Professional criticism: The rise in apartment prices according to the CBS – an appearance of stability in a centralized and regulated market

This professional critique focuses on the rise in apartment prices according to the Central Bureau of Statistics data, examines the reasons for the rise, the effects on the market, and discusses possible ways to deal with the changing reality. While "seniors" in the real estate industry claim that: "Nothing shakes real estate, it demonstrates resilience, stability, and strength," the clear professional truth, which requires an outcry, is completely different and is: "This is evidence that this is not a free market, evidence of the intensity and depth of the manipulation and the extent of the control and power of the manipulators and the coordination actions that regulate the market."

ביקורת מקצועית: עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס – מראית עין של יציבות בשוק ריכוזי ומווסת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי מחירי הדירות עלו ב-0.9% בחודשים ינואר–פברואר 2025, ובשיעור של 7.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אך עיון ביקורתי ומעמיק בנתונים מעלה סימני שאלה מהותיים לגבי משמעותם הכלכלית, אמינותם כמדד לשוק חופשי, ובעיקר – מידת הרלוונטיות שלהם להבנת מצבו האמיתי של שוק הנדל"ן.

1. העסקאות שנמדדו מייצגות מחיר – לא שווי

מדד מחירי הדירות מבוסס על עסקאות שבוצעו בפועל, אך אינו שוקל את הסבירות הכלכלית של העסקאות.
במציאות של קיפאון, מחזור עסקאות נמוך מאוד, והיקף מצומצם של שוק פעיל – כל עסקה חריגה, למשל דירת יוקרה בת"א או דירה בקמפיין שיווק אגרסיבי, מעוותת את התמונה הכללית.

2. פילוח גיאוגרפי – עיוותים מובהקים

המחוזות עם עליות חדות – צפון (1.8%) ות"א (1.5%) – הם גם אזורים שבהם מספר העסקאות קטן מאוד. המשמעות: סטייה סטטיסטית משמעותית ורגישות גבוהה לעסקאות קצה.
מחוז המרכז דווקא רשם ירידה קלה של 0.3%- – עדות לכך שהמגמה אינה אחידה ואינה מציגה תמונה יציבה של "עליות".

3. דירות חדשות – לא באמת יקרות יותר

הלמ"ס מדווח על עלייה של 1.0% במחירי הדירות החדשות, אך לא לוקח בחשבון הטבות, הנחות חכמות, מימון יצירתי ועסקאות מול קבלנים שנעשות באופנים לא שקופים. המחיר המדווח הוא רשמי בלבד – לא בהכרח מה ששולם בפועל.
השוק הזה סובל מהטיית "מחיר מדומיין", תוצאה של שיווק מניפולטיבי שמנפח את מחיר התג.

4. עלייה שנתית של 7.5% – מנוגדת למציאות הכלכלית

הנתונים מתעלמים מגורמים מקרו-כלכליים ברורים: ריבית גבוהה, מיתון במשק, שחיקת ההכנסה הפנויה, ואי ודאות ביטחונית.
התשואה הממוצעת על דירה נותרת ברמות נמוכות במיוחד (2.5%-2%) – הרבה מתחת לריבית המשכנתאות (5.5%-6%). זהו מצב של תשואה שלילית ריאלית, שאינו מאפשר הצדקה כלכלית למחירים הנוכחיים.

5. לא שוק חופשי – שוק מווסת ומנוהל

הנתונים הללו אינם מעידים על שוק חופשי שפועל לפי כוחות היצע וביקוש. להפך – הם מעידים על:

ויסות מלאכותי ומתואם של המחירים, בעיקר ע"י קבלנים, גופים מממנים, ולעיתים גם כלי התקשורת;
שיתוק רגולטורי, המאפשר להציג מצג שווא של שוק בריא;
תיאום אינטרסים שמונע ירידת מחירים, גם כשכלכלה בסיסית מחייבת זאת.

המחירים אינם משקפים שוק חזק – אלא שוק שבוי. הנתונים אינם עדות לביקוש אמיתי – אלא תוצאה של שליטה ריכוזית, ויסות מניפולטיבי ומניעת תיקון טבעי של בועה.

סיכום

מדדי הלמ"ס אינם מתארים את שווי הדירות אלא את מחירן ברגע נתון, כפי שנקבע בעסקאות בודדות – חלקן חריגות. הם אינם מנותחים דרך עדשה כלכלית סבירה, ולכן מספקים תמונה מעוותת לציבור ולמקבלי החלטות. השוק אינו עולה – הוא מחזיק מעמד באופן מלאכותי, רגע לפני התפרקות צפויה.

קישור לדוח - כאן

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה.

הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי:

המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים.
תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות.
ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה.
והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה".

כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

14Apr

A national solution for transparency in the rental market in Israel – based on property taxes and a revenue model for local authorities

Proposing a national solution for transparency in the rental market in Israel, based on the property tax system and the revenue model for local authorities. The post discusses options for improving transparency and accountability, while balancing the interests of tenants and landlords.

רקע:

שוק השכירות בישראל מהווה נדבך מרכזי במערכת הנדל"נית והחברתית של המדינה, אך סובל מזה שנים מבעיית שקיפות חמורה. היעדר בסיס נתונים אמין, עדכני ונגיש של עסקאות שכירות – במיוחד למגורים, אך גם למסחר, תעסוקה ומלאכה – מונע תכנון מדיניות אחראית, פוגע בשוכרים ובמשכירים כאחד, ואף מקשה על שמאים, קובעי מדיניות, מתכננים ואזרחים להבין את מגמות השוק לאשורן.

הבעיה:

למרות שברוב עסקאות השכירות מתבצע עדכון ברשויות המקומיות לצורכי העברת חשבון הארנונה על שם השוכר החדש, המידע הזה אינו מוזן או מועבר למערכת ארצית ואינו נגיש לציבור. במקביל, אין כיום חובה או תמריץ לרשויות המקומיות לנהל רישום מסודר של עסקאות שכירות על בסיס המידע שהן כבר מקבלות.

הפתרון המוצע:

עקרונות בסיסיים:

הקמת מאגר לאומי לעסקאות שכירות, שינוהל על ידי גוף ממלכתי (כגון רשות מקרקעי ישראל, המרכז למיפוי ישראל או משרד הפנים).
חיוב כל רשות מקומית לעדכן את המאגר בעת שינוי מחזיק בנכס המחייב עדכון ארנונה – תוך הזנת נתונים בסיסיים:
- כתובת הנכס
- סיווג לפי שימוש (מגורים, משרד, מסחר, מלאכה וכד')
- שטח הנכס
- מועד תחילת חוזה השכירות (ולבסוף גם גובה שכר הדירה – במידה ויהיה רצון להרחיב)
הנגשת המידע לציבור במודל של תשלום סמלי (בדומה לשירות נסח טאבו) – לדוגמה: 5 נתוני שכירות ב-5 ש"ח.
שילוב המידע בממשק GIS מתקדם, בצבעים לפי סיווג שימוש, עם אפשרות חיפוש לפי אזור גיאוגרפי.
המודל הכלכלי – מודל "פנגו לשכירות":
- ההכנסות מהשירות יתחלקו בין המדינה לבין הרשות המקומית ממנה הגיעו הנתונים.
- בכך תיווצר מוטיבציה לרשויות להזין נתונים מדויקים ומעודכנים.

יתרונות ההצעה:

שקיפות מוגברת לציבור – שוכרים, משקיעים, מתכננים.
שיפור יכולות התכנון של הרשויות והמדינה.
איתור מוקדם של מגמות בשימושי קרקע בפועל (שינויי ייעוד דה-פקטו).
בסיס להשוואה ולביקורת על רמות מחירים ותשואות.
הכנסה נוספת לרשויות המקומיות – מבוססת שימוש במידע.

מסקנה:

היעדר נתונים בשוק השכירות אינו בעיה טכנולוגית, אלא נובע מהעדר רגולציה והכוונה. הפתרון טמון בשילוב תשתית קיימת (מערכת הארנונה), רגולציה פשוטה, ותמריצים חכמים לרשויות. יש להחיל את המהלך במסגרת חוק, ולבנות מערכת ידידותית ונגישה שתשפר את השקיפות, היעילות, והצדק בשוק הדיור הישראלי.

טיוטת הצעת חוק / מסמך עקרונות פורמלי

הצעת חוק לתיעוד, רישום והנגשה של נתוני שכירות מבוססי ארנונה

סעיף 1 – מטרה

חוק זה נועד לקדם שקיפות בשוק השכירות בישראל, להנגיש מידע לציבור, לתמוך בתכנון מדיניות נדל"ן מבוססת נתונים, ולהעניק לרשויות המקומיות תמריץ כלכלי לרישום מדויק של מידע שבידיהן.

סעיף 2 – הגדרות

"נכס": דירה, משרד, חנות, מחסן או כל נכס אחר המחויב בארנונה. "שוכר": אדם שהועבר על שמו חשבון הארנונה לנכס. "מאגר נתוני שכירות לאומי": מערכת מידע ממלכתית המרכזת את כלל עסקאות השכירות המדווחות לפי חוק זה.

סעיף 3 – חובת הדיווח

כל רשות מקומית תחויב להזין למאגר הלאומי את הנתונים הבאים עם כל שינוי מחזיק בארנונה:
- כתובת הנכס
- סיווג לפי שימוש
- שטח רשום
- תאריך תחילת ההחזקה
ייקבעו תקנות לעניין רמת הפירוט, תדירות העדכון, ואופן הדיווח.

סעיף 4 – הנגשת המידע לציבור

המאגר יהיה נגיש לציבור הרחב במודל של תשלום סמלי.
הגישה תוגבל ל-5 נתונים לכל עסקה, אלא אם יוגדר אחרת בתקנות.

סעיף 5 – חלוקת הכנסות

מכל עסקה לרכישת מידע, תועבר השתתפות כספית קבועה לרשות המקומית אשר סיפקה את הנתון.
היתרה תופנה להחזקת המאגר, פיתוחו ושיפורו.

סעיף 6 – סנקציות

אי עמידה בדרישות החוק מצד רשות מקומית תאפשר קיזוז תקציבי מתאים או אכיפה מנהלית.

סעיף 7 – הוראות מעבר

החוק ייכנס לתוקף 6 חודשים מיום פרסומו, ויינתן פרק זמן נוסף של עד שנה להשלמת ההתאמות הטכנולוגיות.

13Apr

Is the neighbor's dog barking and disturbing your peace? You may have grounds for a noise nuisance lawsuit.

If your neighbor's dog is barking and disturbing your peace, this article is for you. We'll find out how to deal with the problem in legal and friendly ways, and offer creative solutions to improve the quality of life in your neighborhood.

מהספר "ירידת ערך למקרקעין", פרי עטי. (ניתן לרכישה בחנות שלנו)

פרק מהספר ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מטרדים, מומים, פגמים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית שנכתב על ידי. © החומר מוגן בזכויות יוצרים. זכויות יוצרים © כל הזכויות שמורות לחיים אטקין ו/או לבית שמאי)

באין מוצא, תביעה נזיקית על "ירידת ערך" הייתה יכולה לפתור את המטרד

צילום מסך אתר 12 N

כולנו נחשפנו לאירוע הזה. דומה שהשכן איבד את סבלנותו חשב שאלימות היא הדרך לפתרון המטרד.

אב ובנו תקפו את שכנתם בגלל הנביחות של הכלב שלה - ואיימו להרוג אותו

הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש

מאת חיים אטקין, שמאי מקרקעין ומומחה לירידת ערך ממטרדים

רקע אקטואלי:

המקרה שפורסם לאחרונה בו אב ובנו תקפו שכנה בטענה שכלבה נובח ומפריע למנוחתם, ממחיש עד כמה סכסוכי שכנים על רעש — ובעיקר נביחות כלבים — עלולים להידרדר. אבל האם יש דרך חוקית, אזרחית ועניינית להתמודד עם הבעיה? בהחלט כן.

מהו מטרד לפי דיני הנזיקין?

המונח "מטרד ליחיד"מופיע בסעיף 44 לפקודת הנזיקין, ומתייחס למעשה או מחדל שגורם להפרעה בלתי סבירה לשימוש סביר במקרקעין. נביחות תכופות, חזקות ובשעות בלתי שגרתיות — עשויות בהחלט להיחשב ככאלה.

אלמנטים לבחינה:

משך ותדירות הרעש — נביחות מזדמנות אינן בהכרח מטרד, אך נביחות קבועות לאורך זמן בהחלט עשויות להיות.
שעות ההפרעה — רעש לילי או בשעות המנוחה מקבל משקל רב יותר.
רגישות האדם הסביר — ביהמ"ש בוחן האם האדם "הסביר" היה סובל מהרעש.
צפיפות המגורים — בבתים משותפים יש רף סבילות נמוך יותר.

אפשרויות פעולה:

פנייה לעירייה לפי חוק רישוי עסקים / חוק שמירת הסדר הציבורי.
התראה לבעל הכלב בליווי חוות דעת שמאית/אקוסטית (לגיטימי גם להזמין מדידה).
תביעה אזרחית לפיצויים או צו מניעה בביהמ"ש לתביעות קטנות או השלום.

מסקנה:

הפתרון הוא לא באלימות, אלא במשפט. מטרדי רעש הם לא גזירת גורל – והמשפט הישראלי נותן מענה. הכלב אולי נובח, אבל אתם יכולים (וצריכים) לדבר.

הכלב נובח, הילד מטופף – ואתם לא ישנים? כך תתמודדו עם מטרדי רעש בשכנות

מטרדי שכנים בישראל – לא רק אי נעימות, אלא עילה לתביעה

מטרדי רעש חוזרים (כמו נביחות כלב, ריצות ילדים, תיפוף, מוזיקה בשעות המנוחה וכו') מהווים עילה מוכרת לתביעה נזיקית ולבקשה לצו מניעה. המשפט הישראלי מכיר בזכות לשקט.

תרשים זרימה: כיצד לפעול במקרה של מטרד רעש מתמשך?

(1) זיהית מטרד חוזר? →

(2) תעד את הרעש (וידאו/יומן/שעות) →

(3) פנה לבעל המטרד בכתב →

(4) לא הועיל? פנה לעירייה / משטרה →

(5) בצע מדידה אקוסטית (אם נדרש) →

(6) שקול תביעה – צו מניעה / פיצויים

פסקי דין בעניין:

ת"א 43656-01-12 פלוני נ' אלמונית (שלום פ"ת)
דובר במטרד נביחות כלבים בשעות הלילה. נפסק פיצוי בסך 15,000 ש"ח על עוגמת נפש ואובדן שינה.
רע"א 10520/03 בן אבו נ' דלתות חמדיה
פסיקה עקרונית לפיה מטרד מתמשך — גם אם נובע משימוש סביר בנכס — עלול להיחשב בלתי סביר בהקשר שכונתי.
ת"ק 13505-09-17 א.ש. נ' שכניהם (שלום ת"א)
רעש קבוע של צעדי ילדים ודפיקות – נפסקו 7,500 ש"ח בגין מטרד.

היבטים שמאיים ומשפטיים חשובים:

ניתן לתמוך בטענות באמצעות חוות דעת שמאי מקרקעין על ירידת ערך או פגיעה בהנאת המגורים.
עיריות מחויבות לפעול לפי תקנות למניעת רעש לפי חוק רישוי עסקים.
בתי משפט לתביעות קטנות דנים במקרים כאלה לעיתים קרובות – בלי צורך בעו"ד.

מסקנה:

לא כל טפיפת רגל או נביחה מצריכה הליך משפטי, אך כשהמטרד מתמשך – אל תבליגו. יש לכם זכויות, וניתן לאכוף אותן בצורה מכובדת ועניינית.

רעש התופים "שיגע" את הלקוח שלנו

לקוח מאחד היישובים היוקרתיים בארץ, המתגורר בבית מגורים בודד, פנה אלי וביקש את עזרתי. בפיו הייתה טענה על בן השכנים התגורר בוילה ליד שהטיפוף שלו היה טורד את מנוחתו. חוות דעת מתאימה שערכנו ואשר הוגשה לבית המשפט הולידה צו מניעה וכך המטרד פסק.

ת"א (כפר סבא) 42122-07-13 שמואל מלכיס נ' רוני אברמוביץ

לרכישת הספר - כאן

"ימצה את הדין": רכב החשוד בתקיפת הכלב ובעליו הושחת | התיעוד - והסרטון שעורר סערה

הוארך מעצר האב והבן החשודים בתקיפת כלב: "הבעלים נלחמה בעור שיניה להציל אותו"

10Apr

Cellular radiation and electromagnetic radiation and their effect on the value of real estate assets

Do cell phone radiation and electromagnetic radiation affect the value of your properties? In this article, we will explore the impact of radiation on real estate values, focusing on recent research and real-world examples. Discover how it can change your investment decisions.

תוכן עניינים

(פרק מהספר ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מטרדים, מומים, פגמים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית שנכתב על ידי. © החומר מוגן בזכויות יוצרים. זכויות יוצרים © כל הזכויות שמורות לחיים אטקין ו/או לבית שמאי)

1. מבוא והגדרות בסיסיות

1.1 קרינה סלולארית - הגדרה והסבר

הגדרה מדויקת של קרינה סלולארית: גלים אלקטרומגנטיים בתדר רדיו (RF) הנפלטים מאנטנות סלולאריות, מתקני גישה אלחוטיים (WiFi) ומשדרים סלולאריים. הסבר על תדרים, עוצמות ואופן הפעולה של מתקנים אלה.

1.2 קרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל - הגדרה והסבר

הגדרה של קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד (ELF) הנפלטת מקווי מתח, עמודי חשמל, שנאים וחדרי טרנספורמציה. הסבר על שדות חשמליים ומגנטיים, הקשר ביניהם ואופן הפעולה של מתקני חשמל.

1.3 ההבדל בין שני סוגי הקרינה וחשיבותם בהקשר הנדל"ני

השוואה בין קרינה סלולארית לקרינה ממתקני חשמל מבחינת תדרים, עוצמות, מרחקי השפעה, ותפיסה ציבורית. הסבר מדוע הבחנה זו חשובה בהערכת נכסי מקרקעין.

2. ההיבט המדעי והבריאותי של קרינה

2.1 השפעות בריאותיות של קרינה סלולארית

סקירת המחקרים והממצאים המדעיים לגבי השפעות בריאותיות אפשריות של קרינה סלולארית, כולל עמדת ארגוני בריאות מובילים.

2.2 השפעות בריאותיות של קרינה ממתקני חשמל

סקירת המחקרים והממצאים המדעיים לגבי השפעות בריאותיות אפשריות של שדות מגנטיים מקווי מתח גבוה ושנאים, כולל הסיווג של ה-IARC.

2.3 עמדת ארגוני הבריאות והרגולציה בישראל

סקירה של עמדת משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והרגולטורים בישראל לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל. התייחסות לתקנים, היתרים ודרישות חוקיות.

3. השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן - מחקרים אמפיריים

3.1 מחקרים על השפעת אנטנות סלולאריות

סקירת מחקרים אמפיריים שבדקו את ההשפעה של קרבה לאנטנות סלולאריות על ערכי נדל"ן במדינות שונות, כולל שיעורי ירידת ערך שנמצאו.

3.2 מחקרים על השפעת קווי מתח גבוה ומתקני חשמל

סקירת מחקרים אמפיריים שבדקו את ההשפעה של קרבה לקווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה על ערכי נדל"ן, כולל שיעורי ירידת ערך שנמצאו.

3.3 גורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך

ניתוח הגורמים המשפיעים על עוצמת הפגיעה הכלכלית: מרחק ממקור הקרינה, סוג מקור הקרינה, נראות מקור הקרינה, מודעות ציבורית ועוד.

4. ההיבט הפסיכולוגי וירידת ערך נכסים

4.1 תפיסת סיכונים והשפעתה על שווי נכסים

ניתוח כיצד תפיסת הסיכון של הציבור לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל משפיעה על ערכי נדל"ן, גם כאשר אינה תואמת את הסיכון המדעי האמיתי.

4.2 סטיגמה סביבתית והשפעתה על שוק הנדל"ן

דיון בתופעת הסטיגמה הסביבתית הנוצרת סביב מתקני קרינה והשפעתה הכלכלית על נכסים באזור.

4.3 גורמים פסיכולוגיים נוספים המשפיעים על הערכת שווי

ניתוח השפעות של חרדה, חוסר ודאות, סיקור תקשורתי, תופעת ה-NIMBY וגורמים פסיכולוגיים נוספים.

5. היבטים משפטיים ורגולטוריים

5.1 חקיקה ותקנות בישראל בנושא קרינה

סקירת החקיקה והתקנות הרלוונטיות בישראל, כולל חוק הקרינה הבלתי מייננת, תקנות הקרינה, חוק התכנון והבנייה, ותקנות התקשורת.

5.2 תביעות ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה

דיון בתביעות ירידת ערך בגין הקמת מתקני קרינה (אנטנות סלולאריות וקווי מתח) והעקרונות המשפטיים שהתגבשו בתחום זה.

5.3 חובת גילוי בעסקאות מקרקעין

דיון בחובת הגילוי של מוכר/משכיר לגבי מקורות קרינה בסביבת הנכס והשלכותיה המשפטיות.

6. שיטות הערכה לקביעת ירידת ערך

6.1 שיטת ההשוואה

הסבר על שימוש בשיטת ההשוואה לקביעת ירידת ערך בשל מתקני קרינה - יתרונות, חסרונות ואתגרים.

6.2 שיטות מתקדמות להערכת ירידת ערך

סקירת שיטות מתקדמות כגון מודלים הדוניים, ניתוח עסקאות חוזרות וסקרי נכונות לשלם להערכת ירידת ערך בשל מתקני קרינה.

6.3 שיטות מקובלות בפרקטיקה השמאית בישראל

סקירה של השיטות הנפוצות בקרב שמאי מקרקעין בישראל להערכת ירידת ערך בשל מתקני קרינה סלולארית ומתקני חשמל.

7. אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי

7.1 פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה

סקירת פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל, כגון הטמנת קווי מתח, שימוש בטכנולוגיות אנטנות מתקדמות, ועיצוב מוסווה של מתקני קרינה.

7.2 שינויי תכנון ועיצוב

דיון באמצעים תכנוניים ועיצוביים המאפשרים הפחתת החשיפה לקרינה ובכך הפחתת הפגיעה בשווי.

7.3 אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור

דיון באסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור היכולות להפחית את ההשפעה השלילית של מתקני קרינה על ערכי נדל"ן.

8. המלצות מעשיות לבעלי עניין

8.1 המלצות ליזמים ובעלי נכסים

המלצות מעשיות ליזמים ובעלי נכסים להתמודדות עם השפעת מתקני קרינה על ערכי נכסיהם.

8.2 המלצות לשמאי מקרקעין

המלצות מעשיות לשמאים העוסקים בהערכת נכסים המושפעים ממתקני קרינה.

8.3 המלצות לרשויות מקומיות ומוסדות תכנון

המלצות מעשיות לרשויות מקומיות ומוסדות תכנון לאיזון בין צרכי תשתית לבין השמירה על ערכי נדל"ן.

9. סיכום ומסקנות

9.1 סיכום הממצאים העיקריים

סיכום תמציתי של הממצאים העיקריים מהמאמר.

9.2 מגמות עתידיות

דיון במגמות עתידיות בתחום הקרינה הסלולארית והקרינה ממתקני חשמל, והשפעתן האפשרית על ערכי נדל"ן.

9.3 המלצות למחקר עתידי

נושאים הדורשים מחקר נוסף בתחום קרינה וערכי נדל"ן.

10. נספחים

10.1 מילון מונחים מקצועיים

הסבר על מונחים מקצועיים בתחום הקרינה והערכת שווי.

10.2 תקנים וערכי סף

טבלאות המרכזות את ערכי הסף והתקנים המקובלים בישראל ובעולם לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל.

ביבליוגרפיה

רשימת המקורות המדעיים, המשפטיים והמקצועיים ששימשו לכתיבת המאמר.

קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית: השפעתן על שווי נכסי מקרקעין

1. מבוא והגדרות בסיסיות

בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית בישראל ובעולם לנושא הקרינה האלקטרומגנטית ממתקני תקשורת וחשמל והשפעתה האפשרית על בריאות האדם. כתוצאה מכך, סוגיית הקרינה הפכה לשיקול משמעותי בשוק הנדל"ן, כאשר נכסים הממוקמים בקרבת מתקני תקשורת או מתקני חשמל עשויים לסבול מירידת ערך. מאמר זה מבקש לבחון באופן מקיף את הקשר בין קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל לבין שווי נכסי מקרקעין, תוך התייחסות להיבטים מדעיים, פסיכולוגיים, משפטיים ושמאיים.

1.1 קרינה סלולארית - הגדרה והסבר

קרינה סלולארית היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF - Radio Frequency) הנפלטת ממתקני תקשורת אלחוטית. מתקנים אלה כוללים:

אנטנות סלולאריות- מתקנים המשמשים לשידור וקליטה של אותות סלולריים בין מכשירי טלפון ניידים לבין רשת התקשורת. אנטנות אלה פועלות בתדרים שונים, בישראל בעיקר בתחומי התדרים:
- 700-900 מגה-הרץ (דור 2, 3, 4)
- 1800-2100 מגה-הרץ (דור 3, 4)
- 2600-3800 מגה-הרץ (דור 4, 5)
מתקני גישה אלחוטיים (WiFi) - מתקנים המאפשרים חיבור אלחוטי לרשת האינטרנט, הפועלים בתדרים של 2.4 גיגה-הרץ ו-5 גיגה-הרץ.
מיקרו-תאים ופיקו-תאים - אנטנות קטנות בהספק נמוך, המותקנות בתוך בניינים או באזורים עירוניים צפופים לשיפור הקליטה.
ממסרים אלחוטיים - מתקנים המשמשים להעברת אותות תקשורת ממקום למקום, בעיקר באזורים שבהם אין תשתית קווית.

קרינה סלולארית היא קרינה בלתי מייננת, כלומר, אין לה מספיק אנרגיה כדי ליינן אטומים או לשבור קשרים כימיים. היא פועלת על ידי העברת אנרגיה בצורת גלים אלקטרומגנטיים, וככל שהתדר גבוה יותר, כך הגל קצר יותר וחודר פחות לגוף האדם. עוצמת הקרינה הסלולארית נמדדת ביחידות של צפיפות הספק, בדרך כלל במיקרו-ואט לסנטימטר רבוע (µW/cm²).חשוב לציין כי עוצמת הקרינה הסלולארית דועכת במהירות עם המרחק ממקור הקרינה, בהתאם לחוק הריבוע ההפוך (עוצמת הקרינה פוחתת ביחס הפוך לריבוע המרחק מהמקור). כלומר, במרחק של 100 מטר מאנטנה, עוצמת הקרינה היא פי 100 פחות מאשר במרחק של 10 מטר.

1.2 קרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל - הגדרה והסבר

קרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל היא קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF - Extremely Low Frequency), הנפלטת ממתקני חשמל שונים. מתקנים אלה כוללים:

קווי מתח גבוה- קווי חשמל המעבירים חשמל במתח גבוה (מעל 1000 וולט). בישראל, קווי המתח העיקריים כוללים:
- קווי מתח עליון (161 קילו-וולט)
- קווי מתח על (400 קילו-וולט)
- קווי מתח גבוה (22-33 קילו-וולט)
עמודי חשמל - מבנים התומכים בקווי חשמל ומאפשרים את מעבר החשמל בגובה מספק מפני הקרקע.
שנאים וחדרי טרנספורמציה- מתקנים המשמשים להורדת מתח החשמל מרמה גבוהה לרמה נמוכה יותר, לצורך חלוקה לצרכנים:
- שנאי חלוקה (מתח גבוה למתח נמוך)
- תחנות טרנספורמציה (תחמ"ש) גדולות
- חדרי שנאים בבניינים

קרינה ממתקני חשמל מתבטאת בשני סוגים עיקריים:

שדות חשמליים - נוצרים על ידי מטענים חשמליים, גם כאשר אין זרימת חשמל. עוצמתם נמדדת ביחידות של וולט למטר (V/m). שדות חשמליים נחלשים על ידי חומרים מוליכים, כגון קירות.
שדות מגנטיים - נוצרים על ידי זרימת חשמל דרך מוליכים. עוצמתם נמדדת ביחידות של מיליגאוס (mG) או מיקרו-טסלה (µT). שדות מגנטיים אינם נחלשים על ידי רוב החומרים המקובלים בבנייה.

קרינה ממתקני חשמל היא גם כן קרינה בלתי מייננת, הפועלת בתדר נמוך מאוד (בישראל, 50 הרץ). עוצמת השדות המגנטיים דועכת גם היא עם המרחק, אך בשונה מקרינה סלולארית, דעיכת השדות המגנטיים מקווי מתח תלויה בגיאומטריה של הקווים ובאופן פריסתם.

1.3 ההבדל בין שני סוגי הקרינה וחשיבותם בהקשר הנדל"ני

ההבדלים העיקריים בין קרינה סלולארית לקרינה ממתקני חשמל, בהקשר של השפעתם על שווי נכסי מקרקעין, הם:

1. תדרים ומנגנון פעולה:

קרינה סלולארית: פועלת בתדרים גבוהים יחסית (מאות מגה-הרץ עד מספר גיגה-הרץ). בתדרים אלה, האנרגיה מועברת בעיקר בצורת חימום רקמות (אפקט תרמי).
קרינה ממתקני חשמל: פועלת בתדר נמוך מאוד (50 הרץ בישראל). בתדרים אלה, האנרגיה עשויה להשפיע על תהליכים ביולוגיים דרך מנגנונים שאינם תרמיים, אם כי המחקר בנושא זה עדיין נמשך.

2. מרחקי השפעה:

קרינה סלולארית: דועכת במהירות עם המרחק, ולרוב אינה מהווה בעיה במרחקים של מעל 50-100 מטר מהאנטנה (תלוי בעוצמת השידור וכיוונו).
קרינה ממתקני חשמל: דועכת גם היא עם המרחק, אך באופן שונה. קווי מתח עליון עשויים ליצור שדות מגנטיים משמעותיים עד למרחק של 50-100 מטר (תלוי בעוצמת הזרם ובגיאומטריה של הקווים).

3. נראות ואסתטיקה:

קרינה סלולארית: מתקני קרינה סלולארית (אנטנות) הם לרוב קטנים יחסית ולעיתים מוסווים, אך עדיין עשויים להיות נראים ולהוות מפגע אסתטי.
קרינה ממתקני חשמל: קווי מתח גבוה, עמודי חשמל ותחנות טרנספורמציה הם לרוב גדולים יותר, בולטים יותר ויוצרים מפגע אסתטי משמעותי יותר.

4. תפיסה ציבורית:

קרינה סלולארית: נתפסת על ידי חלק מהציבור כמסוכנת יותר, אולי בשל הקשר לטכנולוגיה חדשה יחסית.
קרינה ממתקני חשמל: למרות שישנם יותר מחקרים המצביעים על קשר אפשרי לבעיות בריאותיות (כגון לוקמיה בילדים), היא נתפסת לעיתים כפחות מאיימת, אולי בשל ההרגל לחיות בקרבת מתקני חשמל.

5. השפעה על שווי נכסים:

קרינה סלולארית: ההשפעה על שווי נכסים נובעת בעיקר מחששות בריאותיים ומהמפגע האסתטי. המחקרים מראים ירידת ערך של 2%-10%, כתלות במרחק, בנראות ובסוג השכונה.
קרינה ממתקני חשמל: ההשפעה על שווי נכסים נובעת מחששות בריאותיים, מהמפגע האסתטי ומהמגבלות התכנוניות הנלוות לקווי מתח. המחקרים מראים ירידת ערך של 2%-20%, כתלות במרחק, בסוג המתקן ובנראות שלו.

בהקשר הנדל"ני, ההבחנה בין שני סוגי הקרינה חשובה מכיוון שהיא משפיעה על:

אופן הערכת ירידת הערך: שמאי מקרקעין צריכים להבין את ההבדלים בין סוגי הקרינה כדי להעריך נכונה את ההשפעה על שווי הנכס.
תכנון פרויקטים: יזמים ומתכננים צריכים להתחשב בסוגי הקרינה השונים ובאופן השפעתם על הביקוש לנכסים, כדי לתכנן פרויקטים מוצלחים.
דרישות רגולטוריות: ישנן דרישות רגולטוריות שונות לגבי מרחקי בטיחות וחשיפה מותרת לסוגי הקרינה השונים, המשפיעות על אפשרויות הבנייה והפיתוח.
אמצעי מיגון: האמצעים להפחתת החשיפה לקרינה שונים בין סוגי הקרינה השונים, ועלותם משפיעה על כדאיות הפרויקט.
חובת גילוי: חובת הגילוי בעסקאות מקרקעין עשויה להתייחס באופן שונה לסוגי הקרינה השונים.

במאמר זה נבחן בהרחבה את ההשפעה של שני סוגי הקרינה על שווי נכסי מקרקעין, ונציע כלים להתמודדות עם השפעה זו.

2. ההיבט המדעי והבריאותי של קרינה

הבנת ההיבטים המדעיים והבריאותיים של קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל היא חיונית להערכת השפעתן האמיתית על שווי נכסי מקרקעין. בסעיף זה נסקור את המידע המדעי העדכני לגבי השפעות בריאותיות אפשריות של שני סוגי הקרינה ואת עמדת ארגוני הבריאות והרגולציה בישראל.

2.1 השפעות בריאותיות של קרינה סלולארית

קרינה סלולארית היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF), שהיא קרינה בלתי מייננת. בניגוד לקרינה מייננת (כגון קרני רנטגן), לקרינה בלתי מייננת אין מספיק אנרגיה כדי לשנות את המבנה הכימי של תאים. ההשפעה העיקרית המוכרת של קרינה סלולארית על הגוף היא חימום רקמות (אפקט תרמי).

מחקרים מדעיים:

מחקרים לגבי סרטן: המחקר המקיף ביותר על קרינה סלולארית וסרטן, מחקר INTERPHONE, שפורסם ב-2010, לא מצא עלייה בסיכון לגידולים מוחיים בקרב משתמשים רגילים בטלפונים סלולריים. עם זאת, היו תוצאות לא חד-משמעיות לגבי משתמשים כבדים מאוד ולגבי שימוש לטווח ארוך.
מחקרים על השפעות נוירולוגיות: מחקרים מסוימים הצביעו על השפעות אפשריות על תפקוד המוח, כגון שינויים באקטיביות המוחית במהלך חשיפה לקרינה סלולארית, אך לא הוכח שלשינויים אלה יש השלכות בריאותיות שליליות.
מחקרים על השפעות פיזיולוגיות אחרות: נטען כי קרינה סלולארית עשויה להשפיע על מערכת הרבייה, על מערכת החיסון ועל חדירות מחסום הדם-מוח, אך מחקרים אלה לא הניבו תוצאות חד-משמעיות ולא הוכיחו קשר סיבתי.

סיווג על ידי ארגון הבריאות העולמי:

בשנת 2011, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), הפועלת תחת ארגון הבריאות העולמי, סיווגה קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו כ"גורם מסרטן אפשרי לבני אדם" (קבוצה 2B). חשוב להדגיש כי קבוצה זו כוללת גורמים שלגביהם יש ראיות מוגבלות לקרצינוגניות בבני אדם ואין ראיות מספיקות לקרצינוגניות בבעלי חיים. בקבוצה זו נכללים גם קפה, אלוורה וחמוצי וינילי.

מגבלות המחקר:

קושי במדידת חשיפה: קשה למדוד את החשיפה האמיתית של אנשים לקרינה סלולארית לאורך זמן.
תקופת חשיפה קצרה: הטכנולוגיה הסלולרית היא יחסית חדשה, ולכן לא ניתן עדיין להעריך באופן מלא את ההשפעות ארוכות הטווח.
גורמים מתערבים: קשה לבודד את ההשפעה של קרינה סלולארית מגורמים אחרים שעשויים להשפיע על הבריאות.

2.2 השפעות בריאותיות של קרינה ממתקני חשמל

קרינה ממתקני חשמל היא קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד (ELF), הנפלטת מקווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה. קרינה זו מתבטאת בעיקר בשדות מגנטיים, הנמדדים ביחידות של מיליגאוס (mG).

מחקרים מדעיים:

מחקרים לגבי לוקמיה בילדים: סדרה של מחקרים אפידמיולוגיים, החל משנות ה-70, הצביעה על קשר סטטיסטי בין חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים חזקים (מעל 3-4 מיליגאוס) לבין עלייה בסיכון ללוקמיה בקרב ילדים. מחקר מטא-אנליזה משנת 2000 הראה עלייה של פי 2 בסיכון ללוקמיה בקרב ילדים החשופים לשדות מגנטיים מעל 4 מיליגאוס.
מחקרים לגבי מחלות אחרות: מחקרים בדקו גם קשר אפשרי בין חשיפה לשדות מגנטיים לבין מחלות אחרות, כגון סרטן המוח, סרטן השד, מחלת אלצהיימר ודיכאון, אך התוצאות היו לא עקביות ולא חד-משמעיות.
מחקרים על בעלי חיים ומחקרי מעבדה: מחקרים על בעלי חיים ומחקרי מעבדה לא הצליחו לספק מנגנון ביולוגי משכנע להסבר הקשר הסטטיסטי שנצפה במחקרים האפידמיולוגיים.

סיווג על ידי ארגון הבריאות העולמי:

בשנת 2002, ה-IARC סיווגה שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד כ"גורם מסרטן אפשרי לבני אדם" (קבוצה 2B), כמו קרינה סלולארית. הסיווג התבסס בעיקר על מחקרים אפידמיולוגיים שהצביעו על קשר בין חשיפה לשדות מגנטיים לבין לוקמיה בילדים.

מגבלות המחקר:

היעדר מנגנון ביולוגי: לא נמצא מנגנון ביולוגי מוכח המסביר כיצד שדות מגנטיים בעוצמות הנמצאות בסביבה הרגילה עלולים לגרום ללוקמיה או למחלות אחרות.
קושי בהערכת חשיפה: קשה להעריך את החשיפה האמיתית של אנשים לשדות מגנטיים לאורך זמן, במיוחד בסביבה העירונית המורכבת.
גורמים מתערבים: קשה לבודד את ההשפעה של שדות מגנטיים מגורמים אחרים שעשויים להשפיע על הסיכון למחלות.

2.3 עמדת ארגוני הבריאות והרגולציה בישראל

בישראל, הרגולציה והפיקוח על קרינה מבוצעים על ידי מספר גופים, כאשר הראשי שבהם הוא המשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה:

חוק הקרינה הבלתי מייננת: בישראל חל חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, המסדיר את הפיקוח על מקורות קרינה בלתי מייננת ואת הצורך בהיתרים להקמת מקורות כאלה.
ערכי סף לקרינה סלולארית: המשרד להגנת הסביבה אימץ את ערכי הסף המומלצים על ידי הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), שהם 200-1000 מיקרו-ואט לסמ"ר (בהתאם לתדר). בנוסף, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, נקבעו ערכי סף מחמירים יותר (10% מערכי הסף הבינלאומיים) לחשיפה ממושכת במקומות כמו בתי מגורים, משרדים ומוסדות חינוך.
ערכי סף לשדות מגנטיים: לגבי שדות מגנטיים ממתקני חשמל, המשרד להגנת הסביבה קבע כי ערך הסף לחשיפה רגעית הוא 1000 מיליגאוס, בהתאם להמלצות הבינלאומיות. עבור חשיפה ממושכת, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, המשרד ממליץ על סף של 4 מיליגאוס בממוצע יומי.
היתרי הקמה והפעלה: הקמת מתקני קרינה מחייבת קבלת היתר הקמה והיתר הפעלה מהמשרד להגנת הסביבה. תנאי למתן ההיתרים הוא עמידה בערכי הסף ובדרישות נוספות.

משרד הבריאות:

עמדה רשמית: משרד הבריאות מכיר בכך שאין ראיות חד-משמעיות להשפעות בריאותיות שליליות של קרינה בלתי מייננת בעוצמות הנמצאות מתחת לערכי הסף הבינלאומיים, אך תומך ביישום עקרון הזהירות המונעת.
המלצות לציבור: משרד הבריאות ממליץ על הפחתת החשיפה לקרינה בלתי מייננת ככל האפשר, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות כמו ילדים ונשים בהריון.

רשויות מקומיות:

תכנון ובנייה: רשויות מקומיות רבות בישראל אימצו הנחיות תכנון המגבילות את הקמתם של מתקני קרינה בקרבת בתי מגורים, בתי ספר וגני ילדים.
דרישות מחמירות: חלק מהרשויות המקומיות מציבות דרישות מחמירות יותר מאלה של המשרד להגנת הסביבה, במיוחד לגבי מיקום אנטנות סלולאריות.

רשות החשמל ומשרד התקשורת:

תקנים לקווי מתח: רשות החשמל קובעת תקנים לקווי מתח גבוה, כולל מרחקי בטיחות ממבנים.
תקנות לאנטנות: משרד התקשורת, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, מסדיר את הקמתן של אנטנות סלולאריות ואת הצורך בהיתרי בנייה ובהיתרי הקמה והפעלה.

עקרון הזהירות המונעת:

בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות, מיושם עקרון הזהירות המונעת בנוגע לקרינה בלתי מייננת. עיקרון זה קובע כי גם בהיעדר ודאות מדעית מוחלטת לגבי נזק פוטנציאלי, יש לנקוט אמצעים להקטנת החשיפה לגורם הסיכון. יישום עקרון זה בא לידי ביטוי בערכי סף מחמירים יותר לחשיפה ממושכת, בהשוואה לערכי הסף הבינלאומיים.

סיכום ההיבט המדעי והבריאותי:

קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל הן סוגים של קרינה בלתי מייננת, ואין ראיות חד-משמעיות להשפעות בריאותיות שליליות בעוצמות הנמצאות מתחת לערכי הסף המקובלים.
עם זאת, ישנם מחקרים המצביעים על קשר סטטיסטי בין חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים חזקים לבין עלייה בסיכון ללוקמיה בילדים, וישנן שאלות פתוחות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של קרינה סלולארית.
בשל חוסר הוודאות המדעית, ארגוני בריאות ורגולציה בישראל ובעולם נוקטים בגישה של זהירות מונעת, הכוללת ערכי סף מחמירים לחשיפה ממושכת והמלצות להפחתת החשיפה ככל האפשר.

המצב המדעי והרגולטורי המורכב הזה משפיע באופן ישיר על תפיסת הציבור את הסיכון הקשור בקרינה, ובהתאם על ערכי נדל"ן בקרבת מקורות קרינה. בפרקים הבאים נבחן את ההשפעה הזו ואת הדרכים להתמודד עמה.

3. השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן - מחקרים אמפיריים

האם למקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל יש השפעה ממשית על ערכי נדל"ן? שאלה זו נבחנה במספר מחקרים אמפיריים בעולם, שניסו לכמת את ההשפעה של קרבה למקורות קרינה שונים על מחירי נכסי מקרקעין. בסעיף זה נסקור את המחקרים המאומתים בתחום ואת הגורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך.

3.1 מחקרים על השפעת אנטנות סלולאריות

אנטנות סלולאריות הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בעשורים האחרונים, ומספר מחקרים בדקו את השפעתן על ערכי נדל"ן:

מחקר של Filippova & Rehm (2011) - ניו זילנד:

Filippova, O., & Rehm, M. (2011). The impact of proximity to cell phone towers on residential property values. International Journal of Housing Markets and Analysis, 4(3), 244-267.מחקר שנערך באוקלנד, ניו זילנד, בדק את ההשפעה של אנטנות סלולאריות על מחירי בתים באמצעות מודל הדוני. המחקר מצא כי:

קיימת ירידת ערך של נכסים הנמצאים בקרבת אנטנות סלולאריות.
ההשפעה השלילית הייתה גדולה יותר בשכונות יוקרתיות.
המחקר הדגיש את חשיבות הגורמים החזותיים והתפיסתיים בהשפעה על ערכי נדל"ן.

מחקר של Bond & Beamish (2005) - ניו זילנד:

Bond, S., & Beamish, K. (2005). Cellular phone towers: Perceived impact on residents and property values. Pacific Rim Property Research Journal, 11(2), 158-177.מחקר שנערך בניו זילנד בדק את השפעת אנטנות סלולאריות על תפיסות של תושבים ועל ערכי נדל"ן. המחקר מצא כי:

שיעור ניכר מהנשאלים הביעו התנגדות לרכישת נכסים בקרבת אנטנות סלולאריות.
החששות העיקריים שהועלו היו בריאותיים ואסתטיים.
התפיסות השליליות ביחס לאנטנות השפיעו על ביקוש לנכסים ובהתאם על מחיריהם.

מחקר של Paterson & Boyle (2002) - ארה"ב:

Paterson, R.W., & Boyle, K.J. (2002). Out of sight, out of mind? Using GIS to incorporate visibility in hedonic property value models. Land Economics, 78(3), 417-425.מחקר זה, אף שאינו עוסק ישירות באנטנות סלולריות, בדק את השפעת הנראות של מתקני תשתית (כולל מתקני תקשורת) על ערכי נדל"ן. המחקר הדגיש כי:

הנראות של מתקני תשתית משפיעה באופן שלילי על ערכי נדל"ן.
ההשפעה של מתקנים הנראים לעין גדולה יותר מההשפעה של מתקנים קרובים אך אינם נראים.

3.2 מחקרים על השפעת קווי מתח גבוה ומתקני חשמל

קווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה הם מקורות קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד, ומספר מחקרים בדקו את השפעתם על ערכי נדל"ן:

מחקר של Colwell (1990) - ארה"ב:

Colwell, P.F. (1990). Power lines and land value. Journal of Real Estate Research, 5(1), 117-127.מחקר זה בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים באילינוי, ארה"ב. המחקר מצא כי:

קיימת השפעה שלילית של קרבה לקווי מתח גבוה על ערכי נדל"ן.
ההשפעה פוחתת עם המרחק מקווי המתח.
ההשפעה פוחתת עם הזמן, ככל שקווי המתח הופכים לחלק מהנוף השכונתי.

מחקר של Hamilton & Schwann (1995) - קנדה:

Hamilton, S.W., & Schwann, G.M. (1995). Do high voltage electric transmission lines affect property value? Land Economics, 71(4), 436-444.מחקר זה בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים בוונקובר, קנדה. המחקר מצא כי:

בתים הממוקמים בסמיכות לקווי מתח גבוה נמכרו במחיר נמוך יותר בהשוואה לבתים דומים.
ההשפעה השלילית פחתה עם המרחק מקווי המתח.
המחקר מדגיש את חשיבות הגורמים החזותיים בהשפעה על ערכי נדל"ן.

מחקר של Des Rosiers (2002) - קנדה:

Des Rosiers, F. (2002). Power lines, visual encumbrance and house values: A microspatial approach to impact measurement. Journal of Real Estate Research, 23(3), 275-301.מחקר מקיף שנערך בקוויבק, קנדה, בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים. המחקר מצא כי:

הקרבה לקווי מתח גבוה והנראות שלהם משפיעים שלילית על ערכי נדל"ן.
ההשפעה השלילית גדולה יותר כאשר קווי המתח נראים מהנכס.
המחקר מדגיש את חשיבות הניתוח המרחבי המדויק בהערכת ההשפעה.

מחקר של Sims & Dent (2005) - בריטניה:

Sims, S., & Dent, P. (2005). High-voltage overhead power lines and property values: A residential study in the UK. Urban Studies, 42(4), 665-694.מחקר זה בדק את ההשפעה של קווי מתח גבוה על מחירי בתים בבריטניה. המחקר מצא כי:

בתים בקרבת קווי מתח גבוה נמכרו במחיר נמוך יותר, עם ירידה ממוצעת בערך של כ-7%.
ההשפעה השלילית הייתה גדולה יותר כאשר קווי המתח היו נראים מהנכס.
המחקר מצא גם השפעה של החששות הציבוריים מקרינה אלקטרומגנטית על ערכי הנדל"ן.

מחקר של Elliott & Wadley (2002) - אוסטרליה:

Elliott, P., & Wadley, D. (2002). The impact of transmission lines on property values: Coming to terms with stigma. Property Management, 20(2), 137-152.מחקר זה בחן את האופן שבו סטיגמה סביבתית, הקשורה לקווי מתח גבוה, משפיעה על ערכי נדל"ן באוסטרליה. המחקר הדגיש כי:

תפיסת הסיכון של הציבור משפיעה על ערכי נדל"ן, גם כאשר הסיכון האובייקטיבי נמוך.
סטיגמה סביבתית יכולה להוביל לירידה בביקוש לנכסים ובהתאם לירידת מחירים.

סקירה של Jackson & Pitts (2010) - מטא-אנליזה:

Jackson, T.O., & Pitts, J. (2010). The effects of electric transmission lines on property values: A literature review. Journal of Real Estate Literature, 18(2), 239-259.סקירה זו בחנה מחקרים רבים שעסקו בהשפעה של קווי מתח גבוה על ערכי נדל"ן. הסקירה מצאה כי:

רוב המחקרים מצאו השפעה שלילית על מחירי נדל"ן, בשיעור שבדרך כלל נע בין 2% ל-10%.
ההשפעה השלילית פוחתת בדרך כלל עם המרחק מקווי המתח.
גורמים נוספים שמשפיעים על מידת הירידה בערך כוללים נראות, סוג השכונה, והמודעות הציבורית לסוגיות בריאותיות.

3.3 גורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך

מניתוח המחקרים האמפיריים, ניתן לזהות מספר גורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך של נכסים הממוקמים בקרבת מקורות קרינה:

1. מרחק ממקור הקרינה:

כפי שעולה מהמחקרים של Hamilton & Schwann (1995), Colwell (1990) ואחרים, המרחק ממקור הקרינה הוא גורם משמעותי בהשפעה על ערכי נדל"ן. ככל שהנכס קרוב יותר למקור הקרינה, כך ההשפעה השלילית גדולה יותר. ההשפעה פוחתת בדרך כלל עם המרחק, כאשר במרחקים של מאות מטרים ההשפעה הופכת לזניחה.

2. נראות מקור הקרינה:

מחקרים רבים, כגון Des Rosiers (2002), Sims & Dent (2005) ו-Paterson & Boyle (2002), מדגישים את חשיבות הנראות של מקור הקרינה. נכסים שמהם ניתן לראות את מקור הקרינה (קווי מתח, עמודי חשמל, אנטנות סלולאריות) סובלים בדרך כלל מירידת ערך גדולה יותר מנכסים שמקור הקרינה קרוב אליהם אך אינו נראה מהם.

3. סוג מקור הקרינה:

סוג מקור הקרינה משפיע גם הוא על מידת הירידה בערך. קווי מתח על (400 קילו-וולט) ומגדלי תקשורת גדולים יוצרים בדרך כלל ירידת ערך גדולה יותר מקווי מתח גבוה רגילים (161 קילו-וולט) ומאנטנות סלולאריות קטנות ומוסוות.

4. סוג השכונה ומאפייני הנכס:

מחקרים כמו Filippova & Rehm (2011) ואחרים מראים כי ההשפעה השלילית של מקורות קרינה גדולה יותר בשכונות יוקרתיות ובנכסים יקרים יותר. ייתכן שהדבר נובע מכך שרוכשי נכסים בשכונות יוקרתיות יכולים להרשות לעצמם להיות בררניים יותר ולהימנע מנכסים עם "פגמים" כמו קרבה למקורות קרינה.

5. מודעות ציבורית:

המודעות הציבורית לסוגיות בריאותיות הקשורות לקרינה משפיעה על מידת הירידה בערך. מחקרים כמו Elliott & Wadley (2002) מדגישים את השפעת התפיסה הציבורית והסטיגמה הסביבתית על ערכי נדל"ן. בתקופות של מודעות ציבורית גבוהה לסוגיות בריאותיות, ההשפעה השלילית של מקורות קרינה עשויה להיות גדולה יותר.

6. משך הזמן שחלף מאז הקמת מקור הקרינה:

מחקרים כמו Colwell (1990) מראים כי ההשפעה השלילית של מקורות קרינה עשויה לפחות עם הזמן, ככל שמקורות הקרינה הופכים לחלק מהנוף השכונתי ו"מתמזגים" בסביבה.

סיכום המחקרים האמפיריים:

המחקרים האמפיריים מראים כי מקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל אכן משפיעים באופן שלילי על ערכי נדל"ן. ההשפעה השלילית תלויה במספר גורמים, כולל מרחק ממקור הקרינה, נראות מקור הקרינה, סוג מקור הקרינה, סוג השכונה, מודעות ציבורית ומשך הזמן שחלף מאז הקמת מקור הקרינה. שיעור ירידת הערך נע בדרך כלל בין 2% ל-10%, כאשר במקרים קיצוניים (כגון נכסים יוקרתיים מאוד הממוקמים מול עמוד חשמל של קו מתח על) ירידת הערך עשויה להיות גדולה יותר. המחקרים מדגישים גם את חשיבות ההיבט הפסיכולוגי - התפיסה הציבורית של הסיכון הקשור בקרינה, גם אם אינה תואמת את הסיכון האובייקטיבי, משפיעה באופן משמעותי על ערכי נדל"ן. נושא זה יידון בהרחבה בפרק הבא.

4. ההיבט הפסיכולוגי וירידת ערך נכסים

מעבר להיבטים המדעיים והאמפיריים, ישנו היבט פסיכולוגי משמעותי בהשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. תפיסת הסיכון של הציבור לעיתים קרובות שונה מהסיכון המדעי האמיתי, ותפיסה זו משפיעה באופן ישיר על הביקוש לנכסים ובהתאם על מחיריהם. בסעיף זה נבחן את המנגנונים הפסיכולוגיים המסבירים כיצד תפיסת הסיכון של קרינה משפיעה על ערכי נדל"ן.

4.1 תפיסת סיכונים והשפעתה על שווי נכסים

תפיסת סיכונים היא תחום מחקר בפסיכולוגיה העוסק באופן שבו אנשים מעריכים סיכונים ומקבלים החלטות בהתאם. מחקרים בתחום זה מצביעים על פער משמעותי בין הסיכון המדעי האמיתי לבין תפיסת הסיכון בציבור:

מחקרים מובילים בתפיסת סיכונים:

Slovic (1987) - במחקר המכונן שלו, פול סלוביק הראה כי אנשים מעריכים סיכונים לא רק על פי הסיכוי לנזק, אלא גם על פי גורמים פסיכולוגיים כמו היכרות עם הסיכון, מידת השליטה בסיכון, ופוטנציאל הנזק.

Slovic, P. (1987). Perception of risk. Science, 236(4799), 280-285.

Fischhoff et al. (1978) - מחקר זה הראה כי אנשים מפחדים יותר מסיכונים חדשים, בלתי מוכרים ובלתי מבוקרים, גם אם ההסתברות לנזק מהם נמוכה יחסית.

Fischhoff, B., Slovic, P., Lichtenstein, S., Read, S., & Combs, B. (1978). How safe is safe enough? A psychometric study of attitudes towards technological risks and benefits. Policy sciences, 9(2), 127-152.

מאפיינים של תפיסת סיכונים בהקשר של קרינה:

המחקרים של Slovic וחבריו זיהו מספר מאפיינים של סיכונים המגבירים את החרדה מהם, וקרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל מתאימות למאפיינים אלה:

"סיכון דריד" (Dread Risk) - סיכונים המעוררים פחד גדול, כגון אלה הקשורים למחלות סרטן או לנזקים בלתי הפיכים.
סיכון בלתי נראה - סיכונים שאינם ניתנים לתפיסה בחושי האדם (ראייה, שמיעה, ריח).
חוסר שליטה - סיכונים שהאדם אינו יכול לשלוט בהם.
חוסר הבנה מדעית - סיכונים שהמנגנון המדעי שלהם אינו מובן לחלוטין.
חשיפה לא רצונית - סיכונים שהאדם נחשף אליהם ללא בחירה.
השפעה על ילדים - סיכונים הנתפסים כמשפיעים במיוחד על ילדים.

מחקרים על תפיסת סיכונים בהקשר של קרינה:

MacGregor et al. (1994) - מחקר זה בחן את תפיסת הסיכון של הציבור לגבי שדות אלקטרומגנטיים וקווי מתח גבוה, ומצא כי הציבור תופס את הסיכון כגבוה יותר מאשר מומחים.

MacGregor, D. G., Slovic, P., & Morgan, M. G. (1994). Perception of risks from electromagnetic fields: A psychometric evaluation of a risk-communication approach. Risk Analysis, 14(5), 815-828.

Siegrist et al. (2005) - מחקר זה בחן את תפיסת הסיכון לגבי טכנולוגיות אלחוטיות, ומצא כי אנשים שאינם בוטחים בגופי הרגולציה תופסים את הסיכון כגבוה יותר.

Siegrist, M., Earle, T. C., Gutscher, H., & Keller, C. (2005). Perception of mobile phone and base station risks. Risk Analysis, 25(5), 1253-1264.

השפעת תפיסת הסיכון על שווי נכסים:

מחקרים מראים כי תפיסת הסיכון משפיעה על שווי נכסים במספר דרכים:

Kroll & Priestley (1992) - מחקר זה הראה כי הירידה בערך נכסים בשל קרבה למקורות סיכון סביבתיים גדולה יותר מהעלות הכלכלית הממשית של הסיכון.

Kroll, C. A., & Priestley, T. (1992). The effects of overhead transmission lines on property values: A review and analysis of the literature. Edison Electric Institute, Washington, DC.

McCluskey & Rausser (2003) - מחקר זה הראה כי סיקור תקשורתי שלילי של סיכונים סביבתיים מוביל לירידת ערך של נכסים, גם כאשר הסיכון האובייקטיבי נמוך.

McCluskey, J. J., & Rausser, G. C. (2003). Stigmatized asset value: Is it temporary or long-term? Review of Economics and Statistics, 85(2), 276-285.

Gregory & von Winterfeldt (1996) - מחקר זה הראה כי אנשים מוכנים לשלם פרמיה משמעותית כדי להימנע מסיכונים הנתפסים כמעוררי חרדה, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך.

Gregory, R., & von Winterfeldt, D. (1996). The effects of electromagnetic fields from transmission lines on public fears and property values. Journal of Environmental Management, 48(3), 201-214.

4.2 סטיגמה סביבתית והשפעתה על שוק הנדל"ן

סטיגמה סביבתית מתייחסת למצב שבו נכסים באזור מסוים סובלים מירידת ערך בשל תפיסה שלילית של האזור, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך או אינו קיים כלל.

מחקרים על סטיגמה סביבתית:

Mundy (1992) - מחקר זה הגדיר את המושג "סטיגמה" בהקשר של נדל"ן, והראה כיצד תפיסה שלילית של אזור יכולה להוביל לירידת ערך, גם לאחר שהסיכון האמיתי הוסר.

Mundy, B. (1992). Stigma and value. The Appraisal Journal, 60(1), 7-13.

Messer et al. (2006) - מחקר זה בחן את ההשפעה של סטיגמה סביבתית על מחירי בתים באזורים שהיו בעבר מזוהמים, ומצא כי השפעת הסטיגמה נמשכת זמן רב לאחר טיפול בזיהום.

Messer, K. D., Schulze, W. D., Hackett, K. F., Cameron, T. A., & McClelland, G. H. (2006). Can stigma explain large property value losses? The psychology and economics of Superfund. Environmental and Resource Economics, 33(3), 299-324.

מאפיינים של סטיגמה סביבתית:

מחקרים זיהו מספר מאפיינים של סטיגמה סביבתית:

השפעה ארוכת טווח - הסטיגמה עשויה להשפיע על ערכי נדל"ן לאורך זמן רב, גם לאחר שהסיכון האובייקטיבי הוסר או הופחת.
השפעה על אזור שלם - הסטיגמה עשויה להשפיע על אזור שלם, גם על נכסים שאינם מושפעים ישירות מהסיכון.
קושי בהפרכה - סטיגמה סביבתית קשה להפרכה, גם כאשר יש ראיות מדעיות המעידות על היעדר סיכון.
הדבקה חברתית - הסטיגמה מועברת בין אנשים באמצעות תקשורת חברתית, ולא בהכרח באמצעות ראיות אובייקטיביות.

השפעת הסטיגמה הסביבתית על שוק הנדל"ן:

Simons & Saginor (2006) - מחקר זה ערך מטא-אנליזה של מחקרים על השפעת סטיגמה סביבתית על ערכי נדל"ן, ומצא כי סטיגמה סביבתית יכולה להוביל לירידת ערך של עד 15% בנכסים, גם כאשר הסיכון האובייקטיבי נמוך.

Simons, R. A., & Saginor, J. D. (2006). A meta-analysis of the effects of environmental contamination and positive amenities on residential real estate values. Journal of Real Estate Research, 28(1), 71-104.

Dale et al. (1999) - מחקר זה בחן את ההשפעה של אירוע זיהום סביבתי על מחירי בתים לאורך זמן, ומצא כי ההשפעה השלילית פחתה עם הזמן, אך נמשכה שנים רבות לאחר תיקון הבעיה.

Dale, L., Murdoch, J. C., Thayer, M. A., & Waddell, P. A. (1999). Do property values rebound from environmental stigma? Evidence from Dallas. Land Economics, 75(2), 311-326.

4.3 גורמים פסיכולוגיים נוספים המשפיעים על הערכת שווי

מלבד תפיסת סיכונים וסטיגמה סביבתית, ישנם גורמים פסיכולוגיים נוספים המשפיעים על הערכת שווי נכסים בהקשר של קרינה:

1. חרדה וחוסר ודאות:

חרדה וחוסר ודאות לגבי השפעות בריאותיות ארוכות טווח של קרינה משפיעים על הנכונות לשלם עבור נכסים:

Kunreuther (2001) - מחקר זה הראה כי אנשים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה עבור הפחתת חרדה וחוסר ודאות, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך.

Kunreuther, H. (2001). Risk analysis and risk management in an uncertain world. Risk Analysis, 21(4), 611-622.

Loewenstein et al. (2001) - מחקר זה הציג את מודל "Risk as Feelings", המדגיש כי אנשים מגיבים לסיכונים על בסיס תחושות רגשיות ולא רק על בסיס הערכה קוגניטיבית.

Loewenstein, G. F., Weber, E. U., Hsee, C. K., & Welch, N. (2001). Risk as feelings. Psychological Bulletin, 127(2), 267-286.

2. סיקור תקשורתי:

הסיקור התקשורתי של סוגיות הקשורות לקרינה משפיע באופן משמעותי על תפיסת הסיכון ועל שווי נכסים:

Kasperson et al. (1988) - מחקר זה הציג את מודל "הגברת הסיכון החברתית" (Social Amplification of Risk), המראה כיצד סיקור תקשורתי עשוי להגביר את תפיסת הסיכון מעבר לסיכון האובייקטיבי.

Kasperson, R. E., Renn, O., Slovic, P., Brown, H. S., Emel, J., Goble, R., ... & Ratick, S. (1988). The social amplification of risk: A conceptual framework. Risk Analysis, 8(2), 177-187.

Vasterman et al. (2005) - מחקר זה בחן את השפעת הסיקור התקשורתי על תפיסת סיכונים בריאותיים, ומצא כי סיקור אינטנסיבי מגביר את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

Vasterman, P., Yzermans, C. J., & Dirkzwager, A. J. (2005). The role of the media and media hypes in the aftermath of disasters. Epidemiologic Reviews, 27(1), 107-114.

3. אפקט ה-NIMBY (Not In My Back Yard):

אפקט ה-NIMBY מתייחס לתופעה שבה אנשים מתנגדים להקמת מתקנים או תשתיות בקרבת ביתם, גם אם הם מכירים בחשיבותם הכללית:

Dear (1992) - מחקר זה הראה כי תגובות NIMBY נפוצות במיוחד בהקשר של מתקנים הנתפסים כמסוכנים או מזיקים, כגון אנטנות סלולאריות וקווי מתח גבוה.

Dear, M. (1992). Understanding and overcoming the NIMBY syndrome. Journal of the American Planning Association, 58(3), 288-300.

Fischel (2001) - מחקר זה טען כי תגובות NIMBY הן תגובה רציונלית של בעלי נכסים המבקשים להגן על ערך הנכס שלהם, שהוא לרוב הנכס הפיננסי המשמעותי ביותר שלהם.

Fischel, W. A. (2001). The homevoter hypothesis: How home values influence local government taxation, school finance, and land-use policies. Harvard University Press.

סיכום ההיבט הפסיכולוגי:

ההיבט הפסיכולוגי של השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן הוא גורם משמעותי, ובמקרים רבים הוא בעל השפעה גדולה יותר מההיבט המדעי. הפער בין הסיכון האובייקטיבי לבין תפיסת הסיכון, בשילוב עם גורמים פסיכולוגיים נוספים כגון חרדה, חוסר ודאות, סיקור תקשורתי ואפקט ה-NIMBY, יוצר ירידת ערך משמעותית בנכסים הממוקמים בקרבת מקורות קרינה.עבור שמאי מקרקעין, הבנת ההיבט הפסיכולוגי היא חיונית להערכה מדויקת של השפעת מקורות קרינה על שווי נכסים. גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך, ירידת הערך בפועל עשויה להיות משמעותית בשל תפיסת הסיכון בציבור.

5. היבטים משפטיים ורגולטוריים

ההיבטים המשפטיים והרגולטוריים של קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל משפיעים באופן ישיר על ערכי נדל"ן. בסעיף זה נסקור את החקיקה והתקנות הרלוונטיות בישראל, את מסגרת התביעות לירידת ערך, ואת חובת הגילוי בעסקאות מקרקעין בהקשר של מקורות קרינה.

5.1 חקיקה ותקנות בישראל בנושא קרינה

המסגרת החוקית בישראל בנושא קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל כוללת מספר חוקים ותקנות:

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006:

חוק זה מהווה את הבסיס המשפטי להסדרת הטיפול בקרינה בלתי מייננת בישראל. החוק:

מגדיר קרינה בלתי מייננת - כקרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מתדר האור (כולל קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל).
קובע את הצורך בהיתרים - מחייב קבלת היתר הקמה והיתר הפעלה למקורות קרינה בלתי מייננת.
מסדיר את הפיקוח והאכיפה - מסמיך את המשרד להגנת הסביבה לפקח על מקורות קרינה ולאכוף את החוק.
קובע עונשים - מגדיר עונשים למפרי החוק, כולל קנסות ומאסר.

תקנות הקרינה הבלתי מייננת:

מכוח חוק הקרינה הותקנו מספר תקנות:

תקנות הקרינה הבלתי מייננת (היתר, אישור, מתן הוראות ומסירת מידע), התשס"ט-2009 - מפרטות את הליכי קבלת ההיתרים ואת חובות בעלי היתרים.
תקנות הקרינה הבלתי מייננת (רמות חשיפה מרביות מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו), התשס"ט-2009 - קובעות את רמות החשיפה המרביות המותרות לקרינה בתדרי רדיו (כולל קרינה סלולארית).
תקנות הקרינה הבלתי מייננת (רמות חשיפה מרביות מותרות לעניין שדה מגנטי בתדר נמוך מאוד), התשע"ד-2014 - קובעות את רמות החשיפה המרביות המותרות לשדות מגנטיים ממתקני חשמל.

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965:

חוק זה משפיע על הקמת מתקני קרינה בכמה אופנים:

היתרי בנייה - מחייב קבלת היתר בנייה להקמת מתקני קרינה, כגון אנטנות סלולאריות ועמודי חשמל.
תכנון מתארי - קובע כי תכניות מתאר יכולות להגדיר אזורים מותרים ואסורים להקמת מתקני קרינה.
סעיף 197 - מאפשר תביעת פיצויים בגין ירידת ערך של מקרקעין עקב אישור תכנית שמאפשרת הקמת מתקני קרינה.

תקנות התקשורת (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985:

תקנות אלה מסדירות את הקמת מתקני תקשורת, כולל אנטנות סלולאריות:

רישיון - מחייבות קבלת רישיון להקמה ולהפעלה של מתקני תקשורת.
דרישות טכניות - קובעות דרישות טכניות למתקני תקשורת, כולל דרישות בטיחות.
השתתפות הציבור - מחייבות יידוע הציבור לפני הקמת מתקני תקשורת מסוימים.

הנחיות מנהליות ותקנים:

בנוסף לחקיקה ולתקנות, ישנן הנחיות מנהליות ותקנים המשפיעים על הקמת מתקני קרינה:

הנחיות הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה - הנחיות לביצוע מדידות קרינה, להערכת סיכונים ולהגשת בקשות להיתרים.
ת"י 5806 (2007): בטיחות בשדות אלקטרומגנטיים בתחום תדרי הרדיו - קווים מנחים לחשיפת בני אדם - תקן ישראלי המאמץ את הנחיות ה-ICNIRP לגבי חשיפה לקרינה בתדרי רדיו.
תמ"א 36 - תכנית מתאר ארצית למתקני תקשורת - קובעת את המסגרת התכנונית להקמת מתקני תקשורת, כולל אנטנות סלולאריות.

5.2 תביעות ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מהווה את הבסיס המשפטי לתביעות ירידת ערך בגין הקמת מתקני קרינה. הסעיף קובע כי "נפגעו על ידי תכנית... מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמה, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית...".

תנאי הסף להגשת תביעה לפי סעיף 197:

קיומה של תכנית - התביעה מוגשת בגין אישור תכנית מתאר או תכנית מפורטת.
פגיעה במקרקעין - יש להוכיח כי התכנית פגעה בערך המקרקעין.
קשר סיבתי - יש להוכיח קשר סיבתי בין אישור התכנית לבין הפגיעה בערך המקרקעין.
מועד הגשת התביעה - התביעה חייבת להיות מוגשת בתוך שלוש שנים מיום תחילת תוקפה של התכנית.

סוגיות משפטיות בתביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה:

הוכחת הפגיעה - על התובע להוכיח, באמצעות חוות דעת שמאית, את ירידת הערך של המקרקעין בעקבות אישור התכנית המאפשרת הקמת מתקני קרינה.
הערכת שיעור הפגיעה - בתי המשפט וועדות הערר נדרשים להכריע בשאלת שיעור הפגיעה, כאשר חוות דעת שמאיות מטעם הצדדים עשויות להציג הערכות שונות.
סייגים לזכות הפיצוי - סעיף 200 לחוק קובע סייגים לזכות הפיצוי, כולל פגיעה שאינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות העניין.

פסיקה בנושא תביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה:

בישראל ישנם מספר פסקי דין ופסיקות של ועדות ערר בנושא תביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה. להלן כמה תקדימים משמעותיים:

עניין ברעלי (ע"א 1188/92 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' ברעלי) - פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שקבע כי יש לפרש את סעיף 197 באופן רחב, ולהכיר בזכות לפיצויים גם בגין פגיעות עקיפות במקרקעין.
עניין וילנסקי (ערר (י-ם) 197/06 וילנסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים) - ועדת הערר הכירה ב

6. שיטות הערכה לקביעת ירידת ערך

קביעת ירידת הערך של נכסי מקרקעין בשל קרבה למקורות קרינה היא משימה מורכבת המחייבת שימוש במתודולוגיות שמאיות מתאימות. בסעיף זה נסקור את השיטות העיקריות המשמשות שמאי מקרקעין להערכת ירידת ערך בהקשר של מקורות קרינה.

6.1 שיטת ההשוואה

שיטת ההשוואה, המכונה גם גישת השוק, היא השיטה המקובלת ביותר להערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה. השיטה מבוססת על השוואה בין מחירי נכסים דומים הנבדלים ביניהם בעיקר בקרבתם למקור הקרינה.

מתודולוגיה:

כפי שמתואר בספרות המקצועית (Appraisal Institute, 2013; Rattermann, 2007), שיטת ההשוואה מיושמת באופן הבא:

איתור עסקאות השוואה - איתור עסקאות של נכסים דומים בסביבה קרובה, כאשר חלקם ממוקמים בקרבת מקור הקרינה וחלקם אינם.
התאמות - ביצוע התאמות לעסקאות ההשוואה כדי לנטרל השפעות של גורמים אחרים מלבד הקרבה למקור הקרינה, כגון גודל הנכס, מצבו, שיפורים וכו'.
ניתוח ההפרשים - ניתוח ההפרשים במחירים בין הנכסים הקרובים למקור הקרינה לבין הנכסים המרוחקים ממנו, וקביעת שיעור ירידת הערך.

מקורות:

Appraisal Institute. (2013). The Appraisal of Real Estate (14th ed.). Chicago: Appraisal Institute.
Rattermann, M. R. (2007). The Student Handbook to the Appraisal of Real Estate (13th ed.). Chicago: Appraisal Institute.

יתרונות:

נתונים מהשוק - השיטה מבוססת על נתונים אמיתיים מהשוק, המשקפים את התנהגות הקונים והמוכרים בפועל.
פשטות יחסית - השיטה פשוטה יחסית להבנה ולהסבר, מה שעשוי להקל על הצגתה בבתי משפט וועדות ערר.
קבילות גבוהה - השיטה נהנית מקבילות גבוהה בבתי משפט וועדות ערר, בשל היותה מבוססת על נתוני שוק אמיתיים.

חסרונות:

זמינות נתונים - לעיתים קשה למצוא מספיק עסקאות השוואה רלוונטיות, במיוחד באזורים בעלי נפח עסקאות נמוך.
השפעות משתנים נוספים - קשה לנטרל לחלוטין את ההשפעה של משתנים אחרים מלבד הקרבה למקור הקרינה.
השפעת גורמים זמניים - השיטה עשויה להיות מושפעת מגורמים זמניים בשוק, כגון תקופות של מודעות ציבורית גבוהה לסוגיות בריאותיות הקשורות לקרינה.

יישום בפרקטיקה:

בפרקטיקה השמאית, שיטת ההשוואה מיושמת באחת משתי דרכים עיקריות, כפי שמתואר בספרות המקצועית (Jackson, 2004; Des Rosiers, 2002):

השוואת זוגות (Paired Sales Analysis) - השוואה בין זוגות של נכסים דומים, כאשר אחד מהם ממוקם בקרבת מקור קרינה והשני אינו. שיטה זו מתאימה במיוחד כאשר יש מספר מצומצם של עסקאות השוואה.
ניתוח מכירות חוזרות (Repeat Sales Analysis) - ניתוח של מכירות חוזרות של אותו נכס, לפני ואחרי הקמת מקור הקרינה בסביבתו. שיטה זו מאפשרת לנטרל את השפעת המאפיינים הפיזיים של הנכס, אך מחייבת זמינות של נתוני מכירות חוזרות.

מקורות:

Jackson, T. O. (2004). Evaluating environmental stigma with multiple regression analysis. The Appraisal Journal, 72(4), 363-369.
Des Rosiers, F. (2002). Power lines, visual encumbrance and house values: A microspatial approach to impact measurement. Journal of Real Estate Research, 23(3), 275-301.

6.2 שיטות מתקדמות להערכת ירידת ערך

בנוסף לשיטת ההשוואה, ישנן שיטות מתקדמות יותר להערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה:

1. מודלים הדוניים:

מודלים הדוניים הם מודלים סטטיסטיים המניחים כי מחיר הנכס מורכב מסכום הערכים של מאפייניו השונים. באמצעות רגרסיה סטטיסטית, ניתן לאמוד את התרומה של כל מאפיין למחיר הנכס, כולל ההשפעה השלילית של קרבה למקורות קרינה.מודלים הדוניים מיושמים באופן הבא (Rosen, 1974; Taylor, 2003):

איסוף נתונים - איסוף נתונים על מחירי נכסים ומאפייניהם, כולל המרחק ממקורות קרינה.
בניית מודל - בניית מודל רגרסיה שמסביר את מחירי הנכסים באמצעות המאפיינים השונים.
ניתוח התוצאות - ניתוח התוצאות כדי לקבוע את ההשפעה של קרבה למקורות קרינה על מחירי הנכסים.

מקורות:

Rosen, S. (1974). Hedonic prices and implicit markets: Product differentiation in pure competition. Journal of Political Economy, 82(1), 34-55.
Taylor, L. O. (2003). The Hedonic Method. In P. A. Champ, K. J. Boyle, & T. C. Brown (Eds.), A Primer on Nonmarket Valuation (pp. 331-393). Dordrecht: Springer.

2. ניתוח עסקאות חוזרות:

שיטה זו מתמקדת בניתוח מחירי נכסים שנמכרו פעמיים, לפני ואחרי הקמת מקור קרינה בסביבתם. היתרון העיקרי של שיטה זו הוא היכולת לנטרל את ההשפעה של מאפייני הנכס הקבועים (Case & Shiller, 1989; Palmquist, 1982).מקורות:

Case, K. E., & Shiller, R. J. (1989). The efficiency of the market for single-family homes. The American Economic Review, 79(1), 125-137.
Palmquist, R. B. (1982). Measuring environmental effects on property values without hedonic regressions. Journal of Urban Economics, 11(3), 333-347.

3. סקרי נכונות לשלם:

שיטה זו מבוססת על סקרים שבהם נשאלים אנשים על הנכונות שלהם לשלם (או לקבל פיצוי) עבור שינויים בסביבת המגורים שלהם, כגון הקמת אנטנה סלולארית או קו מתח גבוה בקרבת ביתם (Mitchell & Carson, 1989; Simons & Winson-Geideman, 2005).מקורות:

Mitchell, R. C., & Carson, R. T. (1989). Using surveys to value public goods: The contingent valuation method. Washington, DC: Resources for the Future.
Simons, R. A., & Winson-Geideman, K. (2005). Determining market perceptions on contamination of residential property buyers using contingent valuation surveys. Journal of Real Estate Research, 27(2), 193-220.

6.3 שיטות מקובלות בפרקטיקה השמאית בישראל

בפרקטיקה השמאית בישראל, הערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה מבוססת על שילוב של השיטות שנסקרו לעיל, תוך התאמה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ולזמינות הנתונים.

שיטת העבודה המקובלת:

לפי ספרות מקצועית ישראלית (שטיינר, 2010; פרידמן, 2001) ופסיקות של ועדות ערר ובתי משפט, שיטת העבודה המקובלת כוללת:

שלב ראשון: איסוף מידע - איסוף מידע על הנכס הנדון, על מקור הקרינה, על הסביבה ועל שוק הנדל"ן המקומי.
שלב שני: בחירת שיטת ההערכה - בחירת שיטת ההערכה המתאימה, בהתאם לזמינות הנתונים ולנסיבות המקרה. בדרך כלל, שיטת ההשוואה היא השיטה המועדפת, כאשר הנתונים זמינים.
שלב שלישי: ביצוע ההערכה - ביצוע ההערכה בהתאם לשיטה שנבחרה, תוך התחשבות בגורמים הרלוונטיים, כגון מרחק ממקור הקרינה, נראות מקור הקרינה, סוג מקור הקרינה ומודעות ציבורית.
שלב רביעי: בדיקת סבירות - בדיקת סבירות התוצאה באמצעות השוואה לפסיקות קודמות, למחקרים אמפיריים ולהערכות מקובלות בענף.

מקורות:

שטיינר, י. (2010). קרינה אלקטרומגנטית והשפעתה על שווי נכסי מקרקעין. מקרקעין, ט(5), 3-27.
פרידמן, ד. (2001). ירידת ערך מקרקעין בשל קרבה למתקני תשתית. מקרקעין, א(2), 15-30.

גורמים המשפיעים על בחירת השיטה:

מספר גורמים משפיעים על בחירת שיטת ההערכה בפרקטיקה השמאית בישראל:

זמינות נתונים - זמינות נתוני עסקאות השוואה רלוונטיות משפיעה על האפשרות להשתמש בשיטת ההשוואה.
מאפייני הנכס - מאפייני הנכס, כגון ייחודיות, גודל ושימוש, משפיעים על בחירת השיטה.
מטרת ההערכה - מטרת ההערכה, כגון תביעה משפטית, שומה לצורכי מס או ייעוץ ללקוח, משפיעה על בחירת השיטה.
מגבלות זמן ותקציב - מגבלות זמן ותקציב משפיעות על האפשרות להשתמש בשיטות מורכבות ויקרות, כגון מודלים הדוניים וסקרי עמדות.

המלצות לשמאי מקרקעין:

לאור הניסיון המצטבר והפסיקה בתחום, להלן מספר המלצות מעשיות לשמאי מקרקעין העוסקים בהערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה:

שימוש במספר שיטות - מומלץ להשתמש במספר שיטות הערכה, ככל שהדבר אפשרי, ולבחון את ההתאמה בין התוצאות. שימוש במספר שיטות מגביר את אמינות ההערכה ואת הסיכוי שהיא תתקבל בהליכים משפטיים.
התחשבות בגורמים פסיכולוגיים - יש להתחשב בגורמים פסיכולוגיים, כגון תפיסת סיכון וסטיגמה סביבתית, בנוסף לגורמים פיזיים, כפי שמוכר בפסיקה.
מעקב אחר פסיקות ומחקרים - יש לעקוב אחר פסיקות משפטיות ומחקרים אמפיריים עדכניים בתחום, כדי להתאים את ההערכות לנתונים העדכניים ביותר.
תיעוד מקיף - יש לתעד באופן מקיף את מתודולוגיית ההערכה, את הנתונים שבהם נעשה שימוש ואת הנחות היסוד, כדי לחזק את אמינות ההערכה ואת יכולת ההגנה עליה בהליכים משפטיים.

סיכום שיטות ההערכה:

הערכת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה היא משימה מורכבת המחייבת שימוש במתודולוגיות שמאיות מתאימות. שיטת ההשוואה היא השיטה המקובלת ביותר בפרקטיקה השמאית בישראל, אך במקרים מסוימים יש צורך להשתמש בשיטות נוספות, כגון מודלים הדוניים, ניתוח עסקאות חוזרות וסקרי נכונות לשלם.בכל מקרה, חשוב להתאים את השיטה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ולזמינות הנתונים, ולהתחשב בגורמים פסיכולוגיים בנוסף לגורמים פיזיים. השילוב של מספר שיטות, התחשבות בפסיקה ובמחקרים עדכניים, ותיעוד מקיף של מתודולוגיית ההערכה הם מפתחות להערכה אמינה ומדויקת.נוסף על השיטות שנסקרו, חשוב לציין כי הניסיון המקצועי של השמאי ממלא תפקיד מרכזי בהערכות מורכבות כגון אלה. ההתמקצעות בתחום הספציפי של הערכת ירידת ערך בשל מקורות קרינה, הכרת מחקרים עדכניים ופסיקות רלוונטיות, ויכולת להסביר את השיקולים ואת המתודולוגיה בצורה ברורה ומשכנעת הם נכסים חשובים עבור שמאי מקרקעין העוסקים בתחום זה.

7. אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי

לאור ההכרה בכך שקרבה למקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל עשויה להוביל לירידת ערך של נכסי מקרקעין, עולה השאלה: האם וכיצד ניתן להפחית את הפגיעה בשווי? סעיף זה מציג מגוון אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי נכסים הנובעת מקרבה למקורות קרינה, בהסתמך על מחקרים, ניסיון מעשי ופתרונות מוכחים מהעולם.

7.1 פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה

פתרונות הנדסיים יכולים להפחית את עוצמת הקרינה האלקטרומגנטית ואת ההשפעות האסתטיות של מקורות הקרינה, ובכך להפחית את ירידת הערך של נכסים סמוכים.

פתרונות הנדסיים לקווי מתח גבוה:

הטמנת קווים- הטמנת קווי מתח באדמה מפחיתה את הנראות שלהם ואת השדות המגנטיים בסביבתם. מחקר של Doukas et al. (2011) הראה כי הטמנת קווי מתח יכולה להפחית את השדות המגנטיים בסביבת הקו בכ-95%.
- עלויות - לפי מחקר של EPRI (Electric Power Research Institute, 2012), עלות ההטמנה גבוהה פי 5-10 מהקמת קווים עיליים, אך עשויה להשתלם באזורים עירוניים צפופים בשל ההשפעה החיובית על ערכי הנדל"ן.
- אפקטיביות בהפחתת ירידת ערך - מחקר של McNair & Abelson (2010) באוסטרליה מצא כי הטמנת קווי מתח גבוה הפחיתה את ירידת הערך של נכסים סמוכים מ-10%-15% ל-2%-5%.

מקורות:

Doukas, H., Karakosta, C., Flamos, A., & Psarras, J. (2011). Electric power transmission: An overview of associated burdens. International Journal of Energy Research, 35(11), 979-988.
Electric Power Research Institute (EPRI). (2012). Undergrounding high voltage electricity transmission lines: The technical issues. Palo Alto, CA: EPRI.
McNair, B. J., & Abelson, P. (2010). Estimating the value of undergrounding electricity and telecommunications networks. Australian Economic Review, 43(4), 376-388.

שימוש בעמודים מעוצבים - עמודים בעלי עיצוב אסתטי יכולים להפחית את ההשפעה הויזואלית של קווי מתח. חברת החשמל הצרפתית (EDF) פיתחה עמודי "Roseau" בעיצוב מודרני שזכו לקבלה ציבורית טובה יותר מהעמודים המסורתיים (Furby et al., 1988).

מקור:

Furby, L., Slovic, P., Fischhoff, B., & Gregory, R. (1988). Public perceptions of electric power transmission lines. Journal of Environmental Psychology, 8(1), 19-43.

מרחוק מבתי מגורים - תכנון תוואי קווי מתח כך שיהיו רחוקים ככל האפשר מבתי מגורים. מחקר של Sims & Dent (2005) הראה כי ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן פוחתת משמעותית במרחק של מעל 200 מטר מקו המתח.

מקור:

Sims, S., & Dent, P. (2005). High-voltage overhead power lines and property values: A residential study in the UK. Urban Studies, 42(4), 665-694.

סיכוך וטכנולוגיות להפחתת קרינה - טכנולוגיות כגון סיכוך מתכתי, כבלים בעלי מעטפת מסוככת, ושיטות אופטימיזציה של פאזות יכולות להפחית את עוצמת השדות המגנטיים. מחקר של Zaffanella & Deno (1978) הראה כי אופטימיזציה של פאזות יכולה להפחית את השדות המגנטיים ב-50%-90%.

מקור:

Zaffanella, L. E., & Deno, D. W. (1978). Electrostatic and electromagnetic effects of ultra-high-voltage transmission lines. Palo Alto, CA: Electric Power Research Institute.

פתרונות הנדסיים לאנטנות סלולאריות:

שימוש באנטנות מוסוות - אנטנות המוסוות כעצים, ארובות, או אלמנטים אדריכליים אחרים. מחקר של Meyerson (2001) הראה כי הסוואה אפקטיבית של אנטנות יכולה להפחית את ההתנגדות הציבורית ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.

מקור:

Meyerson, A. (2001). The stealth approach: Telecommunications companies have become adept at disguising antennas. The New York Times, May 27, 2001.

השימוש במיקרו-תאים ופיקו-תאים - פריסת רשת של תאים קטנים (מיקרו-תאים) וזעירים (פיקו-תאים) במקום תאים גדולים. על פי דו"ח של ה-FCC (Federal Communications Commission, 2018), שימוש בתאים קטנים מאפשר הפחתת עוצמת השידור והפחתת החששות הבריאותיים והאסתטיים.

מקור:

Federal Communications Commission. (2018). Small cell deployment regulatory issues. Washington, DC: FCC.

שיתוף מתקנים - שיתוף מתקנים בין חברות סלולריות שונות, מה שמפחית את מספר האנטנות הנדרשות. מחקר של GSMA (2019) הראה כי שיתוף תשתיות יכול להפחית את מספר האנטנות ב-30%-40%.

מקור:

GSMA. (2019). Infrastructure sharing: An overview. London: GSMA.

7.2 שינויי תכנון ועיצוב

שינויים בתכנון ועיצוב של נכסים ופרויקטים יכולים להפחית את החשיפה לקרינה ואת ההשפעה האסתטית של מקורות קרינה, ובכך להפחית את ירידת הערך.

שינויי תכנון בפרויקטים חדשים:

תכנון אזורי חיץ - תכנון אזורי חיץ בין מקורות קרינה לבין שימושי מגורים, כגון פארקים, שטחים פתוחים או שימושים מסחריים. מחקר של Gallimore & Jayne (1999) הראה כי אזורי חיץ יכולים להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מקור:

Gallimore, P., & Jayne, M. (1999). Public and professional perceptions of HVOTL risks: The problem of circularity. Journal of Property Research, 16(3), 243-255.

אוריינטציה של מבנים - תכנון אוריינטציה של מבנים כך שהחזיתות הראשיות, החלונות והמרפסות יהיו מכוונים הרחק ממקורות הקרינה. מחקר של Pitts & Jackson (2008) הראה כי תכנון נכון של אוריינטציה יכול להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מקור:

Pitts, J., & Jackson, T. O. (2008). Power lines and property values revisited. The Appraisal Journal, 76(4), 323-325.

צמחייה ונוף - שימוש בצמחייה ובעיצוב נוף להסתרת מקורות קרינה ולהפחתת ההשפעה האסתטית שלהם. מחקר של DeRoos (2007) הראה כי צמחייה וגינון מתאימים יכולים להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מקור:

DeRoos, J. (2007). The impact of physical factors on residential property values. Cornell University.

שינויי תכנון בנכסים קיימים:

שיפוצים פנימיים - ארגון מחדש של חדרים כך שחדרי שינה ומגורים יהיו רחוקים ככל האפשר ממקורות קרינה. מחקר של Thayer et al. (1992) הראה כי שיפוצים פנימיים יכולים להפחית את החשיפה לקרינה ואת החששות הבריאותיים.

מקור:

Thayer, M., Albers, H., & Rahmatian, M. (1992). The benefits of reducing exposure to waste disposal sites: A hedonic housing value approach. Journal of Real Estate Research, 7(3), 265-282.

שיפורי מעטפת - התקנת חלונות מסוככים וחומרי בנייה מסוככים במעטפת הבניין. מחקר של Mild et al. (2009) הראה כי חומרי בנייה מסוימים, כגון בטון עם זיון פלדה וזכוכית מחוסמת, יכולים להפחית את עוצמת הקרינה בתוך הבניין.

מקור:

Mild, K. H., Mattsson, M. O., & Hardell, L. (2009). Electromagnetic fields and health - Risk assessment and public concern. International Journal of Risk Assessment and Management, 12(2/3/4), 285-301.

7.3 אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור

אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור יכולות להשפיע על תפיסת הסיכון של הציבור ולהפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

אסטרטגיות תקשורת פרואקטיבית:

שקיפות ומידע - אספקת מידע שקוף ומדויק לציבור לגבי מקורות הקרינה, עוצמת הקרינה והתקנים הבטיחותיים. מחקר של MacGregor et al. (1994) הראה כי מידע מדויק וברור יכול להפחית את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

מקור:

MacGregor, D. G., Slovic, P., & Morgan, M. G. (1994). Perception of risks from electromagnetic fields: A psychometric evaluation of a risk-communication approach. Risk Analysis, 14(5), 815-828.

שיתוף ציבור - שיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות לגבי הקמת מקורות קרינה. מחקר של Lober & Green (1994) הראה כי שיתוף ציבור אפקטיבי יכול להפחית את ההתנגדות ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.

מקור:

Lober, D. J., & Green, D. P. (1994). NIMBY or NIABY: A logit model of opposition to solid-waste-disposal facility siting. Journal of Environmental Management, 40(1), 33-50.

דוברים מומחים - שימוש בדוברים מומחים, כגון מדענים ורופאים, לדיון בסוגיות בריאותיות הקשורות לקרינה. מחקר של Wiedemann et al. (2013) הראה כי דוברים מומחים אמינים יכולים להפחית את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

מקור:

Wiedemann, P. M., Schuetz, H., Boerner, F., Clauberg, M., Croft, R., Shukla, R., ... & Barnett, J. (2013). When precaution creates misunderstandings: The unintended effects of precautionary information on perceived risks, the EMF case. Risk Analysis, 33(10), 1788-1801.

7.4 הסדרה ופיקוח

הסדרה ופיקוח על מקורות קרינה יכולים להגביר את האמון הציבורי ולהפחית את תפיסת הסיכון, ובכך להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

מנגנוני הסדרה:

תקנים מחמירים - קביעת תקנים מחמירים יותר מהתקנים הבינלאומיים המקובלים לגבי רמות קרינה מותרות. מחקר של Foster & Moulder (2013) הראה כי תקנים מחמירים יכולים להגביר את האמון הציבורי ולהפחית את תפיסת הסיכון.

מקור:

Foster, K. R., & Moulder, J. E. (2013). Wi-Fi and health: Review of current status of research. Health Physics, 105(6), 561-575.

מרחקי בטיחות - קביעת מרחקי בטיחות מינימליים בין מקורות קרינה לבין שימושים רגישים, כגון בתי מגורים, בתי ספר וגני ילדים. מחקר של Wiedemann & Schuetz (2005) הראה כי מרחקי בטיחות מוגדרים היטב יכולים להפחית את החרדה ואת תפיסת הסיכון.

מקור:

Wiedemann, P. M., & Schuetz, H. (2005). The precautionary principle and risk perception: Experimental studies in the EMF area. Environmental Health Perspectives, 113(4), 402-405.

ניטור רציף - ניטור רציף של רמות הקרינה בסביבת מקורות קרינה, עם דיווח שקוף לציבור. מחקר של Barnett et al. (2007) הראה כי ניטור רציף ודיווח שקוף יכולים להגביר את האמון הציבורי ולהפחית את תפיסת הסיכון.

מקור:

Barnett, J., Timotijevic, L., Shepherd, R., & Senior, V. (2007). Public responses to precautionary information from the Department of Health (UK) about possible health risks from mobile phones. Health Policy, 82(2), 240-250.

סיכום האמצעים להפחתת הפגיעה בשווי:

פתרונות הנדסיים, שינויי תכנון ועיצוב, אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, והסדרה ופיקוח יכולים להפחית באופן משמעותי את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. היישום של אמצעים אלה מחייב שיתוף פעולה בין יזמים, רשויות מקומיות, חברות תשתית והציבור, אך התועלת הכלכלית והחברתית יכולה להיות משמעותית.עבור שמאי מקרקעין, הבנת האמצעים להפחתת הפגיעה בשווי היא חיונית להערכה מדויקת של ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, ולייעוץ ללקוחות לגבי הדרכים להתמודד עם פגיעה כזו. היכולת להמליץ על אמצעים אפקטיביים להפחתת הפגיעה בשווי היא כלי חשוב בארגז הכלים של שמאי מקרקעין העוסקים בתחום זה.

8. המלצות מעשיות לבעלי עניין

לאור כל המידע שנסקר בפרקים הקודמים, סעיף זה מציג המלצות מעשיות לבעלי עניין שונים בתחום הנדל"ן, להתמודדות עם סוגיית הקרינה והשפעתה על ערכי נדל"ן.

8.1 המלצות ליזמים ובעלי נכסים

יזמים ובעלי נכסים יכולים לנקוט במספר צעדים כדי להתמודד עם השפעת מקורות קרינה על ערכי הנכסים שלהם:

1. ביצוע בדיקות מקדימות:

סקר קרינה - ביצוע סקר קרינה מקיף לפני רכישת קרקע או פיתוח פרויקט, כדי לזהות מקורות קרינה קיימים והשפעתם האפשרית על הפרויקט.
הערכת השפעה - ביצוע הערכה מקדמית של ההשפעה האפשרית של מקורות קרינה על ערכי הנכסים, באמצעות שמאי מקרקעין המתמחה בתחום.
בדיקת תכניות עתידיות - בדיקה של תכניות עתידיות להקמת מתקני קרינה באזור, באמצעות פנייה לרשויות המקומיות ולחברות התשתית.

2. שילוב פתרונות בתכנון:

תכנון מושכל - שילוב פתרונות תכנוניים להפחתת החשיפה לקרינה, כגון אזורי חיץ, אוריינטציה של מבנים וצמחייה ונוף, כפי שנסקר בסעיף 7.2.
פתרונות הנדסיים - שילוב פתרונות הנדסיים להפחתת עוצמת הקרינה, כגון חומרי בנייה מסוככים ותכנון המערכות החשמליות, כפי שנסקר בסעיף 7.1.
שיתוף פעולה עם חברות תשתית - שיתוף פעולה עם חברות חשמל ותקשורת לגבי מיקום ועיצוב של מתקני קרינה בסביבת הפרויקט.

3. אסטרטגיות שיווק:

שקיפות מידע - אספקת מידע שקוף ומדויק לרוכשים פוטנציאליים לגבי מקורות קרינה בסביבת הנכס, כולל תוצאות מדידות קרינה.
הדגשת פתרונות - הדגשת הפתרונות שננקטו להפחתת החשיפה לקרינה, כגון חומרי בנייה מסוככים, תכנון מושכל ואזורי חיץ.
הדגשת יתרונות אחרים - הדגשת יתרונות אחרים של הנכס, כגון נגישות, איכות בנייה, נוף ופיתוח סביבתי, שעשויים לפצות על ההשפעה השלילית של מקורות קרינה.

4. ניהול סיכונים משפטיים:

חובת גילוי - הקפדה על חובת הגילוי לרוכשים/שוכרים לגבי מקורות קרינה בסביבת הנכס, כדי למנוע תביעות משפטיות בגין הטעיה.
תיעוד בהסכמים - תיעוד מקיף בהסכמי מכר/שכירות של מידע על מקורות קרינה שנמסר לרוכשים/שוכרים.
ייעוץ משפטי - קבלת ייעוץ משפטי לגבי ניסוח סעיפים בהסכמים המתייחסים למקורות קרינה ולהשפעתם האפשרית.

8.2 המלצות לשמאי מקרקעין

שמאי מקרקעין, המתמודדים עם הערכת השפעתם של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, יכולים לנקוט במספר צעדים כדי לשפר את איכות ואמינות ההערכות שלהם:

1. התמקצעות ועדכון ידע:

התמקצעות - התמקצעות בתחום הספציפי של הערכת השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, באמצעות השתתפות בקורסים, סמינרים וכנסים בנושא.
עדכון ידע מדעי - עדכון שוטף בידע המדעי העדכני לגבי השפעות בריאותיות של קרינה, באמצעות קריאת מחקרים ופרסומים מדעיים ממקורות מהימנים.
עדכון ידע משפטי - עדכון שוטף בפסיקה ובחקיקה בנושא קרינה וערכי נדל"ן, באמצעות מעקב אחר פסקי דין והחלטות של ועדות ערר.

2. שיפור מתודולוגיות הערכה:

שימוש במספר שיטות - שימוש במספר שיטות הערכה, כפי שנסקר בסעיף 6, כדי לחזק את אמינות ההערכה.
איסוף נתונים איכותיים - איסוף נתוני שוק איכותיים ורלוונטיים, תוך הקפדה על השוואה בין נכסים דומים הנבדלים בעיקר בקרבתם למקורות קרינה.
שיתוף פעולה עם מומחים - שיתוף פעולה עם מומחים בתחומים משיקים, כגון מהנדסי חשמל, מומחים לקרינה ומשפטנים, כדי לקבל תמונה מקיפה יותר.

3. שיפור תקשורת עם לקוחות:

הסברה בהירה - הסברה בהירה ומקצועית ללקוחות לגבי השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, תוך הימנעות מהגברת חששות לא מבוססים.
שקיפות מידע - שקיפות מלאה לגבי מתודולוגיית ההערכה, הנתונים שבהם נעשה שימוש וההנחות שעליהן התבססה ההערכה.
הצגת מידע מאוזן - הצגת מידע מאוזן לגבי הסיכונים האמיתיים של קרינה, תוך התבססות על מחקרים מדעיים אמינים ועדכניים.

4. שיפור חוות דעת שמאיות:

תיעוד מקיף - תיעוד מקיף של מתודולוגיית ההערכה, הנתונים שבהם נעשה שימוש וההנחות שעליהן התבססה ההערכה.
הגשה מקצועית - הגשה מקצועית של חוות דעת שמאיות, תוך שימוש בשפה ברורה ומדויקת והימנעות מטרמינולוגיה מעורפלת.
הכללת מקורות - הכללת מקורות מהימנים לתמיכה בטענות ובהערכות, כגון מחקרים אקדמיים, פסיקות משפטיות ונתוני שוק.

8.3 המלצות לרשויות מקומיות ומוסדות תכנון

רשויות מקומיות ומוסדות תכנון יכולים למלא תפקיד מרכזי בהפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, באמצעות מדיניות תכנון והסדרה נכונים:

1. תכנון מושכל:

הגדרת אזורים - הגדרת אזורים מתאימים למיקום מתקני קרינה, תוך התחשבות בהשפעתם האפשרית על ערכי נדל"ן.
מרחקי בטיחות - קביעת מרחקי בטיחות מינימליים בין מתקני קרינה לבין שימושים רגישים, כגון מגורים, בתי ספר וגני ילדים.
שילוב בתכניות מתאר - שילוב הנחיות לגבי מיקום ועיצוב של מתקני קרינה בתכניות מתאר מקומיות ואזוריות.

2. רגולציה אפקטיבית:

תקנים מחמירים - אימוץ תקנים מחמירים לגבי רמות קרינה מותרות, במסגרת עקרון הזהירות המונעת.
פיקוח ואכיפה - פיקוח קפדני על רמות הקרינה ממתקנים קיימים ואכיפה נמרצת של התקנים.
דרישות לפתרונות הנדסיים - דרישות להטמעת פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה, כגון הטמנת קווי מתח ושימוש באנטנות מוסוות.

3. שקיפות ושיתוף ציבור:

שיתוף ציבור - שיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות לגבי מיקום מתקני קרינה, מה שיכול להפחית את ההתנגדות ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.
מידע לציבור - אספקת מידע שקוף ומדויק לציבור לגבי מתקני קרינה קיימים ומתוכננים ולגבי רמות הקרינה בפועל.
הקמת מערכות ניטור - הקמת מערכות ניטור רציף של רמות קרינה בסביבת מתקני קרינה, עם דיווח שוטף לציבור.

4. מדיניות פיצויים:

קביעת מדיניות פיצויים - קביעת מדיניות ברורה לגבי פיצויים בגין ירידת ערך נכסים בשל הקמת מתקני קרינה, במסגרת סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
הליכי תביעה יעילים - קביעת הליכים יעילים ושקופים לטיפול בתביעות לפי סעיף 197, במטרה להפחית עלויות משפטיות ולזרז את הטיפול בתביעות.
גישור ופתרון סכסוכים - עידוד גישור ומנגנונים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים בתביעות לפי סעיף 197, במטרה להפחית עלויות ולזרז את הטיפול בתביעות.

סיכום ההמלצות המעשיות:

ההמלצות המעשיות לבעלי עניין שונים מדגישות את חשיבות הגישה המשולבת להתמודדות עם השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. יזמים ובעלי נכסים, שמאי מקרקעין, רשויות מקומיות ומוסדות תכנון יכולים כולם לתרום להפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, באמצעות פעולות מתאימות בתחומי אחריותם.שיתוף פעולה בין בעלי העניין השונים הוא מפתח להתמודדות מוצלחת עם סוגיית הקרינה והשפעתה על ערכי נדל"ן. שיתוף פעולה כזה יכול להוביל לפתרונות יצירתיים ואפקטיביים, שיאפשרו את הקמת התשתיות החיוניות תוך הפחתת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.

9. סיכום ומסקנות

לאורך המאמר בחנו את הקשר המורכב בין קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל לבין שווי נכסי מקרקעין. ניתחנו את ההיבטים המדעיים, הפסיכולוגיים, המשפטיים והשמאיים של סוגיה זו, וסקרנו שיטות הערכה, אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי והמלצות מעשיות לבעלי עניין. בפרק זה נסכם את הממצאים העיקריים ונציג את המסקנות העולות מהם.

9.1 סיכום הממצאים העיקריים

הממצאים המדעיים:

קרינה סלולארית היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF), הנפלטת ממתקני תקשורת אלחוטית כגון אנטנות סלולאריות ומתקני גישה אלחוטיים. זוהי קרינה בלתי מייננת, שההשפעה העיקרית המוכרת שלה על הגוף היא חימום רקמות.
קרינה ממתקני חשמל היא קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד (ELF), הנפלטת מקווי מתח גבוה, שנאים וחדרי טרנספורמציה. גם זוהי קרינה בלתי מייננת, המתבטאת בעיקר בשדות מגנטיים.
הקונצנזוס המדעי הנוכחי אינו מצביע על קשר ברור בין חשיפה לקרינה סלולארית או לקרינה ממתקני חשמל בעוצמות המקובלות בסביבה העירונית לבין נזקים בריאותיים משמעותיים. עם זאת, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיווגה את שני סוגי הקרינה כ"גורם מסרטן אפשרי לבני אדם" (קבוצה 2B).
עקרון הזהירות המונעת מיושם בישראל ובמדינות רבות אחרות, וקובע כי גם בהיעדר ודאות מדעית מוחלטת לגבי נזק פוטנציאלי, יש לנקוט אמצעים להקטנת החשיפה לגורם הסיכון.

הממצאים האמפיריים:

מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שקרבה למקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל אכן גורמת לירידת ערך של נכסי מקרקעין. מחקרים כגון אלה של Filippova & Rehm (2011), Bond & Beamish (2005), Hamilton & Schwann (1995), Colwell (1990), ואחרים, מצאו ירידת ערך של 2%-10%, כתלות במרחק, בנראות ובסוג השכונה.
גורמים משפיעים על מידת הירידה בערך כוללים את המרחק ממקור הקרינה, את נראות מקור הקרינה, את סוג מקור הקרינה, את סוג השכונה ומאפייני הנכס, את המודעות הציבורית ואת משך הזמן שחלף מאז הקמת מקור הקרינה.

הממצאים הפסיכולוגיים:

תפיסת סיכון היא גורם מרכזי בקביעת ירידת הערך של נכסים. מחקרים של Slovic (1987), Fischhoff et al. (1978), MacGregor et al. (1994), ואחרים, הראו כי אנשים תופסים את הסיכון הקשור בקרינה כגבוה יותר מהסיכון האובייקטיבי, בשל מאפיינים כגון היותו בלתי נראה, בלתי נשלט ובעל פוטנציאל לנזק בלתי הפיך.
סטיגמה סביבתית היא תופעה נוספת המשפיעה על ערכי נדל"ן. מחקרים של Mundy (1992), Messer et al. (2006), Simons & Saginor (2006), ואחרים, הראו כי סטיגמה סביבתית יכולה להוביל לירידת ערך משמעותית בנכסים, גם לאחר שהסיכון האובייקטיבי הוסר או הופחת.

הממצאים המשפטיים:

המסגרת החוקית בישראל בנושא קרינה כוללת את חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006, תקנות הקרינה הבלתי מייננת, חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ותקנות התקשורת.
סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מאפשר תביעת פיצויים בגין ירידת ערך של מקרקעין עקב אישור תכנית שמאפשרת הקמת מתקני קרינה. הפסיקה מכירה בכך שחששות הציבור מהשפעות בריאותיות של קרינה, גם אם אינם מבוססים מדעית באופן מלא, משפיעים על ערכי נדל"ן ולכן יש להתחשב בהם בקביעת הפיצויים.
חובת הגילוי בעסקאות מקרקעין מחייבת גילוי של מקורות קרינה משמעותיים בסביבת הנכס. הפרת חובה זו עלולה להוביל לביטול העסקה או לפיצויים.

הממצאים השמאיים:

שיטות הערכה לקביעת ירידת ערך בשל קרבה למקורות קרינה כוללות את שיטת ההשוואה, מודלים הדוניים, ניתוח עסקאות חוזרות וסקרי נכונות לשלם.
הפרקטיקה השמאית בישראל מבוססת בעיקר על שיטת ההשוואה, תוך התאמה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ולזמינות הנתונים.

הממצאים לגבי אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי:

פתרונות הנדסיים כגון הטמנת קווי מתח, שימוש באנטנות מוסוות וטכנולוגיות להפחתת קרינה, יכולים להפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.
שינויי תכנון ועיצוב כגון תכנון אזורי חיץ, אוריינטציה של מבנים וצמחייה ונוף, יכולים להפחית את החשיפה לקרינה ואת ההשפעה האסתטית של מקורות קרינה.
אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, כגון שקיפות ומידע, שיתוף ציבור ושימוש בדוברים מומחים, יכולות להשפיע על תפיסת הסיכון של הציבור ולהפחית את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

9.2 מגמות עתידיות

בחינת המגמות העתידיות בתחום הקרינה הסלולארית והקרינה ממתקני חשמל, והשפעתן האפשרית על ערכי נדל"ן, מעלה מספר נקודות חשובות:

1. התפתחויות טכנולוגיות:

טכנולוגיות 5G ו-6G - הפריסה של רשתות דור חמישי וששי עשויה להגביר את המודעות הציבורית לסוגיית הקרינה הסלולארית, אך גם להביא לפיתוח של טכנולוגיות חדשות להפחתת קרינה. מחקר של Neumann & Madsen (2020) מצביע על כך שטכנולוגיות 5G יכולות להפחית את החשיפה האישית לקרינה, אך דורשות פריסה צפופה יותר של אנטנות.
רשתות חשמל חכמות (Smart Grids) - הטמעה של רשתות חשמל חכמות עשויה להוביל לשינויים במערך קווי המתח ובאופן חלוקת החשמל, מה שעשוי להשפיע על פריסת מקורות קרינה ממתקני חשמל.
מתקני קרינה מוסווים - התפתחויות בתחום ההסוואה של מתקני קרינה, כגון אנטנות סלולאריות בעיצובים אדריכליים ייחודיים או משולבות בריהוט רחוב, עשויות להפחית את ההשפעה האסתטית השלילית.

2. מגמות רגולטוריות:

תקנים מחמירים - מגמה של אימוץ תקנים מחמירים יותר לגבי רמות קרינה מותרות, במסגרת עקרון הזהירות המונעת, עשויה להגביר את העלויות של הקמת מתקני קרינה, אך גם להפחית את החששות הציבוריים ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.
שקיפות ושיתוף ציבור - מגמה של הגברת השקיפות ושיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות לגבי הקמת מתקני קרינה עשויה להפחית את ההתנגדות הציבורית ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן.
מדיניות פיצויים - מגמה של קביעת מדיניות ברורה יותר לגבי פיצויים בגין ירידת ערך נכסים בשל הקמת מתקני קרינה עשויה להפחית את אי-הוודאות ואת עלויות ההתדיינות המשפטית.

3. מגמות חברתיות:

מודעות בריאותית - מגמה של הגברת המודעות הבריאותית בציבור עשויה להגביר את החששות מקרינה ואת ההשפעה השלילית על ערכי נדל"ן, אך גם לעודד פיתוח של פתרונות להפחתת קרינה.
יחס לטכנולוגיה - שינויים ביחס הציבור לטכנולוגיה, כגון הגברת האמון בטכנולוגיות חדשות או, לחלופין, התגברות החשדנות כלפיהן, עשויים להשפיע על החששות מקרינה ועל ההשפעה שלהם על ערכי נדל"ן.
עבודה מהבית - מגמה של הגברת העבודה מהבית, שהתחזקה בעקבות מגפת הקורונה, עשויה להגביר את החשיבות של איכות סביבת המגורים ולהגביר את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן.

9.3 המלצות למחקר עתידי

למרות המחקר הנרחב שנעשה בתחום קרינה וערכי נדל"ן, עדיין יש פערי ידע משמעותיים שיש לטפל בהם במחקר עתידי:

1. מחקר אמפירי בישראל:

מחקר מקיף - יש צורך במחקר אמפירי מקיף ועדכני על ההשפעה של מקורות קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל על ערכי נדל"ן בישראל, בהתחשב במאפיינים הייחודיים של שוק הנדל"ן הישראלי.
השוואה בין אזורים - מחקר שישווה את ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן באזורים שונים בישראל, כגון אזורי פריפריה לעומת מרכז, ואזורים בעלי רמת הכנסה שונה.
השוואה בין סוגי נכסים - מחקר שישווה את ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן בסוגי נכסים שונים, כגון בתים פרטיים, דירות, נכסים מסחריים ונכסים תעשייתיים.

2. מחקר על אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי:

יעילות אמצעים - מחקר על היעילות של אמצעים שונים להפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, כגון פתרונות הנדסיים, שינויי תכנון ועיצוב, אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, והסדרה ופיקוח.
ניתוח עלות-תועלת - מחקר על עלות-תועלת של אמצעים שונים להפחתת ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן, מנקודת המבט של יזמים, בעלי נכסים, רשויות מקומיות וחברות תשתית.
השפעת חידושים טכנולוגיים - מחקר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים, כגון טכנולוגיות 5G ו-6G, רשתות חשמל חכמות ומתקני קרינה מוסווים, על תפיסת הסיכון של הציבור ועל ערכי נדל"ן.

3. מחקר על ההיבט המשפטי:

אפקטיביות החקיקה - מחקר על האפקטיביות של החקיקה והתקנות בישראל בהגנה על ערכי נדל"ן מפני השפעות שליליות של מקורות קרינה.
השוואה בינלאומית - מחקר השוואתי על ההסדרים המשפטיים לגבי קרינה וערכי נדל"ן במדינות שונות, והלקחים שניתן ללמוד מהם.
ניתוח פסיקה - ניתוח מקיף של הפסיקה בישראל בנושא תביעות ירידת ערך בגין מתקני קרינה, לזיהוי מגמות ועקרונות מנחים.

4. מחקר על תפיסת סיכון וסטיגמה:

שינויים בתפיסת סיכון - מחקר על השינויים בתפיסת הסיכון של הציבור לגבי קרינה סלולארית וקרינה ממתקני חשמל לאורך זמן, והשפעתם על ערכי נדל"ן.
השפעת התקשורת - מחקר על השפעת הסיקור התקשורתי של סוגיות הקשורות לקרינה על תפיסת הסיכון של הציבור ועל ערכי נדל"ן.
השפעות תרבותיות וחברתיות - מחקר על ההשפעות התרבותיות והחברתיות על תפיסת הסיכון של הציבור לגבי קרינה, והשפעתן על ערכי נדל"ן.

סיכום סופי:

הקשר בין קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל לבין שווי נכסי מקרקעין הוא מורכב ורב-ממדי, ומושפע מגורמים מדעיים, פסיכולוגיים, משפטיים וכלכליים. המחקרים האמפיריים והניסיון המקצועי מצביעים על כך שקרבה למקורות קרינה אכן גורמת לירידת ערך של נכסי מקרקעין, עם שיעור ירידת ערך שנע בדרך כלל בין 2% ל-10%.למרות שהקונצנזוס המדעי הנוכחי אינו מצביע על קשר ברור בין חשיפה לקרינה בעוצמות המקובלות בסביבה העירונית לבין נזקים בריאותיים משמעותיים, תפיסת הסיכון של הציבור והחששות הבריאותיים משפיעים באופן משמעותי על הביקוש לנכסים ובהתאם על מחיריהם.אמצעים שונים, כגון פתרונות הנדסיים, שינויי תכנון ועיצוב, אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור, והסדרה ופיקוח, יכולים להפחית באופן משמעותי את ההשפעה השלילית של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן. היישום של אמצעים אלה מחייב הבנה מעמיקה של ההיבטים השונים של הסוגיה ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים.עבור שמאי מקרקעין, יזמים, בעלי נכסים, רשויות מקומיות ומוסדות תכנון, הבנת הקשר בין קרינה לבין שווי נכסי מקרקעין, והיכולת להעריך באופן מדויק את ההשפעה של מקורות קרינה על ערכי נדל"ן ולהמליץ על דרכים להתמודד עם השפעה זו, הם כישורים חיוניים בעולם הנדל"ן המודרני.ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ונעשים מחקרים נוספים, חשוב שכל העוסקים בתחום יתעדכנו בידע החדש ויתאימו את פעולותיהם בהתאם, במטרה להבטיח את האיזון הנכון בין צרכי תשתית לבין השמירה על ערכי נדל"ן.

10. נספחים

10.1 מילון מונחים מקצועיים

קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation) - צורה של אנרגיה המתפשטת בגלים ונוצרת כאשר שדות חשמליים ומגנטיים מתנודדים יחד.קרינה סלולארית (Cellular Radiation) - קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו (RF) הנפלטת ממתקני תקשורת אלחוטית, כגון אנטנות סלולאריות, מתקני גישה אלחוטיים ומכשירי טלפון ניידים.קרינה בלתי מייננת (Non-Ionizing Radiation) - קרינה שאין לה מספיק אנרגיה כדי ליינן אטומים או לשבור קשרים כימיים. גלי רדיו, גלי מיקרו, קרינה אינפרא-אדומה, אור נראה וקרינה אולטרה-סגולה הן קרינות בלתי מייננות.קרינה מייננת (Ionizing Radiation) - קרינה בעלת אנרגיה מספיקה כדי לשחרר אלקטרונים מאטומים ולהפוך אותם ליונים (חלקיקים טעונים). קרני רנטגן וקרינת גמא הן קרינות מייננות.שדה מגנטי (Magnetic Field) - אזור שבו פועלים כוחות מגנטיים, הנוצרים על ידי תנועה של מטענים חשמליים (כגון אלקטרונים). שדות מגנטיים נפלטים מקווי מתח גבוה ומכשירי חשמל.שדה חשמלי (Electric Field) - אזור שבו פועלים כוחות חשמליים, הנוצרים על ידי מטענים חשמליים. שדות חשמליים נפלטים ממכשירי חשמל ומקווי מתח.מיליגאוס (Milligauss) - יחידה למדידת עוצמת שדה מגנטי. בישראל, ערך הסף הבריאותי המומלץ על ידי המשרד להגנת הסביבה הוא 1000 מיליגאוס לחשיפה קצרת טווח ו-4 מיליגאוס לחשיפה ממושכת.מיקרו-ואט לסמ"ר (Micro-Watt per Square Centimeter) - יחידה למדידת צפיפות הספק של קרינה אלקטרומגנטית. בישראל, ערכי הסף הבריאותיים לקרינה בתדר רדיו נעים בין 40 ל-5000 מיקרו-ואט לסמ"ר, בהתאם לתדר.ELF (Extremely Low Frequency) - תדר נמוך מאוד, בין 3 ל-300 הרץ. רשת החשמל פועלת בתדר של 50 הרץ (באירופה וישראל) או 60 הרץ (בארה"ב), ולכן קווי מתח פולטים שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד.RF (Radio Frequency) - תדר רדיו, בין 3 קילו-הרץ ל-300 גיגה-הרץ. אנטנות סלולאריות, מכשירי Wi-Fi, טלפונים סלולריים ותחנות שידור רדיו וטלוויזיה פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו.קווי מתח גבוה (High Voltage Power Lines) - קווי חשמל המעבירים חשמל במתח גבוה (מעל 1000 וולט). בישראל, קווי המתח הגבוה העיקריים פועלים במתח של 161 קילו-וולט ו-400 קילו-וולט.תחנת טרנספורמציה (Transformer Station) - מתקן המשמש להורדת מתח החשמל מרמה גבוהה לרמה נמוכה יותר, לצורך חלוקה לצרכנים. תחנות טרנספורמציה פולטות שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד.אנטנה סלולרית (Cellular Antenna) - מתקן המשמש לשידור וקליטה של אותות סלולריים. אנטנות סלולריות פולטות קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו.מתקן גישה אלחוטי (Wireless Access Point) - מתקן המשמש לחיבור אלחוטי לרשת האינטרנט. מתקני גישה אלחוטיים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו.עקרון הזהירות המונעת (Precautionary Principle) - עיקרון הקובע כי גם בהיעדר ודאות מדעית מוחלטת לגבי נזק פוטנציאלי, יש לנקוט אמצעים להקטנת החשיפה לגורם הסיכון.ערך סף (Threshold Value) - ערך מרבי מותר של חשיפה לגורם סיכון, כגון קרינה אלקטרומגנטית. בישראל, ערכי הסף לקרינה נקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה, בהתאם להמלצות בינלאומיות.IARC (International Agency for Research on Cancer) - הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, הפועלת תחת ארגון הבריאות העולמי. ה-IARC מסווגת גורמים לפי מידת הקרצינוגניות שלהם לבני אדם.ICNIRP (International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection) - הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת, ארגון בינלאומי המפרסם הנחיות לחשיפה בטוחה לקרינה בלתי מייננת.תפיסת סיכון (Risk Perception) - האופן שבו אנשים מעריכים סיכונים, המושפע מגורמים פסיכולוגיים, חברתיים ותרבותיים, ולא רק מהסיכון האובייקטיבי.סטיגמה סביבתית (Environmental Stigma) - תפיסה שלילית של אזור מסוים בשל חששות מסיכונים סביבתיים, גם אם הסיכון האובייקטיבי נמוך או אינו קיים כלל.NIMBY (Not In My Back Yard) - תופעה שבה אנשים מתנגדים להקמת מתקנים או תשתיות בקרבת ביתם, גם אם הם מכירים בחשיבותם הכללית.שיטת ההשוואה (Comparative Method) - שיטה להערכת שווי נכסים, המבוססת על השוואה בין מחירי נכסים דומים שנמכרו בשוק החופשי.מודל הדוני (Hedonic Model) - מודל סטטיסטי המניח כי מחיר הנכס מורכב מסכום הערכים של מאפייניו השונים, ומאפשר לאמוד את התרומה של כל מאפיין למחיר הנכס.סעיף 197 לחוק התכנון והבניה - סעיף בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המאפשר לבעלי מקרקעין לתבוע פיצויים כאשר תכנית פוגעת בשווי המקרקעין שלהם.

10.2 תקנים וערכי סף

תקנים וערכי סף בישראל:

שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד (ELF):

סוג החשיפה ערך סף בריאותי ערך סף לחשיפה רצופה וממושכת
חשיפה כללית 1000 מיליגאוס 4 מיליגאוס
חשיפה במקומות עבודה 5000 מיליגאוס 10 מיליגאוס

סוג החשיפה	ערך סף בריאותי	ערך סף לחשיפה רצופה וממושכת
חשיפה כללית	1000 מיליגאוס	4 מיליגאוס
חשיפה במקומות עבודה	5000 מיליגאוס	10 מיליגאוס

מקור: המשרד להגנת הסביבה, "קרינת שדות מגנטיים מרשת החשמל", 2016.

קרינה בתדר רדיו (RF):

תחום תדרים ערך סף בריאותי (מיקרו-ואט לסמ"ר) ערך סף לחשיפה רצופה וממושכת (מיקרו-ואט לסמ"ר)
400-10 מגה-הרץ 200-2000 20-200
2000-400 מגה-הרץ 1000-5000 100-500

תחום תדרים	ערך סף בריאותי (מיקרו-ואט לסמ"ר)	ערך סף לחשיפה רצופה וממושכת (מיקרו-ואט לסמ"ר)
400-10 מגה-הרץ	200-2000	20-200
2000-400 מגה-הרץ	1000-5000	100-500

מקור: המשרד להגנת הסביבה, "קרינה בתדר רדיו - תקני חשיפה", 2016.

תקנים וערכי סף בינלאומיים:

שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד (ELF) - ערכי סף לחשיפה כללית:

ארגון/מדינה ערך סף (מיליגאוס)
ICNIRP 1000
ארצות הברית (IEEE) 9040
אנגליה 1000
שוויץ 10
שבדיה 2.5
ישראל 1000 (4 לחשיפה רצופה וממושכת)

ארגון/מדינה	ערך סף (מיליגאוס)
ICNIRP	1000
ארצות הברית (IEEE)	9040
אנגליה	1000
שוויץ	10
שבדיה	2.5
ישראל	1000 (4 לחשיפה רצופה וממושכת)

מקור: ICNIRP Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric and Magnetic Fields (1 Hz - 100 kHz), 2010.

קרינה בתדר רדיו (RF) - ערכי סף לחשיפה כללית בתחום התדרים של טלפונים סלולריים (900-1800 מגה-הרץ):

ארגון/מדינה ערך סף (מיקרו-ואט לסמ"ר)
ICNIRP 450-900
ארצות הברית (FCC) 600-1000
איטליה 100
שוויץ 45-90
ישראל 450-900 (45-90 לחשיפה רצופה וממושכת)

ארגון/מדינה	ערך סף (מיקרו-ואט לסמ"ר)
ICNIRP	450-900
ארצות הברית (FCC)	600-1000
איטליה	100
שוויץ	45-90
ישראל	450-900 (45-90 לחשיפה רצופה וממושכת)

מקור: ICNIRP Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric, Magnetic and Electromagnetic Fields (up to 300 GHz), 1998.

10.3 ביבליוגרפיה

ספרים ומאמרים בעברית:

שטיינר, י. (2010). קרינה אלקטרומגנטית והשפעתה על שווי נכסי מקרקעין. מקרקעין, ט(5), 3-27.
פרידמן, ד. (2001). ירידת ערך מקרקעין בשל קרבה למתקני תשתית. מקרקעין, א(2), 15-30.
אלתרמן, ר. (2006). נזקי תכנון: פיצויים בגין פגיעת תכנית והפקעות. המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון.
גזית, ח. (2015). פגיעה במקרקעין על-ידי רשויות התכנון. בורסי.
לוין, א. (2018). השפעות סביבתיות על שווי נכסי מקרקעין. שמאי המקרקעין, 74, 7-16.

ספרים ומאמרים באנגלית:

Appraisal Institute. (2013). The Appraisal of Real Estate (14th ed.). Chicago: Appraisal Institute.
Barnett, J., Timotijevic, L., Shepherd, R., & Senior, V. (2007). Public responses to precautionary information from the Department of Health (UK) about possible health risks from mobile phones. Health Policy, 82(2), 240-250.
Bond, S., & Beamish, K. (2005). Cellular phone towers: Perceived impact on residents and property values. Pacific Rim Property Research Journal, 11(2), 158-177.
Case, K. E., & Shiller, R. J. (1989). The efficiency of the market for single-family homes. The American Economic Review, 79(1), 125-137.
Colwell, P. F. (1990). Power lines and land value. Journal of Real Estate Research, 5(1), 117-127.
Dear, M. (1992). Understanding and overcoming the NIMBY syndrome. Journal of the American Planning Association, 58(3), 288-300.
Des Rosiers, F. (2002). Power lines, visual encumbrance and house values: A microspatial approach to impact measurement. Journal of Real Estate Research, 23(3), 275-301.
DeRoos, J. (2007). The impact of physical factors on residential property values. Cornell University.
Elliott, P., & Wadley, D. (2002). The impact of transmission lines on property values: Coming to terms with stigma. Property Management, 20(2), 137-152.
Filippova, O., & Rehm, M. (2011). The impact of proximity to cell phone towers on residential property values. International Journal of Housing Markets and Analysis, 4(3), 244-267.
Fischel, W. A. (2001). The homevoter hypothesis: How home values influence local government taxation, school finance, and land-use policies. Harvard University Press.
Fischhoff, B., Slovic, P., Lichtenstein, S., Read, S., & Combs, B. (1978). How safe is safe enough? A psychometric study of attitudes towards technological risks and benefits. Policy sciences, 9(2), 127-152.
Foster, K. R., & Moulder, J. E. (2013). Wi-Fi and health: Review of current status of research. Health Physics, 105(6), 561-575.
Gallimore, P., & Jayne, M. (1999). Public and professional perceptions of HVOTL risks: The problem of circularity. Journal of Property Research, 16(3), 243-255.
Hamilton, S. W., & Schwann, G. M. (1995). Do high voltage electric transmission lines affect property value? Land Economics, 71(4), 436-444.
Jackson, T. O. (2004). Evaluating environmental stigma with multiple regression analysis. The Appraisal Journal, 72(4), 363-369.
Kasperson, R. E., Renn, O., Slovic, P., Brown, H. S., Emel, J., Goble, R., ... & Ratick, S. (1988). The social amplification of risk: A conceptual framework. Risk Analysis, 8(2), 177-187.
Kunreuther, H. (2001). Risk analysis and risk management in an uncertain world. Risk Analysis, 21(4), 611-622.
Lober, D. J., & Green, D. P. (1994). NIMBY or NIABY: A logit model of opposition to solid-waste-disposal facility siting. Journal of Environmental Management, 40(1), 33-50.
Loewenstein, G. F., Weber, E. U., Hsee, C. K., & Welch, N. (2001). Risk as feelings. Psychological Bulletin, 127(2), 267-286.
MacGregor, D. G., Slovic, P., & Morgan, M. G. (1994). Perception of risks from electromagnetic fields: A psychometric evaluation of a risk-communication approach. Risk Analysis, 14(5), 815-828.
McCluskey, J. J., & Rausser, G. C. (2003). Stigmatized asset value: Is it temporary or long-term? Review of Economics and Statistics, 85(2), 276-285.
Messer, K. D., Schulze, W. D., Hackett, K. F., Cameron, T. A., & McClelland, G. H. (2006). Can stigma explain large property value losses? The psychology and economics of Superfund. Environmental and Resource Economics, 33(3), 299-324.
Mitchell, R. C., & Carson, R. T. (1989). Using surveys to value public goods: The contingent valuation method. Washington, DC: Resources for the Future.
Mundy, B. (1992). Stigma and value. The Appraisal Journal, 60(1), 7-13.
Palmquist, R. B. (1982). Measuring environmental effects on property values without hedonic regressions. Journal of Urban Economics, 11(3), 333-347.
Rosen, S. (1974). Hedonic prices and implicit markets: Product differentiation in pure competition. Journal of Political Economy, 82(1), 34-55.
Siegrist, M., Earle, T. C., Gutscher, H., & Keller, C. (2005). Perception of mobile phone and base station risks. Risk Analysis, 25(5), 1253-1264.
Simons, R. A., & Saginor, J. D. (2006). A meta-analysis of the effects of environmental contamination and positive amenities on residential real estate values. Journal of Real Estate Research, 28(1), 71-104.
Sims, S., & Dent, P. (2005). High-voltage overhead power lines and property values: A residential study in the UK. Urban Studies, 42(4), 665-694.
Slovic, P. (1987). Perception of risk. Science, 236(4799), 280-285.
Taylor, L. O. (2003). The Hedonic Method. In P. A. Champ, K. J. Boyle, & T. C. Brown (Eds.), A Primer on Nonmarket Valuation (pp. 331-393). Dordrecht: Springer.
Vasterman, P., Yzermans, C. J., & Dirkzwager, A. J. (2005). The role of the media and media hypes in the aftermath of disasters. Epidemiologic Reviews, 27(1), 107-114.
Wiedemann, P. M., & Schuetz, H. (2005). The precautionary principle and risk perception: Experimental studies in the EMF area. Environmental Health Perspectives, 113(4), 402-405.
Wiedemann, P. M., Schuetz, H., Boerner, F., Clauberg, M., Croft, R., Shukla, R., ... & Barnett, J. (2013). When precaution creates misunderstandings: The unintended effects of precautionary information on perceived risks, the EMF case. Risk Analysis, 33(10), 1788-1801.

מקורות מידע ממשלתיים ורגולטוריים:

המשרד להגנת הסביבה. (2016). קרינת שדות מגנטיים מרשת החשמל. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה.
המשרד להגנת הסביבה. (2016). קרינה בתדר רדיו - תקני חשיפה. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה.
משרד הבריאות. (2015). עמדת משרד הבריאות לגבי קרינה בלתי מייננת. ירושלים: משרד הבריאות.
ICNIRP. (1998). Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric, Magnetic and Electromagnetic Fields (up to 300 GHz). Health Physics, 74(4), 494-522.
ICNIRP. (2010). Guidelines for Limiting Exposure to Time-Varying Electric and Magnetic Fields (1 Hz - 100 kHz). Health Physics, 99(6), 818-836.
World Health Organization. (2007). Extremely Low Frequency Fields. Environmental Health Criteria 238. Geneva: WHO.
World Health Organization. (2014). Electromagnetic fields and public health: mobile phones. Fact sheet N°193. Geneva: WHO.

מה עוד ניתן לקבל בדוח שמאות מורחב שאתה מזמין אצלנו?

איזה עוד נושאים תוכל להזמין ולבקש שנחקור, נברר ונבדוק עבורך?

פשיעה, ביטחון, ת.ד, שכנים בבניין, שכנים בבניינים סמוכים, רעש, קרינה סולארית, קרינה אלקטרומגנטית, מבני ציבור, בתי כנסת, שירותים מוניציפאליים, פנאי תרבות, חינוך ועוד, גני משחקים, בתי ספר וגני ילדים, מרכזי קניות, מסלול בטוח לגן או לבי"ס יסודי, רעש חריג, חניה ומצוקת חניה, ריבוי חניות נכים, ועוד. כל אלו ועוד הם מידע חשוב למי שמתכנן לרכוש נכס והם משפיעים עם השווי.

מקבץ קישורים שיסבירו את חשיבות הסקר שאנחנו עורכים עבורך

מפת ארגוני הפשע הערביים המעודכנת | מפת ארגוני הפשע הערביים המעודכנת | תופעת ה"ציקציק" המטרידה ביפו | נרקומנים לצד היפסטרים ומשקיעי נדל"ן: הרחוב הכי חם בחיפה | עבריינים עברו להתגורר במגדלי יוקרה, הדיירים סובלים: "הם הפכו אותנו לבני ערובה. אנחנו בסכנת חיים"

10Apr

Apartments in real estate transactions - December 2024-February 2025

The CBS document (Report 115/2025) provides an up-to-date snapshot of the housing market in Israel for the period December 2024 – February 2025. Here are the main points and a preliminary analysis:

10Apr

Improving information and data on the housing market in Israel

The blog post delves into improving information and data on the housing market in Israel. The article details the importance of accurate, real-time data for making sound economic decisions, especially in the real estate sector. Emphasizing the various sources from which information can be collected, and the new tools for improving data.

טיוב מידע ונתונים על שוק הדירות בישראל

הצורך בשיפור מערך הדיווח והשקיפות בשוק הנדל"ן למגורים

מבוא

שוק הנדל"ן למגורים בישראל מהווה מרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית, משפיע על רווחת משקי הבית ומהווה נכס מרכזי בתיק הנכסים של הציבור. למרות חשיבותו הקריטית, מערך המידע והנתונים על שוק זה לוקה בחסר באופן משמעותי. הדבר פוגע ביכולת לנתח מגמות באופן מדויק, לגבש מדיניות מבוססת-נתונים, ולספק לציבור ולמשקיעים שקיפות מלאה. מאמר זה מציג את הפערים המרכזיים במערך המידע הקיים, את הבעיות הנגרמות כתוצאה מכך, ומציע מתווה לשיפור מקיף של מערכת איסוף הנתונים ודיווחי המס, במטרה להביא לשוק נדל"ן שקוף, יעיל ובר-קיימא יותר.

פערי המידע הקיימים בשוק הנדל"ן הישראלי

1. מגבלות במידע על עסקאות מכר

למרות קיומם של דוחות רשמיים ממספר גופים ממשלתיים (הלמ"ס, משרד האוצר, בנק ישראל), עדיין קיימים פערים משמעותיים:

פיגור בפרסום נתונים עדכניים: פרק הזמן בין ביצוע העסקה לבין פרסום הנתונים הרשמיים ארוך מדי, דבר המקשה על זיהוי מגמות בזמן אמת.
רזולוציה גיאוגרפית לא מספקת: הנתונים לרוב מפולחים לפי אזורים גדולים, ללא יכולת לרדת לרמת השכונה או הרחוב.
מחסור במידע על מאפייני הנכס: פרטים חשובים על מצב הנכס, שיפוצים, וגורמים נוספים המשפיעים על ערכו אינם נכללים בדיווחים הסטנדרטיים.

2. היעדר נתונים מקיפים על שוק השכירות

בניגוד חריף לשוק המכירה, מערכת איסוף נתונים על שוק השכירות כמעט ואינה קיימת:

לא קיים מאגר מרכזי של עסקאות שכירות ומחירים.
אין מעקב שיטתי אחר תנאי שכירות, משך חוזים, ותחלופת שוכרים.
השפעת חוק השכירות ההוגנת אינה נמדדת באופן מסודר.

3. מידע חלקי על מגמות ותנועות אוכלוסייה

תופעת היורדים והשפעתה: אין מידע שיטתי על היקף העוזבים את הארץ והשפעתם על שוק הנדל"ן, לרבות התנהגותם ביחס לנכסיהם בישראל.
הגירה פנימית: נתונים חלקיים בלבד על מגמות הגירה בין אזורים שונים בארץ וההשפעה על ביקושים מקומיים.

4. חוסר שקיפות בהטבות מימון והסדרי תשלום

כפי שעולה מדוחות הכלכלן הראשי במשרד האוצר:

דיווח לא אחיד: אין אחידות באופן הדיווח על הטבות מימון שקבלנים מעניקים לרוכשים.
קושי בהערכת סיכונים: הדבר מקשה על הערכת הסיכונים האמיתיים בשוק, במיוחד כאשר נעשה שימוש נרחב ב"כספים דחויים" והלוואות בלון.

5. מעקב חסר אחר מלאי דירות ריקות

אין מידע מדויק על היקף הדירות הריקות, הסיבות לכך, ומשך הזמן שהן נותרות ללא שימוש.
חוסר יכולת להעריך את פוטנציאל ההיצע הקיים בשוק שאינו מנוצל.

מגבלות מערכת הדיווח למס שבח

מערכת הדיווח למס שבח, שהיא המקור העיקרי לנתוני עסקאות, סובלת ממספר בעיות מהותיות:

1. חוסר סטנדרטיזציה בדיווח

פורמט לא אחיד: חוסר אחידות בדיווחים מקשה על עיבוד וניתוח הנתונים.
שדות מידע חסרים: מידע קריטי רבים נותר מחוץ לדיווח הסטנדרטי.

2. פערים בזמן אמת

פער זמן משמעותי בין ביצוע העסקה לדיווח עליה (עד 30 יום).
עיכובים נוספים בעיבוד הנתונים והפיכתם לזמינים לציבור.

3. דיווח חלקי על שווי אמיתי

תמריץ לדיווח חסר כדי להפחית מיסוי.
פער בין מחירי עסקאות מוצהרים לבין תנאי מימון והטבות נלוות שאינן מדווחות.

4. היעדר מנגנון אימות נתונים

אין מערכת שיטתית לאימות נתוני העסקאות המדווחות.
מידע חשוב לעיתים נשאר ברמת הקלדה ידנית, ללא בקרת איכות מספקת.

השלכות פערי המידע

חוסר במידע מקיף, עדכני ומדויק גורר השלכות חמורות:

1. פגיעה בקבלת החלטות מדיניות

קובעי מדיניות נאלצים לפעול ללא תמונה מלאה של השוק.
קושי לזהות כשלי שוק ובועות מחירים בזמן אמת.

2. חוסר יעילות בשוק

אסימטריה במידע מובילה להקצאת משאבים לא יעילה.
רוכשים ומשקיעים מתקשים להעריך את שווי הנכסים באופן אמיתי.

3. פגיעה בתכנון ארוך טווח

תכנון תשתיות ומענה לצרכי דיור עתידיים נפגע.
חוסר יכולת לנהל באופן אפקטיבי את מלאי הדיור הלאומי.

4. העלמות מס ואובדן הכנסות למדינה

מערכת דיווח לקויה מאפשרת העלמות מס נרחבות.
פוגע ביכולת לאמוד את היקף ההשקעות בנדל"ן למגורים.

המלצות לטיוב מערך המידע והדיווח

1. רפורמה במערכת הדיווח למס שבח

פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת: פיתוח מערכת דיווח מקוונת עם ממשק ידידותי למשתמש.
סטנדרטיזציה של הדיווחים: יצירת פורמט אחיד ומחייב הכולל את כל הפרמטרים הרלוונטיים לעסקה.
הרחבת שדות הדיווח: הוספת שדות חובה הנוגעים למאפייני הנכס (מצב פיזי, שיפוצים, קרבה לתשתיות וכו').
שקיפות בהטבות מימון: חובת דיווח מפורטת על תנאי מימון, הנחות והטבות נלוות.
מנגנון אימות אוטומטי: פיתוח מערכת בדיקה אלגוריתמית לזיהוי אנומליות ודיווחים חשודים.

2. הקמת מערכת מידע לאומית על שוק השכירות

מאגר מרכזי לעסקאות שכירות: חיוב רישום כל חוזי השכירות במערכת לאומית.
איסוף נתוני שכירות שוטפים: מעקב אחר מחירים, תנאים, משך חוזים ושינויים לאורך זמן.
שקיפות בשוק השכירות: פרסום מדדי מחירים ותנאים ברמה שכונתית.
זהירות בועה: יאפשר ניתוח תשואות באופן ברור ומידי ויתריע מפני עליית מחירים מעבר לשווי.
הרחבת המידע גם על שוק המשרדים והתעסוקה.

3. שיפור הרזולוציה הגיאוגרפית

מערכת מבוססת GIS: שילוב מערכת מידע גיאוגרפית המאפשרת ניתוח ברמת השכונה והרחוב.
מיפוי עסקאות: יצירת שכבות מידע המאפשרות לזהות מגמות מחירים ופעילות ברמה מקומית.

4. מעקב אחר תנועות אוכלוסייה והשפעתן

קישור מאגרי מידע ממשלתיים: יצירת מנגנון המקשר בין נתוני הגירה (פנימית וחיצונית) לבין פעילות בשוק הנדל"ן.
ניטור תופעת היורדים: פיתוח מערכת למעקב אחר השפעת העוזבים על שוק הדיור.

5. פיתוח מדדים מתקדמים לניתוח השוק

מדדי נזילות: פיתוח מדדים המודדים את קלות המכירה באזורים שונים.
מדדי סיכון: כלים להערכת סיכונים בשוק הנדל"ן, כולל רגישות לשינויי ריבית ותנאי מימון.
מדדי יחס מחיר-שכירות: מעקב אחר יחסי תשואה על השקעה באזורים שונים.

6. חיזוק שקיפות הפעילות של משקיעים מוסדיים וזרים

דיווח מורחב למשקיעים גדולים: דרישות דיווח מחמירות מגופים מוסדיים ומשקיעים מחו"ל.
זיהוי דפוסי השקעה: איתור והבנה של מגמות השקעה המשפיעות על השוק.

יתרונות הרפורמה המוצעת

שיפור מערך המידע והדיווח בשוק הנדל"ן צפוי להביא לשורת יתרונות:

1. שיפור קבלת ההחלטות

איפשור תכנון טוב יותר של מדיניות דיור ותשתיות.
יכולת לזהות כשלי שוק ובועות מחירים בשלב מוקדם.

2. העלאת היעילות בשוק

הפחתת אסימטריה במידע בין שחקנים שונים בשוק.
תמחור מדויק יותר של נכסים ושיפור בתהליכי מכירה ורכישה.

3. הגברת הוודאות לטווח ארוך

שיפור היכולת לתכנן צעדים ארוכי טווח בתחום הדיור.
צמצום תנודתיות מחירים הנובעת מחוסר ודאות.

4. צמצום הון שחור והעלמות מס

שיפור ביכולת גביית המס.
הגברת האמון במערכת המיסוי.

5. חיזוק החוסן הפיננסי

זיהוי מוקדם של סיכונים פיננסיים במערכת.
שיפור היכולת להעריך את חשיפת המערכת הבנקאית והפיננסית לסיכוני נדל"ן.

סיכום

טיוב מערך המידע והנתונים בשוק הנדל"ן למגורים בישראל הוא צורך קריטי שהזנחתו גובה מחיר כלכלי וחברתי כבד. מערכת מידע מקיפה, מדויקת ושקופה היא הבסיס לשוק יעיל והוגן שמשרת את צרכי האזרחים ומשקף נכונה את המציאות הכלכלית. הרפורמה המוצעת במאמר זה דורשת השקעת משאבים ואינטגרציה בין מערכות מידע ממשלתיות, אך התשואה על השקעה זו צפויה להיות משמעותית הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי. פערי המידע הקיימים כיום מעכבים את פיתוח השוק ומהווים חסם לקבלת החלטות מושכלות בכל הרמות - החל מרוכשי דירות בודדים ועד לקובעי מדיניות ברמה הלאומית. שיפור מערך הדיווח למס שבח צריך להיות נדבך מרכזי ברפורמה זו, אך נדרשת חשיבה רחבה יותר הכוללת גם את שוק השכירות, מעקב אחר דירות ריקות, וניטור תנועות אוכלוסייה. רק גישה הוליסטית תאפשר לישראל לפתח שוק דיור בר-קיימא המספק מענה הולם לצרכי האוכלוסייה בהווה ובעתיד.

המאמר נכתב על בסיס ניתוח מגמות בשוק הנדל"ן הישראלי והפערים במערכי המידע הקיימים, תוך התבססות על דוחות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, ומחקרים אקדמיים בתחום.

09Apr

"Blindness" (originally: "Ensaio Sobre a Cegueira") a book by José Saramago

The book 'Blindness' (originally: 'Ensaio Sobre a Cegueira') by José Saramago explores the experience of people who suddenly lose their sight and how society copes with the sudden collapse of social order. In-depth analysis and extraordinary characters make the reader think about concepts of humanity, morality and ethics.

הספר "העיוורון" (במקור: "Ensaio Sobre a Cegueira") הוא ספר מאת ז'וזה סאראמאגו, סופר פורטוגלי זוכה פרס נובל לספרות. הספר פורסם לראשונה בשנת 1995 ונחשב לאחת היצירות המשמעותיות והמרשימות של סאראמאגו.

תקציר העלילה:

הסיפור עוסק במגפה מסתורית של עיוורון פתאומי הפוקדת עיר לא מזוהה. העיוורון, המכונה "עיוורון לבן", מכה אנשים ללא סיבה נראית לעין, ומותיר אותם רואים רק לבן. המגפה מתפשטת במהירות, והחברה כולה קורסת תחת כובד הפחד, הכאוס והאלימות.קבוצת אנשים שנדבקים במגפה נכלאים בהסגר בבית חולים נטוש, ושם נחשפת האנושות האמיתית שלהם – מצד אחד, חמלה ועזרה הדדית, ומצד שני, ניצול, דיכוי וחוסר מוסריות. רק אישה אחת, אשת הרופא, שומרת על ראייתה לאורך כל האירועים ומשמשת עוגן מוסרי וקו מנחה לשאר הדמויות.

נושאים מרכזיים:

מצב האנושות: הספר מנתח את טבע האדם במצבים של משבר קיצוני, ומציג כיצד תהליכים חברתיים, מוסריים ותרבותיים מתפרקים כאשר הסדר החברתי קורס.
כוח ועיוורון מוסרי: הספר משתמש במטאפורה של עיוורון כדי להאיר את האדישות, האנוכיות והעוול הקיימים בחברה.
תקווה ואנושיות: על אף הקדרות, הספר מציע תקווה בדמותם של אנשים שממשיכים לדבוק במוסר, חמלה וסולידריות.

סגנון כתיבה:

סאראמאגו כותב בסגנון ייחודי, המאופיין במשפטים ארוכים, ללא סימני פיסוק מסורתיים כמו נקודות ופסיקים. הדיאלוגים נכתבים כחלק מהטקסט, מה שמוסיף לתחושת הזרימה והבלבול, ומכניס את הקורא עמוק לתוך חוויית הדמויות.

ביקורת והשפעה:

"עיוורון" הוא ספר חזק ומעורר מחשבה, שנחשב לאלגוריה לחיים המודרניים ולבעיות חברתיות עכשוויות. הוא זכה לשבחים רבים על היכולת הספרותית יוצאת הדופן של סאראמאגו, אך גם עורר ביקורת בשל תיאוריו האפלים והבלתי מתפשרים.בשנת 2008 עובד הספר לסרט קולנוע בשם "Blindness", בבימויו של פרננדו מיירלס.

הספר "העיוורון" של ז'וזה סאראמאגו ניתן להשוות למצבים חברתיים וכלכליים עכשוויים, כמו אלו שמתפתחים היום, בדגש על המגמות האנושיות והמערכות החברתיות שנחשפות בתקופות של משבר. הנה מספר נקודות הקבלה:

1. עיוורון כמטאפורה לעיוורון חברתי וכלכלי

בספר, העיוורון הפיזי משמש אלגוריה לעיוורון מוסרי וחברתי – אובדן יכולת החברה לראות את הבעיות האמיתיות שבתוכה.

בהקשר להיום:

ניתן להשוות את זה ליחס של חלק מהחברה למערכת הכלכלית. לדוגמה, בשוק הנדל"ן בישראל, אנשים רבים מתעלמים מהמציאות הכלכלית של מחירי הנדל"ן המנופחים, מתוך אמונה שמגמת העלייה תימשך לנצח.
כמו בספר, במקום להתמודד עם הבעיה, יש נטייה "לעצום עיניים" ולהמשיך בתפקוד רגיל, עד שהמשבר הופך לבלתי נמנע.

2. קריסת הסדר החברתי

בספר, ברגע שהמגפה פורצת, הסדר החברתי קורס – אנשים פועלים מתוך פחד, אנוכיות ואובדן מוסר.

בהקשר להיום:

במצב של משברים כלכליים (כמו זה שאתה מזהיר מפניו לגבי שוק הנדל"ן), ניתן לראות דוגמאות לקריסה דומה:
- בעתות של פשיטת רגל של בנקים או משברים פיננסיים, הציבור נוטה להיכנס לפאניקה ולפעול מתוך אינטרסים אישיים, כמו משיכת כספים המונית או מכירת נכסים בהפסד.
- הממשלה והמוסדות הפיננסיים, בדומה לדמויות השלטון בספר, עשויים לגלות שהם אינם ערוכים להתמודד עם המשבר, מה שמחמיר את הבעיה.

3. מנהיגות ועיוורון מערכתי

בספר, הרשויות נכשלות להתמודד עם המגפה ומשאירות את האנשים חסרי אונים. האישה היחידה שעדיין רואה מנסה להנהיג מתוך מוסריות ואחריות.

בהקשר להיום:

מדיניות הדיור והפיננסים בישראל מראה לעיתים על "עיוורון מערכתי" – במקום להתמודד עם הבעיה של מחירים מנופחים, הממשלה והבנקים ממשיכים במדיניות שמעודדת את הבועה, כמו מתן הלוואות בתנאים לא סבירים או עידוד רכישת דירות כהשקעה.
בדומה לדמות האישה שרואה בספר, יש צורך במנהיגות אמיצה שתפעל בניגוד לזרם ותציע פתרונות, גם אם הם לא פופולריים.

4. פחד והשלכותיו

בספר, הפחד מהמגפה מוביל לפירוק מוחלט של הנורמות החברתיות – אנשים מאבדים את אמונם זה בזה ומתחילים לפעול מתוך ייאוש.

בהקשר להיום:

הפחד ממשברים כלכליים, כמו קריסה של שוק הנדל"ן או מערכת הבנקאות, עשוי להביא לתגובות דומות: פאניקה, משיכות כספים מסיביות מהבנקים, ואובדן אמון במוסדות המדינה.
הפחד הזה יכול להתפשט במהירות, כמו "מגפה", וליצור אפקט דומינו של קריסות כלכליות.

5. הישרדות מול סולידריות

בספר, ישנה קבוצה קטנה של אנשים שמנסה לשמור על ערכים של שיתוף פעולה, מול הרוב שפועל מתוך אנוכיות.

בהקשר להיום:

גם היום, ניתן לראות כיצד אנשים מגיבים למשברים – חלק פועלים לטובת הכלל (כמו קריאות להגברת מודעות למצב הכלכלי או הצעות לרפורמות), בעוד אחרים מנצלים את המשבר לצרכים אנוכיים, כמו מניפולציות בשוק ההון או בשוק הנדל"ן.

מסקנות:

הספר "העיוורון" מזכיר לנו את הצורך "לפקוח עיניים" ולהתמודד עם הבעיות המערכתיות לפני שהן יוצאות משליטה. השוואה זו מדגישה עד כמה חשוב להכיר בכך שמשבר הוא לא רק מצב טכני, אלא מבחן מוסרי לחברה כולה.

בהקשר לשוק הנדל"ן ולכלכלה בישראל, האתגר המרכזי הוא להתעורר בזמן ולנקוט צעדים אמיצים למניעת קריסה מוחלטת – גם אם הדבר דורש מחירים בטווח הקצר.

העיוורון הלבן של שוק הנדל"ן הישראלי: מבט דרך עדשת הרומן של סאראמאגו

מבוא

ברומן "עיוורון" של ז'וזה סאראמאגו, מגפה מסתורית של "עיוורון לבן" משתלטת על העיר. הנגועים רואים רק לובן מוחלט, והחברה מתפרקת במהירות מפחידה. הספר משמש כאלגוריה רבת-עוצמה על חולשות אנושיות וחברתיות. כשבוחנים את בועת הנדל"ן הישראלית שהתפתחה מ-2012, קשה שלא לראות הקבלות מטרידות לתימות המרכזיות של הספר.

התפשטות העיוורון: אנטומיה של בועה

בספרו של סאראמאגו, העיוורון מתפשט בהדרגה עד שהוא הופך למגפה המונית. באופן דומה, בועת הנדל"ן הישראלית התפתחה בתהליך הדרגתי שהפך לתופעה חברתית רחבה. המחירים החלו לעלות בקצב מתון, אך בהדרגה התאוצה גברה, והציבור נשאב לתוך מערבולת ספקולטיבית.

שלב ראשון: ההכחשה

כמו החולה הראשון בספר שמסרב להאמין שאיבד את ראייתו, גם בשוק הנדל"ן היו שלבים ראשונים של הכחשה. למרות סימני האזהרה המוקדמים - יחס מחיר דירה להכנסה שהגיע לרמות שיא, עלייה חדה במינוף משקי הבית - רבים סירבו להכיר בהתפתחות הבועה.

שלב שני: נורמליזציה

בספר, כשהעיוורון מתפשט, החברה מנסה לנרמל את המצב. כך גם בשוק הנדל"ן: מחירים מופקעים הפכו ל"נורמה חדשה". משפטים כמו "המחירים רק יעלו" ו"בישראל זה שונה" הפכו למנטרות מקובלות.

שלב שלישי: פאניקה קולקטיבית

כמו בעיר הנגועה בעיוורון, גם בשוק הנדל"ן התפתחה פאניקה: אנשים חששו "להישאר בחוץ" ונכנסו לשוק במחירי שיא, לעיתים תוך לקיחת סיכונים פיננסיים משמעותיים.

המוסדות החברתיים: בין הפקרה להסדרה

בספר של סאראמאגו, המוסדות החברתיים מגיבים למשבר באופן כושל, מבודדים את החולים במוסד נטוש שהופך במהרה לזירת הפקר. ההקבלה למערכת הממסדית בישראל ביחס למשבר הדיור מאירת עיניים.

תגובת הרשויות

בנק ישראל המשיך במדיניות ריבית נמוכה שליבתה את הבועה
הממשלה קידמה פתרונות חלקיים כמו "מחיר למשתכן" שלא טיפלו בשורש הבעיה
מערכת התכנון והבנייה המשיכה להיות איטית ובירוקרטית

המערכת הפיננסית

בנקים המשיכו להעניק משכנתאות בסכומים גדלים והולכים
מוסדות פיננסיים עודדו השקעה בנדל"ן כאפיק "בטוח"
היעדר רגולציה אפקטיבית על שוק המשכנתאות

השפעות חברתיות: פירוק המרקם החברתי

אחד הנושאים המרכזיים ב"עיוורון" הוא התפוררות המרקם החברתי תחת לחץ המשבר. בדומה לכך, בועת הנדל"ן יצרה קרעים עמוקים בחברה הישראלית.

העמקת פערים

יצירת "דור שלם" שנדחק החוצה משוק הדיור
התרחבות הפער בין בעלי נכסים לחסרי דיור
פגיעה במוביליות החברתית

שינוי ערכים חברתיים

דיור הפך ממוצר בסיסי לנכס ספקולטיבי
שחיקה בסולידריות החברתית
התפתחות תרבות של "כל דאלים גבר" בשוק הנדל"ן

אור בקצה המנהרה? לקחים ותובנות

בסופו של "עיוורון", החולים מתחילים להחלים באותה פתאומיות שבה חלו. השאלה המתבקשת היא: האם גם בועת הנדל"ן תתפוגג? ומה הלקחים שעלינו להפיק?

רפורמות נדרשות

שינוי מבני בשוק הדיור
רגולציה אפקטיבית של שוק המשכנתאות
תכנון ארוך טווח של היצע הדיור

שינוי תפיסתי

החזרת הדיור למעמדו כזכות בסיסית
פיתוח מודלים חלופיים של דיור בר-השגה
חיזוק הסולידריות החברתית בתחום הדיור

סיכום

ההקבלה בין "העיוורון הלבן" של סאראמאגו לבועת הנדל"ן הישראלית מספקת תובנות עמוקות על התנהגות חברתית במצבי משבר. כמו בספר, גם במציאות שלנו, ה"עיוורון" אינו רק מטאפורה - הוא מצב תודעתי קולקטיבי שמאפשר לחברה להתעלם מסימני אזהרה ברורים.האתגר העומד בפנינו הוא להסיר את מסך העיוורון, להכיר במציאות כפי שהיא, ולפעול לתיקון המעוות. רק כך נוכל למנוע את הישנותם של משברים דומים בעתיד.

"העיוורון הלבן של שוק הנדל"ן הישראלי"

1. דוגמאות ספציפיות מהמציאות הישראלית

א. בועת מחירים ואי-רציונליות בשוק

נתוני אמת: מ-2012 ועד היום, מחירי הדירות בישראל עלו בכ-130%-140%, בעוד שהכנסת משקי הבית עלתה בעשרות אחוזים בלבד. מדד מחירי הדירות להכנסה עומד ברמות שיא, פי כמה מהממוצע במדינות ה-OECD.
המשכנתאות כמנוף לניפוח בועה: בשנים האחרונות, נרשמה עלייה דרמטית בגובה המשכנתאות הממוצעות, שהגיעה ליותר ממיליון שקל למשק בית, עם תקופות החזר שעוברות את 30 השנים.

ב. "דור בלי דירה" והספקולציות

דור ה-Z: בני 30-40 נדחקים לשוליים בשוק הדיור ונאלצים לשכור דירות במחירים גבוהים, כאשר רכישת דירה הופכת לבלתי אפשרית עבור רובם.
ספקולציות בקרב משקיעים: קרוב ל-30% מרכישות הדירות ב-2022-2023 בוצעו על ידי משקיעים, מה שמנפח עוד יותר את המחירים ומותיר פחות דירות למגורים.

ג. קריסות בשוק

דוגמאות קלאסיות כמו קריסת חברת הנדל"ן "אפריקה ישראל" בשנות ה-2000 מראות כיצד מינוף יתר וחוסר רציונליות יכולים להוביל להתמוטטות. כעת, החשש מתממש שוב, עם חברות כמו "אלרוב" ו"אפרידר" שדוחות תשלומים לספקים בגלל קשיי נזילות.

2. ניתוח תגובת הקהל

א. פאניקה ופחד

הציבור מפחד "להישאר מחוץ לשוק". אנשים רבים ממהרים לקחת משכנתאות על סף יכולת ההחזר, מתוך אמונה ש"המחירים רק יעלו".
רכישות בהולות, גם במחירים בלתי רציונליים, מעמיקות את הבועה ומאיצות את הקריסה האפשרית.

ב. השפעת המדיה

התקשורת משחקת תפקיד כפול: מצד אחד, קיימת ביקורת על מחירי הדירות, אך מצד שני, המדיה גם מעודדת נרטיבים של "השקעה בטוחה" ומייצרת לחץ חברתי לרכוש.
דוגמאות כמו "פרסומות למשכנתאות זולות" או סיפורים בתקשורת על "צעירים שהצליחו לקנות דירה" יוצרות תמונה מעוותת של המציאות.

ג. תגובת הקבוצות המוחלשות

הפגנות נרחבות נגד מחירי הדיור (כמו מחאת האוהלים ב-2011) אמנם העלו את הנושא לסדר היום, אך לא הובילו לשינויים מבניים.
צעירים רבים נוקטים גישה של "ייאוש", בוחרים להגר לחו"ל או להישאר בשוק השכירות.

3. פתרונות יישומיים: מסך העיוורון לאור בקצה המנהרה

א. שינוי מבני בשוק הדיור

תכנון ארוך טווח:
- יצירת מנגנון לאומי לתכנון אסטרטגי של היצע הדיור, שיבטיח שמספר יחידות הדיור המתוכננות יעלה על הביקוש בשיעור של 20%-30%.
- קיצור תהליכי הבנייה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות וביטול בירוקרטיה מיותרת.
הגבלת משקיעים:
- החלת מס "בולם ספקולציות" על רכישת דירות נוספות, שיעודד שימוש בדירות למגורים ולא להשקעה.
- הגבלות על מינוף השקעות באמצעות משכנתאות.
פרויקטים של דיור בר-השגה:
- הרחבת מודלים כמו דיור קואופרטיבי, השכרה לטווח ארוך בבעלות המדינה ודיור ציבורי.

ב. שינוי רגולטורי

שוק המשכנתאות:
- הגבלת גובה המשכנתא ביחס להכנסת הלווה.
- בניית טבלאות ערך מבוססות שווי ריאלי, כפי שהצעת, שימנעו מימון דירות במחירים בלתי סבירים.
פיקוח על הבנקים:
- חקיקה שתדרוש מהבנקים להפריש רזרבות גבוהות יותר למשכנתאות מסוכנות, מה שיעודד אותם לצמצם הלוואות בלתי רציונליות.

ג. חינוך ושינוי תפיסתי

תודעה חברתית:
- מסעות הסברה לציבור שידגישו את הסיכונים הפיננסיים הכרוכים בהשקעה נדל"נית בלתי מחושבת.
- קידום ערך הדיור כזכות בסיסית, ולא כמכשיר פיננסי.
חינוך פיננסי:
- תכניות בבתי ספר ובאקדמיה שידגישו את החשיבות של תכנון פיננסי אחראי ואת הסיכונים בשוק הנדל"ן.

סיכום

הלקחים מ"עיוורון" של סאראמאגו מלמדים אותנו שאי אפשר להמתין שהמצב ייפתר מעצמו. כמו ברומן, התערבות אמיצה ויצירתית היא חיונית.עלינו להכיר בכך שהעיוורון אינו פיזי אלא תודעתי – חוסר רצון להכיר במציאות. השילוב של פתרונות מערכתיים עם שינוי תפיסתי עמוק יוכל לשחרר את השוק מהמעגל ההרסני של בועה כלכלית, וליצור חברה שוויונית ובריאה יותר.

ההקבלה בין "העיוורון הלבן" של סאראמאגו לבועת הנדל"ן הישראלית מספקת תובנות עמוקות על התנהגות חברתית במצבי משבר. כמו בספר, גם במציאות שלנו, ה"עיוורון" אינו רק מטאפורה - הוא מצב תודעתי קולקטיבי שמאפשר לחברה להתעלם מסימני אזהרה ברורים. האתגר העומד בפנינו הוא להסיר את מסך העיוורון, להכיר במציאות כפי שהיא, ולפעול לתיקון המעוות. רק כך נוכל למנוע את הישנותם של משברים דומים בעתיד.

חשיפה: נאום ה"אני מאשים" של מפקד 8200 היוצא נגד הרמטכ"ל וצמרת צה"ל

ישנה הקבלה בין התהליכים שהביאו ל- 7/10 לבין בועת הנדל"ן שניפחו כאן ואשר הביאה לקריסתה של המערכת הפיננסית.

לא תקלה כי אם כשל מתמשך ארוך שנים בו היו מעורבים כולם - כל מי שהיה אמור לוודא שזה לא יקרה

09Apr

Residential Real Estate Industry Review – February 2025

סקירת הנדל"ן של חודש פברואר שפורסמה ביום 9.4.2025 שנערכה על ידי צוות מחקר הנדל"ן באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (פברואר 2025), מספק תמונה מפורטת ומדאיגה מאוד של שוק הדיור למגורים. להלן עיקרי התובנות בשפה מקצועית תמציתית:

1. רמת עסקאות נמוכה ומחזור שפל רב־שנתי

סך העסקאות בחודש פברואר 2025 עמד על 7,416 דירות, מהן 738 בסבסוד ממשלתי בלבד.
השוק החופשי (6,678 עסקאות) נמצא ברמת שפל הדומה לזו של פברואר 2023 – אחת הנמוכות ביותר מאז תחילת שנות האלפיים.
הפילוח בין דירות חדשות לדירות יד שנייה מראה כי היד השנייה ממשיכה להיות רדומה, עם ירידה של כ־5% לעומת ינואר.

2. מכירות קבלנים – קריסה מתמשכת

הקבלנים מכרו רק 2,893 דירות (כולל בסבסוד), ירידה של כ־21% לעומת פברואר 2024.
בשוק החופשי בלבד: 2,155 דירות – ירידה של כ־20% ביחס לשנה שעברה.
שיעור הדירות שנמכרו "על הנייר" (מסירה מעל 24 חודשים) גבוה: 62%, כלומר עיכוב משמעותי בתזרים עתידי.

3. הטבות מימון – מנגנון דחיית קריסה

הטבות מימון (כמו תשלום דחוי משמעותי) הפכו לסטנדרט – בעיקר באזור נתניה והדרום, שם שיעור העסקאות עם הטבות עבר את ה־50%.
גם בת"א שיעור גבוה (40%), אם כי נרשמה ירידה קלה לעומת השיא.
הדוח מציין פערים בדיווחי הקבלנים לרשות המסים – ייתכן תת־דיווח של הטבות או שיטות שונות ברישום.

4. תזרים מזומנים פוטנציאלי של הקבלנים

למרות ירידה חדה בהיקף המכירות, התזרים "ברוטו" נותר יציב (כ־5.3 מיליארד ₪), בשל מימון דחוי – תשלום במועד המסירה.
בפועל, התזרים נטו ירד משמעותית ונרשם תזרים שלילי חריג בדצמבר 2024 (450 מיליון ₪-), לפני עליית המע"מ.

5. מאפייני רוכשים – תלות גבוהה במימון חוץ־בנקאי

רמות שכר נמוכות מאוד נרשמו אצל רוכשי דירות עם הטבות מימון בפריפריה (לדוגמה באופקים – שכר חציוני של 12.1 אלף ₪ למשק בית, ומחיר דירה כ־1.5 מיליון ₪).
משקל משמעותי של רוכשים חסרי הכנסה מדווחת.

6. משקיעים – קיפאון חלקי

נרשמה ירידה במספר הדירות שנרכשו להשקעה (כ־1,105 דירות, ירידה של 3.2% לעומת ינואר).
כ־47% מהשקעות המשקיעים בפברואר היו בדירות חדשות – עלייה לעומת ינואר.

מסקנות:

השוק מצוי במצב של תרדמת מתקדמת, תוך הישענות הולכת וגוברת על אמצעים מלאכותיים – מימון דחוי, רכישות "על הנייר", ומכירות בסבסוד.
האשראי הנדחה עלול ליצור בבת אחת חור תזרימי ענק ברגע המסירה, תרחיש שצפוי לפגוע אנושות בקבלנים ובבנקים כאחד.
התלות של רוכשים ממעמדות חלשים בהטבות מימון, בשילוב עם ירידה מתמשכת בכמות העסקאות, מצביעה על שוק רווי, עם ביקושים נמוכים, ועל חוסר איזון קיצוני בין יכולת הרכישה למחירי הדירות.
הנתונים תומכים במובהק בהערכתי על בועה חמורה, עם פער הולך וגדל בין ערך הנכסים לבין תזרים הריאלי הצפוי מהם.

חודש פברואר מצטרף לחולשת חודש ינואר 2025, שם ראינו גם ירידה בהיקף המשכנתאות ואם כך יהיה גם בחודש מרץ 2025, שנתוניו יתפרסמו במאי 2025 כי אז אפשר לומר שרבעון שלם מסמן מגמה ברורה ובועת הנדל"ן מתפוצצת.

נמתין לנתוני המשכנתאות ולדוח הלמ"ס ואם נראה אחידות והקבלה של הנתונים מכל שלושת המקורות: הכלכלן הראשי באוצר, בנק ישראל שמפרסם את נתוני המשכנתאות והלמ"ס, נוכל לקבוע בוודאות שאנחנו בעיצומה של התפוצצות בועת הנדל"ן והמחירים יחתכו בחדות בשיעור חד של עשרות אחוזים.

שלושה חודשים עוקבים של נתונים חלשים, מכל המוקדים – עסקאות, משכנתאות, מחירי דירות, תזרים של קבלנים – מרכיבים מגמה רשמית ולא “רעש רגעי”.אם גם נתוני מרץ יאשרו:

עסקאות ברמה נמוכה
נטילת משכנתאות בשפל (ביחס היסטורי)
ירידת תזרים אצל קבלנים
ירידה במדדי המחירים (הלמ"ס)
ירידה ברכישות "על הנייר" או העמקה בתלות בהטבות מימון

אז אפשר יהיה לומר בבירור:

הבועה החלה להתפוצץ – והרבעון הראשון של 2025 יהיה נקודת השבר.

בנקודה כזו, יהיה גם מוצדק להפעיל נראטיב ציבורי מחודש:

לא עוד “קיפאון זמני” או “תקופה של המתנה”, אלא מנגנון שהתפוגג – מפונזי לבלוף – ומתחיל לקרוס אל תוך עצמו.

קישור לסקירה כאן

בנק ישראל החל ברבעון השלישי של שנת 2024 לערוך סקר קציני אשראי רבעוני בקרב המערכת הבנקאית בישראל. מטרת הסקר היא לקבל מידע איכותני ישיר ושוטף מהתאגידים הבנקאיים על ההתפתחויות בשוק האשראי בישראל, ולתרום בכך להבנה מעמיקה של ההתפתחויות בשוק האשראי עבור תהליכי קבלת ההחלטות בבנק ישראל - דיוני הריבית , הערכת הסיכונים במערכת הפיננסית, הנגישות לאשראי ועוד.

הביקוש לאשראי צרכני ואשראי לדיור עלו ברביע הראשון של 2025 והצפי לרביע הבא הוא להמשך גידול בביקוש לאשראי צרכני והתייצבות בביקוש לאשראי לדיור. הממצאים העיקריים

09Apr

NTA will invest 2.5 billion shekels in renovating buildings on the metro axis

הכתבה הזו בכלכליסט תפסה את עייני: ( צילום מסך אתר כלכליסט )

צילום מסך מאתר כלכליסט

תקציר הכתבה:

נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) פרסמה לאחרונה שני מכרזים כחלק מההכנות להקמת שלושת קווי המטרו בגוש דן:calcalist

מכרז לעבודות שיפוץ במבנים סמוכים לאתרי החפירה: המטרה היא להקטין את ההפרעה לדיירים המתגוררים בסמוך לאתרי הבנייה באמצעות בידוד אקוסטי ושיפורים במערכות המיזוג. היקף העבודות מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל, ומתוכנן להתבצע בכ-27,000 דירות הסמוכות לכ-100 אתרי עבודה תת-קרקעיים של המטרו. נת"ע מתכננת להתקשר עם עד 20 קבלנים מנוסים בתחום זה.calcalist
מכרז לעבודות הנדסה אזרחית בפרויקטים מזדמנים: נת"ע מבקשת להתקשר עם עד 20 קבלני ביצוע לביצוע עבודות קבלניות מזדמנות, הכוללות בין היתר העתקת תשתיות וקידום זמינות בקווי המטרו והרכבת הקלה.calcalist

פרויקט המטרו הוא פרויקט תשתית התחבורה הגדול ביותר המקודם כיום במדינת ישראל, וכולל שלושה קווים (M1, M2, ו-M3) שיכללו 109 תחנות לאורך 150 ק"מ, ויעברו בשטחן של 24 רשויות מקומיות. המטרו עתיד להסיע כ-2 מיליון נוסעים ביום ולשנות, יחד עם הרכבת הקלה, את הרגלי הנסיעה בגוש דן.calcalist

איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ציין כי המטרו הוא קטר כלכלי חשוב שיביא תעסוקה ופרנסה לאלפי ישראלים ובני משפחותיהם, והדגיש את המחויבות של נת"ע להקטין ככל הניתן את ההפרעה לחיי היום-יום של התושבים המתגוררים בסמוך לאתרי העבודות.calcalist

האם הם חוששים מתביעות בגין מטרדי הבנייה והעבודות?

ללא ספק. עצם פרסום מכרז כה רחב ומורכב לשיפוץ ולשדרוג 27,000 דירות (!) הסמוכות לאתרי החפירה מעיד על כך שנת"ע מודעת היטב לפוטנציאל הנזק ולחשש מתביעות בשל מטרדי בנייה – בעיקר מטרדים אקוסטיים, רעידות, אבק, פגיעה במיזוג אוורור וירידת ערך זמנית.

הנה כמה נקודות שמעידות על החשש מתביעות:

1. מניעה מראש של מטרדים מוכרים

העבודות כוללות בידוד אקוסטי, החלפת חלונות, מערכות מיזוג חדשות – כל אלה הם פתרונות ידועים למניעת תביעות לפי פקודת הנזיקין על מטרדי רעש, אבק, חום וחוסר נוחות קיצונית.

2. היקף תקדימי של השיפוץ – עלות של 2.5 מיליארד ש"ח

זהו תקציב שמראה שמדובר לא רק במחווה ציבורית, אלא בניהול סיכונים משפטיים. גוף שלא חושש מתביעות, לא מקצה סכום עצום כזה על פני אלפי דירות – זה תכנון מובהק להפחתת חשיפה משפטית.

3. היבט של ירידת ערך זמנית ותקנות שווי

אמנם לא מדובר בהכרה בירידת ערך פורמלית, אך השדרוגים לדירות יכולים לשמש טיעון מגן של נת"ע בפני טענות לירידת ערך זמנית. כלומר, אם הדירה סובלת מירידת ערך זמנית בשל מטרדי חפירה, המדינה תטען שביצעה שיפוץ מקזז או אף מעלה ערך.

4. היסטוריה של תביעות דומות

בפרויקטים כמו הרכבת הקלה בירושלים ותל אביב כבר הוגשו תביעות נזיקין על מטרדים ואף ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. נראה שהלקח הופנם ומיושם כעת בפרויקט המטרו.

5. שימוש בשפה של "הפחתת ההפרעה"

גם ההצהרה של מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, מדגישה את הרצון "להקטין את ההפרעה לחיי התושבים" – זו בדיוק השפה שבה משתמשים בתי המשפט כשבוחנים תביעות על מטרד.

הערכה:

נת"ע לא רק חוששת מתביעות – היא פועלת בפועל לצמצם את הסיכון המשפטי. זהו צעד חכם, אולי גם כתוצאה מהמלצות של יועצים משפטיים וחוות דעת מוקדמות על בסיס לקחים מפרויקטים קודמים.

אם תרצו, אפשר גם לנתח מהן העילות האפשריות לתביעה מצד דיירים, ומה הסיכוי שלהן להתקבל לפי פסיקה קיימת.

עוד על נושא ירידת ערך מנזקים, פגמים, מומים, מטרדים ומפגעים תוכל למצוא בספרנו אותו ניתן לרכוש כאן באתר ספר שנכתב על ידי וכולל גם את סוגיית ירידת הערך הפסיכולוגית.

08Apr

Weekly Review - April 2025 (8.4.2025)

מאמרי תוכן ייחודיים ובלעדיים ועיקרי המידע הכי חשוב שאספנו עבורך מכלי התקשורת המרכזיים

כלי AI לשמאי - הצטרף לבית שמאי

ניתוח דוח בנק ישראל לשנת 2024 שפורסם ביום 26.3.2025

קרקעות מזוהמות, זיהום קרקעות וטיהורן - המשמעות הכלכלית והחברתית של הקרקעות המזוהמות בישראל

ממניות הבנקים ועד "מבצעי הקבלנים" - ההונאה המתוחכמת של מערכת המימון הישראלית

מעלית שבת בבניין מגורים משותף

נדל"ן הוא מכונת מזומנים - קודם תשואה חיובית אחר כך כל השאר. תשואה חיובית קודמת לעסקאות השוואה בדיקת השקעה בנכס נדל"ן דומה ל - Due Diligence

אבל לפני הכל, הצטרף לקבוצת כלי AI לשמאי ולבעלי מקצועות חופשיים בקישור זה כאן

או כאן > https://chat.whatsapp.com/Cn75usIi8t0LSME2QuT0mn

תתעדכן בכלים שיעשו לך את היום ויהרסו לך את הלילה ...

והנה כל מה שאספנו עבורך

הקרקע בשדה דב הקטינה בחצי את הרווח של לוינשטין הנדסה

מבצעי המימון: הבנקים, הקבלנים ובנק ישראל דואגים שמחירי הדירות רק יעלו

בשוק הנדל"ן מעריכים: מבצעי מימון יימשכו במסלול עוקף. כך זה יעבוד

חרדים לעתידה: גם החרדים בבית שמש יוצאים נגד התחרדות העיר

הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן

סאונות, מגלשות ומשטחי סקייטבורד: ערי המקלט התת-קרקעיות של פינלנד למלחמה

דירוג מניות הקבלנים: החברות הגדולות שצנחו ברבעון הראשון - והסיבות

מתחת לבלטות | פרק 5 ואחרון - מי מרוויח מהמחירים הגבוהים?

מחבר 'אבא עשיר אבא עני' מזהיר: "הכל קורס - כך תצילו את כספכם'"

חרדים לעתידה: גם החרדים בבית שמש יוצאים נגד התחרדות העיר

הקרקע בשדה דב הקטינה בחצי את הרווח של לוינשטין הנדסה

מבצעי המימון: הבנקים, הקבלנים ובנק ישראל דואגים שמחירי הדירות רק יעלו

בשוק הנדל"ן מעריכים: מבצעי מימון יימשכו במסלול עוקף. כך זה יעבוד

הרצח במגדל הצעירים: פרטים נוספים מהחקירה - והחשד במשטרה

"שדה דב הוא שדה חוב. בנק ישראל מנסה לצנן את שוק דירות היוקרה"

כ-30% מתושבי קריית שמונה בחל"ת אינם צפויים לשוב לעבודתם

קשיים באכלוס לצד שיפור בנכסי העוגן: השנה המורכבת של ישרס

נת"ע תשקיע 2.5 מיליארד שקל בשיפוץ בניינים על ציר המטרו

הפסד רבעוני שביעי ברצף לאלקטרה נדל"ן

רשות החדשנות: לאחר תחילת המלחמה יותר מ-8,300 עובדי הייטק עזבו את הארץ

מודי'ס: הגירעון האמיתי הוא 8.3% ולא 6.8% כפי שטוען האוצר

מיד לאחר אישור התקציב: מודי'ס מזהירה את המשקיעים מהמצב הפוליטי בישראל

חוקרים: הבינה המלאכותית הפכה למומחית בשקרים והונאה

מכת מדינה: 87% מהקבלנים נדרשו לשלם פרוטקשן – שמתגלגל לעלות הדירה

מודי'ס באזהרה חמורה הנוגעת לישראל: "החלישו את העוצמה הכלכלית"

קניון נטוש, חנויות סגורות: קריית שמונה קורסת ולאף אחד לא אכפת

קרוב ל-80% מהדירות שמכרה דמרי אשתקד - בערי הדרום

30 אלף עובדים חסרים בענף הבנייה; הגירה שלילית מיתנה את התייקרות שכר הדירה

דו"ח בנק ישראל לשנת 2024

ירידה חזקה במחירי הדירות שמכרה אקרו ב-2024 - גם ברווח השנתי שלה

בחסות המלחמה: התיקון שיאפשר לקיבוצים ולמושבים בנגב ובגליל לעקוף את הוועדה המחוזית

הניתוח שחושף: ערי המרכז בונות מעט ביחס לגודלן

בנק ישראל: מילואים וירידה מהארץ מיתנו את עליית מחירי השכירות

ידאגו השמאים? מועצת מקרקעי ישראל אישרה הרחבת השימוש ב-AI לקביעת שווי בעסקאות במקרקעין

בארץ, וגם בחו"ל, כבר לא קונים את הספינים של נתניהו וסמוטריץ'

ירידה דו ספרתית ברבעון: המשקיעים מבינים שמשהו עובר על מניות הנדל"ן למגורים

המתחם הלוהט בתל אביב? חברת הנדל"ן שמחקה יותר ממיליארד שקל בשדה דב

ליאור סושרד עושה קסמים בשדה דב: יצטרף לחן ואיתי גינדי במגרש על קו החוף

בנו בית מפואר ללא היתר - ודרשו לבטל צו הריסה

מתחת לבלטות | פרק 3 - הדיור בחברה הערבית

לקראת "צבע אדום" באירופה: "תאגרו מזון, מים ומצרכים חיוניים"

איל הנדל"ן האמריקני: "השמש, הירח והכוכבים מסתדרים עבור ישראל"

הן היו המניות החמות בבורסה ב-2024, למה עכשיו הן צונחות?

"נצטרך למצוא פטנט חדש כדי להקל על רוכשי הדירות"

מנכ"ל חברת הנדל"ן מזהיר: "יש כאן בועת נדל"ן מאוד מסוכנת"

הם חלמו על בית פרטי ביישוב כפרי - ונשארו בלי חשמל ומדרכות

לא רק צפיפות - הסיבה המפתיעה לפקקי הענק בישראל: "אני 600 שעות בשנה זוחל בכביש"

מאות עגלות קפה ומשאיות אוכל גודשות כיום את ישראל והקימו סביבן תעשייה שלמה.

בנק ישראל: 1 מכל 5 עובדים בסכנת החלפה על ידי AI - זו האוכלוסייה שהכי תיפגע

נחשפים ממדי העזיבה מיו"ש

דרך החתחתים שעברה סועדת שנפגעה ממדרגה סמויה במסעדה

הרב הראשי מטיל פצצה: "אין מניעה להשתמש במעלית שבת שעומדת בתקנים"

מחירי הדירות בראש העין צונחים ב-20% - האם זו הזדמנות?

לקראת משבר בענף הנדל"ן? שוק המשכנתאות על סף רתיחה

הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר - דוח ביניים מיוחד

הוועדה תדון: האם הבריכה של טדי שגיא עלולה לסכן את מצוק הכורכר בהרצליה

דייר בבניין בגני תקווה הקים מעבדת חבלה בביתו

מכרה פי 3 דירות לעומת 2023: "נצטרך למצוא פטנט חדש כדי להקל על רוכשי הדירות"

איראן מכוונת יותר מאלף טילים בליסטיים היפרסוניים לעבר דימונה: "מוכנים להגיב"

3 חודשים לפני הטבח: ההפקרות בגבול הצפון - והביקורת שחשפה כשלים חמורים

השגרה המבצעית בהגנת הגבול בפיקוד הצפון - ביקורת בזק

התחזית השחורה של נשיא לשכת רואי החשבון למשק: "אנחנו בסחרור מטורף"

התביעות גילו: 100 מיליון שקל שהשקיעו יהודי ארה"ב במיזמי תמ"א בסכנה

דוח: ישראל עלתה למקום ה-7 בהשקעות נדל"ן באירופה

מגדלי דיור לחרדים? מכתב של הרב הראשי הספרדי מחולל סערה

עשרות תוכים נדירים נגנבו מהגן גורו שבצפון; גוזלים נמצאו מתים

מתמלאים בחובות: החוב של משקי הבית זינק ביותר מ-40 מיליארד שקל ברבעון אחד

חברות הנדל"ן חושפות: "העלינו מחירים תמורת הטבות המימון"

הוועדה תדון: האם הבריכה של טדי שגיא עלולה לסכן את מצוק הכורכר בהרצליה

האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים

כל מה שרצינו לדעת על בועת הנדלן הישראלית ולא העזנו לשאול

הדיל: חצי מיליון שקל רווח על דירה להשקעה. איש לא הסביר מה עלול להשתבש

"מנסים לטייח": מה באמת מתרחש מעבר לגבול עם לבנון?

אחרי 24 שנה – הבור העצום של חורבות אולם ורסאי יהפוך לפרויקט נדל"ן

הערב בחיפה: הפגנת ענק למען פלסטין • להפוך את חיפה לבירת פלסטין ?

דמרי התגברה על משבר 2023 אבל המכירות לא חזרו לשיאן

"שירותים עשינו בדלי": בית רעוע לא ייהנה מהקלה במס

אחרי הצגת התחקיר הצבאי על הטבח במסיבת הנובה: המכתב החריף ששיגר הקצין הבכיר שהודח

איך יוצרים חדשות עבור דיקטטורים, אילי הון ופוליטיקאים

שוק הנדל"ן משתנה: בלי סבסוד, בלי מבצעי מימון – ועם פחות הייטקיסטים; מה יקרה למחייר הדירות?

גן המשחקים ב"עיר הלבנה" מטריף את תושבי דרך הים ואילנות

העתיק בעולם: גביע קידוש מלפני כאלף שנה מוצע למכירה במיליונים

בית ביורו אחד באיטליה - טוב מדי כדי להיות אמיתי?

באלפים: העיר שנגנבו ממנה הכי הרבה רכבים

עשור לרכבת הקלה: זה מה שהיא עשתה למחירי הנדל"ן

דירוג מניות הנדל"ן: המניות שיורדות בשיעור דו ספרתי

רמ"י: ירידת מחירי הקרקעות נמשכת; "המכרזים ברעננה ושדה דב מצביעים על המשך ירידה"

מחירי הקרקעות לקבלנים ויזמים ירדו בממוצע ב 21% בשנתיים האחרונות

מפגעי רעש באזור, ע"י אופנועים ורכבים משופרים

08Apr

Contaminated lands, land pollution and remediation - the economic and social significance of contaminated lands in Israel

ההשלכות הכלכליות והסביבתיות של זיהום קרקע

זיהום קרקע הוא בעיה סביבתית משמעותית בישראל ובעולם, עם השלכות כלכליות ובריאותיות חמורות.

ההשלכות הסביבתיות:

פגיעה במקורות מים: מזהמים בקרקע יכולים לחלחל למי התהום ולגופי מים עיליים ולזהם אותם זיהום זה יכול להשפיע על איכות מי השתייה, להזיק לחי ולצומח, ולגרום לנזקים אקולוגיים נרחבים.

פגיעה במערכות אקולוגיות:

זיהום קרקע יכול להשפיע על מגוון ביולוגי, לפגוע בבתי גידול של בעלי חיים וצמחים, ולפגוע בתפקודן של מערכות אקולוגיות. מזהמים יכולים להצטבר בגוף החי והצומח וליצור פוטנציאל סיכון גם לאדם.

פליטת גזי קרקע:

קרקע מזוהמת יכולה לפלוט גזים רעילים, שעלולים לסכן את בריאות האדם ולגרום לזיהום אוויר. גזים אלו יכולים לחדור למבנים סמוכים ולגרום לבעיות נשימה ואף להרעלה.

ההשלכות הכלכליות:

עלויות שיקום גבוהות: שיקום קרקע מזוהמת כרוך בעלויות גבוהות, הכוללות בדיקות, טיפול בקרקע ופינוי פסולת. עלויות אלו עשויות להגיע לסכומים גבוהים, תלוי בסוג הזיהום, היקפו ומיקומו.
ירידת ערך נכסים: קרקעות מזוהמות גורמות לירידת ערך של נכסים סמוכים, ופוגעות בפוטנציאל הפיתוח של האזור.פגיעה בתיירות וחקלאות: זיהום קרקע יכול לפגוע באטרקטיביות של אזורים תיירותיים ולגרום לנזקים לחקלאות, מה שמוביל לפגיעה בהכנסות.

מקורות זיהום קרקע:

תחנות דלק: דליפות דלק ותשתיות דלק לקויות הן גורם מרכזי לזיהום קרקע.
תעשייה: מפעלים ותעשיות שונות משתמשים בחומרים מסוכנים שעלולים לזהם את הקרקע.
הטמנת פסולת לא מוסדרת: הטמנה לא מבוקרת של פסולת גורמת לחלחול מזהמים לקרקע ולזיהומה.

ניהול זיהום קרקע בישראל:

המשרד להגנת הסביבה: אחראי על אסדרה ופיקוח על תחום זיהום הקרקע בישראל.

המשרד מפרסם הנחיות ומקדם חקיקה בנושא, ומבצע פעולות פיקוח ואכיפה על מנת למנוע זיהום ולשקם קרקעות מזוהמות.

רשות המים: אחראית על הגנה על מקורות המים, ופועלת למניעת זיהומם כתוצאה מחלחול מזהמים מקרקע מזוהמת.

מוסדות התכנון: אחראים על שילוב שיקולים סביבתיים בתכנון ופיתוח של קרקעות, לרבות קרקעות מזוהמות.חשוב לציין: המקורות שהוצגו מתמקדים בהיבטים סביבתיים ותכנוניים של זיהום קרקע, ולא בהיבטים כלכליים באופן ישיר. לכן, המידע על ההשלכות הכלכליות של זיהום קרקע מבוסס על ידע כללי והיגיון, ולא על נתונים ספציפיים מהמקורות.

שיטות טיפול בזיהום קרקע

המסמכים מתארים מספר שיטות לטיפול בזיהום קרקע, כאשר הדגש הוא על קביעת סדרי עדיפויות המבוססים על היררכיית

הטיפול בפסולת:

1. מניעה: השיטה המועדפת היא מניעת זיהום קרקע במקור. הדבר יכול להיעשות באמצעות יישום אמצעי בקרה וניטור, התקנת אמצעי אטימות ותקינות, תחזוקה נאותה של תשתיות ומתקנים, והכנת נהלים למניעת ולטיפול בדליפות ושחרור חומרים מזהמים

2. טיפול באתר:

פינוי עדשת הדלק: במקרים של זיהום מדלק, ניתן לבצע פינוי של עדשת הדלק באמצעות שיטות שאיבה שונות כמו סקימר אקטיבי, סקימר פסיבי, או אמצעים אחרים.

טיפול במזהמים מומסים: ניתן לטפל במזהמים שהתמוססו במי התהום באמצעות טכנולוגיות שיקום שונות, עד להגעה לערכי יעד

3. שיקום הקרקע:

השבה: שימוש חוזר בקרקע המזוהמת באתר בו נוצר הזיהום או באתר אחר, לאחר שעברה טיפול. שימוש זה יכול לכלול שימוש כמצע לתשתיות, מילוי קרקע, הקמת סוללות אקוסטיות, וכיסוי במטמנות. קיימים ערכים ועקרונות לשימוש חוזר בקרקע מזוהמת, והשיטה מותרת רק באזורים מסוימים.

טיפול ביולוגי: טיפול ביולוגי מקדים במטרה לפרק את המזהמים לפני הטמנה באתרים מורשים.

טיפול באתר: טיפול בקרקע המזוהמת בתוך תחומי האתר המזוהם או בסמיכות אליו, באמצעות שיטות וטכנולוגיות ייעודיות ומוכחות. שיטה זו מורכבת יותר ואינה שכיחה בישראל

סילוק: במקרים מסוימים, כאשר לא ניתן לשקם את הקרקע, יש צורך בסילוקה לאתרים מורשים לטיפול בפסולת מסוכנת.

חשוב לציין: הבחירה בשיטת הטיפול המתאימה תלויה בגורמים שונים, כמו סוג הזיהום, היקפו, מיקומו, ומאפייני האתר והסביבה.

המסמכים מציינים גם את החשיבות של:

סקר קרקע: זיהוי ומיפוי מזהמים בקרקע באמצעות דגימות.

סקר סיכונים: הערכת הסיכון לציבור ולסביבה כתוצאה מהזיהום, וקביעת ערכי מטרה לשיקום.

ניטור: מעקב אחר ריכוזי המזהמים בקרקע ובמי התהום לאורך זמן.

ניהול סיכון: נקיטת אמצעים למזעור הסיכון מהזיהום, גם במקרים בהם לא ניתן להגיע לערכי סף.

היבטים נוספים:

מדרג דרישות: המשרד להגנת הסביבה הגדיר שלוש קבוצות מיקוד של עוסקים בחומרים מזהמים, כאשר לכל קבוצה דרישות שונות בנוגע לסקירה וטיפול בקרקע.

תכניות וולונטריות: המשרד מעודד בעלי קרקע לבצע טיפול וולונטרי בקרקע מזוהמת, בהתאם לנהלים ולדרישות גורמים עיקריים לזיהום קרקע בישראל

המקורות מציגים מגוון רחב של גורמים עיקריים לזיהום קרקע בישראל, תוך התמקדות בפעילויות תעשייתיות ותשתיתיות:

תחנות דלק וחוות מכלי דלקים: דליפות דלק ותשתיות דלק לקויות הן גורם משמעותי לזיהום קרקע, כפי שעולה ממסד הנתונים הארצי לקרקעות מזוהמות ומהדו"ח על סטטוס מקורות זיהום מי תהום דליפות אלו עלולות לזהם את הקרקע במרכיבי דלק, שמנים ומתכות כבדות.

פעילות תעשייתית:

ייצור ועיבוד מתכות: תעשייה זו עלולה לזהם את הקרקע במתכות כבדות, שמנים, חומצה ובסיס.

תעשייה כימית: שימוש בחומרים מסוכנים בתעשייה כימית עלול לגרום לזיהום קרקע בחומרים אורגניים נדיפים, חומרים אורגניים מוכלרים, חומצה ובסיס.

תעשיית מתכת וטיפול שטח פנים: תעשייה זו עלולה לזהם את הקרקע במתכות כבדות וחומצה/בסיס. הטמנה וסילוק פסולת לא מוסדרים:

בוצה: שימוש בבוצה שמקורה בטיפול בשפכים לכיסוי במטמנות עלול לגרום לזיהום קרקע.

פסולת מסוכנת: הטמנה לא מבוקרת של פסולת מסוכנת עלולה לגרום לחלחול מזהמים לקרקע ולזיהומה..

תשתיות:

צנרת דלק תת קרקעית: כשל בצנרת דלק תת קרקעית עלול לגרום לדליפות ולזיהום קרקע.

קווי דלק: דליפות מקווי דלק מהוות גורם סיכון לזיהום קרקע.

פעילויות נוספות:

תחבורה: פעילות תחבורה עלולה לגרום לזיהום קרקע כתוצאה מדליפות דלק ושמנים מכלי רכב.

חקלאות: שימוש בחומרי הדברה ודישון עלול לגרום לזיהום קרקע.

גורמים נוספים:

חוסר מודעות: בעבר, היעדר מודעות להשפעות ארוכות טווח של חומרים מסוכנים תרם לזיהום קרקע.

היעדר אסדרה: היעדר אסדרה מספקת בעבר אפשר שימוש בחומרים מסוכנים ופגיעה בקרקע.המקורות מצביעים על כך שזיהום קרקע בישראל נובע בעיקרו מפעילות אנושית, הן תעשייתית והן תשתיתית.חשוב לציין:

המקורות מתמקדים בעיקר בזיהום קרקע כתוצאה מפעילות תעשייתית ותשתיתית.

ייתכן שישנם גורמים נוספים לזיהום קרקע בישראל שלא הוזכרו במקורות אלו.

שתי המטרות העיקריות של מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנוגע לזיהום קרקע הן:

צמצום השימוש בקרקע מזוהמת:

מטרת המשרד היא לצמצם את השימוש החוזר בקרקע מזוהמת, במיוחד למטרות כיסוי במטמנות פסולת זאת, מתוך הבנה שקרקעות מזוהמות מהוות משאב טבע מוגבל, ויש לשאוף לניצולן באופן בר-קיימא.על כן, נקבעו ערכים ועקרונות מחמירים לשימוש חוזר בקרקע מזוהמת, במטרה להבטיח שלא תיווצר פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור בנוסף, קיימים אזורים בהם אסורה לחלוטין השבת קרקע מזוהמת, אפילו לאחר שעברה טיפול מניעת זיהום קרקע והטיפול בזיהומים קיימים:

המשרד פועל למנוע זיהום קרקע עתידי באמצעות קביעת דרישות מחמירות לעוסקים בחומרים מזהמים, פיקוח ואכיפה, וקידום חקיקה ותקנות במקרים של זיהומים קיימים, המשרד דורש ביצוע סקרים לאיתור ולמיפוי הזיהום, הערכת סיכונים, ותכנון וביצוע של פעולות שיקום, לרבות טיפול בקרקע, ניהול סיכון, וסילוק קרקע מזוהמת.המשרד מקדם גישה של "עדיפות סדרי עדיפויות מובהקת", לפיה הטיפול בזיהומים יתמקד באתרים בהם הסיכון הסביבתי והבריאותי הוא הגבוה ביותרלסיכום: מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנוגע לזיהום קרקע שואפת לצמצם את השימוש בקרקע מזוהמת ולמנוע זיהומים חדשים, תוך התמקדות בטיפול בזיהומים קיימים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה.שלבי הטיפול בזיהום דלק במי תהוםהמקורות מתארים תהליך רב שלבי לטיפול בזיהום דלק במי תהום, הכולל:

זיהוי אירוע דליפת דלק:

אירוע דליפת דלק יכול לנבוע ממקורות שונים, כגון תחנות דלק, צנרת דלק תת קרקעית, וחוות מכלי דלקים. זיהוי מוקדם של דליפה חיוני למניעת התפשטות הזיהום והחמרת הנזקים

איתור קרקע מזוהמת:

לאחר זיהוי הדליפה, יש לאתר את אזור הקרקע המזוהמת. ניתן לבצע זאת באמצעות סקר קרקע הכולל לקיחת דגימות וקביעת ריכוזי המזהמים. אפיון הזיהום ותיחומו המרחבי:יש לאפיין את סוגי המזהמים המעורבים בדליפה, היקף הזיהום, ומגמת התפשטותו. שלב זה כולל ניטור זיהום במרכיבי דלק מומסים במי התהום, ובחינת השינויים בריכוזים לאורך זמן.

הערכת הצורך בשיקום אקטיבי: בהתבסס על אפיון הזיהום, יש להעריך האם נדרש שיקום אקטיבי של מי התהום.

ההחלטה תלויה בחומרת הזיהום, פוטנציאל הסיכון לבריאות הציבור ולסביבה, וקיומם של קידוחי הפקה פעילים בסביבה.

פינוי עדשת הדלק: במידה ואותרה עדשת דלק צפה על פני מי התהום, יש לבצע פינוי שלה. פינוי העדשה נועד למנוע את המשך התפשטות הזיהום והתמוססות מזהמים במי התהום.לשם כך, נעשה שימוש באמצעים שונים, כגון סקימרים אקטיביים ופסיביים, ביילרים, ומשאבות.

שיקום מזהמים מומסים:

במידה וקיים זיהום של מומסי דלק במי התהום, יש לבצע פעולות שיקום להרחקתם.

רשות המים אחראית על קביעת תכנית שיקום מתאימה, הכוללת המלצה על הטכנולוגיה המתאימה ביותר.ייתכן שיידרש ביצוע פיילוט לבחינת יעילות הטכנולוגיה טרם יישומה

ניטור: לאחר ביצוע פעולות השיקום, נדרש ניטור קבוע של ריכוזי המזהמים במי התהום.הניטור נועד לוודא את יעילות הטיפול, לזהות חריגות, ולתת התרעה מוקדמת במקרה של התחדשות הזיהום.

סיום ניטור: לאחר ירידה משמעותית בריכוזי המזהמים ועמידה בערכי היעד, ניתן לסיים את הניטור הפעיל .

חשוב לציין: התהליך המתואר במקורות מתייחס לטיפול בזיהום דלק במי תהום, וייתכן שישנם הבדלים בתהליך הטיפול בזיהומי קרקע אחרים.המקורות אינם מפרטים את כל השיטות והטכנולוגיות הקיימות לטיפול בזיהום דלק, ומומלץ להיוועץ במומחים בתחום לקבלת מידע נוסף.

קיימות טכנולוגיות שיקום מתקדמות לטיפול בזיהום דלק במי תהום, כגון:

ביו-אוגמנטציה: הוספת מיקרואורגניזמים לקרקע המפרקים את המזהמים.

חמצון כימי: שימוש בחומרים מחמצנים לנטרול המזהמים.

שאיבה והזרעה: שאיבת מי תהום מזוהמים, טיפול בהם, והחזרתם לקרקע.

עלות הטיפול בזיהום דלק במי תהום יכולה להיות גבוהה מאוד, ותלויה בגורמים שונים, כגון היקף הזיהום, מורכבות האתר, והטכנולוגיה הנבחרת.

גופים ממשלתיים האחראיים לפיקוח על זיהומי דלק בישראל:

שני גופים מרכזיים האחראיים לפיקוח על זיהומי דלק בישראל:

המשרד להגנת הסביבה: המשרד אחראי על הגנה על בריאות הציבור ועל איכות הסביבה, ולכן עוסק בפיקוח על זיהומי דלק בכלל, ובפרט בזיהומי קרקע וגזי קרקע. המשרד מבצע סיורי פיקוח והליכי אכיפה בתחנות דלק , ובודק דוחות הנוגעים לבדיקות אטימות של תשתיות דלק תת קרקעיות.

המשרד מפרסם דוחות ומפות זיהום, כולל מפה ארצית של זיהומי קרקע, בה מחצית מהאתרים המזוהמים הינם תחנות דלק.

רשות המים: רשות המים אחראית על ניהול משק המים בישראל, ולכן אחראית על מניעת זיהום מי התהום. במקרים של זיהום דלק במי התהום, רשות המים אחראית על קביעת תכנית שיקום, המלצה על טכנולוגיות שיקום, וניטור יעילות הטיפול. רשות המים מנטרת אתרים בהם אותר זיהום מי תהום במרכיבי דלק, כולל אתרים פעילים ואתרים בהם הסתיים הטיפול.

שיתוף פעולה בין המשרדים: הטיפול בפאזות השונות של זיהומי דלק מתחלק בין המשרד להגנת הסביבה לבין רשות המים. שיתוף פעולה זה מתבצע באמצעות ניטור, פיקוח והנחיה של רשות המים, על פי הנחיית המשרד להגנת הסביבה.

משרד האנרגיה: משרד האנרגיה אחראי על הסדרה ופיקוח על תשתיות דלק בישראל.

משרד הבריאות: משרד הבריאות מעורב בקביעת תקני איכות סביבה ומי שתייה, ופועל להבטחת בריאות הציבור מפני זיהומי דלק.

מידע משלים וקישורים חשובים

המפעלים המזהמים בישראל
בג"ץ אפולוניה
מדד ההשפעה הסביבתית 2019
לצפייה במפה הארצית לזיהומי קרקע
בדיקת "שקוף": תחנות הדלק מזהמות – והפיקוח רופף
חיתום וסיווג אשראי נדל"ן
טונות של חומרי נפץ בסמוך לשכונות מגורים ברחבי הארץ
מסמך המדיניות בתחום זיהום קרקע, 08.2017 המשרד להגנ"ס [pdf]
רשימת ההנחיות בנושא קרקעות מזוהמות, 11.2016 המשרד להגנ"ס [pdf]
סיכום פעולות למניעת זיהום מקורות מים מדלקים פברואר 2022
למפה הארצית לזיהומי קרקע: לחצו כאן
למדריך מסד נתונים קרקעות מזוהמות: לחצו כאן
למידע נוסף אודות קרקעות מזוהמות: לחצו כאן

אירועי אמת שהפכו לסרטים שוברי קופות ועוסקים בזיהום קרקע

07Apr

From bank stocks to "contractor operations": The sophisticated fraud of the Israeli financing system (from the book Real Estate Bubble)

In this post, we will expose the complex scam that runs the Israeli financial system, from innocent investors being lured into investing in bank stocks to the recent collapse in the housing developers' apartments. We will analyze the means and tricks behind this story and suggest ways to avoid similar traps in the future.

כישלון מערכתי – כשל ארוך טווח מתמשך

מהספר בועת נדל"ן

תקציר מנהלים

בעשור האחרון, שוק הנדל"ן הישראלי התאפיין בעליית מחירים חסרת תקדים, שאינה מוסברת באופן מלא על ידי גורמי יסוד כלכליים. מאמר זה מציג ניתוח מקצועי המבוסס על עקרונות שמאות מקרקעין וניתוח כלכלי, ומציע תזה מטרידה: מבצעי הקבלנים שהפכו לתופעה נרחבת בשנים האחרונות אינם מהווים הטבה אמיתית לצרכן, אלא עדות לקריסת מנגנון הסוואה וניפוח מחירים מתוחכם. המאמר מציע השוואה מבנית ומהותית בין המצב הנוכחי בשוק הנדל"ן לבין פרשת ויסות מניות הבנקים ב-1983, אחד המשברים הפיננסיים החמורים בתולדות ישראל. בשני המקרים, מערכת פיננסית עוצמתית יצרה מנגנון מתוחכם לשליטה במחירי נכסים, תוך ניתוק הולך וגדל בין השווי הכלכלי האמיתי לבין מחירי השוק המוצגים לציבור. המאמר בוחן כיצד מערכת המימון הנדל"נית, בהובלת הבנקים והקבלנים, יצרה לאורך 12 שנים מנגנון מורכב שהוביל לניפוח מחירים שיטתי בשוק הדיור, תוך הטעיית הציבור והרגולטורים. השילוב בין מערכת אשראי מעוותת, פרקטיקות תמחור בעייתיות, ומניפולציות שיווקיות יצר מערכת דמוית "הונאת פונזי" בקנה מידה לאומי. ממצאי המאמר מצביעים על כך שמבצעי הקבלנים העכשוויים והאגרסיביים מהווים סימן לקריסת מנגנון ההסוואה, בדומה למשבר של 1983, והם נועדו להסתיר את החולשה האמיתית של השוק ולהאריך את תוחלת החיים של המערכת הפיננסית הנוכחית. המאמר מסיים בהצעות לרפורמות מבניות נדרשות לייצוב שוק הנדל"ן, הגברת השקיפות, והגנה על המערכת הפיננסית והציבור מפני הסיכונים המערכתיים שנוצרו. מהספר בועת נדל"ן

פרק 1: אנטומיה של בועת נדל"ן בישראל

1.1 מאפיינים מבניים של בועת הנדל"ן הישראלית 2010-2022

כשמאי מקרקעין המתבונן בהתפתחות שוק הנדל"ן בישראל בעשור האחרון, קשה להתעלם מהתופעה יוצאת הדופן של עליית מחירים מתמשכת וחריגה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל עולה כי מחירי הדירות בישראל עלו בכ-150% בתקופה זו, שיעור חריג בכל קנה מידה השוואתי בינלאומי ובהתייחס לפרמטרים כלכליים בסיסיים.בועת נדל"ן מאופיינת בכמה סימנים מובהקים, וכולם מתקיימים בישראל:

ניתוק בין מחירי הנכסים לערכם הכלכלי הריאלי - יחס מחיר לשכר ויחס מחיר להכנסה גבוהים באופן חריג
תלות גוברת במינוף פיננסי - גידול ביחס חוב-הכנסה והארכת תקופות המשכנתאות
ציפיות בלתי מציאותיות לגבי עליות המחירים העתידיות - אמונה רווחת ש"מחירי הדירות תמיד עולים"
שיח ציבורי המצדיק את המחירים הגבוהים - נרטיב ה"מחסור בדירות" שהפך לאקסיומה

בניתוח מקצועי של שוק הנדל"ן, חובה להבחין בין עליית מחירים הנובעת מגורמי יסוד כלכליים לגיטימיים לבין בועה ספקולטיבית. גורמי יסוד כגון גידול דמוגרפי, היצע קרקעות מוגבל, ועלויות בנייה אכן תומכים בעליית מחירים מסוימת, אך אלה אינם יכולים להסביר את מלוא היקף העלייה שנצפתה.

1.2 ניתוח עליית המחירים ביחס לפרמטרים כלכליים מקובלים

ניתוח שמאי מקצועי מחייב בחינת המחירים אל מול מדדים כלכליים אובייקטיביים:

יחס מחיר-שכר (P/I): בעוד שהיחס המקובל בכלכלה בריאה נע בין 4-6 (כלומר, מחיר דירה ממוצעת שווה ל-4-6 שנות הכנסה שנתית ברוטו), בישראל היחס הגיע ל-12-15 במרכזי הביקוש, נתון חריג ביחס למדינות OECD.
תשואה על נכסי מקרקעין: תשואות השכירות בישראל ירדו לשפל היסטורי של 2-2.5% בלבד, לעומת 4-5% בתקופות יציבות, מה שמעיד על ניתוק בין ערך השימוש האמיתי של הנכס לבין מחירו.
עלויות בנייה והשבחה: העלייה במחירי הדירות עולה בהרבה על הגידול בעלויות הבנייה, שעלו בכ-30-40% בלבד באותה תקופה, על אף העלייה במדד תשומות הבנייה.
יחס מחיר קרקע למחיר דירה: בעוד שבשוק מאוזן היחס נע בין 20-35%, בישראל הפך היחס לעיוות של 50-60%, המעיד על ספקולציות קרקע ועיוותי תמחור.

ניתוח מדדים אלה מעלה ספק משמעותי באשר למידת הקשר בין מחירי השוק למציאות הכלכלית האובייקטיבית.

1.3 הפער בין שווי כלכלי ריאלי למחירי השוק

בניתוח שמאי של שווי ריאלי, מקובל להעריך נכסים על בסיס גישת הכנסה (DCF), גישת ההשוואה הישירה, וגישת העלות. שלוש הגישות אמורות להוביל לתוצאות דומות בשוק מאוזן.הפער שנוצר בין התוצאות של שלוש הגישות הוא אינדיקציה מובהקת לעיוות בשוק:

גישת הכנסה: לפי היוון תזרימי מזומנים מהשכרה, ערך הנכסים נמוך בכ-30-40% מהמחירים הנוכחיים
גישת העלות: עלות הקמת נכסים חדשים (כולל קרקע) נמוכה ב-20-30% מהמחירים בשוק
גישת ההשוואה: מושפעת מעסקאות ספקולטיביות ולכן מנציחה את העיוות

פער זה מעיד על ניתוק מהותי בין מחירי השוק לערכים הכלכליים האובייקטיביים.

1.4 הדיסוננס בין מדדי המחירים הרשמיים למציאות בשטח

תופעה מטרידה נוספת היא הפער בין מדדי המחירים הרשמיים המתפרסמים על ידי הלמ"ס ובנק ישראל לבין המציאות בשטח. מדדים אלה מבוססים בעיקרם על נתוני העסקאות המדווחות לרשות המיסים, ואינם מצליחים לשקף באופן אמיתי את:

עסקאות "מחירון" לעומת מחירי סגירה בפועל: הפער ההולך וגדל בין מחירי המחירון המפורסמים על ידי הקבלנים לבין מחירי הסגירה האמיתיים לאחר "הנחות" ו"מבצעים".
עסקאות עם תנאים נלווים: הטבות מימון, ריהוט, חניות, מחסנים וכדומה שניתנים "בחינם" או בהנחה משמעותית אך אינם באים לידי ביטוי במחיר העסקה המדווח.
עסקאות "מנופחות": דיווחים מלאכותיים על עסקאות במחירים גבוהים יותר מאלה ששולמו בפועל, לצורך קבלת מימון בנקאי גבוה יותר או לצורך יצירת "בנצ'מרק" מלאכותי לעסקאות עתידיות.

כשמאי מקרקעין, ניתן להצביע על פער של 10-15% בין המחירים הרשמיים למחירים בפועל בשנתיים האחרונות, פער שהולך ומתרחב ככל שהשוק נחלש.

1.5 השפעת שיח "המחסור בהיצע" על עיצוב תפיסת השוק והצדקת המחירים

תופעה מעניינת היא האופן שבו נרטיב "המחסור בהיצע" הפך לאקסיומה בלתי מעורערת בשיח הציבורי והמקצועי בישראל. ניתוח ביקורתי של נתוני הבנייה והתכנון מגלה תמונה מורכבת יותר:

קצב הבנייה ביחס לגידול במשקי הבית: בעשור האחרון נבנו בישראל כ-50 אלף יחידות דיור בשנה בממוצע, בעוד הגידול במשקי הבית עמד על כ-40-45 אלף בשנה.
מלאי הדירות הריקות: על פי נתוני חברת החשמל וניתוחי צריכת מים, בישראל קיימות כ-160-180 אלף דירות ריקות או בתפוסה חלקית, המהוות כ-6-7% ממלאי הדיור.
מלאי תכנוני: קיים מלאי תכנוני מאושר של כ-180 אלף יחידות דיור שטרם מומשו, בנוסף לעתודות קרקע מתוכננות.

אין ספק שקיימים אתגרי היצע בישראל, אך הנרטיב החד-ממדי של "מחסור קטסטרופלי" שימש כהצדקה מתמדת לרמות מחירים שאינן הגיוניות מבחינה כלכלית. השיח הציבורי בנושא זה מהווה חלק ממנגנון ההסוואה, המסייע לשוק לקבל ולהשלים עם רמות מחירים לא ריאליות.

פרק 2: מנגנוני שליטה במחירי נדל"ן - השוואה לוויסות מניות הבנקים

2.1 לקחים מפרשת ויסות מניות הבנקים 1983: מבנה, מאפיינים ותוצאות

פרשת ויסות מניות הבנקים של 1983 מהווה נקודת ציון דרמטית בתולדות הכלכלה הישראלית ומספקת מסגרת השוואתית מאירת עיניים למצב הנוכחי בשוק הנדל"ן. בליבת פרשת הוויסות עמדה מערכת מתוחכמת של מניפולציה במחירי ניירות ערך, שנוהלה על ידי הבנקים המובילים בישראל.המאפיינים המרכזיים של פרשת הוויסות היו:

יצירת אשליית בטיחות וערך יציב: הבנקים יצרו מצג לפיו מניותיהם מהוות אפיק השקעה בטוח ויציב עם תשואה גבוהה יחסית.
מנגנון תמיכה במחירים: הבנקים רכשו באופן שיטתי את מניותיהם כדי לתמוך במחירן כלפי מעלה, תוך יצירת אשליה של ביקוש אמיתי.
ציפיות משקיעים מעוותות: נוצרה ציפייה בקרב הציבור שהבנקים "ידאגו" למניותיהם ויבטיחו תשואה חיובית בכל תנאי שוק.
ניתוק בין ערך כלכלי למחיר שוק: עם הזמן נוצר פער הולך וגדל בין השווי הכלכלי האמיתי של המניות לבין מחירן בשוק.
כישלון רגולטורי: רשויות הפיקוח כשלו בזיהוי המניפולציה או בהתמודדות עמה, חלקן מתוך אינטרס בהמשך היציבות.

התוצאה הייתה התמוטטות דרמטית של המערכת באוקטובר 1983, שהובילה להתערבות ממשלתית בעלות של מיליארדי דולרים ולפגיעה קשה באמון הציבור במערכת הפיננסית.

2.2 ניתוח השוואתי: מניות הבנקים אז ונדל"ן היום

ההשוואה בין ויסות מניות הבנקים לשוק הנדל"ן העכשווי מגלה דמיון מבני מטריד:

יצירת מחיר מלאכותי בשני השווקים:

בפרשת ויסות המניות, הבנקים יצרו מחירים מלאכותיים באמצעות רכישות עצמיות ותיאום ביניהם. בשוק הנדל"ן הנוכחי, מחירי השוק מנותקים מהשווי הכלכלי הריאלי באמצעות:

תיאום עקיף של רמות מחירים בין קבלנים באזורים גיאוגרפיים דומים
שימוש במימון בנקאי ליצירת רף מחירים מינימלי (bank floor price)
פרסום מחירי "מחירון" גבוהים יותר מעסקאות בפועל כדי לתמוך במחירי השוק

תפקיד הבנקים אז והיום במנגנון ההסוואה:

ב-1983, הבנקים היו השחקנים המרכזיים ביצירת והפעלת מנגנון הוויסות. גם כיום, הבנקים ממלאים תפקיד מרכזי, אם כי פחות ישיר:

מתן הלוואות לקבלנים המתומחרות על בסיס הערכות שווי לא ריאליות
מתן משכנתאות לרוכשים בסכומים ותקופות שתומכים במחירים הגבוהים
יצירת מערכת תמריצים כלכליים המעודדת ספקולציה והמשך עליית מחירים

דמיון במבנה "המחויבות" כלפי המשקיעים/רוכשים:

בפרשת הוויסות, הבנקים יצרו ציפייה בקרב הציבור שהם "ידאגו" לערך המניות. בשוק הנדל"ן הנוכחי:

יצירת ציפייה ש"מחירי הדירות תמיד עולים" באמצעות שיווק אגרסיבי
הפיכת דירות מקרקעין ממוצר צריכה לנכס פיננסי ש"בטוח מאינפלציה"
יצירת מחויבות סמויה של המערכת הבנקאית והממשלתית לתמוך בערכי הנכסים

הפער הגדל בין השווי הריאלי למחיר השוק בשני המקרים:

בשני המקרים, עם הזמן התרחב הפער בין הערך הכלכלי האמיתי לבין המחיר בשוק:

בפרשת הוויסות, מניות הבנקים נסחרו בפרמיה של מאות אחוזים מעל שווין הכלכלי
בשוק הנדל"ן העכשווי, מחירי הדירות מנותקים מערכי השכירות והכנסות משקי הבית

2.3 מנגנוני ההתגוננות הפסיכולוגיים של השוק - הדחקת סימני אזהרה בשני המקרים

היבט מרתק בהשוואה בין שני המקרים הוא המנגנונים הפסיכולוגיים שהשוק מפתח כדי להתעלם מסימני האזהרה:

הכחשה קולקטיבית: בשני המקרים, קיימת הכחשה נרחבת של קיום הבועה למרות אינדיקטורים כלכליים ברורים. מומחים המתריעים מפני הסיכונים מוקעים או מושתקים.
רציונליזציה: פיתוח הסברים מורכבים המצדיקים את המחירים הגבוהים – ב-1983 היו אלה הבטחות לרווחיות בנקאית עתידית, וכיום אלו הסברים המתבססים על "מחסור קבוע בדירות".
חשיבת עדר: לחץ חברתי המעודד הצטרפות לטרנד – "כולם משקיעים במניות בנקים" אז, ו"חייבים לקנות דירה לפני שהמחירים יעלו עוד" כיום.
פחד מהחמצה (FOMO): יצירת תחושת דחיפות ופחד מהחמצת הזדמנות – "השקע היום לפני שיהיה מאוחר מדי".
ביטחון יתר: אמונה שגויה ביכולת לזהות את רגע היציאה הנכון לפני ההתרסקות, המובילה להמשך השתתפות בשוק גם כשמתעוררים ספקות.

מנגנונים פסיכולוגיים אלו משותפים לשתי התקופות ומהווים חלק מהותי במנגנון שמונע את התפוגגות הבועה בטרם עת.

2.4 השוואת התגובות הרשמיות של הרגולטורים אז והיום - דפוסים חוזרים

בשני המקרים ניכרים דפוסים דומים בהתנהלות הרגולטורית:

רתיעה מהתערבות: חשש מפני "פיצוץ הבועה" והשלכותיו הכלכליות והפוליטיות - בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ב-1983, ובנק ישראל ומשרד האוצר כיום.
הכחשת הבעיה: הבעיה אינה מוגדרת ככזו עד שהיא מגיעה למשבר, ובמקום זאת מוגדרת כ"התאמת מחירים" או "תנודתיות שוק".
דיון בסימפטומים במקום בבעיות הליבה: התמקדות בגורמים משניים כמו "היצע לא מספק" או "חסמים בירוקרטיים" במקום בדינמיקה המימונית והספקולטיבית המזינה את הבועה.
מדיניות ריבית: שימוש בריבית נמוכה לתמיכה בצמיחה הכלכלית, תוך התעלמות מההשפעות על שוק הנכסים.

הדמיון בהתנהלות הרגולטורית בשני המקרים אינו מקרי. הוא משקף את האתגר הבסיסי שמציבות בועות נכסים לרגולטורים: ההכרה בקיום בועה מחייבת פעולה, אך פעולה עלולה לגרום להתפוצצות הבועה, תוצאה שרגולטורים ופוליטיקאים מבקשים להימנע ממנה בכל מחיר.

פרק 3: מערכת המימון כמנוע לניפוח מחירים

3.1 מבנה המימון של פרויקטים נדל"ניים בישראל

מערכת המימון של פרויקטים נדל"ניים בישראל מהווה מרכיב מרכזי במנגנון המאפשר ניפוח מחירים וניתוקם מערכם הכלכלי האמיתי. כשמאי מקרקעין המתמחה בהערכות שווי לצורכי מימון, ניתן להצביע על מספר מאפיינים ייחודיים:

מימון פרויקטים בשיטת הליווי הסגור (Project Finance): שיטה זו, המקובלת בישראל, מבוססת על הערכת שווי הפרויקט העתידי ולא רק על ערך הקרקע והעלויות. הבנק מאשר מימון על בסיס מחירי המכירה הצפויים, ובכך תומך במעגל קסמים: הערכות שווי גבוהות → מימון גבוה יותר → מחירי מכירה גבוהים יותר → הערכות שווי גבוהות יותר בפרויקטים הבאים.
יחסי מימון גבוהים לקבלנים: בנקים מספקים מימון של 70-80% מעלויות הפרויקט, ולעיתים אף יותר באמצעות הסכמי ערבות וקומבינציות שונות, המאפשרים לקבלנים להיכנס לפרויקטים עם הון עצמי מינימלי.
סנקציות מתונות על עיכוב במכירות: מנגנוני המימון הבנקאי מאפשרים לקבלנים להחזיק מלאי דירות לא מכור לתקופות ארוכות יחסית, במקום לרדת במחיר כדי לממש מכירות מהירות.
תמחור סיכון לא ריאלי: ניתוח חוזי המימון הבנקאיים מגלה תמחור סיכון שאינו משקף את הסיכונים האמיתיים של תיקי האשראי לנדל"ן.

מערכת זו יוצרת תמריצים מעוותים: הקבלנים מעוניינים בשמירה על רמת מחירים גבוהה גם במחיר של האטת קצב המכירות, והבנקים, שהשקיעו בפרויקטים, נוטים לאפשר זאת במקום לדרוש הורדת מחירים לצורך מימוש מהיר ופירעון האשראי.

3.2 תלות הקבלנים בבנקים והאינטרסים המשותפים בהמשך עליית מחירים

מערכת היחסים בין הקבלנים לבנקים מאופיינת בתלות הדדית ובאינטרסים משותפים בשמירה על רמת מחירים גבוהה:

תלות הקבלנים במימון בנקאי: רוב הקבלנים בישראל מסתמכים על מימון בנקאי נרחב לפעילותם, ואינם יכולים לפעול ללא תמיכת המערכת הבנקאית.
תלות הבנקים בהמשך פעילות הקבלנים: תיק האשראי לנדל"ן מהווה נתח משמעותי מפעילות הבנקים, ויציבותו תלויה בהמשך פעילות הקבלנים ובמחירי נדל"ן יציבים או עולים.
אינטרס משותף בשמירה על רמות מחירים: לשני הצדדים אינטרס משותף בשמירה על רמות מחירים גבוהות - הקבלנים לצורך רווחיות, והבנקים לצורך שמירה על ערך הביטחונות ועל יציבות תיק האשראי.

3.3 הפרדוקס המובנה: פער הריביות ותשואות שליליות

ניתוח מעמיק של מדיניות התמחור והמימון של הבנקים חושף פרדוקס כלכלי מטריד שמהווה את אחד ממנגנוני ההסוואה המתוחכמים ביותר בשוק:

פער בלתי הגיוני בין ריבית המשכנתאות לתשואת הנכסים: בעוד שהריבית הממוצעת על המשכנתאות בישראל עומדת על מעל 5%, הבנקים מאשרים ומממנים עסקאות לרכישת נכסים המניבים תשואות של פחות מ-3%. משמעות הדבר היא שהבנקים מאשרים לרוכשים לקחת הלוואות לרכישת נכסים שמניבים תשואה נמוכה מעלות המימון - מצב שמבחינה כלכלית טהורה אינו הגיוני.
אקוויטי שלילי מובנה: במונחים כלכליים, ניתן לתאר זאת כאילו הבנק נותן ללווה הלוואה של 200 ש"ח ומאשר לו לרכוש באמצעותה נכס ששוויו הכלכלי האמיתי (על פי תזרימי המזומנים שהוא מייצר) הוא 100 ש"ח בלבד. האקוויטי האמיתי במערכת הוא למעשה שלילי.
עיוות בחישוב שווי נכסים: בניתוח שמאי מקצועי, השווי הכלכלי האמיתי של דירה צריך להיגזר מדמי השכירות השנתיים חלקי שיעור תשואה סביר של 6% ומעלה (בהתאם למיקום - באזורי פריפריה כגון בית שאן או קריית שמונה, התשואה הנדרשת צריכה להיות 8% ומעלה). שיעור התשואה לחישוב צריך תמיד להיות גבוה מהריבית הממוצעת על המשכנתאות ו/או ריבית הפריים ו/או ריבית אג"ח ישראל ל-10 שנים.
רווחיות הבנקים מהפער המובנה: בזכות פער זה, המערכת הבנקאית משיגה תשואות דו-ספרתיות על ההון בעוד היא מכוונת את הציבור לרכוש נכסים בתשואות אפקטיביות שליליות (כאשר מביאים בחשבון את עלות המימון).

פרדוקס זה מהווה אינדיקטור מובהק לעיוות מבני בשוק ולניתוק בין מחירי השוק לערכם הכלכלי האמיתי של הנכסים. הנכונות של הבנקים לממן עסקאות בתנאים אלה מעידה על תמריצים מעוותים במערכת ועל אינטרס בשימור רמות המחירים הגבוהות.

3.4 תפקיד הבנקים ביצירת "ערך סף" למחירי דירותהבנקים יוצרים בפועל "ערך סף" למחירי דירות באמצעות שני מנגנונים עיקריים:

מימון הקבלנים על בסיס הערכות שווי עתידיות: הבנקים מאשרים את התוכניות העסקיות של הקבלנים המבוססות על מחירי מכירה גבוהים, ובכך מחזקים את הציפיות למחירים אלה.
קביעת תנאי סף למשכנתאות לרוכשים: באמצעות קריטריוני ההלוואה והערכות השמאים העובדים עמם, הבנקים קובעים למעשה את רף המחירים המינימלי בשוק.

בעוד שתפקידו של הבנק אמור להיות ניהול סיכונים וסינון עסקאות בעייתיות, בפועל מתקיימת מערכת שמעודדת הצבת רף מחירים גבוה ומקשה על ירידת מחירים אמיתית.

3.5 כיצד מנגנוני המשכנתאות מייצרים ומייצבים את רמות המחירים הגבוהות

מערכת המשכנתאות בישראל פועלת לשימור רמות המחירים הגבוהות דרך:

הארכת תקופות המשכנתא: משכנתאות ל-30 שנה הפכו לנורמה, מה שמאפשר לרוכשים לקחת הלוואות גדולות יותר.
מימון בשיעור גבוה (LTV): למרות הגבלות בנק ישראל, עדיין ניתן באמצעות מסלולים שונים להגיע למימון של 75% ויותר מערך הנכס.
מדיניות החזר מההכנסה (PTI): הבנקים מאפשרים להקדיש עד 40% מההכנסה נטו להחזר המשכנתא, שיעור גבוה המשמר את רמות המחירים.
אישור משכנתאות על בסיס שווי נכס ולא על בסיס שווי כלכלי: הבנקים מתעלמים מהפער בין שווי השוק לשווי הכלכלי האמיתי של הנכס.

התוצאה היא מערכת המאפשרת לרוכשים להתמודד עם מחירים גבוהים יותר, ובכך למעשה מייצבת ואף מעלה את רמת המחירים בשוק.

3.6 קרנות הריט וגופים מוסדיים כשחקנים חדשים בשוק - השפעתם על מנגנוני התמחור

בשנים האחרונות נכנסו לשוק הנדל"ן הישראלי שחקנים מוסדיים חדשים, בעיקר קרנות ריט וגופים מוסדיים המשקיעים בנדל"ן מניב:

השפעה על התמחור: גופים אלה, עם כוח הקנייה והמימון שלהם, יוצרים לחץ ביקוש נוסף ותומכים במחירים גבוהים.
קבלת תשואות נמוכות: בניגוד למשקיעים פרטיים, גופים מוסדיים מוכנים לקבל תשואות נמוכות יותר (לעיתים מתחת ל-3%), ובכך מורידים את רף התשואה הנדרש בשוק.
אשראי בתנאים מועדפים: גופים אלה מקבלים לרוב תנאי מימון טובים יותר מהבנקים, מה שמאפשר להם להמשיך ולפעול גם בתנאי שוק שאינם כדאיים עבור משקיעים רגילים.
חסינות יחסית לתנודות שוק: בשל האופק הארוך שלהם והנזילות הגבוהה, גופים אלה פחות רגישים לתנודות קצרות-טווח, ובכך מייצבים את השוק גם בתקופות של חולשה.

השפעתם של שחקנים אלה מרחיבה את מנגנון ההסוואה ומחזקת את הניתוק בין מחירי השוק לערכם הכלכלי האמיתי של הנכסים.

פרק 4: מבצעי הקבלנים - מנגנון ההסוואה החדש

4.1 אנטומיה של "מבצע קבלני" וניתוח כלכלי של ערכו האמיתי

מבצעי הקבלנים שהפכו לתופעה נפוצה בשנים האחרונות מהווים מנגנון הסוואה מתוחכם המסתיר את החולשה האמיתית של השוק:

מבנה טיפוסי של מבצע קבלני:
- פרסום מחיר מחירון גבוה ("לפני הנחה")
- מתן "הנחה" משמעותית (10-20%) למשך תקופה מוגבלת
- תוספות והטבות נלוות (ריהוט, מחסן, חניה, מטבח משודרג וכדומה)
- תנאי מימון מיוחדים (הלוואת גישור, פריסת תשלומים, ערבויות מיוחדות)
ניתוח כלכלי של ערך המבצע:
- מחירי המחירון מנופחים מלכתחילה ב-15-25% מעל מחירי השוק האמיתיים
- ההטבות הנלוות מתומחרות בערך גבוה מערכן האמיתי
- עלות המימון המיוחד מגולמת למעשה במחיר הדירה
מטרות אמיתיות של המבצעים:
- שמירה על מחירי מחירון גבוהים למרות ירידה בביקושים
- הסוואת מחירי עסקאות אמיתיים ומניעת "תקדימים" של ירידת מחירים
- יצירת תחושת דחיפות וניצול הפחד מהחמצה (FOMO) בקרב רוכשים פוטנציאליים
- מניעת שינוי ציפיות בשוק לגבי כיוון המחירים העתידי

ניתוח מקצועי של מבצעי הקבלנים מגלה שבמקרים רבים, הערך האמיתי של ההנחה נמוך משמעותית מהמצג שמציגים הקבלנים, ועומד על 5-10% בלבד ממחיר השוק האמיתי.

4.2 מניפולציות נפוצות במחירי הבסיס וב"הנחות" המוצעות

מספר מניפולציות שכיחות בתמחור ובמבצעים מאפיינות את שוק הנדל"ן:

ניפוח מחירי מחירון: מחירי הבסיס מנופחים באופן מלאכותי כדי לאפשר "הנחות" מרשימות לכאורה. מחירים אלה מפורסמים במדיה, במודעות ובאתרי החברות כדי לקבע אותם בתודעה.
שינוי מפרט טכני: פירוט המפרט הטכני בהסכמי המכר שונה מזה שפורסם במודעות המקוריות, מה שמאפשר "שדרוגים" כביכול.
הנחות תלויות מועד תשלום: הצעת הנחות משמעותיות לרוכשים המשלמים מהר יותר, מה שמאפשר לקבלן להציג הנחה גדולה אך להשיג תזרים מזומנים משופר.
פיצול מרכיבי העסקה: פיצול מרכיבי הדירה (כגון חניה, מחסן, מרפסת) לסעיפים נפרדים, ואז מתן "הנחה" עליהם, בעוד שבפרויקטים אחרים אלה כלולים במחיר.
מערכי מכירות כפולים: בחלק מהפרויקטים נמצא מערך מכירות רשמי המציג את מחירי המחירון, ומערך מכירות מקביל המציע "עסקאות VIP" במחירים נמוכים יותר.

מניפולציות אלה מיועדות לשמר את מחירי המחירון הגבוהים במערכת הדיווח הרשמית, תוך ביצוע עסקאות במחירים נמוכים יותר בפועל.

4.3 מקרי בוחן: השוואת מחירי דירות "במבצע" למחירי שוק אמיתיים

ניתוח של מספר מקרי בוחן מרכזיים בפרויקטים שונים ברחבי הארץ חושף את הפער בין ההצהרות למציאות:מקרה 1 - פרויקט במרכז הארץ:

מחיר מחירון: 2.8 מיליון ₪
מחיר "במבצע": 2.45 מיליון ₪ (הנחה מוצהרת של 350,000 ₪)
תוספות במבצע: מטבח משודרג, מזגנים, חניה נוספת
עלות אמיתית של התוספות: כ-100,000 ₪
מחירי עסקאות דומות בסביבה: 2.3-2.4 מיליון ₪
מסקנה: ההנחה האמיתית היא של כ-50,000 ₪ בלבד לעומת מחיר השוק האמיתי.

מקרה 2 - פרויקט בפריפריה:

מחיר מחירון: 1.65 מיליון ₪
מחיר "במבצע": 1.38 מיליון ₪ (הנחה מוצהרת של 270,000 ₪)
עסקאות דומות בסביבה: 1.3-1.35 מיליון ₪
מסקנה: מחיר המבצע למעשה תואם או אף גבוה ממחיר השוק האמיתי.

מקרה 3 - דירות יוקרה:

מחיר מחירון: 5.2 מיליון ₪
מחיר "במבצע": 4.7 מיליון ₪ + חבילת ריהוט/עיצוב (הנחה מוצהרת של 500,000 ₪ + חבילה בשווי 300,000 ₪)
עלות אמיתית של חבילת הריהוט/עיצוב: כ-150,000 ₪
עסקאות דומות בסביבה (ללא חבילת ריהוט): 4.4-4.5 מיליון ₪
מסקנה: ההנחה האפקטיבית היא של כ-100,000 ₪ בלבד לעומת מחיר השוק האמיתי.

מקרי הבוחן מדגימים כיצד המבצעים בפועל אינם משקפים הנחות אמיתיות ביחס למחירי השוק, אלא מהווים מנגנון הסוואה של ירידת מחירים אמיתית.

4.4 עיוות נתוני השוק והסתרת הירידה האמיתית בביקושים

מבצעי הקבלנים משחקים תפקיד מרכזי בעיוות נתוני השוק ובהסתרת החולשה האמיתית בביקושים:

דיווח סלקטיבי על עסקאות: הקבלנים נוטים לדווח על עסקאות במחירי המחירון ולא במחירי המבצע האמיתיים.
הסתרת משך הזמן האמיתי למכירה: בעוד שבעבר דירות בפרויקטים חדשים נמכרו תוך חודשים בודדים, כיום דירות רבות נותרות ללא רוכשים למשך שנה ויותר, אך נתון זה אינו מדווח.
יצירת אשליית ביקוש: באמצעות פרסום מרוכז של המבצעים, הקבלנים יוצרים אשליה של "חלון הזדמנויות" והתעניינות מוגברת.
הסתרת שיעור המכירות האמיתי: פרויקטים רבים מדווחים על "הצלחות מכירה" גם כאשר נמכרו רק 30-40% מהדירות, תוך הסתרת העובדה שהקצב איטי משמעותית מהתחזיות.
שימוש ב"רוכשים מועדפים": ביצוע עסקאות עם קרובי משפחה, עובדי חברה או משקיעים מועדפים במחירים גבוהים יחסית כדי לייצר "עסקאות עוגן" ולתמוך במחירי השוק.

מנגנונים אלה יוצרים עיוות מערכתי בנתוני השוק המדווחים, ומקשים על זיהוי המגמות האמיתיות בביקושים ובמחירים.

4.5 טקטיקות שיווק מתוחכמות: שימוש בלחץ פסיכולוגי, FOMO וטקטיקות מכירה אגרסיביות

המבצעים מלווים בטקטיקות שיווק פסיכולוגיות מתוחכמות:

הגבלת זמן מלאכותית: יצירת מבצעים "עד גמר המלאי" או "רק עד סוף החודש" כדי ליצור תחושת דחיפות.
ניצול פחד מהחמצה (FOMO): שימוש בסלוגנים כמו "הזדמנות אחרונה" או "מי שיחכה ישלם יותר".
טקטיקת הדירות האחרונות: הצגת מצג שווא לפיו נותרו "רק דירות בודדות" בפרויקט, בעוד שבפועל עשרות דירות עדיין זמינות.
שימוש ביועצי נדל"ן ומשפיענים: גיוס יועצי נדל"ן ו"מומחים" המקדמים את המבצע כ"הזדמנות נדירה" בערוצי מדיה שונים.
מערכי מכירות אגרסיביים: הפעלת מכירנים בשיטות לחץ, תוך שימוש בטכניקות כגון "חובה להחליט עכשיו" או "יש עוד מתעניינים בדירה זו".

טקטיקות אלה מיועדות להפחית את יכולת הניתוח הרציונלי של הרוכש ולעודד החלטות רכישה מהירות המבוססות על רגש ולא על ניתוח כלכלי קר.

פרק 5: מודל הונאת פונזי בשוק הנדל"ן

5.1 מאפייני הונאת פונזי והתקיימותם בשוק הנדל"ן העכשווי

הונאת פונזי מתאפיינת במספר מאפיינים מרכזיים, ובחינה מדוקדקת של שוק הנדל"ן הישראלי מגלה דמיון מטריד למודל זה:

תשלום למשקיעים קיימים מכספי משקיעים חדשים: בשוק הנדל"ן, משקיעים ותיקים מרוויחים מעליית ערך נכסיהם בזכות כניסה של רוכשים חדשים לשוק, ולא בזכות עלייה אמיתית בערך הכלכלי (תזרימי המזומנים) מהנכס.
הבטחת תשואות גבוהות ללא סיכון: נרטיב "הנדל"ן תמיד עולה" מבטיח לכאורה תשואות גבוהות יחסית (10-15% בשנה) ללא סיכון משמעותי.
תלות מוחלטת בגיוס משקיעים/רוכשים חדשים: פעילות הבנייה והפיתוח תלויה בהמשך מכירת דירות במחירים גבוהים, והמערכת הבנקאית תלויה ביכולת הקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם.
חוסר שקיפות במנגנון התמחור: כפי שבהונאות פונזי אין שקיפות לגבי ההשקעות האמיתיות, כך גם בשוק הנדל"ן יש עמימות רבה לגבי התמחור האמיתי ומנגנוני קביעת המחירים.
הבטחת נזילות בשוק לא נזיל: בדומה להונאות פונזי המבטיחות נזילות גבוהה להשקעות, כך גם בשוק הנדל"ן נוצרה אשליה של נזילות גבוהה בנכסים שבמהותם אינם נזילים.

בעוד שאין מדובר בהונאת פונזי קלאסית ומכוונת, המבנה המערכתי של שוק הנדל"ן הישראלי יצר דינמיקה דומה, שקיומה תלוי בהמשך כניסת רוכשים חדשים המוכנים לשלם מחירים גבוהים.

5.2 הצורך בגיוס משקיעים/רוכשים חדשים כדי לשמר את המערכת

המערכת הנוכחית בשוק הנדל"ן תלויה באופן מוחלט בהמשך גיוס רוכשים חדשים מהסיבות הבאות:

תזרים מזומנים לקבלנים ולמימון פרויקטים חדשים: הקבלנים תלויים במכירת דירות חדשות במחירים גבוהים כדי לממן את המשך פעילותם ואת החזר האשראי שלקחו.
תמיכה במחירי שוק גבוהים: המערכת כולה תלויה בהמשך עסקאות במחירים גבוהים כדי לתמוך בערך הביטחונות של האשראי הקיים.
שימור תחושת העושר הנכסי של בעלי הדירות: בעלי דירות קיימות תלויים בהמשך עליית המחירים כדי לשמר את "עושרם הנכסי" על הנייר.
חיזוק אמון הציבור במערכת: המשך עליית מחירים או לפחות יציבות בהם חיוני לשימור האמון הציבורי במערכת הנדל"ן והמימון.

כאשר מתחילה האטה בקצב כניסת הרוכשים החדשים, המערכת נכנסת למצוקה ומתחילים להופיע סדקים במנגנון ההסוואה, בדומה להונאות פונזי שמתחילות לקרוס כאשר יש האטה בגיוס משקיעים חדשים.

5.3 הקריסה הבלתי נמנעת של מערכת הונאת פונזי

כל מערכת המתנהלת על פי דפוסים דמויי פונזי עומדת בפני קריסה בלתי נמנעת מהסיבות הבאות:

מיצוי מאגר המשקיעים הפוטנציאליים: בשלב מסוים מתמצה מאגר הרוכשים המסוגלים והמוכנים לשלם את המחירים הגבוהים.
פער בלתי ניתן לגישור בין המחירים לפרמטרים כלכליים בסיסיים: ככל שהפער בין מחירי הנדל"ן להכנסות משקי הבית גדל, כך גדל הקושי למצוא רוכשים חדשים.
האטה בקצב עליית המחירים: האטה בקצב עליית המחירים מפחיתה את האטרקטיביות של ההשקעה ומפחיתה את כניסת המשקיעים.
אובדן אמון המערכת: ברגע שמתחילה להתפתח תפיסה שהשוק הגיע לשיאו, מתפתחת דינמיקה של אובדן אמון והאצת היציאה מהשוק.

בדומה להונאת פונזי, שבה הקריסה עלולה להיות פתאומית ודרמטית, גם בשוק הנדל"ן עלולה להתפתח דינמיקה של קריסה מואצת ברגע שמתערער האמון בהמשך עליית המחירים.

5.4 סימנים להתמוטטות המנגנון: מבצעים אגרסיביים, ירידה בקצב המכירות, הארכת זמני מכירה

בשנתיים האחרונות ניתן לזהות מספר סימנים מעידים המצביעים על קריסת מנגנון ההסוואה:

ריבוי ואגרסיביות של מבצעי מכירות: המבצעים הפכו תכופים יותר, ארוכים יותר ועם הנחות אפקטיביות גדולות יותר.
האטה משמעותית בקצב המכירות: זמן המכירה הממוצע של דירה חדשה עלה מ-3-4 חודשים לפני מספר שנים ל-9-12 חודשים כיום.
התארכות זמני הבנייה והאכלוס: קבלנים מאריכים במכוון את משך הבנייה כדי לדחות את מועד המסירה ולקוות לשיפור בתנאי השוק.
ירידה חדה בהתחלות בנייה: ירידה של 30-40% בהתחלות בנייה חדשות, המשקפת את חוסר הכדאיות הכלכלית בתנאי השוק הנוכחיים.
הגמשת תנאי מימון: בנקים מציעים תנאי מימון גמישים יותר לקבלנים בקשיים, במקום לדרוש מימוש נכסים והורדת מחירים.

סימנים אלה, ובמיוחד ריבוי המבצעים והאגרסיביות שלהם, מצביעים על כך שמנגנון ההסוואה מתחיל להתמוטט, ושהשוק נמצא בשלב מתקדם של מחזור הבועה.

5.5 תפקיד "המשקיעים" בשוק הנדל"ן כמקבילים למשקיעים המוסדיים בפרשת ויסות המניות

בדומה למשקיעים המוסדיים שמילאו תפקיד מרכזי בפרשת ויסות מניות הבנקים, כך גם בשוק הנדל"ן הנוכחי יש קבוצת "משקיעים" הממלאת תפקיד דומה:

משקיעי נדל"ן פרטיים: קבוצה של כ-50-60 אלף משקיעים המחזיקים בנכסים מרובים, והתרגלו לתשואות גבוהות מעליית ערך.
קרנות השקעה ו-REIT: גופים מוסדיים שנכנסו בשנים האחרונות לשוק הדיור, והשפיעו על רמות התמחור.
משקיעים זרים: משקיעים מחו"ל שרכשו נכסים בישראל, חלקם תמכו במחירים גבוהים במיוחד באזורים מסוימים.
קבוצות רכישה ומיזמי נדל"ן קבוצתיים: גופים המארגנים קבוצות של רוכשים, ובמקרים רבים תומכים במחירים גבוהים.

בדומה למשקיעים המוסדיים ב-1983, גם משקיעי הנדל"ן כיום עלולים להיות הראשונים לזהות את שינוי המגמה ולנסות לצאת מהשוק, מה שעלול להאיץ את הקריסה.

5.6 אובדן אמון בשוק - נקודת השבירה של מודל פונזי והסימנים המקדימים לכך

נקודת השבירה של מודל פונזי והסימנים המקדימים לכךנקודת השבירה המכרעת בכל מערכת דמוית פונזי היא אובדן האמון הציבורי. בשוק הנדל"ן הישראלי ניתן לזהות מספר סימנים מקדימים לשינוי בתפיסה הציבורית:

שיח תקשורתי משתנה: התגברות דיווחים על "התקררות השוק", "האטה במכירות" ו"קשיים של קבלנים" - שיח שכמעט לא היה קיים בעשור האחרון.
מצוקה מוצהרת של קבלנים: קבלנים שהחלו להצהיר בפומבי על קשיים במכירות ואף איומים בקשיים פיננסיים.
התארכות משך החשיפה של דירות בשוק: נכסים נותרים למכירה לתקופות ארוכות יותר, מה שמשפיע על תפיסת היציבות של השוק.
שינוי בהתנהגות המשקיעים: משקיעים ותיקים מתחילים להפחית חשיפה לשוק, ובמקרים מסוימים אף למכור נכסים.
עלייה בשיעור הביטולי העסקאות: עלייה בשיעור הרוכשים המבטלים עסקאות או מבקשים לנהל מחדש את תנאי העסקה.

אובדן האמון אינו מתרחש בבת אחת אלא בתהליך הדרגתי, אך ברגע מסוים יכול להגיע ל"נקודת טיפה" ולהוביל לתהליך מואץ של שינוי ציפיות וירידת מחירים.

פרק 6: הבנקים כשותפים במנגנון ההסוואה

6.1 מדיניות האשראי של הבנקים לקבלנים ולרוכשים

מדיניות האשראי של הבנקים מהווה מרכיב מרכזי במנגנון ההסוואה של מחירי הנדל"ן. הבנקים פועלים בשני צדדים של המשוואה - הן במימון הקבלנים (היצע) והן במימון הרוכשים (ביקוש), ובכך יוצרים תנאים המאפשרים את שימור רמות המחירים הגבוהות:

מימון הקבלנים: הבנקים מממנים פרויקטים על בסיס הערכות שווי הנגזרות ממחירי השוק הגבוהים, ובכך משמרים את רמות המחירים.
מימון הרוכשים: הבנקים מאפשרים מינוף גבוה (עד 75% מערך הנכס) והארכת תקופות המשכנתא (עד 30 שנה), מה שמאפשר לרוכשים להתמודד עם מחירים גבוהים.
דירוג פיקדונות הבנקים והשפעתו: ניתן לראות את הפער בריביות הפיקדונות בין הבנקים השונים. הריבית הממוצעת לפיקדונות לטווח של 6-12 חודשים עומדת על כ-4.06%, כאשר בנקים כמו לאומי, ירושלים ומזרחי-טפחות מציעים ריביות גבוהות יותר, בעוד שבנקים כמו וואן זירו, מרכנתיל ומסד מציעים ריביות נמוכות מ-4%. פער זה מאפשר לבנקים לייצר מרווחי רווח משמעותיים בין עלות גיוס הכספים (ריבית הפיקדונות) לבין התשואה על האשראי (ריבית המשכנתאות).

6.2 אינטרסים של הבנקים בהמשך עליית המחירים ובמניעת קריסה פתאומית

לבנקים יש אינטרס מובהק בשמירה על יציבות מחירי הנדל"ן ובמניעת ירידה חדה במחירים:

הגנה על ערך הביטחונות: תיקי האשראי הבנקאיים מגובים בביטחונות נדל"ן, וירידה חדה במחירים תפגע בערך הביטחונות ותחייב הפרשות להפסדי אשראי.
שמירה על יציבות תיק האשראי: חלק ניכר מתיק האשראי הבנקאי מורכב ממשכנתאות וממימון פרויקטים נדל"ניים, ויציבותו תלויה בהמשך עליית מחירים או לפחות יציבות.
הימנעות ממימוש נכסים: ירידת מחירים חדה עלולה להוביל לצורך במימוש מספר גדול של נכסים, תהליך שעלול להעמיק את הירידה.
רווחיות מהמשך פעילות אשראי: הבנקים מרוויחים מהמשך המחזור הנוכחי של אשראי גבוה לנדל"ן ומשכנתאות ארוכות-טווח.

משום כך, הבנקים נוטים לנקוט בצעדים שונים לתמיכה במחירי הנדל"ן ולבלימת ירידות מחירים אפשריות.

6.3 ניגודי עניינים מובנים: הבנק כמלווה לקבלן וכנותן משכנתא לרוכש

אחד המרכיבים המטרידים במערכת המימון הנדל"נית הוא ניגוד העניינים המובנה במודל העסקי של הבנקים:

מימון כפול: הבנק מממן הן את הקבלן (באמצעות ליווי פיננסי) והן את הרוכש (באמצעות משכנתא), ובכך למעשה "מוכר לעצמו" את ההלוואה.
תלות הדדית: הבנק תלוי בהצלחת הקבלן למכור דירות כדי לפרוע את האשראי, ובו-זמנית תלוי ביכולתו לתת משכנתאות לרוכשים.
אינטרס בתמחור גבוה: הבנק מרוויח יותר ככל שמחירי הדירות והיקפי המשכנתאות גבוהים יותר, כל עוד אין הפרות בהחזרים.
תפקיד כפול בהערכות שווי: הבנק משתמש בהערכות שווי הן לצורך מימון הפרויקט והן לצורך אישור המשכנתאות, ויש לו אינטרס מובנה בהערכות גבוהות.

ניגודי עניינים אלה מהווים כשל שוק מובנה ומוסיפים שכבה נוספת לעיוות במנגנוני התמחור בשוק הנדל"ן.

6.4 תמחור סיכונים לקוי וההשלכות על יציבות המערכת הפיננסית

בחינה מעמיקה של מדיניות האשראי של הבנקים חושפת תמחור סיכונים לקוי שעלול לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית:

הערכת סיכון על בסיס מחירים היסטוריים: הבנקים מבססים את הערכת הסיכון על מחירים היסטוריים שנוצרו בתקופת בועה, ולא על ערכים כלכליים אמיתיים.
הנחת המשך עליית מחירים: מודלי ניהול הסיכונים מניחים בדרך כלל המשך יציבות או עליית מחירים, ואינם נותנים משקל מספק לתרחישי ירידת מחירים חדה.
התעלמות מסיכוני ריכוזיות: חשיפה גבוהה של המערכת הבנקאית לענף הנדל"ן (מעל 50% מתיק האשראי הכולל) יוצרת סיכון מערכתי בעת משבר.
הערכת יחס חוב-הכנסה לקויה: הבנקים אינם נותנים משקל מספיק לעלייה ביחס חוב-הכנסה של משקי הבית ולמשמעויותיה בעת עליית ריבית או האטה כלכלית.

תמחור סיכונים לקוי זה מגדיל את הסיכון המערכתי ומחמיר את הפוטנציאל לפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית בעת התפוגגות בועת הנדל"ן.

6.5 מבחני קיצון של הבנקים בישראל - האם הם משקפים את הסיכונים האמיתיים?

הפיקוח על הבנקים עורך מבחני קיצון למערכת הבנקאית, אך יש ספק האם מבחנים אלה משקפים את הסיכונים האמיתיים בשוק הנדל"ן:

הנחות שמרניות מדי: מבחני הקיצון מניחים ירידות מחירים של 20-25% לכל היותר, בעוד שבבועות נדל"ן שהתפוצצו בעולם נרשמו ירידות של 40-50%.
התעלמות מאפקט הדומינו: המבחנים נוטים להתעלם מאפקט הדומינו של קריסת קבלנים, ירידת מחירים, ופגיעה בצרכנים ובכלכלה הריאלית.
התעלמות מריכוזיות התיק: המבחנים אינם נותנים משקל מספק לריכוזיות הגבוהה של תיק האשראי בנדל"ן ובמשכנתאות.
הנחות לגבי התנהגות הנכסים: המבחנים אינם לוקחים בחשבון את האופן שבו נכסים שונים מתנהגים בעת משבר, במיוחד נכסים שנרכשו בשיא הבועה.

מבחני קיצון מציאותיים יותר היו מחייבים את הבנקים להיערך טוב יותר לאפשרות של התפוצצות בועת הנדל"ן, ולנקוט במדיניות אשראי שמרנית יותר.

6.6 ההשלכות של משבר אשראי נדל"ני על יציבות המערכת הבנקאית בישראל

משבר אשראי נדל"ני עלול להוביל להשלכות מרחיקות לכת על המערכת הבנקאית בישראל:

עלייה חדה בהפרשות להפסדי אשראי: ירידה חדה במחירי הנדל"ן תחייב הפרשות משמעותיות להפסדי אשראי, שיפגעו ברווחיות הבנקים ובהון העצמי שלהם.
פגיעה ביחסי הלימות ההון: הפסדי אשראי גדולים עלולים לפגוע ביחסי הלימות ההון של הבנקים ולהגביל את יכולתם להמשיך ולתת אשראי.
סחרור שלילי: התפתחות סחרור שלילי של ירידת מחירים → הפרות בהחזרי אשראי → מימוש נכסים → ירידת מחירים נוספת.
פגיעה באמון הציבור: משבר אשראי נדל"ני עלול לפגוע באמון הציבור במערכת הבנקאית ולהוביל לתופעות כגון "ריצה אל הבנק".
צורך בהתערבות ממשלתית: במקרה של משבר חמור, תידרש התערבות ממשלתית לייצוב המערכת הבנקאית, עם עלויות כבדות למשק.

ניתוח ההשלכות האפשריות מדגיש את הסיכון המערכתי הגלום בהמשך התנפחות בועת הנדל"ן והתלות ההדדית בין שוק הנדל"ן למערכת הפיננסית.

פרק 7: כישלונות רגולטוריים והיעדר שקיפות

7.1 היעדר פיקוח אפקטיבי על תמחור נדל"ן וחוסר שקיפות במדידת מחירים

אחד הכשלים המרכזיים בשוק הנדל"ן הישראלי הוא היעדר מנגנון פיקוח אפקטיבי על תמחור נכסים:

היעדר מדד מחירים מהימן: מדדי המחירים הרשמיים מתבססים על עסקאות מדווחות, ואינם מביאים בחשבון הטבות נלוות, מבצעים והנחות שאינן מדווחות.
חוסר שקיפות בדיווח עסקאות: אין חובת דיווח מפורטת על תנאי עסקאות, כולל הטבות מימון, שדרוגים, וריהוט שניתנים כחלק מהעסקה.
היעדר בסיס מידע אחיד: בניגוד לשווקים פיננסיים אחרים, אין בסיס מידע מרכזי וזמין לציבור המתעד את כל העסקאות על פרטיהן.
מניפולציות בדיווחי מחירים: קבלנים ומוכרים יכולים לדווח על מחירים גבוהים יותר מאלה ששולמו בפועל, ללא בקרה אפקטיבית.
חוסר תיעוד של משך הזמן למכירה: אין איסוף וניתוח שיטתי של משך הזמן הדרוש למכירת נכס, נתון קריטי להבנת מצב השוק.

חוסר השקיפות במדידת מחירים מקשה על זיהוי מגמות אמיתיות בשוק ומאפשר את שימור מנגנון ההסוואה.

7.2 תפקיד בנק ישראל והרגולטורים בחיזוק מנגנוני ההסוואה

הרגולטורים, ובראשם בנק ישראל, מילאו תפקיד פסיבי ולעיתים אף תומך במנגנוני ההסוואה:

מדיניות ריבית: בנק ישראל שמר על ריבית נמוכה לאורך תקופה ארוכה, מה שתמך במינוף גבוה ובעליית מחירים.
מגבלות לא אפקטיביות על משכנתאות: המגבלות שהוטלו על LTV (יחס הלוואה לשווי) ו-PTI (יחס החזר להכנסה) היו מתונות מדי וכללו חריגים רבים.
היעדר התערבות בשוק השכירות: אי-יצירת שוק שכירות מוסדי יציב כאלטרנטיבה לרכישה אפשר את המשך עליית המחירים.
מיסוי לא אפקטיבי: צעדי המיסוי שננקטו (כגון מס רכישה מדורג) לא היו מספיק חזקים כדי לבלום את הספקולציה בשוק.
תקשורת תומכת מצד הרגולטורים: הצהרות מרגיעות של נגידי בנק ישראל ובכירים אחרים לאורך השנים תמכו בתפיסה ש"אין בועה" בשוק הנדל"ן.

תפקודם הפסיבי של הרגולטורים מזכיר במידה רבה את תפקודם בפרשת ויסות מניות הבנקים, כאשר הרגולטורים נמנעו מלהתערב עד למשבר.

7.3 הדמיון לכשלי הפיקוח בתקופת ויסות מניות הבנקים

ההשוואה בין כשלי הפיקוח בתקופת ויסות מניות הבנקים לבין הכשלים כיום מגלה דמיון מטריד:

חשש מפני זעזוע למערכת: בשני המקרים, הרגולטורים נמנעו מהתערבות משמעותית מחשש לזעזוע המערכת הפיננסית.
"רגולציה שבויה": התלות ההדדית בין המפקחים למפוקחים הובילה לרגולציה רכה מדי בשני המקרים.
העדפת יציבות קצרת-טווח: בשני המקרים, הרגולטורים העדיפו יציבות קצרת-טווח על פני התמודדות עם הסיכונים ארוכי-הטווח.
התעלמות מסימני אזהרה: הרגולטורים התעלמו מסימני אזהרה ברורים שהצביעו על עיוותים בשוק.
כישלון בהגנה על ציבור המשקיעים/רוכשים: בשני המקרים, הרגולציה כשלה בהגנה על האינטרסים של הציבור הרחב.

לקחי ועדת בייסקי שנכתבו לאחר משבר ויסות המניות בנוגע לכשלי הפיקוח נראים רלוונטיים באופן מטריד גם למצב הנוכחי בשוק הנדל"ן.

7.4 היבטים משפטיים: האם יש הונאה מכוונת בתמחור הנדל"ן?

מהבחינה המשפטית, קיים קושי להגדיר את העיוותים בשוק הנדל"ן כהונאה מכוונת במובן הפלילי, אך ניתן לזהות מספר פרקטיקות בעייתיות:

מצגי שווא בפרסום: פרסום מחירי מחירון מנופחים ו"הנחות" פיקטיביות עלול להיחשב כמצג שווא.
מניפולציה בתיאור נכסים: הצגת נתונים חלקיים או מטעים לגבי הנכס, כגון שטחים, מפרטים או פוטנציאל השכרה.
הסתרת מידע מהותי: אי-גילוי מידע מהותי על הנכס או על מצב השוק באזור יכול להיחשב כהפרת חובת הגילוי הנאות.
תיאום מחירים: במקרים מסוימים, תיאום מחירים בין יזמים וקבלנים באזור מסוים עלול להיחשב כהסדר כובל.
הערכות שווי מוטות: הערכות שווי שאינן משקפות את השווי האמיתי של הנכס, הנעשות לצורך קבלת מימון גבוה יותר.

אף שקשה להוכיח הונאה מכוונת ברמה המערכתית, ריבוי הפרקטיקות הבעייתיות מצביע על כשל אתי ורגולטורי משמעותי בשוק.

7.5 תפקיד רשות המסים - כיצד עיוותי מס מעודדים את המשך בועת הנדל"ן

מערכת המס בישראל כוללת מספר עיוותים התורמים להמשך תמחור-היתר בשוק הנדל"ן:

העדפת השקעה בנדל"ן על פני אפיקי השקעה אחרים: מיסוי מופחת על הכנסות מנדל"ן לעומת הכנסות ממקורות אחרים.
מיסוי חסר על החזקת נכסים ריקים: היעדר "מס ריקים" משמעותי מאפשר החזקת נכסים ריקים ללא עלות אפקטיבית.
מס שבח ומס רכישה לא אפקטיביים: המערכת הנוכחית אינה יוצרת תמריץ מספק להורדת מחירים או להגדלת היצע.
עידוד עסקאות מורכבות: מערכת המס מעודדת עסקאות מורכבות (כגון קומבינציה) שמשפיעות על תמחור הנכסים.
אי-אכיפה אפקטיבית של דיווחי מס: אכיפה לא מספקת של דיווחי מס אמיתיים על עסקאות נדל"ן, כולל הטבות נלוות.

רפורמה במערכת המס יכולה להוות כלי משמעותי להפחתת עיוותי התמחור בשוק הנדל"ן ולעידוד שימוש יעיל יותר במלאי הדיור הקיים.

7.6 אחריות המפקח על הבנקים - לקחים שלא נלמדו מפרשת 1983

המפקח על הבנקים אמור להיות קו ההגנה המרכזי מפני התפתחות סיכונים מערכתיים, אך נראה שלקחי 1983 לא נלמדו במלואם:

מתן משקל גבוה מדי ליציבות הבנקים בטווח הקצר: המפקח מתמקד ביציבות קצרת-טווח של הבנקים, גם במחיר של הצטברות סיכונים ארוכי-טווח.
היעדר התייחסות מספקת לבועת הנכסים: המפקח אינו מתייחס באופן אפקטיבי להשפעת בועת נכסים על יציבות המערכת הבנקאית.
מגבלות לא מספקות על אשראי לנדל"ן: המגבלות על היקף האשראי לענף הנדל"ן והבנייה אינן מספיקות למניעת ריכוזיות יתר.
מבחני קיצון לא מציאותיים: כפי שצוין קודם, מבחני הקיצון אינם בוחנים תרחישי קיצון מציאותיים מספיק.
התייחסות לא מספקת לניגודי העניינים המובנים: המפקח אינו מטפל באופן מספק בניגודי העניינים המובנים בתפקוד הבנקים בשוק הנדל"ן.

אחריות המפקח על הבנקים היא קריטית למניעת משבר פיננסי הנובע מהתפוצצות בועת הנדל"ן, וחיוני שיינקטו צעדים אפקטיביים יותר להתמודדות עם הסיכונים.

1983 - פרשת ויסות מניות הבנקים - כשתופעה מקרו כלכלית מוצאת עצמה על ספסל הנאשמים

פרק 8: סימני קריסה במנגנון ההסוואה

8.1 ניתוח מגמות נוכחיות המעידות על קריסת מנגנון ההסוואה

מספר מגמות בשוק הנדל"ן בשנתיים האחרונות מעידות על קריסה הדרגתית של מנגנון ההסוואה:

עלייה חדה במספר המבצעים והיקפם: הקבלנים עוברים ממבצעים ספורדיים למדיניות קבועה של מבצעים, הנחות והטבות.
מעבר להנחות ישירות ממחיר: בעוד שבעבר הקבלנים העדיפו לתת הטבות נלוות, כיום רבים עוברים להנחות ישירות ממחירי המחירון.
התארכות זמני מכירה: משך הזמן הממוצע למכירת דירה חדשה התארך משמעותית, מ-3-4 חודשים לכדי 9-12 חודשים ויותר.
ירידה בהתחלות בנייה: ירידה של 30-40% בהתחלות בנייה בשנה האחרונה, המעידה על ירידה בכדאיות הכלכלית של פרויקטים חדשים.
קשיים פיננסיים של קבלנים: יותר ויותר קבלנים מדווחים על קשיים תזרימיים או אף נקלעים לחדלות פירעון.

מגמות אלה מצביעות על כך שמנגנון ההסוואה המתוחכם שפעל לאורך עשור מתחיל להתמוטט, והשוק נכנס לשלב חדש שבו הפער בין המחירים המוצהרים למחירים בפועל אינו יכול להימשך.

8.2 עליה בתדירות ובהיקף מבצעי הקבלנים כסימן לחולשת השוק

מבצעי הקבלנים, שפעם היו אירוע נדיר יחסית, הפכו לנורמה בשוק ומהווים סימן ברור לחולשתו:

תדירות המבצעים: מעבר ממבצעים עונתיים או נקודתיים למבצעים קבועים לאורך כל השנה.
עומק ההנחות: עלייה בעומק ההנחות, מ-5-8% בעבר למבצעים המציעים 15-20% ויותר כיום.
משך המבצעים: הארכת משך המבצעים, מאירועי מכירה קצרים של ימים או שבועות למבצעים הנמשכים חודשים ארוכים.
היקף המבצעים: מעבר ממבצעים על דירות ספציפיות למבצעים על כל הדירות בפרויקט או אף על כל הפרויקטים של הקבלן.
שיתופי פעולה בין קבלנים: מבצעים משותפים של מספר קבלנים, המעידים על קושי של קבלן בודד ליצור ביקוש.

העלייה בתדירות ובהיקף המבצעים מהווה אינדיקטור ברור לכך שהשוק אינו יכול עוד לתמוך במחירי המחירון המוצהרים, וכי הקבלנים נאלצים להתאים את המחירים האפקטיביים למציאות השוק.

8.3 הפער הגדל בין מחירי המחירון למחירי העסקאות בפועל

אחד הסימנים המובהקים לקריסת מנגנון ההסוואה הוא הגידול בפער בין מחירי המחירון הרשמיים למחירי העסקאות בפועל:

פער הולך וגדל: פער שעמד על 5-10% בעבר הגיע ל-15-25% בחלק מהפרויקטים כיום.
שקיפות גוברת של הפער: בעוד שבעבר הפער היה מוסווה, כיום יותר ויותר גורמים בשוק מצביעים עליו בגלוי.
השפעה על מדדי המחירים: הפער משפיע על אמינות מדדי המחירים הרשמיים, שאינם משקפים את הירידה האפקטיבית במחירים.
פער שונה במגזרי שוק שונים: הפער גדול במיוחד בפרויקטים יוקרתיים ובאזורי פריפריה, ומתון יותר באזורי ביקוש מרכזיים.
הודאות הגוברת בקיום הפער: יותר ויותר גורמים מקצועיים, כולל שמאים ויועצי משכנתאות, מצביעים על הפער ומתייחסים אליו בהערכותיהם.

הפער הגדל מהווה עדות לכך שמנגנון ההסוואה המבוסס על מחירי מחירון מנופחים מתחיל להתפרק, וכי השוק נמצא בתהליך התאמה למחירים ריאליים יותר.

8.4 דו"חות בנק ישראל ורמזים רשמיים לעיוות בשוק הנדל"ן

גם בדו"חות רשמיים של בנק ישראל וגופי ממשלה אחרים ניתן למצוא רמזים מרובים לקיום עיוותים בשוק הנדל"ן:

התייחסות ל"התמתנות הביקושים": בנק ישראל החל להשתמש בביטויים כגון "התמתנות הביקושים" או "התייצבות המחירים", המהווים למעשה הכרה עקיפה בחולשת השוק.
התייחסות להארכת זמני המכירה: דו"חות רשמיים החלו להתייחס לעלייה במשך הזמן הדרוש למכירת דירות חדשות.
אזהרות מפני חשיפת הבנקים לענף הנדל"ן: המפקח על הבנקים החל להזהיר מפני החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הנדל"ן והבנייה.
דיון ב"הנחות והטבות": התייחסות גוברת של גורמים רשמיים להנחות ולהטבות הניתנות על ידי קבלנים, והשפעתן על מדידת מחירים.
אזהרות מפני ירידה אפשרית במחירים: רמזים ראשונים בדו"חות של בנק ישראל לאפשרות של ירידת מחירים בשוק הנדל"ן.

הרמזים בדו"חות הרשמיים, גם אם הם מנוסחים בזהירות, מעידים על כך שגם הרגולטורים מתחילים להכיר בעיוותים בשוק ובאפשרות של התאמת מחירים משמעותית.

8.5 פער הולך וגדל בין מחירי נכסים בשוק היד השניה לבין מחירי הקבלנים

תופעה נוספת המעידה על קריסת מנגנון ההסוואה היא הפער הגדל בין מחירי דירות יד שנייה למחירי דירות חדשות:

צמצום פרמיית הדירה החדשה: בעוד שבעבר דירות חדשות נמכרו בפרמיה של 20-30% מעל דירות יד שנייה דומות, כיום הפרמיה הצטמצמה ל-10-15% ואף פחות.
ירידת מחירים בשוק היד השנייה: מחירי דירות יד שנייה החלו לרדת באופן גלוי יותר, בעוד שהקבלנים מנסים לשמר את מחירי המחירון הגבוהים.
עסקאות יד שנייה משקפות מחירי שוק אמיתיים: בעוד שבדירות חדשות ישנה יכולת להסוות ירידות מחירים באמצעות מבצעים, בשוק היד השנייה המחירים משקפים באופן ישיר יותר את ביקוש השוק.
האטה במכירות יד שנייה: ירידה בהיקף עסקאות יד שנייה, המעידה על פער ציפיות בין מוכרים לקונים ועל ירידה בביקושים.
עלייה במלאי הדירות המוצעות למכירה: גידול במספר הדירות המוצעות למכירה בשוק היד השנייה, ללא עלייה מקבילה במספר העסקאות.

הפער בין שני חלקי השוק מצביע על כך שבעוד ששוק היד השנייה מגיב באופן מהיר יותר לשינויים בביקוש, הקבלנים מנסים לשמר את רמות המחירים הגבוהות באמצעות מבצעים והנחות.

8.6 עליה בשיעור התביעות המשפטיות בקשר לעסקאות נדל"ן - אינדיקטור למשבר

עלייה בהיקף ההתדיינויות המשפטיות בתחום הנדל"ן מהווה אינדיקטור נוסף לבעיות בשוק:

עלייה בביטולי עסקאות: גידול במספר הרוכשים המבקשים לבטל עסקאות או להתנער מהן, לעיתים תוך נכונות לאבד את המקדמה.
תביעות בגין מצגי שווא: עלייה בתביעות כנגד קבלנים ומשווקים בגין מצגי שווא לגבי מחירים, מפרטים טכניים או פוטנציאל השכרה.
סכסוכים עם הבנקים: גידול בסכסוכים בין רוכשים לבין בנקים בנוגע להערכות שווי לא מדויקות ולתנאי מימון.
סכסוכים בין קבלנים לספקים: עלייה בתביעות של ספקים וקבלני משנה כנגד קבלנים ראשיים בגין אי-תשלום.
הליכי חדלות פירעון: גידול במספר הקבלנים הנקלעים להליכי חדלות פירעון, עם השלכות משפטיות נרחבות.

העלייה בהיקף ההתדיינויות המשפטיות מעידה על מתחים גוברים בשוק ועל התפוררות האמון בין השחקנים השונים - אינדיקטור ברור למצב של משבר מתפתח.

פרק 9: כלכלת הצללים של שוק הנדל"ן

9.1 עסקאות "שחורות" והון אפור בשוק הנדל"ן - חלק בלתי נפרד ממערכת ההסוואה

מעבר למנגנוני ההסוואה הרשמיים, קיימת בשוק הנדל"ן כלכלת צללים המהווה חלק בלתי נפרד מהמערכת:

תשלומים לא מדווחים: חלק מהעסקאות כוללות תשלומים במזומן שאינם מדווחים לרשויות המס, המשמשים להפחתת מס רכישה או מס שבח.
עסקאות קומבינציה מורכבות: עסקאות מורכבות בין בעלי קרקע לקבלנים, המבנות באופן מלאכותי את העסקה כדי להפחית מיסוי.
שימוש בחברות "קש": שימוש בחברות ייעודיות לביצוע עסקאות נדל"ן, לעיתים תוך הסתרת הבעלים האמיתיים.
עסקאות הקושרות בין נכסים שונים: עסקאות "חבילה" הקושרות בין מספר נכסים, תוך דיווח סלקטיבי על ערך כל אחד מהם.
עסקאות נדל"ן משפחתיות: העברות נכסים בין בני משפחה בתנאים מועדפים, לעיתים תוך הסתרת חלק מהתמורה.

כלכלת הצללים מעוותת את הנתונים הרשמיים ומקשה עוד יותר על הבנת מצב השוק האמיתי. היא גם מהווה כר פורה להלבנת הון, להעלמות מס ולפעילות לא חוקית.

9.2 מערכת התגמולים בשרשרת השיווק ושקיפותה בשוק הנדל"ן

מבנה התגמולים בשרשרת השיווק והמכירות של הנדל"ן משפיע על דינמיקת התמחור ועל האינטרסים של השחקנים השונים במערכת:

מבנה עמלות שיווק מקובל: חברות נדל"ן משלמות עמלות למשווקים חיצוניים (בטווח של 1.5-5% בדרך כלל), פרקטיקה מקובלת וסטנדרטית בענף. אולם, רמת השקיפות לגבי עמלות אלה כלפי הרוכשים משתנה, ובחלק מהמקרים הרוכש אינו מודע למלוא המבנה הכלכלי של העסקה.
מערכות תמריצים למכירות: מערכות בונוסים ותמריצים למשווקים ואנשי מכירות מהוות חלק לגיטימי מהפעילות העסקית בענף. עם זאת, במקרים מסוימים, מבנה התמריצים עלול לייצר אינטרס להשפיע על החלטות הרוכשים בכיוונים שאינם תואמים בהכרח את טובתם המלאה.
רשתות הפניות בענף: קיימת מערכת של הפניות והמלצות בין גורמים שונים בענף (יועצי משכנתאות, מתווכים, משווקים וכדומה). חלק מהסכמי ההפניה כוללים תגמול כספי שלעיתים אינו גלוי ללקוח, אם כי רבים מהמקצועיים בענף פועלים באופן אתי ושקוף.
שיתופי פעולה עם ספקים: קבלנים ומשווקים מקיימים לעיתים שיתופי פעולה עם ספקי מוצרים ושירותים לדירה (מטבחים, חדרי אמבטיה וכדומה). שיתופי פעולה אלה יכולים להיות לגיטימיים לחלוטין ולהועיל לכל הצדדים, אך רמת השקיפות לגבי ההסדרים המסחריים האלה אינה תמיד מלאה.
שיווק באמצעות משפיענים ויועצים: הפרקטיקה של שימוש במשפיענים וביועצי נדל"ן לקידום פרויקטים התרחבה בשנים האחרונות. בעוד שזו פרקטיקה שיווקית לגיטימית, לעיתים חסר גילוי נאות מלא לגבי הקשר המסחרי בין המשפיען לפרויקט.

מערכת התגמולים של שרשרת השיווק והמכירות היא חלק בלתי נפרד ולגיטימי בשוק הנדל"ן. עם זאת, שקיפות רבה יותר בנוגע למערכות תגמול אלה יכולה לסייע לרוכשים לקבל החלטות מושכלות יותר, ולהפחית את החשש לניגודי עניינים אפשריים. הדרישה לשקיפות אינה מרמזת שהפרקטיקות הקיימות לא אתיות, אלא מכוונת לחזק את אמון הציבור במערכת ולאפשר החלטות מבוססות יותר.

9.3 תפקיד יועצי המשכנתאות בהנצחת המערכת - ניגודי עניינים ועמלות נסתרות

יועצי המשכנתאות, המציגים עצמם כמייצגי האינטרס של הרוכשים, ממלאים למעשה תפקיד מורכב בהנצחת המערכת:

עמלות מהבנקים: רבים מיועצי המשכנתאות מקבלים עמלות מהבנקים עבור הפניית לקוחות, בנוסף לתשלום שהם גובים מהלקוח.
שיתופי פעולה עם קבלנים: יועצי משכנתאות מקיימים שיתופי פעולה עם קבלנים, ומקבלים תגמול עבור הכוונת לקוחות לפרויקטים מסוימים.
מוטיבציה להגדלת סכומי ההלוואות: היועצים מתוגמלים לרוב על בסיס אחוז מסכום ההלוואה, ולכן יש להם אינטרס בהגדלת היקף המשכנתא.
תמיכה במחירים גבוהים: היועצים משתמשים ביכולתם להשיג תנאי מימון טובים יותר כדי לאפשר ללקוחות לרכוש דירות במחירים גבוהים יותר.
חוסר שקיפות: לא קיימת שקיפות מלאה לגבי מערך התגמולים של היועצים, וקשה ללקוחות לזהות את ניגודי העניינים האפשריים.

תפקידם של יועצי המשכנתאות מדגים את האופן שבו גם גורמים הנתפסים כמסייעים לרוכשים מהווים למעשה חלק ממנגנון התמיכה במחירים הגבוהים.

9.4 הקשר בין הלבנת הון לבועת הנדל"ן - כיצד הון שחור מעוות את מחירי השוק

שוק הנדל"ן מהווה אפיק מרכזי להלבנת הון, וההון השחור משפיע באופן משמעותי על תמחור הנכסים:

רכישות מזומן: רכישות במזומן, לעיתים בסכומים גבוהים, המאפשרות הלבנת הון ומשפיעות על רמות המחירים.
השקעות זרות לא מפוקחות: השקעות מחו"ל שמקורן אינו ברור, המתמקדות בפרויקטים יוקרתיים ותומכות במחירים גבוהים.
רכישה באמצעות נאמנים וחברות קש: רכישות נכסים באמצעות צדדים שלישיים המסתירים את הבעלים האמיתיים ומקור הכספים.
מימון עצמי ללא הלוואות: רכישות ללא מימון בנקאי, המאפשרות להימנע מבדיקות מקור הון מעמיקות.
עסקאות במחירים מנופחים: עסקאות במחירים גבוהים מהשוק, המאפשרות הלבנת הון ותומכות בעליית המחירים הכללית.

ההון השחור מייצר עיוותים משמעותיים בשוק, במיוחד במגזרים מסוימים (כגון דירות יוקרה), ומשפיע על המחירים בכל רמות השוק.

פרק 10: ההשלכות החברתיות-כלכליות

10.1 העיוות בהקצאת משאבים במשק

בועת הנדל"ן והמחירים המנופחים יוצרים עיוות חמור בהקצאת המשאבים במשק הישראלי:

השקעת-יתר בנדל"ן: הון רב מופנה להשקעה בנדל"ן במקום להשקעות פרודוקטיביות יותר כגון מחקר ופיתוח, תעשייה או חינוך.
עיוות בהחלטות תעסוקה: העלות הגבוהה של הדיור מובילה אנשים לבחור עבודות על בסיס הקרבה לדירתם ולא על בסיס כישוריהם או העדפותיהם.
פגיעה בניידות גיאוגרפית: מחירי הדיור הגבוהים מקשים על אנשים לעבור ממקום למקום, מה שפוגע בגמישות שוק העבודה.
עיוות בהחלטות חיסכון: משקי בית מקדישים חלק בלתי פרופורציונלי מהכנסתם לדיור, על חשבון חיסכון פנסיוני או השקעות אחרות.
הקצאת-יתר למגורים לעומת תשתיות: השקעה מופרזת בנדל"ן למגורים מול השקעת-חסר בתשתיות ציבוריות חיוניות.

עיוותים אלה פוגעים בצמיחה הכלכלית ארוכת-הטווח של המשק, ומקטינים את היעילות הכלכלית הכוללת.

10.2 ההשפעה על אי-שוויון ופערים חברתיים

בועת הנדל"ן מחריפה באופן משמעותי את אי-השוויון בחברה הישראלית:

העברת עושר בין דורית: הצעירים "משלמים" לדור המבוגר באמצעות מחירי דיור מנופחים, ויוצרים העברת עושר חסרת תקדים מהדור הצעיר לדור המבוגר.
תלות בעזרה משפחתית: יותר ויותר צעירים תלויים בסיוע כספי מהוריהם לרכישת דירה, מה שמנציח ומעמיק פערים בין-דוריים.
פערים בין בעלי נכסים לשוכרים: הפער בין בעלי דירות לבין אלה שאינם מצליחים לרכוש דירה הולך וגדל, ומייצר מעמדות כלכליים מובחנים.
פגיעה בניידות חברתית: היכולת לרכוש דירה הופכת לגורם מכריע ביכולת להתקדם חברתית וכלכלית, ומקשה על ניידות בין מעמדות.
השפעה שלילית על הפריפריה: המחירים הגבוהים במרכז מובילים לחיפוש פתרונות דיור בפריפריה, ללא תשתיות ותעסוקה מתאימות, מה שמעמיק את הפערים האזוריים.

המחירים המנופחים של הדיור מהווים אחד הגורמים המרכזיים לגידול באי-השוויון הכלכלי בישראל בעשור האחרון.

10.3 העול על דור הרוכשים הצעיר והשלכות ארוכות טווח

העול הכלכלי על הדור הצעיר של רוכשי הדירות מייצר השלכות ארוכות-טווח חמורות:

עומס חוב כבד: צעירים נכנסים לעומס חוב חסר תקדים (יחסית להכנסה) לתקופות ארוכות של 30 שנה ויותר.
חיים בדחק פיננסי: העומס הפיננסי של המשכנתא מוביל לחיים בדחק כלכלי מתמשך ולחוסר ביטחון פיננסי.
דחיית הורות והקמת משפחה: עול הדיור הכבד גורם לדחיית ילודה והקמת משפחה, עם השלכות דמוגרפיות ארוכות-טווח.
פגיעה בהשכלה וקריירה: השקעה מוקדמת בדיור באה לעיתים על חשבון השקעה בהשכלה ובפיתוח קריירה.
צמצום צריכה במגזרים אחרים: ההוצאה הגבוהה על דיור מובילה לצמצום בצריכה באחרים, ומשפיעה לרעה על איכות החיים הכוללת.

ההשלכות של מצב זה חורגות מהתחום הכלכלי המיידי ומשפיעות על מבנה החברה, הדמוגרפיה ואיכות החיים לטווח ארוך.

10.4 סיכון המערכת הפיננסית והשוואה למשבר 1983

הדמיון המבני למשבר ויסות מניות הבנקים של 1983 מעורר חשש לסיכון מערכתי דומה:

חשיפה גבוהה של המערכת הפיננסית: חלק ניכר מתיק האשראי של הבנקים (מעל 50%) חשוף לענף הנדל"ן והבנייה.
אפקט דומינו אפשרי: קריסה של קבלנים גדולים או ירידת מחירים חדה עלולה לייצר אפקט דומינו שיפגע במערכת הבנקאית.
אובדן אמון אפשרי: בדומה למשבר 1983, אובדן אמון פתאומי בשוק הנדל"ן עלול להוביל לקריסת מחירים מהירה ולמשבר פיננסי.
צורך אפשרי בהתערבות ממשלתית: בדומה ל-1983, יתכן שתידרש התערבות ממשלתית יקרה לייצוב המערכת.
פגיעה במשק הריאלי: משבר בשוק הנדל"ן עלול להוביל לפגיעה משמעותית בצמיחה, בתעסוקה ובתוצר.

בעוד שהמערכת הבנקאית כיום נחשבת יציבה יותר מזו של 1983, עדיין קיים סיכון מערכתי משמעותי הנובע מהחשיפה הגבוהה לענף הנדל"ן ומהשפעתו הרחבה על המשק.

10.5 יצירת "מעמד שוכרים לנצח" - ההשלכות הדמוגרפיות והחברתיות ארוכות הטווח

המחירים הגבוהים של הדיור יוצרים מציאות חדשה של "מעמד שוכרים לנצח" עם השלכות חברתיות עמוקות:

שכבה גדלה שלא תרכוש דירה: יותר ויותר משקי בית לא יוכלו לרכוש דירה לאורך כל חייהם, בניגוד למודל המסורתי בישראל.
היעדר בטחון דיור בגיל הפרישה: מי שנשאר שוכר לאורך החיים יתמודד עם קושי משמעותי לממן שכירות בגיל פרישה, עם הכנסה נמוכה יותר.
חוסר יציבות מגורים: מעבר תכוף בין דירות שכורות, עם השלכות שליליות על יציבות משפחתית, חינוך הילדים ותחושת השייכות לקהילה.
שינוי בתפיסת הבעלות על נכסים: שינוי תרבותי ביחס לבעלות על נכסים והעברתם בין דורות, עם השלכות על מבנה המשפחה והחברה.
צורך בפתרונות דיור חדשים: צורך בפיתוח אלטרנטיבות לבעלות פרטית, כגון דיור להשכרה לטווח ארוך, דיור בבעלות משותפת ועוד.

התגבשות "מעמד שוכרים לנצח" מהווה שינוי חברתי מבני עמוק בחברה הישראלית, עם השלכות רחבות על מבנה המשפחה, הקהילה והחברה בכללותה.

10.6 השפעת עלויות הדיור על שיעורי הילודה ותכנון משפחה בישראל

עלויות הדיור הגבוהות משפיעות באופן ישיר על החלטות פריון ותכנון משפחה:

דחיית גיל הילודה: צעירים דוחים את גיל הבאת הילדים הראשון עד להשגת יציבות דיור.
צמצום מספר הילדים: משפחות מגבילות את מספר הילדים בשל המעמסה הכלכלית המשולבת של דיור ועלויות גידול ילדים.
השפעה על תנאי הגידול: דירות קטנות יותר וצפופות יותר משפיעות על תנאי הגידול של הילדים.
לחץ על מערכות החינוך והרווחה: הקושי הכלכלי של משפחות צעירות מגביר את הלחץ על מערכות התמיכה הציבוריות.
השפעה דיפרנציאלית על מגזרים שונים: ההשפעה אינה אחידה בין מגזרים שונים בחברה, ועלולה להוביל לשינויים דמוגרפיים ארוכי-טווח.

בחברה כמו ישראל, שבה שיעורי הילודה מהווים מרכיב מרכזי בזהות הלאומית ובתכנון עתידי, ההשפעה על דפוסי הילודה היא בעלת משמעות לאומית.

פרק 11: התקשורת כשותפה במנגנון ההסוואה

11.1 סיקור שוק הנדל"ן בתקשורת - בין דיווח אובייקטיבי לקידום אינטרסים

התקשורת הישראלית ממלאת תפקיד מורכב בסיקור שוק הנדל"ן, ולעיתים קרובות משמשת כשותפה במנגנון ההסוואה:

דגש על "סיפורי הצלחה": העדפה לסיקור של עליות מחירים ו"הצלחות השקעה" על פני ניתוח ביקורתי של מצב השוק.
התמקדות בעסקאות חריגות: סיקור נרחב של עסקאות יוצאות דופן במחירן הגבוה, מה שיוצר רושם מוטעה של המחירים הכלליים בשוק.
אימוץ הנרטיב של "מחסור בדירות": שימוש בלתי ביקורתי בנרטיב זה, ללא הצגת ניתוחים חלופיים.
מדורי נדל"ן הממומנים על ידי מפרסמים מהתחום: ניגוד עניינים מובנה בין הצורך בסיקור אובייקטיבי לבין האינטרסים הכלכליים של המפרסמים.
היעדר ניתוח מעמיק של סיכונים: דיווח מוגבל על הסיכונים הטמונים בהשקעה בנדל"ן במחירים הנוכחיים, ועל ההשלכות המאקרו-כלכליות.

סיקור התקשורתי המוטה משפיע על תפיסות הציבור ותורם לתחזוק הציפיות הגבוהות והבלתי מציאותיות לגבי מחירי הנדל"ן העתידיים.

11.2 מימון תוכן שיווקי מוסווה בערוצי התקשורת המרכזיים

תופעה נרחבת בסיקור התקשורתי של שוק הנדל"ן היא התוכן השיווקי המוסווה:

כתבות "תוכן שיווקי" ללא סימון מספק: פרסום כתבות שנראות כתוכן עיתונאי אך למעשה ממומנות על ידי קבלנים ומשווקי נדל"ן.
ראיונות "מומחים" בעלי אינטרס: ראיונות עם יועצי נדל"ן, משווקים וקבלנים המוצגים כמומחים אובייקטיביים, ללא חשיפת האינטרסים שלהם.
מדורי נדל"ן הממומנים על ידי המפרסמים: מדורי נדל"ן שתלויים כלכלית במפרסמים מענף הנדל"ן, מה שמשפיע על התכנים המוצגים.
פרסום סקירות שוק מגמתיות: פרסום סקירות וניתוחים שוק שנכתבו על ידי גורמים בעלי אינטרס, ללא בדיקה ביקורתית.
שיתופי פעולה בין כלי תקשורת ליזמי נדל"ן: אירועים, כנסים ופעילויות משותפות שמטשטשים את הגבול בין סיקור עיתונאי לפרסום.

תופעה זו פוגעת באמינות הסיקור התקשורתי ומקשה על הציבור לקבל מידע אובייקטיבי על מצב השוק האמיתי.

11.3 תפקיד התקשורת בהפצת נרטיב "מחסור בדירות" וחיזוק בועת המחירים

התקשורת מילאה תפקיד מרכזי בחיזוק והפצת נרטיב "המחסור בדירות" כהסבר בלעדי כמעט למחירי הנדל"ן:

חזרה בלתי ביקורתית על נרטיב המחסור: חזרה על הטענה שמחירי הדיור הגבוהים נובעים ממחסור קיצוני בדירות, ללא בחינה ביקורתית של הנתונים.
התעלמות מגורמים מימוניים וספקולטיביים: מיעוט סיקור של גורמים אחרים לעליית המחירים, כגון ריבית נמוכה ופעילות ספקולטיבית.
סיקור נרחב של "פתרונות היצע": התמקדות בפתרונות כגון הגדלת היצע, ללא דיון משמעותי בצורך בריסון צד הביקוש או במדיניות מימון.
שימוש במומחים התומכים בנרטיב: הבאת מומחים התומכים בנרטיב המחסור, תוך מתן במה מוגבלת למומחים המציעים הסברים חלופיים.
הצגת השקעה בנדל"ן כ"בטוחה ומשתלמת": חיזוק התפיסה של השקעה בנדל"ן כהשקעה נטולת סיכון עם תשואה גבוהה.

הנרטיב התקשורתי תרם להתפתחות ציפיות בלתי מציאותיות בקרב הציבור, שהזינו את המשך עליית המחירים ותמכו בבועת המחירים.

11.4 השוואה לסיקור התקשורתי של פרשת ויסות מניות הבנקים - לפני ואחרי המשבר

השוואת הסיקור התקשורתי של שוק הנדל"ן כיום לסיקור של מניות הבנקים לפני ואחרי משבר 1983 מגלה דמיון מטריד:

לפני המשבר - שיח אופטימי: בשני המקרים, הסיקור לפני המשבר התאפיין באופטימיות מופרזת ובהעדר בחינה ביקורתית.
התעלמות ממומחים מזהירים: בשני המקרים, התקשורת התעלמה ממומחים שהזהירו מפני סיכונים ומנפחת מחירים.
שינוי דרמטי בסיקור לאחר המשבר: בדומה לשינוי הדרמטי בסיקור לאחר משבר 1983, צפוי שינוי דומה אם וכאשר תתפוצץ בועת הנדל"ן.
חיפוש אשמים לאחר המשבר: לאחר משבר 1983, התקשורת עברה לחיפוש אשמים; צפוי דפוס דומה במקרה של התפוצצות בועת הנדל"ן.
היעדר מבט רפלקטיבי: כפי שהתקשורת לא בחנה את תפקידה בוויסות המניות, כך גם אין בחינה ביקורתית של תפקידה בבועת הנדל"ן הנוכחית.

הדמיון בדפוסי הסיקור מדגיש את הכשל המערכתי של התקשורת בזיהוי ודיווח על סיכונים מערכתיים, ואת תפקידה בשימור מצב השוק הקיים.

פרק 12: פתרונות אפשריים והמלצות

12.1 שקיפות ורגולציה בתמחור דירות ופרסום מבצעים

לאור הממצאים שהוצגו, יש צורך דחוף בשיפור השקיפות והרגולציה בתחום תמחור הדירות:

פיקוח על פרסום מחירי מחירון: יצירת כללים ברורים לפרסום מחירי דירות, עם הגבלות על הצגת "מחירים לפני הנחה" מנופחים.
חובת דיווח על מבצעים והטבות: חיוב קבלנים ומשווקים לדווח באופן שקוף על כל ההנחות, ההטבות ותנאי המימון המיוחדים הניתנים בעסקה.
יצירת מדד מחירים אמיתי: פיתוח מדד מחירים מהימן המתחשב במחירי עסקאות בפועל, כולל הטבות והנחות.
דיווח על משך זמן מכירה: חיוב דיווח על משך הזמן הנדרש למכירת דירות, כאינדיקטור חשוב למצב השוק.
הגבלת פרקטיקות שיווק מניפולטיביות: איסור על טקטיקות שיווק המבוססות על לחץ פסיכולוגי ויצירת תחושת דחיפות מלאכותית.

צעדים אלה יאפשרו לרוכשים לקבל החלטות מושכלות יותר ויפחיתו את הפער בין מחירי המחירון למחירי העסקאות בפועל.

12.2 רפורמה בשוק האשראי והמשכנתאות

מערכת האשראי והמשכנתאות מהווה מרכיב מרכזי בניפוח מחירי הנדל"ן, ודורשת רפורמה משמעותית:

הגבלות מחמירות על יחס חוב-הכנסה (PTI): הידוק המגבלות על שיעור ההכנסה המוקדש להחזרי משכנתא, כדי למנוע מינוף-יתר.
הגבלות על תקופות המשכנתא: הגבלת משך המשכנתאות כדי להקטין את הנטייה לקחת הלוואות גדולות מדי.
תמחור סיכונים מדויק יותר: דרישה מהבנקים לפתח מודלים מדויקים יותר לתמחור הסיכונים בשוק הנדל"ן, במיוחד בתקופות של בועות מחירים.
הפרדה בין מימון יזמים למשכנתאות: יצירת מנגנונים שיפחיתו את ניגוד העניינים המובנה כאשר אותו בנק מממן הן את הקבלן והן את הרוכש.
הגבלת אשראי ספקולטיבי: החמרת התנאים למתן אשראי לרכישת דירות להשקעה וספקולציה.

רפורמות אלה יכולות לסייע בריסון הגורמים המימוניים התומכים בבועת המחירים ולהגביר את היציבות ארוכת הטווח של שוק הנדל"ן.

12.3 אלטרנטיבות לבעלות: חיזוק שוק השכירות המוסדי

פיתוח אלטרנטיבות משמעותיות לבעלות פרטית הוא צעד חיוני לייצוב שוק הדיור:

פיתוח שוק שכירות ארוכת-טווח: עידוד שוק שכירות מוסדי עם חוזים ארוכי-טווח המספקים ביטחון דיור לשוכרים.
תמריצים למשקיעים מוסדיים בתחום השכירות: יצירת מסגרת רגולטורית ותמריצים לכניסת גופים מוסדיים לשוק השכירות ארוכת-הטווח.
פיקוח על שכר דירה בשכירות מוסדית: הסדרת מנגנוני התאמת שכר דירה הוגנים ויציבים בשכירות מוסדית.
מודלים חדשים של בעלות/שכירות משולבת: פיתוח מודלים חדשניים שמשלבים בין שכירות לבעלות, כגון "שכירות עם אופציה לרכישה".
דיור בר-השגה מוסדי: הגדלת מלאי הדיור בר-ההשגה המנוהל על ידי גופים ציבוריים, מלכ"רים או גופים מוסדיים בפיקוח.

פיתוח אלטרנטיבות ראויות לבעלות פרטית יקטין את הלחץ לרכוש דירה "בכל מחיר", ויסייע להפחית את העיוותים בשוק.

12.4 מדדים אלטרנטיביים לשווי אמיתי בשוק הנדל"ן

פיתוח וקידום מדדים אלטרנטיביים לתמחור נכסים יאפשרו הערכה מדויקת יותר של השווי האמיתי:

מדד מחיר-להכנסה (P/I) אזורי: פיתוח והנגשה לציבור של מדד המשקף את היחס בין מחירי הדירות להכנסות באזורים שונים.
מדד תשואות שכירות ריאליות: פיתוח מדד המשקף את התשואה האמיתית מהשכרת נכסים, כאינדיקטור לשווי הכלכלי.
מדד עלות-תועלת דיור: פיתוח מדד המשקלל את כלל עלויות הדיור (כולל תחזוקה, מיסים, ריבית) מול אלטרנטיבת השכירות.
מדד נגישות דיור: מדד המשקף את הנגישות של הדיור למשקי בית בעשירונים שונים.
מדד לחץ שוק: פיתוח מדד המשקף את הלחץ בשוק הדיור באמצעות נתונים כמו משך זמן מכירה, מספר מציעים לנכס, ופער בין מחיר נדרש למחיר סגירה.

מדדים אלה יאפשרו לציבור, לרגולטורים ולמערכת הפיננסית להעריך טוב יותר את מצב השוק ולזהות מוקדם יותר התפתחות של בועות מחירים.

12.5 הקמת רגולטור ייעודי לשוק הנדל"ן המשלב סמכויות גופי פיקוח קיימים

הפיקוח המפוצל על שוק הנדל"ן בין גופים רגולטוריים שונים מקשה על זיהוי סיכונים מערכתיים ומניעתם. יש צורך בהקמת רגולטור ייעודי:

איחוד סמכויות פיקוח: איחוד סמכויות הפיקוח על שוק הנדל"ן תחת גוף אחד, המשלב את הסמכויות של משרד השיכון, רשות המסים, הפיקוח על הבנקים, ורשות התחרות.
יכולות ניתוח וניטור מתקדמות: פיתוח יכולות ניתוח נתונים מתקדמות לניטור שוטף של המגמות בשוק הנדל"ן וזיהוי סיכונים מערכתיים.
סמכויות אכיפה אפקטיביות: מתן סמכויות אכיפה אפקטיביות לרגולטור למניעת פרקטיקות פסולות בתחום השיווק, התמחור והמימון.
יכולת התערבות מקרו-יציבותית: מתן סמכויות להתערבות לצורך שמירה על יציבות מקרו-כלכלית, כגון הגבלות אשראי סקטוריאליות.
שקיפות ודיווח לציבור: חובת פרסום דוחות תקופתיים לציבור על מצב השוק, סיכונים, ומגמות.

רגולטור ייעודי יוכל לזהות ולטפל בסיכונים מערכתיים באופן אפקטיבי יותר מאשר המבנה הרגולטורי הנוכחי.

12.6 מודלים מוצלחים מהעולם להתמודדות עם בועות נדל"ן - לקחים מגרמניה, שווייץ וסינגפור

מדינות אחרות פיתחו מודלים אפקטיביים להתמודדות עם אתגרי שוק הנדל"ן, מהם ניתן ללמוד:

המודל הגרמני: שוק שכירות מוסדי מפותח עם הגנות לשוכרים, פיקוח על עליות שכר דירה, ומערכת תמריצים לבנייה להשכרה.
המודל השווייצרי: מערכת מימון שמרנית עם דרישות הון עצמי גבוהות, מיסוי על רווחי הון משמעותי בטווח הקצר, ושוק שכירות מפותח.
המודל הסינגפורי: תכנון מרכזי אפקטיבי, מלאי דיור ציבורי משמעותי, ומערכת מיסוי ופיקוח המגבילה ספקולציה.
מודל קופנהגן: שילוב של דיור קואופרטיבי, דיור בבעלות ציבורית, ותכנון אורבני המשלב בין שימושים ואוכלוסיות.
מודל וינה: מערכת דיור ציבורי ומוסדי מפותחת, עם תמהיל חברתי מגוון ותכנון ארוך-טווח.

אימוץ מרכיבים מוצלחים ממודלים אלה, תוך התאמתם לנסיבות הייחודיות של ישראל, יכול לסייע בפיתוח מערכת דיור יציבה, הוגנת וברת-השגה.

סיכום ומסקנות

סיכום הטיעון המרכזי: מבצעי הקבלנים כעדות לקריסת מנגנון ההסוואה

מאמר זה הציג תזה מקיפה לפיה מבצעי הקבלנים הנרחבים שראינו בשנים האחרונות אינם מהווים הטבה אמיתית לצרכן, אלא עדות לקריסתו של מנגנון הסוואה מתוחכם שפעל במשך שנים בשוק הנדל"ן הישראלי.ניתוח מקצועי של שוק הנדל"ן הישראלי חושף מערכת מורכבת של עיוותי תמחור, מניפולציות שיווק, ומימון בעייתי, שהובילו לניתוק הולך וגדל בין מחירי השוק לבין הערך הכלכלי האמיתי של הנכסים. ניתוק זה דומה במאפייניו לתופעת ויסות מניות הבנקים של 1983, עם מאפיינים דומים של ניתוק בין ערך כלכלי אמיתי למחיר, תלות בהמשך כניסת "משקיעים חדשים", ומנגנוני הסוואה מתוחכמים.מבצעי הקבלנים האגרסיביים של השנים האחרונות מהווים למעשה ניסיון נואש לשמר את רמות המחירים הגבוהות באמצעות הסוואת הירידה האמיתית בביקושים, וסימנים אחרים מצביעים אף הם על התפוררות מנגנון ההסוואה: הארכת זמני מכירה, ירידה בהתחלות בנייה, וקשיים פיננסיים של קבלנים.למצב זה השלכות חברתיות-כלכליות חמורות, כולל אי-שוויון גובר, עול כבד על הדור הצעיר, וסיכונים ליציבות המערכת הפיננסית.

לקחים מפרשת ויסות מניות הבנקים שלא נלמדו

ההשוואה לפרשת ויסות מניות הבנקים מובילה למסקנה מטרידה שהלקחים מאותו משבר לא נלמדו כראוי:

כשל רגולטורי דומה: הרגולטורים כשלו בזיהוי ובטיפול בעיוותי השוק הן ב-1983 והן כיום, מתוך חשש מזעזוע מיידי למערכת.
תפקיד דומה של המערכת הפיננסית: המערכת הפיננסית מילאה תפקיד מרכזי ביצירת העיוותים ובהנצחתם, תוך ניגודי עניינים מובנים.
מנגנון הסוואה מתוחכם: בשני המקרים פותחו מנגנוני הסוואה מתוחכמים שהסתירו את העיוותים האמיתיים בשוק.
ציפיות בלתי מציאותיות: בשני המקרים, נוצרו ציפיות בלתי מציאותיות בקרב הציבור לגבי התשואות העתידיות והסיכונים.
הכחשת הבועה עד לרגע המשבר: בשני המקרים, הכחישו הגורמים המעורבים את קיומה של בועה עד לרגע ההתפוצצות.

אי-למידת הלקחים מפרשת 1983 הגבירה את הסיכוי להתפתחות בועה דומה בשוק הנדל"ן, עם פוטנציאל להשלכות חמורות לא פחות.

צעדים נדרשים למניעת משבר מערכתי דומה

לאור הממצאים והניתוח, יש צורך בנקיטת צעדים משמעותיים למניעת משבר מערכתי:

רפורמה רגולטורית מקיפה: הקמת רגולטור ייעודי לשוק הנדל"ן עם סמכויות נרחבות, שקיפות מוגברת, ומדדים אלטרנטיביים לבחינת מצב השוק.
רפורמה במערכת המימון: הגבלות משמעותיות יותר על אשראי נדל"ני, תמחור סיכונים מדויק יותר, וטיפול בניגודי עניינים.
פיתוח אלטרנטיבות לבעלות: פיתוח שוק שכירות מוסדי, דיור בר-השגה, ומודלים חדשניים המשלבים בין שכירות לבעלות.
טיפול בכלכלת הצללים: הגברת האכיפה על עסקאות לא מדווחות, עמלות נסתרות, והלבנת הון באמצעות נדל"ן.
התאמה הדרגתית של מחירים לערכים כלכליים: פיתוח מדיניות שתאפשר התאמה הדרגתית של מחירי הנדל"ן לערכם הכלכלי האמיתי, תוך מזעור ההשפעות השליליות.

צעדים אלה דורשים אומץ פוליטי ומקצועי, אך הם חיוניים למניעת משבר מערכתי ולבניית מערכת דיור יציבה והוגנת לטווח ארוך.

התחזית לעתיד - האם המשבר נמנע או רק נדחה?

לאור הניתוח המקיף שהוצג במאמר, ניתן להציע מספר תרחישים אפשריים לעתיד שוק הנדל"ן הישראלי:

תרחיש "הנחיתה הרכה": התאמה הדרגתית של מחירים, עם ירידה מתונה של 10-15% במחירים ריאליים לאורך 3-5 שנים, תוך התערבות רגולטורית תומכת.
תרחיש "התאמה משמעותית": ירידת מחירים ריאלית של 20-30% בתקופה קצרה יותר, עם השלכות משמעותיות אך מוגבלות על המערכת הפיננסית והכלכלה הריאלית.
תרחיש "התפוצצות הבועה": ירידת מחירים חדה של 30-40% ומעלה, עם השלכות חמורות על המערכת הפיננסית והכלכלה הריאלית, בדומה למשבר 1983.
תרחיש "המשך הדחייה": המשך פעולות להארכת חיי הבועה באמצעות התערבות ממשלתית ופיננסית, תוך הגדלת הסיכונים המערכתיים בטווח הארוך.

ההתפתחות בפועל תלויה במידה רבה במדיניות שתינקט, בקצב עליית הריבית, ובאירועים חיצוניים שעשויים להשפיע על הכלכלה. אולם, המסקנה החד-משמעית היא שהמצב הנוכחי אינו בר-קיימא לטווח ארוך, וכי התאמת מחירים כלשהי בלתי נמנעת.הפתרון המיטבי יהיה בניית מדיניות שתאפשר "נחיתה רכה" ככל האפשר, תוך התמודדות עם הגורמים המבניים שהובילו למצב הנוכחי.

כשמאי מקרקעין, חובתי המקצועית והאתית היא להציג ניתוח מקצועי, אובייקטיבי וביקורתי של שוק הנדל"ן. המאמר הנוכחי נועד להאיר את המנגנונים המורכבים הפועלים בשוק, ולהציע דרכים לשיפור תפקודו לטובת כלל הציבור. רק שוק דיור יציב, שקוף והוגן יוכל לענות באמת על הצורך הבסיסי של כל אזרח בקורת גג במחיר סביר.

הריבית הממוצעת על המשכנתה היום היא מעל 5 אחוז וזאת בשעה שהבנקים מאשרים ומממנים עסקאות לרכישת נכסים בתשואות של פחות מ-3 אחוז.(תשואות שליליות). למעשה הם נותנים לכם הלוואה של 200 שח ומאשרים לכם לרכוש בהלוואה הזו שהם נתנו לכם 100 שח. (האקוויטי של הבנקים היום הוא שלילי).

שווי הדירה שלכם הוא דמי שכירות שנתיים חלקי 6 אחוז ומעלה - בהתאם למיקום הדירה. (בבית שאן, טבריה וק"ש זה 8 אחוז ומעלה).

התשואה לחישוב צריכה להיות תמיד גבוה מהריבית הממוצעת על המשכנתה ו/או ריבית הפריים ו/או ריבית אג"ח ישראל 10 שנים ו/או ריבית אלטרנטיבית.זה, בקליפת האגוז כל הסיפור בשים לב שהם - הגופים המממנים, עושים תשואות דו ספרתיות כשהם שולחים אתכם לרכוש נכסים עם תשואות שליליות.

קרדיט: אתר ICE - דירוג פקדונות הבנקים https://www.ice.co.il/realestate/news/article/1055280

From Bank Stocks to Developers' Promotions: The Sophisticated Deception of the Israeli Financial System

In the last decade, the Israeli real estate market has been characterized by unprecedented price increases that cannot be fully explained by fundamental economic factors

This article presents a professional analysis based on real estate appraisal principles and economic analysis, proposing a disturbing thesis: the developers' promotional offers that have become widespread in recent years do not represent genuine consumer benefits, but rather evidence of the collapse of a sophisticated price inflation and concealment mechanism

The article offers a structural and substantive comparison between the current situation in the real estate market and the Bank Stock Regulation Affair of 1983, one of the most severe financial crises in Israel's history

In both cases, a powerful financial system created sophisticated mechanisms to control asset prices, with a growing disconnect between the true economic value and the market prices presented to the public

The article examines how the real estate financing system, led by banks and developers, has created over 12 years a complex mechanism that led to systematic price inflation in the housing market, misleading both the public and regulators

The combination of a distorted credit system, problematic pricing practices, and marketing manipulations has created a "Ponzi-like" system on a national scale

The findings indicate that the current aggressive promotional offers by developers are a sign of the collapse of the concealment mechanism, similar to the 1983 crisis, and are designed to hide the market's true weakness and extend the lifespan of the current financial system

The article concludes with proposals for structural reforms needed to stabilize the real estate market, increase transparency, and protect the financial system and the public from the systemic risks that have developed

Listen to the podcast at the link below the image

https://creators.spotify.com/pod/show/etkin/episodes/From-Bank-Stocks-to-Developers-Promotions-The-Sophisticated-Deception-of-the-Israeli-Financial-System-e30hrhn/a-abrk62u

Blog

Professional criticism: The rise in apartment prices according to the CBS – an appearance of stability in a centralized and regulated market

ביקורת מקצועית: עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס – מראית עין של יציבות בשוק ריכוזי ומווסת

1. העסקאות שנמדדו מייצגות מחיר – לא שווי

2. פילוח גיאוגרפי – עיוותים מובהקים

3. דירות חדשות – לא באמת יקרות יותר

4. עלייה שנתית של 7.5% – מנוגדת למציאות הכלכלית

5. לא שוק חופשי – שוק מווסת ומנוהל

סיכום

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

A national solution for transparency in the rental market in Israel – based on property taxes and a revenue model for local authorities

רקע:

הבעיה:

הפתרון המוצע:

עקרונות בסיסיים:

יתרונות ההצעה:

מסקנה:

הצעת חוק לתיעוד, רישום והנגשה של נתוני שכירות מבוססי ארנונה

סעיף 1 – מטרה

סעיף 2 – הגדרות

סעיף 3 – חובת הדיווח

סעיף 4 – הנגשת המידע לציבור

סעיף 5 – חלוקת הכנסות

סעיף 6 – סנקציות

סעיף 7 – הוראות מעבר

Is the neighbor's dog barking and disturbing your peace? You may have grounds for a noise nuisance lawsuit.

באין מוצא, תביעה נזיקית על "ירידת ערך" הייתה יכולה לפתור את המטרד

הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש

רקע אקטואלי:

מהו מטרד לפי דיני הנזיקין?

אלמנטים לבחינה:

אפשרויות פעולה:

מסקנה:

הכלב נובח, הילד מטופף – ואתם לא ישנים? כך תתמודדו עם מטרדי רעש בשכנות

מטרדי שכנים בישראל – לא רק אי נעימות, אלא עילה לתביעה

תרשים זרימה: כיצד לפעול במקרה של מטרד רעש מתמשך?

פסקי דין בעניין:

היבטים שמאיים ומשפטיים חשובים:

מסקנה:

רעש התופים "שיגע" את הלקוח שלנו

ת"א (כפר סבא) 42122-07-13 שמואל מלכיס נ' רוני אברמוביץ

"ימצה את הדין": רכב החשוד בתקיפת הכלב ובעליו הושחת | התיעוד - והסרטון שעורר סערה

הוארך מעצר האב והבן החשודים בתקיפת כלב: "הבעלים נלחמה בעור שיניה להציל אותו"

Cellular radiation and electromagnetic radiation and their effect on the value of real estate assets

תוכן עניינים

1. מבוא והגדרות בסיסיות

1.1 קרינה סלולארית - הגדרה והסבר

1.2 קרינה אלקטרומגנטית ממתקני חשמל - הגדרה והסבר

1.3 ההבדל בין שני סוגי הקרינה וחשיבותם בהקשר הנדל"ני

2. ההיבט המדעי והבריאותי של קרינה

2.1 השפעות בריאותיות של קרינה סלולארית

2.2 השפעות בריאותיות של קרינה ממתקני חשמל

2.3 עמדת ארגוני הבריאות והרגולציה בישראל

3. השפעת מקורות קרינה על ערכי נדל"ן - מחקרים אמפיריים

3.1 מחקרים על השפעת אנטנות סלולאריות

3.2 מחקרים על השפעת קווי מתח גבוה ומתקני חשמל

3.3 גורמים המשפיעים על מידת הירידה בערך

4. ההיבט הפסיכולוגי וירידת ערך נכסים

4.1 תפיסת סיכונים והשפעתה על שווי נכסים

4.2 סטיגמה סביבתית והשפעתה על שוק הנדל"ן

4.3 גורמים פסיכולוגיים נוספים המשפיעים על הערכת שווי

5. היבטים משפטיים ורגולטוריים

5.1 חקיקה ותקנות בישראל בנושא קרינה

5.2 תביעות ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה

5.3 חובת גילוי בעסקאות מקרקעין

6. שיטות הערכה לקביעת ירידת ערך

6.1 שיטת ההשוואה

6.2 שיטות מתקדמות להערכת ירידת ערך

6.3 שיטות מקובלות בפרקטיקה השמאית בישראל

7. אמצעים להפחתת הפגיעה בשווי

7.1 פתרונות הנדסיים להפחתת קרינה

7.2 שינויי תכנון ועיצוב

7.3 אסטרטגיות תקשורת ושיתוף ציבור

8. המלצות מעשיות לבעלי עניין

8.1 המלצות ליזמים ובעלי נכסים

8.2 המלצות לשמאי מקרקעין

8.3 המלצות לרשויות מקומיות ומוסדות תכנון

9. סיכום ומסקנות

9.1 סיכום הממצאים העיקריים

9.2 מגמות עתידיות