול יעיל יותר של קרקע עירונית
  • שיפור המרחב הציבורי והתשתיות

הכלים להתחדשות עירונית בישראל מגוונים וכוללים פרויקטים של שיקום שכונות, עיבוי בנייה (תמ"א 38), פינוי-בינוי, ושיפור תשתיות ציבוריות.פינוי-בינוי הוא מנגנון ספציפי של התחדשות עירונית, במסגרתו מפונים מבנים קיימים, לרוב מבנים ישנים ומוחלשים, ובמקומם נבנים מבנים חדשים בצפיפות גבוהה יותר. בישראל, פרויקטי פינוי-בינוי מקודמים במסגרת חוק התחדשות עירונית ומסלול מיסוי, ומחייבים הסכמה של רוב מיוחס מבין בעלי הדירות (לפחות 80% במסלול הרגיל). הפרויקטים מבוססים על היתכנות כלכלית הנובעת מתוספת זכויות בנייה משמעותית.ההבדלים העיקריים בין ג'נטריפיקציה להתחדשות עירונית ופינוי-בינוי:

  1. אופי התהליך: ג'נטריפיקציה היא לרוב תהליך אורגני המונע על ידי כוחות השוק, בעוד התחדשות עירונית ופינוי-בינוי הם תהליכים מתוכננים ומונחים על ידי מדיניות ציבורית.
  2. היקף השינוי הפיזי: בג'נטריפיקציה השינוי הפיזי הוא לרוב הדרגתי ומתמקד בשיפוץ מבנים קיימים, בעוד בפינוי-בינוי מדובר בהריסה ובנייה מחדש.
  3. התייחסות לתושבים מקוריים: בפרויקטי פינוי-בינוי קיימת התייחסות פורמלית לזכויות התושבים המקוריים (פיצוי, דירה חלופית), בעוד בג'נטריפיקציה אין מנגנון מובנה להגנה על התושבים המקוריים.
  4. קצב התהליך: ג'נטריפיקציה היא לרוב תהליך איטי יחסית המתפרש על פני שנים רבות, בעוד פינוי-בינוי הוא שינוי מהיר ודרמטי יותר.
  5. היבטים תכנוניים: פינוי-בינוי והתחדשות עירונית מלווים בתכנון כולל של תשתיות, שטחים ציבוריים ותחבורה, בעוד ג'נטריפיקציה לא בהכרח מלווה בתכנון כזה.

מבחינה שמאית, ההבחנה בין התהליכים השונים משמעותית ביותר להערכת נכסים. בעוד שבפרויקט פינוי-בינוי יש לבחון את שווי הנכס בהתאם לתוכניות המפורטות והזכויות המתוכננות, בשכונה העוברת ג'נטריפיקציה נדרשת הערכה דינמית יותר, המתחשבת במגמות השוק, בקצב השינוי ובפוטנציאל העתידי שטרם מומש.

חלק ב': ג'נטריפיקציה בהקשר הישראלי

השפעת מדיניות הדיור והתכנון בישראל

בישראל, תהליכי הג'נטריפיקציה מושפעים באופן משמעותי ממדיניות התכנון והדיור ברמה הלאומית והמוניציפלית. אחד הגורמים המרכזיים בהקשר זה הוא תמ"א 38 - תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שהפכה למנוע משמעותי לשינוי פני שכונות ותיקות.תמ"א 38 והשפעתה על תהליכי ג'נטריפיקציה: תמ"א 38, שאושרה בשנת 2005, נועדה במקור לחזק מבנים שנבנו לפני 1980 מפני רעידות אדמה. התכנית מאפשרת תוספת זכויות בנייה משמעותיות למבנים קיימים, כתמריץ כלכלי לביצוע החיזוק. בפועל, התוכנית הפכה למנגנון התחדשות עירונית רחב היקף, המשפיע על תהליכי ג'נטריפיקציה בדרכים הבאות:

  1. שיפור פיזי מואץ של מבנים ותיקים: פרויקטי תמ"א 38 משנים את חזות המבנים, מוסיפים ממ"דים, מעליות ומרפסות, ומשדרגים את איכות המגורים.
  2. כניסת אוכלוסייה חדשה: הדירות החדשות הנוספות במסגרת הפרויקטים נמכרות לרוב במחירים גבוהים, המושכים אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר.
  3. האצת עליית מחירים: שכונות בהן מתבצעים פרויקטי תמ"א 38 חוות לרוב עליית מחירים מואצת, המשפיעה גם על נכסים שטרם שופצו.
  4. שינוי קהילתי מואץ: בניגוד לג'נטריפיקציה "קלאסית" שהיא הדרגתית, פרויקטי תמ"א 38 יכולים לשנות את אופי הבניין והשכונה בפרק זמן קצר.

ניתן לראות כי בערים כמו תל אביב, רמת גן וגבעתיים, תמ"א 38 האיצה משמעותית תהליכי ג'נטריפיקציה בשכונות ותיקות. עם זאת, יש לציין כי התכנית מסתיימת בהדרגה, עם החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה על הארכה מוגבלת שלה עד שנת 2022, כשבמקומה צפויות לקום תכניות התחדשות עירונית מקומיות.השפעת רשויות מקומיות על עיצוב התהליך: רשויות מקומיות בישראל משחקות תפקיד מכריע בעיצוב תהליכי הג'נטריפיקציה באמצעות:

  1. מדיניות תכנונית: קביעת ייעודי קרקע, הגבלות בנייה, שימור מבנים ואזורים היסטוריים.
  2. השקעה במרחב הציבורי: שיפור תשתיות, פיתוח גנים ופארקים, ושיפור התחבורה הציבורית.
  3. מדיניות כלפי עסקים: רישוי עסקים, הגבלות על שעות פעילות, ותמיכה בעסקים מקומיים.
  4. דיור בר-השגה: יוזמות לשילוב דיור בר-השגה בפרויקטים חדשים, כמענה לדחיקת אוכלוסיות מקוריות.

בערים שונות בישראל ניתן לזהות גישות שונות של רשויות מקומיות לג'נטריפיקציה – מעידוד אקטיבי של התהליך כחלק ממדיניות פיתוח עירוני (כפי שניתן לראות ביפו), ועד לניסיונות לווסת את התהליך ולהבטיח שימור של קהילות קיימות (כפי שניתן לראות בחלקים מירושלים).מדיניות המיסוי והשפעתה על שוק הנדל"ן: מדיניות המיסוי הלאומית משפיעה באופן משמעותי על תהליכי ג'נטריפיקציה:

  1. מס רכישה מדורג: משפיע על כדאיות רכישת דירות להשקעה באזורים עוברי ג'נטריפיקציה.
  2. פטור ממס שבח לדירות מגורים: משפיע על החלטות של בעלי נכסים למכור בשלבים שונים של הג'נטריפיקציה.
  3. הטבות מס בפרויקטי התחדשות עירונית: מעודדות יזמים ובעלי נכסים להשתתף בפרויקטים אלה.
  4. מיסוי מוניציפלי (ארנונה): עליית ערכי הנכסים מובילה לעליית חיובי הארנונה, מה שעשוי להאיץ את דחיקת האוכלוסיות המקוריות.

באופן כללי, מדיניות המיסוי בישראל נוטה לעודד באופן עקיף תהליכי ג'נטריפיקציה, תוך מתן תמריצים לשיפור נכסים והחלפת בעלות באזורים מתפתחים.

היבטים חברתיים-כלכליים

תהליכי הג'נטריפיקציה בישראל לוו בהשפעות חברתיות וכלכליות משמעותיות, אשר ראויות להתייחסות מנקודת מבט שמאית-מקצועית.השפעות על הרכב האוכלוסייה והקהילה המקומית: בשכונות עוברות ג'נטריפיקציה ניתן לזהות שינויים דמוגרפיים בולטים:

  1. שינוי הרכב גילאי: לרוב נצפית ירידה בגיל הממוצע, עם כניסה של צעירים ומשפחות צעירות.
  2. עלייה בהשכלה ובהכנסה: התושבים החדשים מאופיינים ברמות השכלה והכנסה גבוהות יותר.
  3. שינוי במבנה משקי הבית: ירידה במספר הנפשות הממוצע למשק בית ועלייה במספר משקי הבית ללא ילדים.
  4. שינויים אתניים ותרבותיים: בהקשר הישראלי, לעיתים קרובות מתרחש שינוי בהרכב העדתי או הדתי של השכונה.

מחקרים חברתיים שנערכו בשכונות כמו נווה צדק, פלורנטין, ושכונות בדרום תל אביב מצביעים על תהליכים של התרופפות הקשרים הקהילתיים המסורתיים, לצד יצירת קשרים קהילתיים חדשים ושונים באופיים.דחיקה של אוכלוסיות ותיקות ומעוטות יכולת: אחת הסוגיות המרכזיות בדיון על ג'נטריפיקציה היא תופעת הדחיקה (Displacement) של האוכלוסייה המקורית:

  1. דחיקה ישירה: פינוי תושבים בשל סיום חוזי שכירות, עלייה בשכר הדירה, או מכירת הנכס.
  2. דחיקה עקיפה: עזיבה "מרצון" בשל שינוי באופי השכונה, התייקרות שירותים ומוצרים, או לחץ חברתי.
  3. דחיקה תרבותית: תחושת ניכור של תושבים ותיקים כתוצאה משינוי בהרכב האוכלוסייה ובאופי השכונה.

בישראל, תופעת הדחיקה מקבלת משמעות מיוחדת בשל אחוז גבוה של דיירים מוגנים בשכונות ותיקות (אם כי מספרם הולך ופוחת), ובשל שיעור גבוה של בעלות על דירות (בהשוואה למדינות אחרות), מה שמשנה את דינמיקת הדחיקה.תמורות במרקם העסקי והמסחרי: תהליכי ג'נטריפיקציה משפיעים באופן משמעותי על הנוף המסחרי והעסקי:

  1. החלפת עסקים מסורתיים: עסקים ותיקים המכוונים לאוכלוסייה המקורית (כגון חנויות מכולת, מספרות ותיקות, בתי מלאכה) מוחלפים בעסקים חדשים.
  2. כניסת רשתות: עלייה במספר סניפי הרשתות על חשבון עסקים עצמאיים.
  3. מגמת "היפסטריזציה": פתיחת בתי קפה אופנתיים, גלריות, חנויות קונספט, ומסעדות גורמה.
  4. התייקרות מוצרים ושירותים: התאמת המחירים לאוכלוסייה החדשה בעלת כוח הקנייה הגבוה יותר.

משמעויות שמאיות: שינויים אלה במרקם המסחרי משפיעים ישירות על ערכי הנדל"ן המסחרי ועל ערכי נכסי המגורים הסמוכים. עבור שמאי מקרקעין, זיהוי מגמות אלה בראשיתן מאפשר הערכה מדויקת יותר של פוטנציאל הערך העתידי של נכסים באזור.

חלק ג': מקרי בוחן וניתוחם

תל אביב: משכונות עוני למוקדי יוקרה

תל אביב מהווה את המעבדה הגדולה והמתקדמת ביותר לתהליכי ג'נטריפיקציה בישראל. העיר חוותה שלבים שונים של התהליך, מהדוגמאות המוקדמות ביותר ועד לתהליכים שמתרחשים בימים אלה ממש.נווה צדק: מקרה הג'נטריפיקציה הראשון בישראל: נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ ליפו בשנת 1887, מהווה דוגמה קלאסית לתהליך ג'נטריפיקציה מלא ומוצלח מבחינה כלכלית:

  1. רקע היסטורי: השכונה שהתחילה כשכונת מגורים למעמד הבינוני, עברה תהליך של הידרדרות, והפכה לשכונת עוני בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.
  2. ראשית הג'נטריפיקציה: בשנות ה-80 החלו אמנים ואדריכלים לרכוש ולשפץ בתים בשכונה, בזכות מחירים נמוכים, ערך אדריכלי והיסטורי, וקרבה למרכז העיר.
  3. החלטות תכנוניות מכריעות: עיריית תל אביב אימצה בשנות ה-90 מדיניות של שימור המרקם ההיסטורי, תוך עידוד שיפוץ מבנים ופיתוח תשתיות.
  4. השלמת התהליך: כיום, נווה צדק היא אחת השכונות היקרות ביותר בתל אביב, עם מחירי נדל"ן הגבוהים פי כמה מהממוצע העירוני. השכונה משלבת מבנים היסטוריים משומרים, מוקדי תרבות (מרכז סוזן דלל), ומגוון עסקי מסעדות ובוטיקים יוקרתיים.

מבחינה שמאית, נווה צדק מדגימה את הפוטנציאל הכלכלי העצום של ג'נטריפיקציה במיקום אסטרטגי, כאשר מבנה בעל ערך היסטורי שנרכש בשנות ה-80 ב-50,000$ עשוי להיות שווה כיום מיליוני דולרים.פלורנטין: תהליכי שינוי והתחדשות בעשור האחרון: שכונת פלורנטין, שהוקמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת כשכונה מעורבת של מגורים ותעשייה זעירה, מספקת דוגמה לג'נטריפיקציה עכשווית הנמצאת בעיצומה:

  1. מאפייני השכונה המקורית: עד שנות ה-90, פלורנטין הייתה שכונה מוזנחת יחסית, עם אוכלוסייה מבוגרת, בתי מלאכה רבים, ומבנים ישנים ללא תחזוקה נאותה.
  2. שלב החלוץ: בסוף שנות ה-90 החלו סטודנטים ואמנים להתיישב בשכונה, נמשכים למחירי השכירות הנמוכים יחסית ולאווירה האותנטית. בתי קפה ראשונים, גלריות ומקומות בילוי אלטרנטיביים החלו להיפתח.
  3. התאוצה: מאמצע שנות ה-2000, פלורנטין הפכה למוקד משיכה למגזר "היצירתי" – מעצבים, עובדי היי-טק, ואנשי תקשורת צעירים. מחירי הנדל"ן החלו לעלות, ובתי מלאכה הוסבו למגורים או לעסקים חדשים.
  4. המצב הנוכחי: כיום, פלורנטין נמצאת בשלב מתקדם של ג'נטריפיקציה. מחירי הנדל"ן עלו משמעותית (למרות שעדיין נמוכים מאשר בשכונות הצפוניות של העיר), המרחב המסחרי השתנה כמעט לחלוטין, ותמהיל האוכלוסייה התחלף. עם זאת, השכונה עדיין שומרת על אופי מעורב ואלטרנטיבי יחסית.

מבחינה שמאית, פלורנטין מציגה אתגרים מעניינים של הערכת נכסים בשכונה הנמצאת בתהליך דינמי של שינוי, כאשר המרקם הפיזי עדיין מעורב מאוד – ממבנים מוזנחים ועד מבנים משופצים ברמה גבוהה.שכונת שפירא ודרום תל אביב: תהליכים בהתהוות: שכונות דרום תל אביב, ובפרט שכונת שפירא, מציגות את שלבי הג'נטריפיקציה הראשוניים:

  1. רקע: שכונת שפירא, שהוקמה בשנות ה-20, התאפיינה באוכלוסייה מסורתית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, וספגה לאורך השנים השפעות שליליות מהסביבה (התחנה המרכזית החדשה, ריכוז מהגרי עבודה).
  2. סימנים ראשונים: בחמש השנים האחרונות ניתן לזהות סימנים ראשונים של ג'נטריפיקציה – כניסת אוכלוסייה צעירה, פתיחת בתי קפה ומסעדות המכוונים לקהל צעיר, ועלייה קלה במחירי הנדל"ן.
  3. גורמים מאיצים: השקעות עירוניות בתשתיות, שיפור התחבורה הציבורית (בפרט הקו האדום של הרכבת הקלה), וגלישת הביקוש משכונות סמוכות שכבר עברו ג'נטריפיקציה.
  4. אתגרים ייחודיים: הג'נטריפיקציה בדרום תל אביב מעלה סוגיות של דחיקת אוכלוסיות מוחלשות (כולל קהילות מהגרים), ותכנון חברתי מורכב יותר מאשר באזורים אחרים.

מבחינה שמאית, שכונות אלה מציגות אתגר של זיהוי פוטנציאל עתידי בסביבה שעדיין מתאפיינת בבעיות חברתיות ותשתיתיות, ומחייבות הערכה זהירה של קצב התקדמות התהליך.

ירושלים: בין שימור למחלוקת

ירושלים מציגה מקרה ייחודי של ג'נטריפיקציה, המושפע מהמורכבות התרבותית, הדתית והפוליטית של העיר.נחלאות: שימור והתחדשות של שכונות היסטוריות: שכונות נחלאות, שהוקמו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כשכונות מגורים למעמד הבינוני-נמוך, מהוות דוגמה לג'נטריפיקציה המאופיינת בדגש על שימור:

  1. התחלת התהליך: בשנות ה-80 וה-90, החלו אמנים, אקדמאים ותיירים (בעיקר יהודים מחו"ל) לגלות עניין בבתים ההיסטוריים של נחלאות, עם האדריכלות המיוחדת והחצרות הפנימיות.
  2. מדיניות שימור: עיריית ירושלים אימצה מדיניות שימור נוקשה יחסית, המגבילה את אפשרויות השינוי במבנים ההיסטוריים, אך מאפשרת שיפוץ פנימי מקיף.
  3. שינוי דמוגרפי מורכב: בנחלאות התפתח תמהיל אוכלוסייה ייחודי, המשלב תושבים ותיקים (לרוב מסורתיים ודתיים), לצד אוכלוסייה צעירה ומשכילה, ולצד רוכשי דירות מחו"ל (דירות "רפאים").
  4. תוצאות במחירי הנדל"ן: מחירי הנדל"ן בנחלאות עלו משמעותית, כאשר בתים היסטוריים קטנים יחסית נמכרים במיליוני שקלים, למרות מגבלות הבנייה והפיתוח.

הייחודיות של נחלאות מבחינה שמאית היא בהערכת הפרמיה המשולמת עבור האותנטיות והערך ההיסטורי, לצד ההתמודדות עם מגבלות השימור.בקעה וקטמון: ג'נטריפיקציה בהקשר החברתי-תרבותי הירושלמי: שכונות דרום ירושלים, ובפרט בקעה וקטמון, מספקות דוגמה לג'נטריפיקציה בהקשר מורכב של מתחים עדתיים ודתיים:

  1. רקע היסטורי: שכונות אלה, שהוקמו בתקופת המנדט הבריטי כשכונות ערביות בורגניות, התאכלסו לאחר 1948 בעיקר בעולים מארצות ערב (בעיקר מצפון אפריקה).
  2. תחילת הג'נטריפיקציה: משנות ה-90, החלה כניסה של אוכלוסייה אשכנזית, חילונית ומסורתית, וכן של עולים מארה"ב וצרפת, תוך דחיקה הדרגתית של האוכלוסייה המזרחית הוותיקה.
  3. מתחים חברתיים-תרבותיים: תהליך הג'נטריפיקציה לווה במתחים על רקע עדתי, מעמדי ודתי, כאשר נוצרה תפיסה של "קולוניאליזם אשכנזי" בשכונות מזרחיות מסורתיות.
  4. המצב הנוכחי: כיום, שכונות אלה מאופיינות בתמהיל מגוון יחסית, אך עם דומיננטיות הולכת וגוברת של אוכלוסייה משכילה ממעמד בינוני-גבוה, דתית ברובה.

מבחינה שמאית, שכונות אלה מציגות אתגר של הערכת השפעת השינויים הדמוגרפיים והתרבותיים על ערכי הנדל"ן, כאשר ישנם גורמים מנוגדים המשפיעים על הביקוש (כגון האטרקטיביות לקהילות דתיות-מודרניות מחד, ומיקום פחות מרכזי מאידך).מחיר העלייה בערכי הנכסים והשלכותיו: תהליכי הג'נטריפיקציה בירושלים לוו בהשלכות חברתיות-כלכליות ניכרות:

  1. דחיקה של אוכלוסיות מקוריות: משפחות ותיקות רבות, בעיקר ממעמד הביניים-נמוך, נאלצו למכור את דירותיהן ולעבור לשכונות פריפריאליות יותר.
  2. אתגרי דיור לצעירים: צעירים ירושלמים מתקשים להישאר בשכונות המתג'נטרפות, ונאלצים לעבור לפרברים או לעזוב את העיר.
  3. תופעת דירות הרפאים: רכישת דירות על ידי תושבי חוץ, המשתמשים בהן לתקופות קצרות בשנה, משפיעה על המרקם הקהילתי ועל מחירי הדיור.
  4. שינוי במרקם המסחרי: עסקים מסורתיים נסגרים ומוחלפים בעסקים המכוונים לאוכלוסייה החדשה, תוך אבדן של מוקדי מסחר שירתו את האוכלוסייה המקורית.

הניסיון הירושלמי מדגיש את הצורך בהתייחסות מערכתית לג'נטריפיקציה, תוך איזון בין היתרונות הכלכליים לבין הצורך בשמירה על המרקם החברתי-תרבותי הייחודי של העיר.

חיפה ומרכזי ערים נוספים

בשנים האחרונות, תהליכי ג'נטריפיקציה החלו להתפשט גם לערים נוספות בישראל, עם מאפיינים ייחודיים בכל אחת מהן.הדר הכרמל: פוטנציאל והתפתחות איטית: שכונת הדר הכרמל בחיפה מציגה מקרה מעניין של ג'נטריפיקציה בהתהוות, עם קצב איטי יחסית ומאפיינים ייחודיים:

  1. רקע היסטורי: הדר הכרמל, שהוקמה בתחילת המאה ה-20 כמרכז העיר החדש של חיפה, הייתה שכונה יוקרתית עד שנות ה-70, ואז חוותה הידרדרות משמעותית.
  2. מאפיינים ייחודיים: השכונה מאופיינת באדריכלות מרשימה (בתי באוהאוס, בנייה מנדטורית), תשתית תרבותית עשירה (מוזיאונים, תיאטרון), ופוטנציאל תיירותי.
  3. תחילת התהליך: מאמצע שנות ה-2000 החלו להיראות סימני ג'נטריפיקציה ראשוניים – כניסת סטודנטים ואמנים, פתיחת בתי קפה וגלריות, ושיפוץ מבנים היסטוריים.
  4. האטה וקשיים: למרות הפוטנציאל, קצב הג'נטריפיקציה בהדר היה איטי יחסית, בשל מספר חסמים:
    • תדמית שלילית של השכונה
    • ריכוז של אוכלוסיות מוחלשות וקהילות מהגרים
    • תחרות מול שכונות אחרות בעיר
    • היעדר מסה קריטית של "מג'נטרפים" ראשוניים
  5. התפתחויות עכשוויות: בשנים האחרונות ניכרת האצה מסוימת בתהליך, בעקבות השקעות עירוניות, התחדשות המרחב הציבורי, ויוזמות של אמנים ויזמים חברתיים.

מבחינה שמאית, הדר מציגה אתגר מרתק של הערכת פוטנציאל ארוך טווח, אל מול חסמים קצרי טווח, עם פערים גדולים בין ערך הנכסים הנוכחי לבין הפוטנציאל התיאורטי.ערים בפריפריה: באר שבע ועכו כמקרי בוחן: בשנים האחרונות, ניתן לזהות ניצנים של ג'נטריפיקציה גם בערי פריפריה, עם מאפיינים ייחודיים:באר שבע:

  1. מוקדי התחדשות: העיר העתיקה של באר שבע חווה תהליכי התחדשות, עם שיפוץ מבנים עות'מאניים ומנדטוריים, ופיתוח מתחמי תרבות ופנאי.
  2. גורמים מאיצים: הרחבת אוניברסיטת בן גוריון, פיתוח פארק ההיי-טק, ומעבר יחידות צה"ל לנגב הובילו לכניסת אוכלוסייה משכילה וצעירה.
  3. אופי הג'נטריפיקציה: בשונה מהמודל ה"קלאסי", הג'נטריפיקציה בבאר שבע מאופיינת בהשקעה ציבורית משמעותית ובמעורבות עירונית גבוהה, כחלק ממדיניות פיתוח מכוונת.

עכו:

  1. התמקדות בעיר העתיקה: תהליכי הג'נטריפיקציה בעכו מתמקדים בעיר העתיקה, עם רכישת נכסים בידי משקיעים והסבתם למלונות בוטיק, גלריות ומסעדות גורמה.
  2. הקשר תיירותי: הג'נטריפיקציה בעכו מונעת במידה רבה מפיתוח תיירותי, תוך דגש על השילוב של המורשת ההיסטורית והימית.
  3. מורכבות רב-תרבותית: התהליך בעכו מורכב במיוחד בשל האופי הרב-תרבותי של העיר (יהודים וערבים), והחשש מפני השפעות על המרקם החברתי הקיים.

ניתוח השוואתי של תהליכי ג'נטריפיקציה בערים שונות: השוואה בין תהליכי הג'נטריפיקציה בערים השונות בישראל מעלה מספר תובנות:

  1. השפעת הזהות המקומית: בכל עיר, הג'נטריפיקציה מקבלת גוון ייחודי בהתאם למאפייניה התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים.
  2. תפקיד הרשות המקומית: ניכרים הבדלים משמעותיים במידת המעורבות והכוונה של הרשויות המקומיות – מגישה של "תן לשוק לפעול" (תל אביב) ועד להתערבות אקטיבית (באר שבע).
  3. מהירות התהליך: קצב הג'נטריפיקציה שונה מאוד בין הערים השונות, בהתאם למיקום, לביקוש, ולחסמים מקומיים.
  4. גורמים מזרזים: בכל עיר ניתן לזהות גורמים ייחודיים המאיצים את הג'נטריפיקציה – קרבה למרכז העסקים (תל אביב), מוסדות חינוך (ירושלים וחיפה), או פיתוח תיירותי (עכו).

מבחינה שמאית, ההשוואה בין הערים השונות מאפשרת לזהות דפוסים ולהעריך טוב יותר את הפוטנציאל העתידי של אזורים בראשית תהליך הג'נטריפיקציה, תוך התחשבות במאפיינים המקומיים הייחודיים.

חלק ד': הערכת נכסים בתהליכי ג'נטריפיקציה - היבטים שמאיים


אתגרים מתודולוגיים בהערכת נכסים

תהליכי ג'נטריפיקציה מציבים אתגרים ייחודיים בפני שמאי המקרקעין, הנדרשים להעריך נכסים בסביבה דינמית ומשתנה. אתגרים אלה כוללים:התמודדות עם תנודתיות ושינויים מהירים:

  1. היעדר עסקאות השוואה רלוונטיות: בשכונות עוברות ג'נטריפיקציה, עסקאות השוואה מלפני שנה או שנתיים עלולות להיות לא רלוונטיות בשל שינויים מהירים.
  2. שונות גבוהה בין נכסים סמוכים: באותו מתחם ניתן למצוא נכסים ברמות שונות מאוד – ממבנים מוזנחים ועד למבנים משופצים ברמה גבוהה.
  3. שינויים מהירים בתמהיל השימושים: שינויים בתמהיל העסקים, בתשתיות ובשירותים הציבוריים משפיעים על ערכי הנכסים בקצב מהיר.
  4. השפעת ציפיות השוק: ציפיות לשינויים עתידיים משפיעות על מחירי הנכסים עוד בטרם התרחשו השינויים בפועל.

הערכת פוטנציאל עתידי בשכונות בתהליך:

  1. זיהוי שלב הג'נטריפיקציה: הערכת המיקום של השכונה על "עקומת הג'נטריפיקציה" – האם מדובר בשלב ראשוני, אמצעי או מתקדם.
  2. הערכת קצב התהליך: ניתוח הגורמים המאיצים והמעכבים את התהליך, והערכת קצב השינוי הצפוי.
  3. ניתוח מגמות בשכונות סמוכות: בחינת "אפקט הגלישה" (spillover effect) משכונות סמוכות שכבר עברו ג'נטריפיקציה.
  4. הערכת הפוטנציאל המקסימלי: ניתוח ה"תקרה" האפשרית למחירי הנכסים, בהתחשב במאפייני השכונה והנכס.

גורמי סיכון וחוסר ודאות:

  1. סיכון רגולטורי: שינויי מדיניות תכנון, מיסוי, או דיור עלולים להשפיע על תהליך הג'נטריפיקציה.
  2. התנגדות קהילתית: התנגדות של תושבים ותיקים או של ארגונים חברתיים עשויה להאט או לשנות את התהליך.
  3. תלות בהשקעות ציבוריות: במקרים רבים, המשך הג'נטריפיקציה תלוי בהשקעות ציבוריות בתשתיות, שטחים ציבוריים, ותחבורה.
  4. סיכוני היצע: בנייה חדשה מאסיבית באזור או בסביבתו עלולה להשפיע על קצב עליית המחירים.

מתודולוגיות להתמודדות עם אתגרים אלה כוללות:

  • ניתוח מגמות שוק בשכונות דומות שעברו את התהליך
  • שימוש במודלים הדוניים המתחשבים בשלב הג'נטריפיקציה
  • שימוש בתרחישים מרובים והערכות בטווחים
  • עדכון תכוף של בסיסי הנתונים והעסקאות

פרמטרים ייחודיים להערכה

בהערכת נכסים בשכונות עוברות ג'נטריפיקציה, ישנם מספר פרמטרים ייחודיים שיש להתחשב בהם:השפעת שינויים סוציו-אקונומיים על ערכי נדל"ן:

  1. שינויים בהרכב האוכלוסייה: מעקב אחר מדדים דמוגרפיים כגון השכלה, הכנסה, גיל, והרכב משקי הבית.
  2. תרבות צריכה חדשה: כניסה של תרבות צריכה חדשה (בתי קפה, חנויות קונספט, מסעדות גורמה) כמדד מקדים לעליית ערך.
  3. מסה קריטית: זיהוי נקודת ה"מסה הקריטית" של האוכלוסייה החדשה, שלאחריה קצב השינוי מואץ.
  4. יחס לשימור מול חידוש: העדפות האוכלוסייה החדשה לשימור אלמנטים מקוריים מול מודרניזציה של המרחב.

מבחינה שמאית, שינויים אלה משפיעים על ה"נרטיב" של השכונה ועל תפיסתה בעיני הציבור, מה שמשפיע ישירות על הביקוש ועל מחירי הנכסים.אמידת ההשפעה של שיפור תשתיות ושירותים עירוניים:

  1. שיפור מרחב ציבורי: השפעת שיפור רחובות, כיכרות, וגנים ציבוריים על ערכי הנכסים הסמוכים.
  2. שדרוג תשתיות תחבורה: השפעת שיפורים בתחבורה ציבורית, שבילי אופניים, או הגבלות תנועה וחניה.
  3. מוסדות ציבור: השפעת שדרוג בתי ספר, מתנ"סים, ומוסדות תרבות על האטרקטיביות של השכונה.
  4. פיתוח עירוני בסביבה: השפעת פרויקטים עירוניים גדולים בסביבת השכונה (פארקים, מוסדות תרבות, מוקדי תעסוקה).

ניתוח זה מחייב הבנה של "מכפיל ההשקעה הציבורית" – ההשפעה של כל שקל המושקע במרחב הציבורי על ערכי הנכסים הפרטיים.יחסי הגומלין בין נכסי מגורים למסחר במרחבים מתחדשים:

  1. שינוי בתמהיל המסחרי: השפעת המעבר מעסקים מסורתיים לעסקים המכוונים לאוכלוסייה החדשה.
  2. "רחוב ראשי" חדש: זיהוי צירי מסחר חדשים המתפתחים במקביל לתהליך הג'נטריפיקציה.
  3. עירוב שימושים: הערכת הערך המוסף של עירוב שימושים (מגורים-מסחר-תעסוקה) במבנים ובמתחמים.
  4. פוטנציאל הסבה: הערכת הפוטנציאל של הסבת שימושים (למשל, מבתי מלאכה למגורים או למשרדים יצירתיים).

מניסיון שנצבר בערים שונות בישראל, ניתן להבחין בדפוס שבו שינויים במרקם המסחרי מהווים אינדיקטור מוקדם לג'נטריפיקציה, ומשפיעים בהמשך על ערכי המגורים.פרמטרים ייחודיים לסוגי נכסים שונים:

  1. דירות ישנות, לא משופצות: הערכת פוטנציאל השבחה, עלויות שיפוץ, והתשואה על ההשקעה.
  2. דירות משופצות: הערכת ה"פרמיה" על שיפוץ איכותי, התאמה לטעם האוכלוסייה החדשה, ורמת גימור.
  3. נכסים לשימור: הערכת ערך השימור, עלויות שימור מול תועלות, והפרמיה על אותנטיו
  4. מבנים מסחריים: הערכת פוטנציאל הסבה, התאמה לצרכי המסחר החדש, ותחזית הכנסות משכירות לאור שינויים בתמהיל העסקי.

בפרקטיקה השמאית, התחשבות בפרמטרים אלה מחייבת שילוב של מתודולוגיות כמותיות ואיכותניות, וכן ידע רב-תחומי הכולל הבנה של תהליכים חברתיים, תרבותיים וכלכליים.

סיכום ומסקנות

תהליכי הג'נטריפיקציה בישראל מציגים תמונה מורכבת, המשלבת היבטים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ותכנוניים. ניתוח מקרי הבוחן והמאפיינים הייחודיים של התופעה בישראל מאפשר לגבש מספר תובנות ומסקנות.

איזון בין פיתוח כלכלי לצדק חברתי

הדיון בג'נטריפיקציה בישראל, כמו בעולם כולו, נע בין שני קטבים: מחד, תפיסת התהליך כמנוע צמיחה עירוני חיובי, המביא להתחדשות פיזית, כלכלית ותרבותית; ומאידך, ביקורת על ההשלכות החברתיות השליליות, ובעיקר דחיקה של אוכלוסיות מוחלשות ואבדן של מרקמים קהילתיים ותרבותיים אותנטיים.המקרים שנסקרו במאמר זה מראים כי:

  1. ג'נטריפיקציה אינה בינארית: התהליך מציג ספקטרום רחב של תוצאות חברתיות וכלכליות, בהתאם למאפייני האזור, למדיניות המקומית, ולקצב התהליך.
  2. חשיבות הוויסות: התערבות מושכלת של הרשויות עשויה למתן את ההשפעות השליליות, תוך שימור היתרונות הכלכליים.
  3. דיור בר-השגה כמפתח: שילוב של דיור בר-השגה בשכונות מתחדשות מאפשר שמירה על המגוון החברתי ומניעת דחיקה מוחלטת של האוכלוסייה המקורית.
  4. פיתוח כלכלי מכליל: עידוד עסקים מקומיים, תמיכה ביזמות של תושבים ותיקים, ופיתוח תעסוקה מקומית מסייעים להפוך את הג'נטריפיקציה לתהליך מכליל יותר.

מבחינה שמאית, האיזון בין פיתוח כלכלי לצדק חברתי משתקף בצורך להעריך נכסים תוך התחשבות במגוון רחב של גורמים, מעבר לשיקולים כלכליים טהורים.

תפקיד השמאי בתהליכי ג'נטריפיקציה והתחדשות עירונית

שמאי המקרקעין ממלא תפקיד משמעותי בתהליכי ג'נטריפיקציה והתחדשות עירונית, החורג מעבר להערכת שווי פשוטה:

  1. זיהוי מגמות בראשיתן: השמאי נדרש לזהות תהליכי ג'נטריפיקציה בשלביהם הראשוניים, ולהעריך את פוטנציאל ההשפעה שלהם על ערכי הנדל"ן.
  2. הערכת כדאיות פרויקטים: בפרויקטי התחדשות עירונית (פינוי-בינוי, תמ"א 38), השמאי מעריך את הכדאיות הכלכלית, תוך איזון בין אינטרסים של יזמים, בעלי דירות, ורשויות.
  3. ייעוץ למדיניות ציבורית: שמאים יכולים לתרום לעיצוב מדיניות התחדשות עירונית, באמצעות הערכות של השפעות תכניות שונות על שוק הנדל"ן.
  4. תיווך בין ערך כלכלי לערך חברתי: השמאי המקצועי נדרש להכיר בערכים שאינם כלכליים גרידא, כגון ערכים קהילתיים, תרבותיים והיסטוריים.

על השמאי להיות מצויד בידע רב-תחומי, הכולל הבנה של תהליכים עירוניים, חברתיים וכלכליים, ובכלים מתודולוגיים מתקדמים להתמודדות עם שווקים דינמיים ומשתנים.

מבט לעתיד: מגמות והתפתחויות צפויות

לאור הניסיון שנצבר בישראל ובעולם, ניתן לצפות מספר מגמות והתפתחויות בתחום הג'נטריפיקציה בישראל בשנים הקרובות:

  1. התפשטות גיאוגרפית: תהליכי ג'נטריפיקציה צפויים להתפשט לערי פריפריה נוספות, תוך התאמה למאפיינים המקומיים הייחודיים.
  2. ג'נטריפיקציה מתוכננת: גישה פרו-אקטיבית יותר של רשויות מקומיות לתהליכי ג'נטריפיקציה, תוך ניסיון לווסת את התהליך ולנצל את יתרונותיו.
  3. אסטרטגיות הכלה: פיתוח אסטרטגיות להכלת האוכלוסייה המקורית בתהליכי ההתחדשות, באמצעות דיור בר-השגה, חיזוק קהילות מקומיות, ותמיכה בעסקים מקומיים.
  4. שילוב טכנולוגיה: שילוב של טכנולוגיות דיגיטליות ו"ערים חכמות" בתהליכי התחדשות, תוך יצירת מודלים חדשים של התחדשות עירונית.
  5. חיזוק הקשר להתחדשות עירונית פורמלית: שילוב הדוק יותר בין תהליכי ג'נטריפיקציה "אורגניים" לבין תכניות התחדשות עירונית פורמליות.

מבחינה שמאית, מגמות אלה מחייבות התאמה מתמדת של שיטות ההערכה, פיתוח מודלים חדשים, והרחבת בסיס הידע והמיומנויות.

סיכום

ג'נטריפיקציה בישראל היא תופעה מורכבת, המשלבת היבטים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ותכנוניים ייחודיים למדינה. תהליכי ג'נטריפיקציה משתלבים לעיתים קרובות עם תהליכי התחדשות עירונית פורמליים, יוצרים דינמיקה מורכבת של שינוי עירוני.מקרי הבוחן שנסקרו במאמר זה – מתל אביב דרך ירושלים ועד חיפה וערי פריפריה – מציגים מגוון של דפוסים ותוצאות, ומדגישים את הצורך בהתייחסות מקומית ומותאמת לכל מקרה ומקרה.עבור שמאי המקרקעין, הבנת תהליכי הג'נטריפיקציה והשפעתם על ערכי נדל"ן היא חיונית להערכה מדויקת ומקצועית של נכסים במרחבים עירוניים משתנים. הערכה כזו מחייבת התחשבות במגוון רחב של פרמטרים, שיטות עבודה מותאמות, וראייה רב-תחומית.לסיכום, הג'נטריפיקציה בישראל אינה רק תהליך כלכלי או נדל"ני, אלא תהליך חברתי-מרחבי מורכב, המשנה את פני הערים ואת אופי הקהילות בהן. השמאי המקצועי נדרש להבין תהליך זה לעומקו, ולשלב את הידע בהערכותיו המקצועיות, תוך איזון בין שיקולים כלכליים לשיקולים חברתיים ותכנוניים.

סנגור במבחן

בנטפליקס יש סדרה נהדרת בשם סנגור במבחן. ישנם כמה פרקים בסדרה שעוסקים בנושא זה כאשר בעלת מסעדה (ליסה טראמל) מואשמת ברצח יזם נדל"ן שמבצע ג'נטרפיקציה בשכונה שבה היא גדלה ובה ממוקמת המסעדה שלה והיא התנגדה, מחתה והפגינה נגדו ונגד המיזם שהוא הוביל. אני ממליץ על הסדרה שתסב לכם הנאה גדולה.

צילום מסך נטפליקס


גם בסדרה אדם זר בנטפליקס, על פי ספרו של הרלן קובן, יש מספר פרקים שעוסקים בנושא הזה בו דייר בודד מתנגד למיזם עד שבהריסת ביתו מתגלה גופה. גם סידרה מומלצת.

צילום מסך נטפליקס