מאמרי תוכן ייחודיים ובלעדיים ועיקרי המידע הכי חשוב שאספנו עבורך מכלי התקשורת המרכזיים שחשבנו שיעניינו אותך

השפעת עובש מנזקי רטיבות בדירות מגורים בישראל: סיכונים, טיהור וביטוח

הזאבים מאופקים: כשמלווי משקיעים יוצרים בועה על חשבון התמימים. מי יפצה את קורבנות הבועה? - כל מי שסיבך אותם.

בפנים גלויות מול הפרוטקשן. מי יסכים לבטח אותם?

"ואם אני יעבוד זה יקדם אותי?" ... אובדן אופק חזון ותקווה של דור שלם

תשואה שלילית בנדל"ן: כשהמשקיע מסבסד את הדייר

השפעת רטיבות בדירות מגורים בישראל: ניתוח גורמים, השלכות והתמודדות מול חברות הביטוח

האם שוק הדיור נמצא על הקצה? המנגנון של המפקח על הבנקים

סיכון שובר שיאים: כמעט כל משכנתה שנייה שנלקחה בחודש שעבר - במינוף גבוה

הלווים מתקשים: עלייה בהיקף הפיגורים בתשלומי המשכנתאות

האם שוק הנדל"ן עלול להתרסק? הבלון, המחירים והסימנים המדאיגים

משרד השיכון: חברות בנייה מסינגפור ווייטנאם נבחרו לעבוד בישראל

כלי AI לשמאי - הצטרף לבית שמאי 

נדל"ן על הבר - קבוצה עם זימון לאירועים מקוונים -  לייב

להצטרפות - כאן

https://chat.whatsapp.com/KdLvHxJsFJWAflSz7vSk3L

הצטרף לקבוצת כלי AI לשמאי ולבעלי מקצועות חופשיים בקישור זה כאן

או כאן > https://chat.whatsapp.com/Cn75usIi8t0LSME2QuT0mn  

תתעדכן בכלים שיעשו לך את היום ויהרסו לך את הלילה ...

ה - AI לא יחליף אותך, אבל מי שישתמש בו כן

והנה כל מה שאספנו עבורך שחשבנו שיכול לעניין אותך...

אסור לפחד מהורדת מחירי הדיור - וכך נעשה את זה | פרופ' ירון זליכה

הסיבה שבגללה נהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה בישראל

מהקטיף ועד למדפים: איך אבוקדו נולד?

השפלה ואזור ירושלים: שריפות הענק משתוללות - יישובים רבים פונו | הוכרז גיוס כללי

עתרו לבית המשפט נגד תמ"א לבניין מ-1970: "לא זקוק לחיזוק"

דיירי בית משותף סירבו לשלם בגין שיפוץ בבניין, עליו הוחלט ברוב קולות. כך הכריע ביהמ"ש

ביום של הפצצה: האם ישראל מוכנה לתוצאות מתקפה גרעינית בשטחה?

זוג פנסיונרים תובע סוכן ביטוח בכ-2 מיליון שקל: "איבדנו 90% מהכסף"

משהו השתנה בדוקטרינה הצבאית של מדינת ישראל. אנחנו נוקטים בחופש פעולה כמעט מוחלט מול האויב, תוך הפגנת דומיננטיות, מבלי שהוא מעז להרים את הראש

אופקים כמשל: הדירות נקנו במבצע, הרוכשים משתכרים מינימום והמשכנתא בספק

המגבלות על מבצעי הקבלנים יורדות לשטח: המימון מתייקר בכ־2%

העיר בדרום שהקימה מיליציה פרטית: זאת השכונה הכי מסוכנת באזור

הקבלנים שהפכו מיליארדרים בעזרת העלייה במחירי הדירות

לקראת הסדר חוב חדש לנוחי דנקנר: הבנקים יקבלו את מרבית חלקו בירושה של אביו

מאז 7.10 - התיירים כבר לא רוצים להגיע כאן

פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים

העיר מהדרום משנה את פניה: מחפש מקום ללא כפיה דתית

"מתוך כ־16.5 אלף חיילים שנפצעו במלחמה, כ־7,300 מתמודדים עם תגובה נפשית"

איך להכין מצגת מדהימה ב-5 דקות עם Genspark! 

הצל: "המציאו עליי שקרים, הפכו אותי לגזען והומופוב"

יותר יורדים מהארץ, יותר היצע דירות: האם מחירי הדירות ירדו?

"איימו להרוס את כל הבניין אם לא אשלם להם פרוטקשן"

הסכום העצום שישראל משקיעה - כדי לייבא תלמידי ישיבה מחו"ל

השתלטו על נכסים של אנשים עריריים שנפטרו - והורשעו בעבירות זיוף ומרמה

לא לבעלי לב חלש: הפשיעה מזנקת - ואלה השכונות המסוכנות ביותר בישראל 

הידעתם שניתן להזמין במסגרת השמאות שאתם מזמינים במשרדנו גם מחקרים נוספים על היישובים השונים כמו נתוני פשיעה, ת.ד. מוסדות לימוד ועוד...

מה עוד ניתן לקבל בדוח שמאות מורחב שאתה מזמין אצלנו? 

איזה עוד נושאים תוכל להזמין ולבקש שנחקור, נברר ונבדוק עבורך?

פשיעה, ביטחון, ת.ד, שכנים בבניין, שכנים בבניינים סמוכים, רעש, קרינה סולארית, קרינה אלקטרומגנטית, מבני ציבור, בתי כנסת, שירותים מוניציפאליים, פנאי תרבות, חינוך ועוד, גני משחקים, בתי ספר וגני ילדים, מרכזי קניות, מסלול בטוח לגן או לבי"ס יסודי, רעש חריג, חניה ומצוקת חניה, ריבוי חניות נכים, ועוד. כל אלו ועוד הם מידע חשוב למי שמתכנן לרכוש נכס והם משפיעים עם השווי.

אסון קריסת העץ בסמוך לנחל השופט: האזור היה סגור 4 שנים - שופץ ונפתח מחדש רק לפני שנה

מכת זיוף תווי החנייה - ובעלי המוגבלויות שמשלמים את המחיר

מרץ הגרוע מזה 16 שנה - מכירות הבתים בארה"ב ממשיכות לדשדש

חיפה: למה המחירים הנמוכים - דווקא הכי קרובים לים?

הישראלים קונים יותר, וזה בדיוק מה שמזין את עליית המחיר

גבר נהרג מקריסת עץ בנחל השופט, תינוקת נפצעה

דוח של הרשות לניירות ערך חושף: ליקויים בהערכות שווי ושמאות מצד חברות עלולים להטעות משקיעים

קנדה תילחם במשבר הדיור עם תמריצי מס ובתים שתבנה במפעלים

האם שוק הדיור על הקצה? האם יש דרך לגרום לבנקים להרוויח פחות על חשבוננו? המנגנון של המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי

הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן

מלחמת העבריינים בנגב עולה שלב: תושבים מהפזורה ירו מאות כדורים לבתים בבאר שבע ועומר

האמריקאים מתקשים: עלייה ברכישות מזון בהלוואה

המספרים שמבהילים את התושבים: עיר הפשע החדשה שצומחת ליד תל אביב

חברת בת של אלקטרה בע"מ צפויה לחתום עם משולם לוינשטין הנדסה וקבלנות בע"מ ודי. סי. צפון שותפות מוגבלת על הסכם להקמת דאטה סנטר בנתניה, תמורת 450 מיליון ₪

ויתניה בע"מ ואמצור בע"מ התקשרו במתווה עקרוני ובלתי מחייב לניהול מו"מ ותקופת בלעדיות ביחס להריסת הבניינים הקיימים על המקרקעין שבבעלותם ברח' הסדנאות 10, הרצליה, ולהקמת פרויקט חדש בייעוד תעסוקה, מגורים ומסחר בהיקף של כ- 58,000 מ"ר עילי שייבנה על המקרקעין וכן שימושים נוספים כפי שיוסכם על הצדדים

השוק הפרוץ של יועצי המשכנתאות: 2,750 יועצים ללא הסמכה ובלי פיקוח

תחקיר הקרקעות החקלאיות: המציאות העגומה מאחורי ההבטחות

יונה יהב נגד לינה מחול: "כל עוד אני ראש העיר לא תופיעי בחיפה"

הבלשים החזירו 36 תוכים נדירים בשווי 1,200,000 ש"ח שנגנבו מגן החיות התנ"כי

דרמה בגן החיות התנ"כי: שש חיות נדירות נגנבו במהלך הלילה

בצפון החליטו לשים סוף לפרוטקשן, ויוצאים נגד העבריינים: "עד כאן"

אם תשאלו את לינה מחול, חיפה נמצאת בפלסטין

 בת גלים מתעוררת משנת היופי

דיור בישראל: מחסור או בועה?

נגיד בנק ישראל מזהיר: המכסים של טראמפ פוגעים בכלכלה הישראלית

סיכון שובר שיאים: כמעט כל משכנתה שנייה שנלקחה בחודש שעבר - במינוף גבוה

הפניקס ליווי בניה - סקירה חודשית אפריל 25 | מתן שטרית כלכלן ראשי קבוצת הפניקס

הלוואות קבלן, תמונת מצב: על השינוי שעבר שוק הנדל"ן בישראל בחמש השנים האחרונות

זוכי מחיר למשתכן קיבלו אישור למכור ובפעם הראשונה - הפסידו

כיצד טעויות המדידה של הלמ"ס בשוק השכירות עולות לנו ביוקר?

פסיקה תקדימית: משרדי עמותות לא יסווגו כעסקים לצורכי ארנונה - וישלמו פחות

בשבוע הבא ייפתח לציבור מרכז הספורט הימי אלנבי

הבכיר הפקיסטני מאיים > "תתכוננו למלחמה כוללת הנשק הגרעיני שלנו אינו רק סמל"

הכי עניים, ורובם בעלי דירה: איך החרדים עושים את זה ומה אפשר ללמוד מהם?

המפץ הגדול - פתיחת ביג גלילות הביא לרעידת אדמה בתחום הקניונים

עובש וטחב הם סוגים של פטריות המשגשגות בסביבות לחות ורטובות. נזקי רטיבות בדירות מגורים, בין אם הם נובעים מנזילות בצנרת, חדירת מי גשמים, או עיבוי, עלולים ליצור תנאים אידיאליים לצמיחת עובש וטחב. 

נושא זה בעל חשיבות רבה בישראל, לאור תנאי האקלים הלחים בחלקים רבים של הארץ ולאור דיווחים על איכות בנייה לא אחידה.   מחקרים מעריכים כי בעיית העובש נפוצה למדי בדירות חדשות בישראל, כאשר כ-50% מהדירות החדשות סובלות מבעיות טחב ברמה כזו או אחרת. 

נתון זה מעיד על פוטנציאל לבעיות נרחבות יותר בשוק הדיור כולו, לרבות בניינים ישנים יותר. 

בלוג זה יבחן את ההשפעות המגוונות של עובש הנובע מנזקי רטיבות בדירות מגורים בישראל, תוך התמקדות בנזקים למבנה, סיכונים בריאותיים, שיטות טיהור, עלויות, כיסוי ביטוחי, הנחיות רשמיות וזכויות וחובות של דיירים ובעלי דירות.  

השפעת עובש על מבנה דירות מגורים

עובש עלול לגרום לנזקים פיזיים משמעותיים למבנה הדירה. לאורך זמן, עובש יכול להחליש את השלמות המבנית של קירות הבית, מה שהופך אותם לרגישים יותר לנזק. בעיה זו עלולה להיות חמורה במיוחד כאשר העובש ממוקם מאחורי קירות או באזורים אחרים שאינם נראים לעין. בנוסף, עובש על קירות חיצוניים עלול לפגוע בנראות הבית ואף להוריד את ערך הנכס. קיימת גם סכנה שהעובש יתפשט לקירות הפנימיים.   חומרי בנייה שונים מגיבים אחרת לנוכחות עובש. קירות גבס, לדוגמה, הופכים לכר פורה לצמיחת עובש בחדרים לחים עם מעט פתחי אוורור, ואם לא מטפלים בהם, העובש עלול "לאכול את הקיר". נזילות מים בקירות גבס עלולות לגרום להתנפחות, סדקים, שינויי צבע וקילוף צבע או טפט. חשיפה ממושכת למים עלולה להחליש את מבנה הגבס עד כדי התפוררות. גם עץ רגיש לנזקי עובש. העובש ניזון מתאית והמי-תאית המרכיבות את העץ, מה שמוביל לפירוק וריקבון. במקרים מסוימים, עובש עלול לחדור עמוק לתוך העץ, להפוך אותו לבית גידול ולגרום לנזק בלתי הפיך לרהיטים.   עובש עלול גם לפגוע בבידוד התרמי והאקוסטי של הדירה. קירות גבס רטובים מאבדים את יכולת הבידוד שלהם, מה שעלול להוביל לעלייה בהוצאות האנרגיה ולירידה באיכות הקיר. שכבת הבידוד התרמי משפרת את תנאי האקלים בתוך המבנה, ובכך מונעת חדירת חום בקיץ ויציאת חום בחורף. חוסר אוורור עלול לתרום להופעת עובש, ובמקרים כאלה מומלץ ליישם שכבת בידוד בקיר ולדאוג לאוורור תקין.   ההשלכות הכלכליות של נזקי עובש עשויות להיות משמעותיות. תיקון הנזק שנגרם עקב עובש עלול לעלות ביוקר, ובמקרים מסוימים, הנזק עלול להיות בלתי הפיך. נוכחות של עובש יכולה להוריד את הערך של ביתכם, מה שעלול להקשות על מכירה עתידית. הופעה של כתמי עובש בקירות החיצוניים של הבית פוגעת בנראות החיצונית של הבית ויכולה להוריד מערכו של הנכס בבדיקת שמאי.   

הסיכונים הבריאותיים במגורים בדירה עם עובש וטחב

חשיפה לעובש בדירה עלולה לגרום למגוון בעיות בריאותיות, כאשר חלק מהאנשים רגישים יותר מאחרים. בין הסיכונים הבריאותיים העיקריים ניתן למנות בעיות נשימה ואלרגיות. עובש עלול לגרום או להחמיר בעיות נשימה כגון שיעול וקשיי נשימה. חשיפה לעובש עלולה גם לעורר התקפי אסתמה ותגובות אלרגיות אחרות. בהתאם לרמת החשיפה, עובש עלול לגרום לתגובות אלרגיות שונות, כולל עיניים דומעות, נזלת וגירוי בעור.   גירוי בעור ובעיניים הם תסמינים נפוצים נוספים של חשיפה לעובש. עובש עלול לגרום לגירוי בעור המתבטא באדמומיות, גרד ופריחה. במקרים מסוימים, תסמינים אלו עלולים להיות מלווים בתחושת צריבה. חשיפה לנבגי עובש עלולה לגרום לאלרגיה חריפה, המתבטאת בסימפטומים זמניים כמו עיניים מגרדות, נזלת, כאב גרון ופריחה.   אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בריאותיות חמורות כתוצאה מחשיפה לעובש. ילדים צעירים, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות או שעוברים טיפולים רפואיים עלולים להיות רגישים יותר להשפעות השליליות של העובש. חשיפה לעובש עלולה לגרום לזיהומים פטרייתיים ואף לדלקות בחלל הריאות אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.   בנוסף לבעיות נשימה ואלרגיות, חשיפה לעובש עלולה לגרום לסיכונים בריאותיים נוספים כגון כאבי ראש, עייפות ובעיות קוגניטיביות. מחקרים מצביעים על כך שחשיפה ממושכת לעובש עלולה לגרום להפרעות קוגניטיביות חמורות, ירידה באינטליגנציה ואף תסמונת העייפות הכרונית. רעלנים המופרשים מהעובש עלולים להיספג דרך העור, דרכי הנשימה ומערכת העיכול ולפגוע בבריאות.   

שיטות טיהור עובש וטחב מדירות

קיימות שיטות שונות לטיהור עובש וטחב מדירות, הן בשימוש ביתי והן בשימוש מקצועי.

שיטות ביתיות (DIY methods)

שיטות מקצועיות (Professional methods)

• איתור מקור הנזילה או הרטיבות: השלב הראשון בטיפול מקצועי בעובש הוא זיהוי ותיקון מקור הלחות שגרם לצמיחת העובש.   
• נטילת דגימות מעבדה: במידת הצורך, מומחים עשויים לקחת דגימות לחות ועובש לבדיקות מעבדה כדי לזהות את סוג העובש ורמת הלחות.   
• ייבוש מקצועי של האזור הפגוע: לאחר תיקון מקור הרטיבות, חשוב לייבש את האזור הפגוע ביסודיות באמצעות ציוד מקצועי כמו מייבשי אוויר ומאווררים כדי למנוע צמיחת עובש חוזרת.   
• טיהור מכני וכימי של האוויר והמשטחים: שיטות מקצועיות כוללות ניקוי יסודי של המשטחים הנגועים באמצעות חומרים ייעודיים וטיהור האוויר באמצעות מסננים ומטהרי אוויר.   
• שימוש בקרח יבש: שיטה מתקדמת ויעילה להסרת עובש היא התזת קרח יבש על המשטחים הנגועים. הקרח היבש מקפיא את העובש והופך לגז, מה שמאפשר הסרה יסודית ללא שימוש בכימיקלים או הוספת לחות.   

עלות טיהור עובש וטחב בדירות מגורים בישראל

עלות טיהור עובש וטחב בדירות מגורים בישראל משתנה בהתאם למספר גורמים, כולל היקף הבעיה, גודל האזור הנגוע ושיטת הטיפול שנבחרה.

טווח מחירים עבור שירותים מקצועיים

   המחירים אינם כוללים מע"מ אלא אם צוין אחרת.

עלויות חומרים לשימוש ביתי

עלות חומרים לשימוש ביתי לטיהור עובש נעה בטווח של עשרות עד מאות שקלים, בהתאם לסוג החומר, כמותו והמותג. חומרים כמו חומץ, סודה לשתייה ומי חמצן הם זולים יחסית. תרסיסים ייעודיים להסרת עובש, סופגי לחות ותוספים לצבע נגד עובש יהיו יקרים יותר.   

פוליסות ביטוח דירה בישראל והכיסוי לנזקי רטיבות המובילים לעובש

פוליסות ביטוח דירה בישראל מציעות כיסויים שונים לנזקי רטיבות, אך הכיסוי לנזקי עובש הנובעים מרטיבות משתנה בהתאם לפוליסה ולחברת הביטוח.   

כיסוי בסיסי של פוליסות מבנה

פוליסות ביטוח מבנה בסיסיות מכסות בדרך כלל נזקים שנגרמו למבנה הדירה כתוצאה מסיכונים שונים כמו שריפה, פיצוץ ופריצה. חלק מהפוליסות עשויות לכלול כיסוי לנזקי רטיבות ממקור חיצוני, כגון שיטפון או סערה. עם זאת, הכיסוי לנזקי רטיבות משתנה בין פוליסה לפוליסה. נזקי רטיבות ממקור פנימי, כגון פיצוץ בצנרת, עשויים להיות מכוסים, אך לעיתים נדרשת הרחבה מיוחדת לפוליסה.   

הרחבות אפשריות לכיסוי נזקי רטיבות

ניתן לרכוש הרחבות לפוליסת ביטוח הדירה כדי לקבל כיסוי מקיף יותר לנזקי רטיבות. הרחבת נזקי צנרת מכסה נזקים שנגרמו כתוצאה מדליפה, פיצוץ או סתימה במערכות האינסטלציה וההסקה בדירה ובבית המשותף. הרחבה זו עשויה לכלול גם טיפול חירום ושיקום הנזק, ולעיתים אף החלפת חלקי צנרת. הרחבה נוספת היא כיסוי סיכוני מים ונוזלים אחרים, המכסה נזקים שמקורם בדליפת מים מהתקני האינסטלציה ומערכות ההסקה, כולל אירועים כמו דוד מוצף או סתימות בצנרת. חלק מחברות הביטוח מציעות גם הרחבות לשירותי איטום מקצועיים ולכיסוי פגמים חיצוניים במעטפת הדירה.   

החרגות נפוצות

ישנן מספר החרגות נפוצות בפוליסות ביטוח דירה בנוגע לנזקי רטיבות. נזקים הנגרמים כתוצאה מבלאי, קורוזיה, חלודה או תחזוקה לקויה בדרך כלל אינם מכוסים. כמו כן, נזקים הנגרמים כתוצאה מחדירת מי גשמים וספיגתם בקירות או בתקרה עקב איטום לקוי לרוב אינם מכוסים בפוליסה הבסיסית. פוליסות רבות אינן מכסות נזקים הנובעים מדליפה או חלחול מתמשך או חוזר ונשנה לאורך זמן.   

דרישות מחברת הביטוח במקרה של עובש כתוצאה מנזקי רטיבות

במקרה של עובש הנובע מנזקי רטיבות, ניתן לדרוש מחברת הביטוח כיסוי עבור מספר סוגי נזקים והוצאות, בהתאם לתנאי הפוליסה.

כיסוי עלויות טיהור עובש

אם נזקי הרטיבות מכוסים בפוליסה, וגרמו לצמיחת עובש, ניתן לדרוש כיסוי עבור עלויות טיהור העובש. הדבר תלוי בסוג הפוליסה ובהרחבות שנרכשו.   

כיסוי עלויות תיקון נזקים מבניים

פוליסות ביטוח מבנה מכסות בדרך כלל את עלויות תיקון הנזקים המבניים שנגרמו ישירות כתוצאה מנזקי המים שהובילו לצמיחת העובש. זה כולל תיקון קירות, תקרות, רצפות, בידוד וכל חלק קבוע אחר במבנה שניזוק.   

כיסוי עלויות מגורים חלופיים זמניים

במקרים בהם הדירה הופכת לבלתי ראויה למגורים עקב נזקי רטיבות ועובש חמורים, חלק מפוליסות הביטוח עשויות לכסות את עלויות המגורים החלופיים הזמניים, כגון שהייה במלון או שכר דירה עבור מקום מגורים חלופי לתקופה מוגבלת.   

הנחיות והמלצות של גופים רשמיים וארגוני צרכנות בישראל בנוגע לטיפול בעובש מול חברות הביטוח

משרד הבריאות ממליץ לטפל באופן מיידי בכל סימן של רטיבות ועובש, גם במקומות נסתרים, כדי למנוע בעיות בריאותיות ולשמור על סביבה פנימית בריאה.   ארגוני צרכנות ומומחים משפטיים ממליצים על תיעוד יסודי של כל מקרה של נזקי רטיבות ועובש, דיווח בזמן לחברת הביטוח ובחינה של קבלת ייעוץ משפטי במידת הצורך. חשוב להבין את תנאי הפוליסה, לאסוף את כל הראיות הנדרשות ולתקשר ביעילות עם חברת הביטוח כדי להבטיח פיצוי הוגן עבור הנזקים שנגרמו.   

זכויות דיירים וחובות בעלי דירות בישראל בנוגע לטיפול בבעיות רטיבות ועובש בדירות שכורות

חובות בעל הדירה על פי חוק השכירות והשאילה

חוק השכירות והשאילה מטיל על בעל הדירה את האחריות לספק דירה ראויה למגורים ולתחזק אותה במצב תקין. עובש ורטיבות נחשבים לפגם מהותי המפר את חובתו של בעל הדירה. בעל הדירה חייב לתקן כל ליקוי הגורם להפרעה של ממש לשימוש הרגיל בדירה, כולל רטיבות ועובש, תוך זמן סביר לאחר קבלת דרישה מהשוכר. זמן סביר מוגדר בחוק עד 30 יום, ובמקרה של פגם דחוף, עד 3 ימים.   

זכויות הדייר במקרה של אי טיפול מצד בעל הדירה

אם בעל הדירה אינו מטפל בבעיית הרטיבות והעובש תוך זמן סביר, השוכר רשאי לנקוט במספר צעדים. השוכר יכול לתקן את הליקוי בעצמו ולדרוש מהמשכיר החזר הוצאות סבירות. אפשרות נוספת היא לקזז את עלויות התיקון משכר הדירה, לאחר הודעה מראש למשכיר. במקרים חמורים בהם הדירה הופכת לבלתי ראויה למגורים, השוכר רשאי לבטל את חוזה השכירות באופן חד צדדי. השוכר יכול גם להגיש תביעה משפטית נגד המשכיר בבית משפט השלום או בבית הדין לשכירות ולתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, כולל נזקי בריאות ורכוש ועוגמת נפש.   

חובות הדייר בנוגע לדיווח ושמירה על הנכס

השוכר מחויב לשמור על תנאי מגורים נאותים בדירה ולדווח למשכיר על כל בעיה או ליקוי מיד עם גילוים. מומלץ לדווח על הבעיה בכתב ולתעד אותה באמצעות צילומים וחוות דעת מקצועיות במידת הצורך. השוכר נדרש לאפשר למשכיר או למי מטעמו להיכנס לדירה כדי לבדוק את הליקוי ולבצע תיקונים, לאחר תיאום מראש.   

מסקנות והמלצות

עובש הנובע מנזקי רטיבות מהווה בעיה משמעותית בדירות מגורים בישראל, עם השלכות מרחיקות לכת על בריאות הדיירים, בטיחות המבנה וערך הנכס. הטיפול בעובש דורש גישה מקיפה המתחילה באיתור וטיפול במקור הרטיבות, ממשיכה בהסרת העובש באמצעים מתאימים ומסתיימת בנקיטת אמצעי מניעה לצמיחה חוזרת.

המלצות לדיירים: במקרה של גילוי עובש בדירה, יש לפעול במהירות לדיווח על כך למשכיר בכתב ולתעד את הבעיה בצילומים. חשוב לדרוש מהמשכיר לתקן את הליקויים תוך זמן סביר. אם בעל הדירה אינו מטפל בבעיה, השוכר רשאי לבצע תיקונים בעצמו ולנכות את העלויות משכר הדירה או אף לבטל את החוזה במקרים חמורים. במקביל, יש לשקול פנייה לייעוץ משפטי כדי להבין את מלוא הזכויות ולבחון אפשרות להגשת תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו.

המלצות לבעלי דירות: בעלי דירות מחויבים על פי חוק לספק דירה ראויה למגורים ולטפל בבעיות רטיבות ועובש באופן מיידי ויסודי. מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות של הנכס כדי לאתר סימני רטיבות מוקדמים ולתקן אותם לפני התפתחות עובש. במקרה של דיווח על בעיה, יש לפעול במהירות לאיתור מקור הרטיבות ולבצע את התיקונים הנדרשים באופן מקצועי כדי למנוע נזקים נוספים ותביעות מצד הדיירים.

המלצות לצרכנים ברכישת פוליסת ביטוח דירה: בעת רכישת פוליסת ביטוח דירה, חשוב לבדוק בקפידה את תנאי הפוליסה ולברר את היקף הכיסוי לנזקי רטיבות. מומלץ לשקול רכישת הרחבות לכיסוי נזקי צנרת וסיכוני מים נוספים כדי להבטיח הגנה מקיפה במקרה של נזקי רטיבות שעלולים להוביל לצמיחת עובש. יש לשים לב להחרגות בפוליסה ולוודא שהכיסוי מתאים לצרכים הספציפיים שלכם.

המלצות לגופים רשמיים וארגוני צרכנות: יש להמשיך ולפעול להעלאת המודעות בקרב הציבור בנוגע לסיכונים הבריאותיים והמבניים של עובש מנזקי רטיבות. מומלץ לספק מידע נגיש וברור על זכויות וחובות דיירים ובעלי דירות בנושא, וכן להקל על תהליך הגשת תלונות ומיצוי זכויות מול חברות הביטוח במקרים של נזקי עובש. ייתכן שיש מקום לבחון תקנים מחמירים יותר בנוגע לאיכות הבנייה והאיטום כדי למנוע מלכתחילה בעיות רטיבות ועובש בדירות מגורים בישראל.

ביהמ"ש: למבוטח זכות לשכור שמאי מטעמו על חשבון חברת הביטוח

הידעת שהוצאות שכר טרחת מומחים ויועצים מטעמך, בכלל זה שמאי מטעמך כלולים בפוליסת הביטוח שלך? להורדת פסק הדין - כאן

זוג שכר שמאי לאחר שנשרפה הדירה; חברת הביטוח: דו"ח השמאות לא היה הכרחי לצורך תיקון הנזקים

רטיבות היא תופעה נפוצה ומטרידה בדירות מגורים בישראל, הנובעת ממגוון רחב של סיבות וגורמת להשפעות משמעותיות על איכות החיים של הדיירים ועל ערך הנכס עצמו. בעיות רטיבות יכולות להתפתח כתוצאה מתנאי האקלים בישראל, שיטות בנייה, תחזוקה לקויה או אירועים בלתי צפויים. דו"ח זה יתמקד בשני גורמים עיקריים לרטיבות בדירות מגורים: בעיות איטום חיצוניות והתבקעות צנרת. מטרת הדו"ח היא לבחון לעומק את האופן שבו גורמים אלה משפיעים על איכות החיים של הדיירים ועל איכות הנכס, וכן לספק הנחיות מעשיות להתמודדות עם חברות הביטוח במקרים של נזקי רטיבות הנגרמים מסיבות אלו.   

הגורמים העיקריים לרטיבות בדירות מגורים

קיימים מספר גורמים שיכולים להוביל להופעת רטיבות בדירות מגורים, אך דו"ח זה יתמקד בשניים מרכזיים: בעיות איטום חיצוניות והתבקעות צנרת.

בעיות איטום חיצוניות

כשלים במערכות האיטום של מעטפת הבניין, לרבות הגג, הקירות החיצוניים והמרפסות, מהווים גורם משמעותי לחדירת מים ולחות לתוך הדירה. מערכות האיטום נועדו ליצור חיץ непроницаемый בין פנים המבנה לסביבה החיצונית, ובכך למנוע חדירת מים מגשמים, לחות או מי תהום. כאשר מערכות אלה כושלות, המים יכולים למצוא את דרכם אל תוך חלל הדירה, ולגרום לנזקי רטיבות שונים.   איטום לקוי יכול לנבוע ממספר סיבות, החל משלב הבנייה ועד לתחזוקה השוטפת של המבנה. שימוש בחומרי איטום באיכות ירודה או יישום לא מקצועי של חומרים אלה בשלב הבנייה הראשוני עלולים לגרום לכך שהאיטום לא יהיה יעיל מספיק מלכתחילה. חוסר הקפדה על זמני ייבוש נדרשים בין שכבות האיטום או שימוש בכמות לא מספקת של חומרים יכולים גם הם להוביל לכישלון האיטום. לאורך זמן, חומרי האיטום עצמם מתבלים כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש, לשינויי טמפרטורה ולפגעי מזג האוויר, מאבדים מגמישותם ועלולים לפתח סדקים מיקרוסקופיים המאפשרים חדירת מים. בנוסף, איטום לקוי סביב פתחים כגון חלונות ודלתות חיצוניות מהווה נקודת תורפה נפוצה, דרכה יכולים מים לחדור בקלות אל תוך הדירה.   סדקים וחריצים בקירות החיצוניים הם נתיב נוסף לחדירת מים. סדקים אלה יכולים להיווצר כתוצאה מבלאי טבעי של חומרי הבנייה, שינויי טמפרטורה קיצוניים הגורמים להתפשטות והתכווצות החומרים, או כתוצאה מעומסים על המבנה. גם תזוזות קלות של הקרקע עליה בנוי המבנה עלולות ליצור סדקים בקירות. דרך סדקים אלה, מי גשמים או לחות מהסביבה יכולים לחדור אל פנים הקיר ולגרום לרטיבות בחלקו הפנימי של הדירה.   מרזבים סתומים הם גורם נוסף שיכול להוביל לרטיבות בקירות החיצוניים. כאשר המרזבים סתומים בעלים, לכלוך או פסולת אחרת, מי הגשמים אינם מתנקזים כראוי מהגג ויכולים להצטבר בסמוך לקירות החיצוניים. הצטברות מים זו מגדילה את הסיכון לחלחול מים דרך הקירות אל תוך הדירה. תחזוקה שוטפת של המרזבים וניקוי שלהם מפעם לפעם יכולים למנוע בעיה זו.   

התבקעות צנרת

התבקעות צנרת מים או ביוב בתוך הדירה או בקירות היא סיבה שכיחה נוספת לנזקי רטיבות משמעותיים. הצנרת במבנה חשופה לבלאי טבעי לאורך זמן. חומרים שונים המשמשים לייצור צנרת, כגון מתכת או פלסטיק, יכולים להתחיל להתבלות, להיחלש או לפתח קורוזיה כתוצאה מחשיפה ממושכת למים, לכימיקלים או לשינויי טמפרטורה. כתוצאה מכך, הצנרת עלולה להינזק, לפתח סדקים או להתפוצץ, ולגרום לדליפה משמעותית של מים.   התבקעות צנרת גורמת לשחרור פתאומי של כמות גדולה של מים, אשר יכולים להספיג במהירות בקירות, ברצפות ובתקרות, ולגרום לנזקי רטיבות נרחבים בתוך זמן קצר. נזק זה יכול להיות מיידי ובולט, אך לעיתים ההתבקעות מתרחשת בתוך הקירות או מתחת לרצפות, מה שמקשה על זיהוי מקור הנזילה. גם דליפה איטית ומתמשכת מצנרת סדוקה עלולה לגרום לנזקי רטיבות משמעותיים לאורך זמן. במקרים כאלה, הרטיבות עלולה להתפשט בהדרגה בתוך הקירות או מתחת לרצפה, ובסימנים הראשונים ייתכן שתופיע רטיבות קלה או כתם קטן. עם הזמן, הדליפה עלולה להתגבר ולגרום לנזק נרחב יותר. מיקום הצנרת בתוך הקירות או מתחת לריצוף מקשה על זיהוי מוקדם של נזילות, ולכן חשוב להיות ערניים לסימנים מקדימים כגון ירידה בלחץ המים או חשבון מים גבוה מהרגיל.   

השפעת רטיבות על איכות החיים

רטיבות בדירות מגורים, בין אם היא נגרמת מבעיות איטום חיצוניות ובין אם מהתבקעות צנרת, עלולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של הדיירים. השפעות אלו כוללות הן השלכות בריאותיות והן תחושת אי נוחות וירידה באיכות השינה.

השפעות בריאותיות

אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר של רטיבות היא יצירת סביבה אידיאלית להתפתחות עובש וטחב. עובש וטחב הם פטריות מיקרוסקופיות המשגשגות בתנאים לחים ועלולים לגרום למגוון רחב של בעיות בריאותיות. נבגי העובש מתפזרים באוויר ועלולים להישאף על ידי הדיירים, מה שמוביל לגירוי בדרכי הנשימה, החמרת אסתמה, שיעול, קוצר נשימה ותגובות אלרגיות. אנשים הסובלים מאסתמה, אלרגיות קיימות או ממערכת חיסון מוחלשת, כמו גם ילדים וקשישים, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח תגובות שליליות לחשיפה לעובש.   בנוסף לבעיות נשימה, מגע ישיר עם קירות רטובים או נגועים בעובש עלול לגרום לגירויים בעור, פריחה ואדמומיות. נבגי העובש עלולים גם לגרום לגירוי ודלקת בעיניים, המתבטאים באדמומיות, גרד, דמעות והפרשות. חשיפה ממושכת לעובש עלולה אף להוביל להתפתחות אלרגיות חדשות בקרב אנשים שלא סבלו מאלרגיות בעבר. זיהוי וטיפול מוקדם ברטיבות חיוני למניעת התפתחות עובש ולשמירה על סביבת מגורים בריאה ובטוחה.   

תחושת אי נוחות וירידה באיכות השינה

מלבד ההשלכות הבריאותיות, רטיבות בדירה יכולה לגרום לתחושת אי נוחות כללית ולפגוע באיכות השינה של הדיירים. אוויר לח וקירות רטובים יוצרים תחושת קור לא נעימה בתוך הדירה, במיוחד בחודשי החורף, ומשפיעים על הנוחות התרמית. ריחות הטחב והעובש הנובעים מהרטיבות עלולים לפגוע באיכות האוויר בתוך הדירה ולגרום לתחושת מחנק, אי נוחות וריח לא נעים. תנאים אלה עלולים להקשות על הדיירים להירגע וליהנות משהותם בדירה, ובמיוחד עלולים לפגוע באיכות השינה. שינה לא מספקת או לא איכותית עלולה להוביל למגוון בעיות בריאותיות נוספות ולפגוע בתפקוד היומיומי.   

השפעת רטיבות על איכות הנכס

רטיבות, משני הגורמים העיקריים של בעיות איטום חיצוניות והתבקעות צנרת, משפיעה באופן שלילי לא רק על איכות החיים של הדיירים אלא גם על איכות הנכס עצמו. השפעה זו מתבטאת בנזקים מבניים ואסתטיים, ובסופו של דבר עלולה להוביל לירידה משמעותית בשווי הנכס.

נזקים מבניים

רטיבות ממושכת במבנה עלולה לגרום לנזקים מבניים חמורים. חדירת מים לחומרים כמו בטון ובלוקים עלולה להוביל להיחלשותם ולאובדן חוזק. במבנים מבטון מזוין, רטיבות ממושכת עלולה לגרום לקורוזיה של מוטות הזיון מפלדה התומכים את הבטון, מה שמחליש את המבנה כולו ומסכן את יציבותו. התפוררות של הבטון עצמו היא תוצאה נוספת של חדירת מים לאורך זמן. במקרה של התבקעות צנרת, לחץ המים החזק עלול לגרום לסדקים ולשברים בקירות וברצפות.   חדירת מים ליסודות המבנה היא בעיה חמורה במיוחד. רטיבות ביסודות עלולה לגרום לסחף של חול ואדמה, מה שפוגע ביציבות המבנה כולו ויכול להוביל לשקיעה או תזוזה של חלקים במבנה. גם רטיבות ממושכת עלולה לגרום לחלודה ברכיבי מתכת שונים במבנה, כגון צנרת או חיבורים, מה שמחליש אותם ומגביר את הסיכון לנזקים נוספים.   

נזקים אסתטיים

בנוסף לנזקים המבניים, רטיבות גורמת גם לנזקים אסתטיים רבים הפוגעים במראה הדירה. אחד הסימנים הנפוצים ביותר לרטיבות הוא קילופי צבע וטיח מהקירות והתקרה. המים חודרים לשכבות אלה, גורמים להן להתנפח ולאבד את האחיזה שלהן בקיר או בתקרה, ובסופו של דבר להתקלף.   הופעת כתמי עובש וטחב על הקירות והתקרה היא בעיה אסתטית נוספת ונפוצה מאוד הנגרמת מרטיבות. כתמים אלה יכולים להיות בצבעים שונים, כגון שחור, ירוק או חום, והם פוגעים במראה הנקי והאסתטי של הדירה. רטיבות עלולה גם לגרום להתנפחות של קירות, במיוחד קירות גבס, ולנשירה של אריחים מחיפויי הקירות. כתמים כהים של רטיבות על הקירות והתקרה הם סימן ברור לבעיה של חדירת מים ופוגעים משמעותית במראה הדירה.   

ירידה בשווי הנכס

כל הנזקים המבניים והאסתטיים שנגרמים מרטיבות עלולים להוביל לירידה משמעותית בשווי הנכס. קונים פוטנציאליים לרוב נרתעים מרכישת נכס עם סימני רטיבות בולטים, מכיוון שהם מודעים לעלויות התיקון ולבעיות הבריאותיות הפוטנציאליות הכרוכות בכך. נזקי רטיבות שאינם מטופלים עלולים להחמיר עם הזמן ולהוביל לעלויות תיקון גבוהות יותר בעתיד, מה שמפחית עוד יותר את ערך הנכס. נכס עם נזקי רטיבות גלויים נתפס כפחות אטרקטיבי ולכן יהיה קשה יותר למכור אותו במחיר שוק הוגן.   

התמודדות עם חברת הביטוח בנושא נזקי רטיבות

במקרה של נזקי רטיבות בדירה, חשוב לדעת כיצד להתמודד מול חברת הביטוח כדי לקבל את הפיצוי המגיע לכם בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח.

פוליסות ביטוח דירה רלוונטיות בישראל

בישראל קיימות פוליסות ביטוח דירה שונות המציעות כיסויים לנזקים למבנה ולתכולה הדירה. פוליסות אלה לרוב מחולקות לביטוח מבנה, המכסה את הרכיבים הקבועים של הדירה כגון קירות, רצפות ותקרות, ולביטוח תכולה, המכסה את הרהיטים והחפצים האישיים שבדירה.   בנוסף לכיסויים הבסיסיים, רוב חברות הביטוח מציעות הרחבות שונות לפוליסות ביטוח הדירה, כולל הרחבה לנזקי מים וצנרת. הרחבה זו בדרך כלל מכסה נזקים שנגרמו כתוצאה מדליפה או התבקעות של צנרת מים או ביוב בתוך הדירה או בבית המשותף. הכיסוי יכול לכלול את עלות תיקון הנזילה עצמה, כמו גם את הנזקים שנגרמו למבנה ולתכולה כתוצאה מהרטיבות. עם זאת, חשוב לשים לב שהכיסוי בדרך כלל אינו כולל נזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי טבעי של הצנרת או את עלות המים שדלפו.   כיסוי לנזקי איטום, במיוחד כאלה הנובעים מבעיות איטום חיצוניות כגון כשלים בגג, בקירות החיצוניים או במרפסות, לרוב אינו כלול בפוליסה הבסיסית ויש לרכוש עבורו הרחבה מיוחדת. חברות ביטוח רבות רואות בבעיות איטום כנושא של תחזוקה שוטפת של הנכס, ולכן הן אינן מכוסות במסגרת הכיסויים הסטנדרטיים. עם זאת, ישנן פוליסות מורחבות המציעות כיסוי גם לנזקים הנובעים מאיטום לקוי בחדרים רטובים כמו חדרי אמבטיה ומטבחים. חשוב לבדוק היטב את תנאי הפוליסה שברשותכם או שאתם מתכוונים לרכוש כדי להבין אילו סוגי נזקי רטיבות מכוסים ובאילו תנאים. ישנן פוליסות המציעות כיסוי מקיף לנזקי רטיבות ממקור פנימי וחיצוני, אך היקף הכיסוי וההחרגות יכולים להשתנות בין חברות הביטוח השונות.   

השלבים והנהלים להגשת תביעת ביטוח

במקרה של נזקי רטיבות, השלב הראשון הוא ליצור קשר מיידי עם חברת הביטוח ולדווח על האירוע. חשוב לעשות זאת בהקדם האפשרי כדי להתחיל את תהליך התביעה ולמנוע החמרה של הנזקים. בעת הפנייה לחברת הביטוח, תצטרכו לספק פרטים בסיסיים על הפוליסה שלכם, תיאור של הנזק שנגרם, את האופן והמועד בו התגלה הנזק, ואת סביר להניח שתתבקשו למלא טופס תביעה.   חשוב לתעד את כל הנזקים שנגרמו באמצעות תמונות וסרטונים. תיעוד זה ישמש כראיה לגודל הנזק והיקפו ויסייע לחברת הביטוח בהערכת התביעה. שמרו גם תיעוד מפורט של כל התקשורת שלכם עם חברת הביטוח, כולל שמות הנציגים איתם דיברתם, תאריכים ושעות השיחות, וכל מסמך שהועבר או התקבל.   חברת הביטוח לרוב תשלח שמאי מטעמה כדי להעריך את הנזקים ולבדוק את מקור הרטיבות. תפקידו של השמאי הוא לקבוע את היקף הנזק, את סיבתו ואת עלות התיקונים הנדרשים. שתפו פעולה עם השמאי וספקו לו את כל המידע והמסמכים הדרושים. לאחר ביקור השמאי, הוא יגיש דו"ח לחברת הביטוח, אשר ישמש בסיס להחלטה לגבי התביעה.   בנוסף לדו"ח השמאי, חברת הביטוח עשויה לבקש מכם להגיש הצעות מחיר לתיקון הנזקים מקבלנים או אנשי מקצוע. אם נגרם נזק לתכולת הדירה, ייתכן שתתבקשו לספק קבלות רכישה או הערכות שווי של החפצים שניזוקו. במקרים מסוימים, כמו במקרה של נזק שנגרם כתוצאה מפריצה או גניבה, תתבקשו להציג אישור מהמשטרה.   במקרה של נזקי צנרת, פוליסות רבות מאפשרות למבוטח לבחור בין הזמנת שרברב בהסדר עם חברת הביטוח לבין הזמנת שרברב פרטי. אם בוחרים בשרברב בהסדר, חברת הביטוח לרוב תטפל בתשלום ישירות מול השרברב (בניכוי ההשתתפות העצמית אם קיימת). אם בוחרים בשרברב פרטי, ייתכן שתצטרכו לשלם לו ישירות ולאחר מכן להגיש לחברת הביטוח בקשה להחזר, בהתאם לתנאי הפוליסה.   

טיפים והמלצות להתמודדות מול חברות הביטוח

התמודדות עם חברת הביטוח במקרה של תביעת נזקי רטיבות יכולה להיות מורכבת לעיתים. כדי להגדיל את הסיכויים לתביעה מוצלחת, חשוב להבין היטב את תנאי פוליסת הביטוח שלכם, כולל הכיסויים השונים, ההחרגות והסכום ההשתתפות העצמית. היו מודעים לסוגי הנזקים שמכוסים בפוליסה שלכם ולתנאים הספציפיים לקבלת פיצוי.   שמרו תיעוד מפורט של כל הנזקים שנגרמו, כולל תמונות, סרטונים, הצעות מחיר לתיקון וקבלות על הוצאות שהוצאתם. תיעוד זה יהווה בסיס חזק לתביעה שלכם ויסייע לשמאי ולחברת הביטוח להעריך את הנזק כראוי.   במהלך ההתנהלות מול חברת הביטוח, הקפידו לשמור על קור רוח ולהיות אסרטיביים במידת הצורך. תעדו את כל ההתכתבויות שלכם עם חברת הביטוח, כולל תאריכים, שמות נציגים וסיכומי שיחות. אם אתם נתקלים בקשיים או שהתביעה שלכם נדחית, שקלו לפנות לעזרה מקצועית מעורך דין המתמחה בתביעות ביטוח. עורך דין יכול לסייע לכם להבין את זכויותיכם ולפעול מול חברת הביטוח כדי להשיג את הפיצוי המגיע לכם.   במקרה של נזקי רטיבות, חשוב לבדוק האם פוליסת הביטוח שלכם כוללת כיסוי לנזקי צד שלישי. אם הרטיבות מהדירה שלכם גרמה נזק לדירה של השכנים, כיסוי זה יכול להגן עליכם מפני תביעות מצד השכנים ולכסות את עלויות הנזקים שנגרמו להם.   

מסקנות והמלצות

רטיבות בדירות מגורים בישראל היא בעיה בעלת השלכות משמעותיות על איכות החיים וערך הנכס. בעיות איטום חיצוניות והתבקעות צנרת הם שניים מהגורמים העיקריים לתופעה זו. רטיבות עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, תחושת אי נוחות, נזקים מבניים ואסתטיים, ובסופו של דבר לירידה בשווי הנכס. כדי להתמודד ביעילות עם בעיות רטיבות, מומלץ לבעלי דירות בישראל:

• לבצע תחזוקה שוטפת: יש לבדוק באופן קבוע את מערכות האיטום של הגג, הקירות החיצוניים והמרפסות, ולתקן כל כשל או פגם בזמן. יש לוודא שהמרזבים נקיים ופועלים כראוי.
• להיות ערניים לסימנים מוקדמים: שימו לב לכל סימן של רטיבות, כגון כתמים על הקירות או התקרה, ריחות טחב או עובש, או קילופי צבע וטיח. זיהוי מוקדם של הבעיה יכול למנוע נזקים חמורים יותר בעתיד.
• לבדוק את פוליסת הביטוח: ודאו שאתם מבינים את הכיסויים הכלולים בפוליסת ביטוח הדירה שלכם, במיוחד בנוגע לנזקי מים ואיטום. שקלו לרכוש הרחבות מתאימות במידת הצורך.
• לפעול במהירות במקרה של נזק: אם התגלה נזק רטיבות, פנו מיד לחברת הביטוח ודווחו על האירוע. תעדו את כל הנזקים ושמרו תיעוד של כל ההתנהלות מול חברת הביטוח.
• לשקול עזרה מקצועית: במקרה של מחלוקת עם חברת הביטוח, אל תהססו לפנות אלינו כדי לקבל ייעוץ וסיוע.

על ידי נקיטת צעדים אלה, בעלי דירות יכולים להפחית את הסיכון לנזקי רטיבות, לטפל בבעיות בזמן ולנהל את תביעות הביטוח בצורה יעילה יותר.

ביהמ"ש: למבוטח זכות לשכור שמאי מטעמו על חשבון חברת הביטוח

הידעת שהוצאות שכר טרחת מומחים ויועצים מטעמך, בכלל זה שמאי מטעמך כלולים בפוליסת הביטוח שלך? להורדת פסק הדין - כאן

זוג שכר שמאי לאחר שנשרפה הדירה; חברת הביטוח: דו"ח השמאות לא היה הכרחי לצורך תיקון הנזקים

תמיד אותו סיפור - כשהבועה מתפוצצת, הזאבים כבר מזמן ברחו מהיער, והתמימים נשארים לבד מול השברים.

הזאבים מאופקים: כשמלווי משקיעים יוצרים בועה על חשבון התמימים

לפני שבועיים פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, נתונים מטרידים על פרופיל רוכשי הדירות במבצעי המימון באופקים. הנתונים חושפים תמונה מדאיגה שמזכירה לנו תופעות של בועות נדל"ן שהתפוצצו בעבר במקומות אחרים בעולם. אך מה שמטריד אותי במיוחד הוא התפקיד של אותם "מלווי משקיעים" ו"מארגני קבוצות" שצמחו בשוק כמו פטריות אחרי הגשם.

המספרים שמאחורי הבועה

הנה העובדות היבשות: יותר ממחצית רוכשי הדירות באופקים בחצי השנה האחרונה נהנו ממה שמכונה "הטבות מימון אגרסיביות". במילים פשוטות - הם שילמו רק 10%-20% ממחיר הדירה בעת הרכישה, וישלמו את היתרה רק בעוד שנתיים-שלוש, כשיקבלו את המפתח.השכר הממוצע של חלק מרוכשים אלה? 13.5 אלף שקל ברוטו למשק בית. מחיר הדירה הממוצע? 1.6 מיליון שקל. תעשו את החשבון: אותם משקי בית מתחייבים להחזר משכנתא של כ-7,500 שקל בחודש, שהם למעשה 55% מההכנסה שלהם. כל יועץ פיננסי אחראי יגיד לכם שהחזר משכנתא אמור להיות לכל היותר 30% מההכנסה הפנויה.

הזאבים מוול סטריט הגיעו לאופקים

מה שקורה באופקים מזכיר לי את הסרט "הזאב מוול סטריט". יש כאן קהל של אנשים תמימים יחסית, שרובם רוכשים דירה ראשונה, ומנגד קבוצה של מה שבכיר באחת מחברות הבנייה כינה "מארגני קבוצות" או "מלווי משקיעים". אלה אנשים שמגיעים עם רשימה של 20-30 קונים ומצפים להטבת מימון.אך בניגוד למתווך רגיל שפשוט מקשר בין מוכר לקונה, אותם "מלווי משקיעים" משכנעים אנשים לקחת סיכונים פיננסיים שספק אם הם מבינים אותם לעומק. הם מוכרים חלום - "תקנו היום, בעוד שנתיים המחיר יעלה, ותוכלו למכור ברווח".

הסיכון והאחריות בנזיקין

יש כאן שאלה של אחריות בנזיקין. אותם מלווי משקיעים ומארגני קבוצות מציגים עצמם כמומחים, כיועצים, אך האם הם באמת מזהירים את לקוחותיהם מפני הסיכונים? האם הם מסבירים שאם לא יוכלו לקבל משכנתא בעתיד, הם עלולים לאבד את המקדמה ששילמו?המשפט האמריקאי מכיר בחובת זהירות מוגברת של מי שמציג עצמו כבעל מומחיות כלפי לקוחותיו. האם ה"מומחים" הללו באמת מקיימים חובה זו, או שמא הם רק מתמקדים בעמלה שלהם?

פסיכולוגיית הבועה

"אם רוכש מוכן לשלם היום מחיר גבוה רק בגלל שהוא חושב שמחר המחיר יהיה גבוה יותר, זו בועה."זוהי הגדרה קלאסית של בועה פיננסית. וזה בדיוק מה שקורה כאן. אותם משקיעים לא קונים דירה כדי לגור בה. הם לא בוחנים את ערך הדירה לפי תועלת השימוש בה, אלא רק לפי היכולת למכור אותה במחיר גבוה יותר בעתיד. "פליפ" או "סיבוב" הם המונחים השגורים בפיהם.גם כאשר משקיע מוכן לשלם היום מחיר גבוה רק בגלל שהוא חושב או מאמין שהוא יוכל למכור במחיר גבוה יותר, זו הגדרה קלאסית של בועה. אין כאן שום קשר לערך האמיתי של הנכס, רק למה שאנשים אחרים יהיו מוכנים לשלם עבורו בעתיד.

מי ישלם את המחיר?

בנק ישראל כבר זיהה את הבעיה והטיל מגבלות על מבצעי המימון של הקבלנים. אך הנזק כבר נעשה עבור אלפי רוכשים שעלולים למצוא את עצמם בעוד שנתיים-שלוש בלי יכולת להשלים את העסקה, בלי הדירה, ועם סיכון לאבד גם את המקדמה ששילמו.ומה יקרה אם המחירים באמת יירדו? מה יקרה אם הריבית תעלה? מה יקרה אם המשכורות לא יעלו בהתאם לציפיות? סביר להניח שאותם מלווי משקיעים כבר יהיו עם העמלות שלהם במקום אחר.

המסקנה

כחברה, עלינו לשאול את עצמנו האם ראוי להפקיר את "התמימים" הללו בידי "זאבים" שמוכרים חלום ללא כיסוי. יש צורך בפיקוח הדוק יותר על אותם "מלווי משקיעים" ו"מארגני קבוצות", ואולי אף להטיל עליהם אחריות משפטית במקרים של הטעיה או אי-גילוי סיכונים.בסופו של דבר, מערכת כלכלית בריאה מבוססת על אמון ועל שוק הוגן. כאשר יש שחקנים שמנצלים פערי ידע ומידע כדי לדחוף עסקאות שעלולות להזיק ללקוחותיהם, זה פוגע לא רק באותם לקוחות, אלא בכלכלה כולה.כי זה תמיד אותו סיפור - כשהבועה מתפוצצת, הזאבים כבר מזמן ברחו מהיער, והתמימים נשארים לבד מול השברים.

אופקים כמשל: הדירות נקנו במבצע, הרוכשים משתכרים מינימום והמשכנתא בספק

המגבלות על מבצעי הקבלנים יורדות לשטח: המימון מתייקר בכ־2%

הצתות - הנזק העיקרי מפרוטקשן ונזקי האש הם הרסניים

מבוא

בשנים האחרונות, תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בישראל הפכה לאתגר משמעותי עבור עסקים בענפים שונים ובאזורים שונים ברחבי המדינה. המושג "פרוטקשן" מתייחס למצב בו גורמים עבריינים דורשים תשלום קבוע מבעלי עסקים תמורת "הגנה" - הגנה מפני נזקים שהם עצמם מאיימים לגרום. מדובר בסחיטה באיומים שמשפיעה לא רק על העסקים עצמם אלא גם על כלל הכלכלה והחברה הישראלית.בלוג זה יתמקד בהיבטים השונים של תופעת הפרוטקשן בישראל, תוך מתן דגש מיוחד על ההשלכות בתחום הביטוח - היבט שלרוב אינו זוכה לתשומת לב מספקת בשיח הציבורי.

חומרת התופעה והיקפה

תופעת הפרוטקשן בישראל אינה חדשה, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה הן בהיקפה והן בחומרתה. מדובר בתופעה שחוצה מגזרים, ענפים וגבולות גיאוגרפיים:

• היקף התופעה: על פי הערכות שונות, אלפי עסקים בישראל נאלצים לשלם דמי חסות באופן קבוע.
• ענפים מושפעים: התופעה בולטת במיוחד בענפי המסעדנות, הבנייה, המוסכים, חיי הלילה, והקמעונאות.
• פיזור גיאוגרפי: בעוד שבעבר התופעה הייתה מרוכזת בעיקר בפריפריה ובאזורים בעלי שיעור פשיעה גבוה, כיום היא מתפשטת גם למרכזי הערים ולאזורים שנחשבו בעבר "בטוחים".

הנזקים - אפיונם, חומרתם ותדירותם

הנזקים הנגרמים לעסקים שאינם משתפים פעולה עם דרישות דמי החסות מגוונים ומשמעותיים:

• נזקים פיזיים לרכוש: שריפת העסק, ניפוץ חלונות, השחתת ציוד, פגיעה במלאי.
• איומים ואלימות: איומים ישירים על בעלי העסקים ועובדיהם, תקיפות פיזיות, ירי לעבר העסק או בתי בעלי העסקים.
• פגיעה במוניטין: הפצת שמועות שליליות על העסק, הרחקת לקוחות באמצעות איומים.
• נזקים כלכליים עקיפים: ירידה בהכנסות בשל הצורך לסגור את העסק לתקופות ממושכות לאחר פגיעה, עלויות שיקום, אובדן לקוחות.

מבחינת תדירות הנזקים, הדפוס הנפוץ מתחיל באיום, שלאחריו מגיע "נזק הדגמה" - פגיעה ראשונית שנועדה להדגים את הרצינות של האיום. אם לאחר מכן העסק עדיין מסרב לשלם, הנזקים הופכים חמורים יותר ותדירים יותר, עד שהעסק נכנע או נאלץ להיסגר.

השלכות על עולם הביטוח

אחת ההשלכות המשמעותיות והפחות מדוברות של תופעת הפרוטקשן היא ההשפעה על שוק הביטוח. בעלי עסקים שמאוימים או שכבר חוו נזקים נתקלים בשורה של קשיים בתחום הביטוחי:

חובת הגילוי וההשלכות של אי-דיווח

בעלי עסקים רבים אינם מודעים לעובדה שחלה עליהם חובת גילוי מלאה כלפי חברת הביטוח בכל הנוגע לאיומים שהם מקבלים:

• חובת הדיווח המיידי: על פי הדין ותנאי פוליסות הביטוח הסטנדרטיות, המבוטח מחויב לדווח למבטח על כל שינוי מהותי בסיכון, לרבות איומים שהוא מקבל, וזאת כבר מהאיום הראשון.
• הגדרת "שינוי מהותי בסיכון": איום בפגיעה בעסק, גם אם טרם התממש, נחשב לשינוי מהותי בסיכון אשר המבטח זכאי לדעת עליו.
• דחיית תביעות בשל אי-גילוי: חברות ביטוח עשויות לדחות תביעות של בעלי עסקים שנפגעו בעקבות איומי פרוטקשן, אם יתברר שהם לא דיווחו על האיומים בזמן אמת.

במקרים רבים, בעלי עסקים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית:

• אם ידווחו על האיומים, הם עלולים להיתקל בהעלאה דרסטית של הפרמיה או אף בביטול הפוליסה.
• אם לא ידווחו, הם עלולים למצוא את עצמם ללא כיסוי ביטוחי כאשר האיום יתממש.

פסיקות בתי המשפט: בתי המשפט בישראל נוטים לפרש את חובת הגילוי באופן מחמיר, ובמקרים רבים קבעו כי אי-דיווח על איומי פרוטקשן מהווה הפרה מהותית של חובת הגילוי המצדיקה דחיית תביעה. בפסיקות אחרונות, בתי המשפט בחנו את סבירות התנהגות המבוטח ואת שאלת הקשר הסיבתי בין אי-הגילוי לנזק שנגרם.

דמי הביטוח של המאוימים - הפרמיה

בעלי עסקים שנפגעו או שמאוימים בפגיעה על רקע סחיטת דמי חסות חווים עלייה דרמטית בפרמיות הביטוח:

• עלייה בפרמיות: תיעוד של מקרי נזק קודמים מוביל לעלייה משמעותית בעלות הביטוח, שלעתים יכולה להגיע למאות אחוזים.
• סיווג כ"עסק בסיכון גבוה": חברות הביטוח מסווגות עסקים שנפגעו בעבר או שממוקמים באזורים המועדים לפרוטקשן כעסקים בסיכון גבוה, מה שמייקר משמעותית את הפרמיה.

היעדר יכולת רכישת ביטוח וביטול פוליסות

במקרים חמורים יותר, עסקים מוצאים את עצמם במצב שבו הם אינם יכולים לרכוש ביטוח כלל:

• סירוב חברות ביטוח: חברות ביטוח עשויות לסרב לחלוטין לבטח עסקים שחוו אירועי פרוטקשן חוזרים ונשנים.
• ביטול פוליסות קיימות: במקרים מסוימים, לאחר אירוע נזק משמעותי, חברות ביטוח מנצלות סעיפים בחוזה כדי לבטל פוליסות קיימות.
• הימנעות מביטוח באזורים מסוימים: ישנם אזורים שלמים שחברות ביטוח נמנעות מלבטח בהם עסקים מסוימים בשל שיעור גבוה של אירועי פרוטקשן.

תנאי ביטוח ומיגון מוגברים

גם כאשר ביטוח עדיין אפשרי, התנאים הופכים מחמירים במיוחד:

• דרישות מיגון יקרות: התקנת מערכות אבטחה מתקדמות, גלאי עשן ואש ייעודיים, מצלמות אבטחה, שומר מאויש 24/7.
• תנאים מגבילים: הגבלות על שעות פעילות, דרישה לנוכחות מינימלית של עובדים, או הגבלות על סוגי פעילות מסוימים.

הגדלת השתתפות עצמית

אמצעי נוסף שחברות הביטוח נוקטות הוא הגדלה דרמטית של ההשתתפות העצמית:

• השתתפות עצמית גבוהה במיוחד: במקרים של עסקים המסווגים כ"בסיכון" לאירועי פרוטקשן, ההשתתפות העצמית עשויה להגיע לעשרות ולעתים למאות אלפי שקלים.
• השתתפות עצמית דיפרנציאלית: קביעת השתתפות עצמית גבוהה במיוחד לאירועים הקשורים לפשיעה (כגון הצתה, ונדליזם) לעומת אירועים אחרים.

מיפוי אזורים

הסיכון לפרוטקשן אינו מתפזר באופן אחיד ברחבי הארץ. ישנם אזורים שבהם התופעה נפוצה במיוחד:

• אזורי תעשייה בפריפריה: אזורי תעשייה מרוחקים ממרכזי הערים, בעיקר בצפון ובדרום, הם יעד מועדף לארגוני פשיעה.
• שכונות בעלות שיעור פשיעה גבוה: שכונות מסוימות בערים גדולות ידועות כאזורים שבהם פועלות כנופיות פרוטקשן.
• ריכוזי מסעדות ובתי עסק: אזורים עם ריכוז גבוה של מסעדות, ברים ומועדונים הם מטרה פופולרית לדמי חסות.
• אזורי בנייה חדשים: פרויקטים של בנייה חדשה מהווים יעד אטרקטיבי במיוחד לדרישת דמי חסות בשל התקציבים הגדולים המעורבים.

אוזלת יד של המשטרה והאפשרות לתביעת המשטרה

אחת הסוגיות המטרידות ביותר בהקשר של תופעת הפרוטקשן היא היעדר המענה היעיל מצד רשויות אכיפת החוק:

• חוסר משאבים: המשטרה טוענת לעתים קרובות כי היא חסרה את המשאבים הדרושים למאבק יעיל בתופעה.
• קושי בהוכחה: מטבע הדברים, קשה להוכיח סחיטה באיומים ללא שיתוף פעולה מצד הקורבנות, ורבים חוששים להתלונן.
• חוסר אמון: בעלי עסקים רבים מעידים על חוסר אמון ביכולת המשטרה להגן עליהם לאחר הגשת תלונה.

בשנים האחרונות, החלו להישמע קולות הקוראים לאפשרות של תביעת המשטרה על כשל בהגנה על אזרחים:

• פסיקות תקדימיות: ישנן מספר פסיקות שבהן בתי משפט הכירו באחריות המשטרה להגן על אזרחים שהתריעו על איומים.
• תביעות נזיקין: בעלי עסקים שהתלוננו במשטרה על איומים אך לא זכו להגנה מספקת ובהמשך נפגעו, החלו להגיש תביעות נזיקין נגד המשטרה.
• לחץ ציבורי: ארגוני בעלי עסקים ופעילים חברתיים פועלים לקידום חקיקה שתחזק את אחריות המשטרה להגנה על עסקים מאוימים.

היבטים נוספים של התופעה

הדילמות הביטוחיות והמשפטיות סביב חובת הגילוי

בעיית חובת הגילוי מעלה דילמות משפטיות ואתיות מורכבות:

• המלכוד הביטוחי: בעלי עסקים נמצאים במצב בלתי אפשרי - אם ידווחו על האיומים, הם מסתכנים בהעלאת פרמיות או ביטול פוליסות; אם לא ידווחו, הם מסתכנים בדחיית תביעות עתידיות.
• פסיקות סותרות: בעוד שחלק מבתי המשפט נוטים לחייב דיווח מלא על כל איום, אחרים מכירים במצוקה של בעלי העסקים ומפרשים את חובת הגילוי באופן מרוכך יותר.
• קשיים בהוכחת הקשר הסיבתי: כאשר עסק נשרף או ניזוק, לעתים קשה להוכיח האם הנזק קשור לאיומי פרוטקשן קודמים או נבע מסיבות אחרות. חברות ביטוח עשויות לנצל עמימות זו לדחיית תביעות.
• חוסר מודעות: רבים מבעלי העסקים אינם מודעים כלל לחובת הגילוי הספציפית בנוגע לאיומים, מה שמגדיל את הסיכון שתביעותיהם ידחו.

ההשפעה על הכלכלה המקומית

תופעת הפרוטקשן משפיעה על הכלכלה בכללותה:

• סגירת עסקים: עסקים רבים נאלצים לסגור את שעריהם כאשר העלויות (הן של תשלום דמי החסות והן של הנזקים) הופכות לבלתי נסבלות.
• הרתעת יזמות: יזמים נמנעים מלפתוח עסקים באזורים המועדים לפרוטקשן.
• השפעה על מחירים: העלויות הנוספות מגולגלות לעתים על הצרכנים בצורת מחירים גבוהים יותר.

ההשפעה החברתית

מעבר להשפעה הכלכלית, ישנה גם השפעה חברתית עמוקה:

• פגיעה בתחושת הביטחון: תופעת הפרוטקשן מובילה לתחושת חוסר ביטחון בקרב הציבור הרחב.
• אובדן אמון במערכות השלטון: כאשר המדינה נכשלת בהגנה על עסקים, נפגע האמון הציבורי במערכות השלטון.
• נורמליזציה של אלימות: ההשלמה עם התופעה מובילה לנורמליזציה מסוכנת של אלימות כחלק מהחיים העסקיים.

התמודדות בינלאומית עם התופעה

מעניין לבחון כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם תופעות דומות:

• איטליה: המאבק בתופעת ה"פיצו" (המקבילה האיטלקית לפרוטקשן) כולל חקיקה ייעודית, יחידות משטרה מיוחדות, ותמיכה בארגוני חברה אזרחית שנאבקים בתופעה.
• יפן: המאבק ביאקוזה כולל, בין היתר, חקיקה שמאפשרת הגשת תביעות אזרחיות נגד חברי ארגוני פשיעה שגרמו נזק.
• ארה"ב: שילוב של חקיקת RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act), תוכניות הגנה לעדים, ועידוד שיתוף פעולה עם רשויות החוק.

פתרונות אפשריים

למרות המצב המורכב, ישנם מספר כיווני פעולה אפשריים:

ברמת המדינה:

• הקצאת משאבים ייעודיים: הקמת יחידות משטרתיות המתמחות במאבק בתופעת הפרוטקשן.
• חקיקה ייעודית: חקיקה שתחמיר את הענישה על עבירות סחיטה באיומים כלפי עסקים.
• הגנה על מתלוננים: תוכניות הגנה על בעלי עסקים שמעידים נגד ארגוני פשיעה.

ברמת תעשיית הביטוח:

• קרן ביטוח ממשלתית: הקמת קרן ביטוח ממשלתית שתספק כיסוי לעסקים שאינם מצליחים לקבל ביטוח פרטי בשל איומי פרוטקשן.
• תמריצים לחברות ביטוח: מתן תמריצים לחברות ביטוח שימשיכו לבטח עסקים באזורי סיכון.
• רגולציה: הסדרה רגולטורית שתמנע אפליית עסקים באזורים מסוימים.
• מסלול ביטוחי מיוחד לעסקים מאוימים: יצירת מסלול ביטוחי ייעודי עם הגנות מיוחדות וחיסיון על דיווחים אודות איומים, כך שמבוטחים יוכלו לדווח על איומים מבלי לחשוש מהעלאת פרמיות או ביטול פוליסות.
• הנחיות ברורות בנושא חובת הגילוי: פרסום הנחיות רגולטוריות מפורטות מצד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לאופן שבו חברות ביטוח צריכות להתייחס לדיווחים על איומי פרוטקשן, תוך איזון בין זכויות המבטח לבין צרכי המבוטח.

ברמת החברה האזרחית:

• עידוד התארגנות: עידוד בעלי עסקים להתארגן יחד כדי להתמודד עם התופעה.
• הגברת המודעות: קמפיינים להגברת המודעות לתופעה ולעידוד הציבור לדווח על מקרי סחיטה.
• תמיכה בקורבנות: הקמת מערכות תמיכה לבעלי עסקים שנפגעו.

סיכום

תופעת הפרוטקשן בישראל היא אתגר מורכב עם השלכות רחבות היקף על החברה והכלכלה. היבט הביטוח, שלרוב אינו זוכה לתשומת לב מספקת, הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו התופעה משפיעה על היבטים רבים של החיים העסקיים.המאבק בתופעה דורש שילוב של אכיפה משטרתית יעילה יותר, פתרונות ביטוחיים יצירתיים, שינויי חקיקה, ומעורבות אזרחית. רק גישה משולבת ומקיפה תוכל להביא לצמצום משמעותי של התופעה ולהקלה על בעלי העסקים הנפגעים.בסופו של דבר, המאבק בפרוטקשן הוא לא רק מאבק על היכולת של עסקים לפעול בחופשיות, אלא גם מאבק על דמותה של החברה הישראלית - האם נסכים לחיות במציאות שבה אלימות וסחיטה הם חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי והעסקי, או שנתעקש על חברה שבה החוק והסדר שולטים.

בפנים גלויות היא התייצבה מול המצלמה בתוכנית "בשבע עם איילה חסון". הקישור כאן

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11039/887573/?kalturaStartTime=2861

אפרת "נכנסה לסטטיסטיקה" - אך מסרבת להיכנע לפרוטקשן | התיעוד מהעסק בצפון

בקבוק בנזין ומצית בכניסה לסופרמרקט בראש פינה: "קיווינו שהפרוטקשן לא יגיע אלינו"

"ואם אני יעבוד זה יקדם אותי?" ... אובדן אופק חזון ותקווה מוביל את הצעירים לחיות מהיד לפה, הם חיים את הרגע ודי בצדק יש לומר

המשמעות הכלכלית של התופעה שבה צעירים אינם משתתפים בכח העבודה ויש ביקור לעובדים ומחסור גדול מד של עובדים (כי הם לא מוכנים לעבוד בשכר המוצע להם)

 דוח האוצר מיום 21.4.2025 על הירידה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה 

 ודוח הלמ"ס מיום 22.4.2025 על היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל בחודשים אוקטובר-דצמבר 2024 ושנת 2024 על פי ניתוח משולב של נתוני סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות

התופעות האלו מייצגות את הנפגעים במעגל השלישי של בועת הנדל"ן וההשלכות הכלכליות על כלל המשק - מנוע אינפלציוני

ניתן (וצריך) לראות בירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים גם סימפטום של תופעה עמוקה יותר: אובדן תקווה, חוסר אמון בעתיד, ותחושת ניכור כלפי שוק העבודה.

ניתוח מעמיק – "שוק שאין טעם להילחם בו":

1. פער בין מאמץ לתגמול:

צעירים רואים איך הוריהם עבדו קשה – ועדיין לא מסוגלים לעזור להם לרכוש דירה. הם רואים שכר נמוך, שוק דיור חסום, יוקר מחיה מרקיע, ובמקביל – מנופאים משתכרים כפול מהם.

מסר פנימי מתעצב אצלם:“אם כל זה לא עוזר – בשביל מה לעבוד?”

2. תחושת מיאוס ממערכת כלכלית לא שוויונית:

כשצעיר רואה סביבו "קבלן פושט רגל" שמקבל אשראי במיליונים, ואילו הוא – בקושי מקבל הלוואה ללימודים – נבנית אצלו תחושת חוסר ערך של עבודה ישרה.

המסר שהמערכת משדרת הוא לא "תשקיע ותצליח", אלא "תתחכם ותהיה מקושר".

3. שוק העבודה נתפס כמרמה מתמשכת:

רבים מהמשרות הזמינות הן בשכר מינימום, בלי ביטחון תעסוקתי, ובלי אופק.

במקום מוביליות – יש דינמיקה של הישרדות. במצב כזה, חלק מהצעירים פשוט מוותרים מראש.

4. פער בין השכלה לבין שוק העבודה:

צעיר לומד תואר, יוצא לשוק ומגלה שאין ערך לידע שצבר. זהו פער מבני שמייצר תסכול – ולפעמים שבר פסיכולוגי: "עבדתי לפי החוקים – זה לא עבד"

זווית סוציולוגית: אובדן האמון כהשתמטות פסיבית

לא מדובר רק בעצלות או אפאתיה – אלא לעיתים קרובות באקט של התנגדות שקטה.

עבודה נתפסת כחלק ממשחק שלא ניתן לנצח בו. לכן, הוויתור על השתתפות הוא סוג של מחאה פסיבית.

אם המדינה תתמקד רק בהכשרות ותמריצים טכניים, היא תפספס את לב הבעיה: אין פה רק חוסר מיומנות – אלא חוסר תקווה.

וזה כבר מצריך טיפול עומק – בשיח, במדיניות, ובמסר שהחברה שולחת לדור הבא.

לא "עצלות", אלא חוסר תקווה: למה צעירים מפנים עורף לשוק העבודה?הירידה הדרמטית בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה בישראל – במיוחד בגילאי 18 עד 34 – אינה מוסברת רק בלימודים או בנתונים דמוגרפיים. מאחורי המספרים מסתתר תהליך עמוק יותר: אובדן האמון בעתיד הכלכלי. עבור צעירים רבים, העבודה אינה נתפסת עוד כמסלול לשיפור מצבם, אלא כמלכודת – מאמץ רב, תגמול נמוך, ושום אופק אמיתי לרכישת דירה או לחיים בכבוד. כשהתשואה על עבודה ישרה מתנדפת, וכשהפער בין עמל לתוצאה הולך ומתרחב, לא מעט צעירים בוחרים פשוט לא להשתתף. זו אינה עצלות – זו אמירה חברתית אילמת: "אם המשחק מכור – למה לשחק?"

"לא עצלנות – אלא חוסר תקווה": על הנסיגה החרישית של צעירי ישראל משוק העבודה

דו"ח שפרסם באפריל 2025 אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף מגמה מדאיגה: שיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה – במיוחד בגילאי 18 עד 34 – נמצא בירידה מתמשכת. בעוד שבקרב גילאי העבודה המרכזיים (25–64) נרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות בעשור האחרון, דווקא הדור הצעיר בוחר לצאת מהמשחק.לכאורה, חלק מהירידה מוסבר בגידול במספר הלומדים. אך בחינה עמוקה יותר – כולל הסתכלות על "השתתפות רחבה" הכוללת גם לימודים במוסדות טכנולוגיים ואקדמיים – מצביעה על כך שגם אז נרשמת ירידה ברורה, בעיקר בקרב גברים מהמגזר הערבי והחרדי. המשמעות: מדובר בתופעה חברתית-כלכלית עמוקה, ולא רק במספרים.

כשהשוק משדר: אין טעם להתאמץ

רבים ממהרים לייחס את ההשתמטות של צעירים מהעבודה ל"אפאתיה" או "עצלות". אך זו טעות חמורה. מה שהנתונים לא אומרים – אבל המציאות כן – הוא שצעירים פשוט איבדו אמון בכך שלעבודה יש ערך אמיתי.הם רואים את שכר המינימום, את הדירות שברחו הרחק מהישג יד, את פערי ההזדמנויות, ואת ה"שיטה" שמתגמלת קשרים ולא כישורים. הם לומדים, מתאמצים – ואז מגלים ששוק העבודה לא רק שאינו מחבק אותם – אלא אף דוחה אותם לתפקידי שוליים, נטולי אופק.זו לא בחירה מתוך נוחות, אלא מתוך יאוש:

"אם זה לא משנה כמה אתאמץ – למה שאנסה בכלל?"

השלכות כבדות – בטווח הארוך

הדו"ח מזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של המשך מגמה זו: ירידה עתידית בכוח העבודה, פגיעה בפריון ובצמיחה, ופערי שכר שיילכו ויתרחבו. אם צעירים נכנסים מאוחר לשוק – או לא נכנסים כלל – הם יאבדו שנות ותק קריטיות, ולא יצליחו להשתלב באמת.והבעיה עוד עמוקה יותר: קצב גידולן של קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים (בפרט חרדים וערבים) מהיר במיוחד בקרב הצעירים. המשמעות – שמגמות ההדרה הכלכלית לא רק משמרות את עצמן, אלא גם מחריפות.

הפתרון? לא רק כלים – אלא חזון

המדינה לא תוכל להחזיר צעירים לשוק העבודה רק דרך קורסים או תמריצים נקודתיים. אם לא ייווצר אופק של תקווה אמיתית, של אמון שהמאמץ ישתלם – שום הכשרה לא תעזור.צריך לשדר לצעירים שווה לעבוד – לא רק כי זו חובה – אלא כי זה משתלם, כי זה אפשרי, כי זו דרך לצמיחה אישית ולא רק לשרידות. בלי זה, המגמה תמשיך – גם אם תוסתר היטב מתחת לממוצעים סטטיסטיים "מעודדים".

הנתונים המוצגים בדו"ח הלמ"ס שפורסם באפריל 2025, המתארים את הירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה, מתיישבים עם התובנות שהצגת. הדו"ח מצביע על ירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים, במיוחד בגילאי 18–34, כאשר חלק מהירידה מוסבר בעלייה בלימודים, אך גם לאחר הרחבת ההגדרה הכוללת לימודים אקדמיים וטכנולוגיים, ניכרת ירידה בפועל. הירידה מתרחשת בעיקר בקרב גברים, במיוחד מהמגזר הערבי והחרדי, ומיוחסת גם לגידול היחסי של אוכלוסיות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים.הסבר אפשרי נוסף לירידה זו הוא תחושת חוסר תקווה ואובדן אמון בעתיד הכלכלי בקרב צעירים. רבים מהם עשויים לחוש שהמאמץ להשתלב בשוק העבודה אינו משתלם, בשל שכר נמוך, יוקר מחיה גבוה, וקושי ברכישת דירה. תחושות אלו עשויות להוביל לוויתור על השתתפות בשוק העבודה, לא מתוך עצלות, אלא מתוך תחושת ייאוש.לכן, הנתונים מהדו"ח תומכים בתובנה שהירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה אינה נובעת רק משיקולים טכניים או דמוגרפיים, אלא גם מתחושות עמוקות של חוסר תקווה ואובדן אמון במערכת הכלכלית.

אז מה בעצם קורה עם הצעירים ועבודה בישראל?

יש שני מסמכים חשובים שאומרים דברים דומים, רק מזוויות קצת שונות.

מסמך ראשון – של משרד האוצר:

מסתכלים על השנים האחרונות ורואים משהו מוזר:

• אנשים בגילאי 25 עד 64 – עובדים יותר.
• אבל הצעירים (בני 18 עד 34) – עובדים פחות.

ואז שואלים למה?בהתחלה חשבו שזה בגלל שהם לומדים יותר. אבל גם אחרי שבודקים את זה – עדיין רואים שיש ירידה.

ובמיוחד – אצל גברים ערבים וחרדים.אז מה המסקנה?כנראה שיש הרבה צעירים שמרגישים "מה זה כבר יעזור לי לעבוד?"

• השכר נמוך.
• הדירות יקרות בטירוף.
• וגם אם תלמד ותעבוד – זה לא אומר שתצליח.
  אז הם פשוט מוותרים מראש. וזה מסוכן לכלכלה בעתיד.

מסמך שני – של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה):

הם בדקו כמה מקומות עבודה פנויים יש, וכמה אנשים מחפשים עבודה באמת.

וגם פה רואים משהו דומה:

• לא חסרים עבודות.
• אבל פחות צעירים באים לחפש עבודה.

אז גם הלמ"ס מרמזת שיש כאן בעיה:

זה לא שאין עבודה – אלא שאין חשק, ואין אמונה שזה שווה את זה.

ובקיצור:

• יש עבודות.
• יש צעירים.
• אבל הם לא נפגשים.
  למה? כי הרבה צעירים מרגישים שהמשחק "מכור" – ושאין טעם להתאמץ אם אי אפשר להתקדם באמת.

 אם יש כל כך הרבה משרות פנויות וכל כך הרבה אנשים לא עובדים אז זה אבטלה  סמויה?

הנה טבלה ברורה שמסכמת את סוגי האבטלה הרלוונטיים – כולל ההגדרה, הסימנים, ואיך הם נמדדים:

תובנה מרכזית:

הבעיה המרכזית כרגע בישראל היא שילוב של אבטלה סמויה ואבטלה מבנית בקרב צעירים.

לא שאין עבודות – אלא שהם לא רואים סיבה לנסות. והמערכת לא יודעת איך לשכנע אותם אחרת.

Negative return in real estate: