24Apr

בפוסט זה נחקור את הנושא הכאוב של הזאבים מאופקים, איך מלווי משקיעים חמדניים יצרו בועה כלכלית מנופחת תוך ניצול תמימות המשקיעים. נבחן מי צריך לשאת באחריות ולפצות את הקורבנות שנפגעו מהבועה.

תמיד אותו סיפור - כשהבועה מתפוצצת, הזאבים כבר מזמן ברחו מהיער, והתמימים נשארים לבד מול השברים.

הזאבים מאופקים: כשמלווי משקיעים יוצרים בועה על חשבון התמימים

לפני שבועיים פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, נתונים מטרידים על פרופיל רוכשי הדירות במבצעי המימון באופקים. הנתונים חושפים תמונה מדאיגה שמזכירה לנו תופעות של בועות נדל"ן שהתפוצצו בעבר במקומות אחרים בעולם. אך מה שמטריד אותי במיוחד הוא התפקיד של אותם "מלווי משקיעים" ו"מארגני קבוצות" שצמחו בשוק כמו פטריות אחרי הגשם.

המספרים שמאחורי הבועה

הנה העובדות היבשות: יותר ממחצית רוכשי הדירות באופקים בחצי השנה האחרונה נהנו ממה שמכונה "הטבות מימון אגרסיביות". במילים פשוטות - הם שילמו רק 10%-20% ממחיר הדירה בעת הרכישה, וישלמו את היתרה רק בעוד שנתיים-שלוש, כשיקבלו את המפתח.השכר הממוצע של חלק מרוכשים אלה? 13.5 אלף שקל ברוטו למשק בית. מחיר הדירה הממוצע? 1.6 מיליון שקל. תעשו את החשבון: אותם משקי בית מתחייבים להחזר משכנתא של כ-7,500 שקל בחודש, שהם למעשה 55% מההכנסה שלהם. כל יועץ פיננסי אחראי יגיד לכם שהחזר משכנתא אמור להיות לכל היותר 30% מההכנסה הפנויה.

הזאבים מוול סטריט הגיעו לאופקים

מה שקורה באופקים מזכיר לי את הסרט "הזאב מוול סטריט". יש כאן קהל של אנשים תמימים יחסית, שרובם רוכשים דירה ראשונה, ומנגד קבוצה של מה שבכיר באחת מחברות הבנייה כינה "מארגני קבוצות" או "מלווי משקיעים". אלה אנשים שמגיעים עם רשימה של 20-30 קונים ומצפים להטבת מימון.אך בניגוד למתווך רגיל שפשוט מקשר בין מוכר לקונה, אותם "מלווי משקיעים" משכנעים אנשים לקחת סיכונים פיננסיים שספק אם הם מבינים אותם לעומק. הם מוכרים חלום - "תקנו היום, בעוד שנתיים המחיר יעלה, ותוכלו למכור ברווח".

הסיכון והאחריות בנזיקין

יש כאן שאלה של אחריות בנזיקין. אותם מלווי משקיעים ומארגני קבוצות מציגים עצמם כמומחים, כיועצים, אך האם הם באמת מזהירים את לקוחותיהם מפני הסיכונים? האם הם מסבירים שאם לא יוכלו לקבל משכנתא בעתיד, הם עלולים לאבד את המקדמה ששילמו?המשפט האמריקאי מכיר בחובת זהירות מוגברת של מי שמציג עצמו כבעל מומחיות כלפי לקוחותיו. האם ה"מומחים" הללו באמת מקיימים חובה זו, או שמא הם רק מתמקדים בעמלה שלהם?

פסיכולוגיית הבועה

"אם רוכש מוכן לשלם היום מחיר גבוה רק בגלל שהוא חושב שמחר המחיר יהיה גבוה יותר, זו בועה."זוהי הגדרה קלאסית של בועה פיננסית. וזה בדיוק מה שקורה כאן. אותם משקיעים לא קונים דירה כדי לגור בה. הם לא בוחנים את ערך הדירה לפי תועלת השימוש בה, אלא רק לפי היכולת למכור אותה במחיר גבוה יותר בעתיד. "פליפ" או "סיבוב" הם המונחים השגורים בפיהם.גם כאשר משקיע מוכן לשלם היום מחיר גבוה רק בגלל שהוא חושב או מאמין שהוא יוכל למכור במחיר גבוה יותר, זו הגדרה קלאסית של בועה. אין כאן שום קשר לערך האמיתי של הנכס, רק למה שאנשים אחרים יהיו מוכנים לשלם עבורו בעתיד.

מי ישלם את המחיר?

בנק ישראל כבר זיהה את הבעיה והטיל מגבלות על מבצעי המימון של הקבלנים. אך הנזק כבר נעשה עבור אלפי רוכשים שעלולים למצוא את עצמם בעוד שנתיים-שלוש בלי יכולת להשלים את העסקה, בלי הדירה, ועם סיכון לאבד גם את המקדמה ששילמו.ומה יקרה אם המחירים באמת יירדו? מה יקרה אם הריבית תעלה? מה יקרה אם המשכורות לא יעלו בהתאם לציפיות? סביר להניח שאותם מלווי משקיעים כבר יהיו עם העמלות שלהם במקום אחר.

המסקנה

כחברה, עלינו לשאול את עצמנו האם ראוי להפקיר את "התמימים" הללו בידי "זאבים" שמוכרים חלום ללא כיסוי. יש צורך בפיקוח הדוק יותר על אותם "מלווי משקיעים" ו"מארגני קבוצות", ואולי אף להטיל עליהם אחריות משפטית במקרים של הטעיה או אי-גילוי סיכונים.בסופו של דבר, מערכת כלכלית בריאה מבוססת על אמון ועל שוק הוגן. כאשר יש שחקנים שמנצלים פערי ידע ומידע כדי לדחוף עסקאות שעלולות להזיק ללקוחותיהם, זה פוגע לא רק באותם לקוחות, אלא בכלכלה כולה.כי זה תמיד אותו סיפור - כשהבועה מתפוצצת, הזאבים כבר מזמן ברחו מהיער, והתמימים נשארים לבד מול השברים.

אופקים כמשל: הדירות נקנו במבצע, הרוכשים משתכרים מינימום והמשכנתא בספק


24Apr

בכתבה זו נבדוק את התופעה הנרחבת של גביית דמי חסות בעסקים קטנים, ונבחן האם ישנן חברות ביטוח שמוכנות להציע הגנה וביטוח לבעלי עסקים החשופים לאיומים מסוג זה.

הצתות - הנזק העיקרי מפרוטקשן ונזקי האש הם הרסניים

מבוא

בשנים האחרונות, תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בישראל הפכה לאתגר משמעותי עבור עסקים בענפים שונים ובאזורים שונים ברחבי המדינה. המושג "פרוטקשן" מתייחס למצב בו גורמים עבריינים דורשים תשלום קבוע מבעלי עסקים תמורת "הגנה" - הגנה מפני נזקים שהם עצמם מאיימים לגרום. מדובר בסחיטה באיומים שמשפיעה לא רק על העסקים עצמם אלא גם על כלל הכלכלה והחברה הישראלית.בלוג זה יתמקד בהיבטים השונים של תופעת הפרוטקשן בישראל, תוך מתן דגש מיוחד על ההשלכות בתחום הביטוח - היבט שלרוב אינו זוכה לתשומת לב מספקת בשיח הציבורי.

חומרת התופעה והיקפה

תופעת הפרוטקשן בישראל אינה חדשה, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה הן בהיקפה והן בחומרתה. מדובר בתופעה שחוצה מגזרים, ענפים וגבולות גיאוגרפיים:

  • היקף התופעה: על פי הערכות שונות, אלפי עסקים בישראל נאלצים לשלם דמי חסות באופן קבוע.
  • ענפים מושפעים: התופעה בולטת במיוחד בענפי המסעדנות, הבנייה, המוסכים, חיי הלילה, והקמעונאות.
  • פיזור גיאוגרפי: בעוד שבעבר התופעה הייתה מרוכזת בעיקר בפריפריה ובאזורים בעלי שיעור פשיעה גבוה, כיום היא מתפשטת גם למרכזי הערים ולאזורים שנחשבו בעבר "בטוחים".

הנזקים - אפיונם, חומרתם ותדירותם

הנזקים הנגרמים לעסקים שאינם משתפים פעולה עם דרישות דמי החסות מגוונים ומשמעותיים:

  • נזקים פיזיים לרכוש: שריפת העסק, ניפוץ חלונות, השחתת ציוד, פגיעה במלאי.
  • איומים ואלימות: איומים ישירים על בעלי העסקים ועובדיהם, תקיפות פיזיות, ירי לעבר העסק או בתי בעלי העסקים.
  • פגיעה במוניטין: הפצת שמועות שליליות על העסק, הרחקת לקוחות באמצעות איומים.
  • נזקים כלכליים עקיפים: ירידה בהכנסות בשל הצורך לסגור את העסק לתקופות ממושכות לאחר פגיעה, עלויות שיקום, אובדן לקוחות.

מבחינת תדירות הנזקים, הדפוס הנפוץ מתחיל באיום, שלאחריו מגיע "נזק הדגמה" - פגיעה ראשונית שנועדה להדגים את הרצינות של האיום. אם לאחר מכן העסק עדיין מסרב לשלם, הנזקים הופכים חמורים יותר ותדירים יותר, עד שהעסק נכנע או נאלץ להיסגר.

השלכות על עולם הביטוח

אחת ההשלכות המשמעותיות והפחות מדוברות של תופעת הפרוטקשן היא ההשפעה על שוק הביטוח. בעלי עסקים שמאוימים או שכבר חוו נזקים נתקלים בשורה של קשיים בתחום הביטוחי:

חובת הגילוי וההשלכות של אי-דיווח

בעלי עסקים רבים אינם מודעים לעובדה שחלה עליהם חובת גילוי מלאה כלפי חברת הביטוח בכל הנוגע לאיומים שהם מקבלים:

  • חובת הדיווח המיידי: על פי הדין ותנאי פוליסות הביטוח הסטנדרטיות, המבוטח מחויב לדווח למבטח על כל שינוי מהותי בסיכון, לרבות איומים שהוא מקבל, וזאת כבר מהאיום הראשון.
  • הגדרת "שינוי מהותי בסיכון": איום בפגיעה בעסק, גם אם טרם התממש, נחשב לשינוי מהותי בסיכון אשר המבטח זכאי לדעת עליו.
  • דחיית תביעות בשל אי-גילוי: חברות ביטוח עשויות לדחות תביעות של בעלי עסקים שנפגעו בעקבות איומי פרוטקשן, אם יתברר שהם לא דיווחו על האיומים בזמן אמת.

במקרים רבים, בעלי עסקים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית:

  • אם ידווחו על האיומים, הם עלולים להיתקל בהעלאה דרסטית של הפרמיה או אף בביטול הפוליסה.
  • אם לא ידווחו, הם עלולים למצוא את עצמם ללא כיסוי ביטוחי כאשר האיום יתממש.

פסיקות בתי המשפט: בתי המשפט בישראל נוטים לפרש את חובת הגילוי באופן מחמיר, ובמקרים רבים קבעו כי אי-דיווח על איומי פרוטקשן מהווה הפרה מהותית של חובת הגילוי המצדיקה דחיית תביעה. בפסיקות אחרונות, בתי המשפט בחנו את סבירות התנהגות המבוטח ואת שאלת הקשר הסיבתי בין אי-הגילוי לנזק שנגרם.

דמי הביטוח של המאוימים - הפרמיה

בעלי עסקים שנפגעו או שמאוימים בפגיעה על רקע סחיטת דמי חסות חווים עלייה דרמטית בפרמיות הביטוח:

  • עלייה בפרמיות: תיעוד של מקרי נזק קודמים מוביל לעלייה משמעותית בעלות הביטוח, שלעתים יכולה להגיע למאות אחוזים.
  • סיווג כ"עסק בסיכון גבוה": חברות הביטוח מסווגות עסקים שנפגעו בעבר או שממוקמים באזורים המועדים לפרוטקשן כעסקים בסיכון גבוה, מה שמייקר משמעותית את הפרמיה.

היעדר יכולת רכישת ביטוח וביטול פוליסות

במקרים חמורים יותר, עסקים מוצאים את עצמם במצב שבו הם אינם יכולים לרכוש ביטוח כלל:

  • סירוב חברות ביטוח: חברות ביטוח עשויות לסרב לחלוטין לבטח עסקים שחוו אירועי פרוטקשן חוזרים ונשנים.
  • ביטול פוליסות קיימות: במקרים מסוימים, לאחר אירוע נזק משמעותי, חברות ביטוח מנצלות סעיפים בחוזה כדי לבטל פוליסות קיימות.
  • הימנעות מביטוח באזורים מסוימים: ישנם אזורים שלמים שחברות ביטוח נמנעות מלבטח בהם עסקים מסוימים בשל שיעור גבוה של אירועי פרוטקשן.

תנאי ביטוח ומיגון מוגברים

גם כאשר ביטוח עדיין אפשרי, התנאים הופכים מחמירים במיוחד:

  • דרישות מיגון יקרות: התקנת מערכות אבטחה מתקדמות, גלאי עשן ואש ייעודיים, מצלמות אבטחה, שומר מאויש 24/7.
  • תנאים מגבילים: הגבלות על שעות פעילות, דרישה לנוכחות מינימלית של עובדים, או הגבלות על סוגי פעילות מסוימים.

הגדלת השתתפות עצמית

אמצעי נוסף שחברות הביטוח נוקטות הוא הגדלה דרמטית של ההשתתפות העצמית:

  • השתתפות עצמית גבוהה במיוחד: במקרים של עסקים המסווגים כ"בסיכון" לאירועי פרוטקשן, ההשתתפות העצמית עשויה להגיע לעשרות ולעתים למאות אלפי שקלים.
  • השתתפות עצמית דיפרנציאלית: קביעת השתתפות עצמית גבוהה במיוחד לאירועים הקשורים לפשיעה (כגון הצתה, ונדליזם) לעומת אירועים אחרים.

מיפוי אזורים

הסיכון לפרוטקשן אינו מתפזר באופן אחיד ברחבי הארץ. ישנם אזורים שבהם התופעה נפוצה במיוחד:

  • אזורי תעשייה בפריפריה: אזורי תעשייה מרוחקים ממרכזי הערים, בעיקר בצפון ובדרום, הם יעד מועדף לארגוני פשיעה.
  • שכונות בעלות שיעור פשיעה גבוה: שכונות מסוימות בערים גדולות ידועות כאזורים שבהם פועלות כנופיות פרוטקשן.
  • ריכוזי מסעדות ובתי עסק: אזורים עם ריכוז גבוה של מסעדות, ברים ומועדונים הם מטרה פופולרית לדמי חסות.
  • אזורי בנייה חדשים: פרויקטים של בנייה חדשה מהווים יעד אטרקטיבי במיוחד לדרישת דמי חסות בשל התקציבים הגדולים המעורבים.

אוזלת יד של המשטרה והאפשרות לתביעת המשטרה

אחת הסוגיות המטרידות ביותר בהקשר של תופעת הפרוטקשן היא היעדר המענה היעיל מצד רשויות אכיפת החוק:

  • חוסר משאבים: המשטרה טוענת לעתים קרובות כי היא חסרה את המשאבים הדרושים למאבק יעיל בתופעה.
  • קושי בהוכחה: מטבע הדברים, קשה להוכיח סחיטה באיומים ללא שיתוף פעולה מצד הקורבנות, ורבים חוששים להתלונן.
  • חוסר אמון: בעלי עסקים רבים מעידים על חוסר אמון ביכולת המשטרה להגן עליהם לאחר הגשת תלונה.

בשנים האחרונות, החלו להישמע קולות הקוראים לאפשרות של תביעת המשטרה על כשל בהגנה על אזרחים:

  • פסיקות תקדימיות: ישנן מספר פסיקות שבהן בתי משפט הכירו באחריות המשטרה להגן על אזרחים שהתריעו על איומים.
  • תביעות נזיקין: בעלי עסקים שהתלוננו במשטרה על איומים אך לא זכו להגנה מספקת ובהמשך נפגעו, החלו להגיש תביעות נזיקין נגד המשטרה.
  • לחץ ציבורי: ארגוני בעלי עסקים ופעילים חברתיים פועלים לקידום חקיקה שתחזק את אחריות המשטרה להגנה על עסקים מאוימים.

היבטים נוספים של התופעה

הדילמות הביטוחיות והמשפטיות סביב חובת הגילוי

בעיית חובת הגילוי מעלה דילמות משפטיות ואתיות מורכבות:

  • המלכוד הביטוחי: בעלי עסקים נמצאים במצב בלתי אפשרי - אם ידווחו על האיומים, הם מסתכנים בהעלאת פרמיות או ביטול פוליסות; אם לא ידווחו, הם מסתכנים בדחיית תביעות עתידיות.
  • פסיקות סותרות: בעוד שחלק מבתי המשפט נוטים לחייב דיווח מלא על כל איום, אחרים מכירים במצוקה של בעלי העסקים ומפרשים את חובת הגילוי באופן מרוכך יותר.
  • קשיים בהוכחת הקשר הסיבתי: כאשר עסק נשרף או ניזוק, לעתים קשה להוכיח האם הנזק קשור לאיומי פרוטקשן קודמים או נבע מסיבות אחרות. חברות ביטוח עשויות לנצל עמימות זו לדחיית תביעות.
  • חוסר מודעות: רבים מבעלי העסקים אינם מודעים כלל לחובת הגילוי הספציפית בנוגע לאיומים, מה שמגדיל את הסיכון שתביעותיהם ידחו.

ההשפעה על הכלכלה המקומית

תופעת הפרוטקשן משפיעה על הכלכלה בכללותה:

  • סגירת עסקים: עסקים רבים נאלצים לסגור את שעריהם כאשר העלויות (הן של תשלום דמי החסות והן של הנזקים) הופכות לבלתי נסבלות.
  • הרתעת יזמות: יזמים נמנעים מלפתוח עסקים באזורים המועדים לפרוטקשן.
  • השפעה על מחירים: העלויות הנוספות מגולגלות לעתים על הצרכנים בצורת מחירים גבוהים יותר.

ההשפעה החברתית

מעבר להשפעה הכלכלית, ישנה גם השפעה חברתית עמוקה:

  • פגיעה בתחושת הביטחון: תופעת הפרוטקשן מובילה לתחושת חוסר ביטחון בקרב הציבור הרחב.
  • אובדן אמון במערכות השלטון: כאשר המדינה נכשלת בהגנה על עסקים, נפגע האמון הציבורי במערכות השלטון.
  • נורמליזציה של אלימות: ההשלמה עם התופעה מובילה לנורמליזציה מסוכנת של אלימות כחלק מהחיים העסקיים.

התמודדות בינלאומית עם התופעה

מעניין לבחון כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם תופעות דומות:

  • איטליה: המאבק בתופעת ה"פיצו" (המקבילה האיטלקית לפרוטקשן) כולל חקיקה ייעודית, יחידות משטרה מיוחדות, ותמיכה בארגוני חברה אזרחית שנאבקים בתופעה.
  • יפן: המאבק ביאקוזה כולל, בין היתר, חקיקה שמאפשרת הגשת תביעות אזרחיות נגד חברי ארגוני פשיעה שגרמו נזק.
  • ארה"ב: שילוב של חקיקת RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act), תוכניות הגנה לעדים, ועידוד שיתוף פעולה עם רשויות החוק.

פתרונות אפשריים

למרות המצב המורכב, ישנם מספר כיווני פעולה אפשריים:

ברמת המדינה:

  • הקצאת משאבים ייעודיים: הקמת יחידות משטרתיות המתמחות במאבק בתופעת הפרוטקשן.
  • חקיקה ייעודית: חקיקה שתחמיר את הענישה על עבירות סחיטה באיומים כלפי עסקים.
  • הגנה על מתלוננים: תוכניות הגנה על בעלי עסקים שמעידים נגד ארגוני פשיעה.

ברמת תעשיית הביטוח:

  • קרן ביטוח ממשלתית: הקמת קרן ביטוח ממשלתית שתספק כיסוי לעסקים שאינם מצליחים לקבל ביטוח פרטי בשל איומי פרוטקשן.
  • תמריצים לחברות ביטוח: מתן תמריצים לחברות ביטוח שימשיכו לבטח עסקים באזורי סיכון.
  • רגולציה: הסדרה רגולטורית שתמנע אפליית עסקים באזורים מסוימים.
  • מסלול ביטוחי מיוחד לעסקים מאוימים: יצירת מסלול ביטוחי ייעודי עם הגנות מיוחדות וחיסיון על דיווחים אודות איומים, כך שמבוטחים יוכלו לדווח על איומים מבלי לחשוש מהעלאת פרמיות או ביטול פוליסות.
  • הנחיות ברורות בנושא חובת הגילוי: פרסום הנחיות רגולטוריות מפורטות מצד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לאופן שבו חברות ביטוח צריכות להתייחס לדיווחים על איומי פרוטקשן, תוך איזון בין זכויות המבטח לבין צרכי המבוטח.

ברמת החברה האזרחית:

  • עידוד התארגנות: עידוד בעלי עסקים להתארגן יחד כדי להתמודד עם התופעה.
  • הגברת המודעות: קמפיינים להגברת המודעות לתופעה ולעידוד הציבור לדווח על מקרי סחיטה.
  • תמיכה בקורבנות: הקמת מערכות תמיכה לבעלי עסקים שנפגעו.

סיכום

תופעת הפרוטקשן בישראל היא אתגר מורכב עם השלכות רחבות היקף על החברה והכלכלה. היבט הביטוח, שלרוב אינו זוכה לתשומת לב מספקת, הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו התופעה משפיעה על היבטים רבים של החיים העסקיים.המאבק בתופעה דורש שילוב של אכיפה משטרתית יעילה יותר, פתרונות ביטוחיים יצירתיים, שינויי חקיקה, ומעורבות אזרחית. רק גישה משולבת ומקיפה תוכל להביא לצמצום משמעותי של התופעה ולהקלה על בעלי העסקים הנפגעים.בסופו של דבר, המאבק בפרוטקשן הוא לא רק מאבק על היכולת של עסקים לפעול בחופשיות, אלא גם מאבק על דמותה של החברה הישראלית - האם נסכים לחיות במציאות שבה אלימות וסחיטה הם חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי והעסקי, או שנתעקש על חברה שבה החוק והסדר שולטים.


בפנים גלויות היא התייצבה מול המצלמה בתוכנית "בשבע עם איילה חסון". הקישור כאן

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11039/887573/?kalturaStartTime=2861

אפרת "נכנסה לסטטיסטיקה" - אך מסרבת להיכנע לפרוטקשן | התיעוד מהעסק בצפון

בקבוק בנזין ומצית בכניסה לסופרמרקט בראש פינה: "קיווינו שהפרוטקשן לא יגיע אלינו"



23Apr

בפוסט הבלוג הזה, אנחנו בוחנים את השאלה מה זה אומר באמת להתקדם בעבודה ואיך אובדן החזון האישי יכול להשפיע על הצלחה וקריירה. ננסה להבין איך ניתן להחזיר אופק ותקווה למי שמרגיש שהוא סטה מהדרך.

"ואם אני יעבוד זה יקדם אותי?" ... אובדן אופק חזון ותקווה מוביל את הצעירים לחיות מהיד לפה, הם חיים את הרגע ודי בצדק יש לומר

המשמעות הכלכלית של התופעה שבה צעירים אינם משתתפים בכח העבודה ויש ביקור לעובדים ומחסור גדול מד של עובדים (כי הם לא מוכנים לעבוד בשכר המוצע להם)

 דוח האוצר מיום 21.4.2025 על הירידה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה 

 ודוח הלמ"ס מיום 22.4.2025 על היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל בחודשים אוקטובר-דצמבר 2024 ושנת 2024 על פי ניתוח משולב של נתוני סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות

התופעות האלו מייצגות את הנפגעים במעגל השלישי של בועת הנדל"ן וההשלכות הכלכליות על כלל המשק - מנוע אינפלציוני

ניתן (וצריך) לראות בירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים גם סימפטום של תופעה עמוקה יותר: אובדן תקווה, חוסר אמון בעתיד, ותחושת ניכור כלפי שוק העבודה.

ניתוח מעמיק – "שוק שאין טעם להילחם בו":

1. פער בין מאמץ לתגמול:

צעירים רואים איך הוריהם עבדו קשה – ועדיין לא מסוגלים לעזור להם לרכוש דירה. הם רואים שכר נמוך, שוק דיור חסום, יוקר מחיה מרקיע, ובמקביל – מנופאים משתכרים כפול מהם.

מסר פנימי מתעצב אצלם:“אם כל זה לא עוזר – בשביל מה לעבוד?”

2. תחושת מיאוס ממערכת כלכלית לא שוויונית:

כשצעיר רואה סביבו "קבלן פושט רגל" שמקבל אשראי במיליונים, ואילו הוא – בקושי מקבל הלוואה ללימודים – נבנית אצלו תחושת חוסר ערך של עבודה ישרה.

המסר שהמערכת משדרת הוא לא "תשקיע ותצליח", אלא "תתחכם ותהיה מקושר".

3. שוק העבודה נתפס כמרמה מתמשכת:

רבים מהמשרות הזמינות הן בשכר מינימום, בלי ביטחון תעסוקתי, ובלי אופק.

במקום מוביליות – יש דינמיקה של הישרדות. במצב כזה, חלק מהצעירים פשוט מוותרים מראש.

4. פער בין השכלה לבין שוק העבודה:

צעיר לומד תואר, יוצא לשוק ומגלה שאין ערך לידע שצבר. זהו פער מבני שמייצר תסכול – ולפעמים שבר פסיכולוגי: "עבדתי לפי החוקים – זה לא עבד"


זווית סוציולוגית: אובדן האמון כהשתמטות פסיבית

לא מדובר רק בעצלות או אפאתיה – אלא לעיתים קרובות באקט של התנגדות שקטה.

עבודה נתפסת כחלק ממשחק שלא ניתן לנצח בו. לכן, הוויתור על השתתפות הוא סוג של מחאה פסיבית.


אם המדינה תתמקד רק בהכשרות ותמריצים טכניים, היא תפספס את לב הבעיה: אין פה רק חוסר מיומנות – אלא חוסר תקווה.

וזה כבר מצריך טיפול עומק – בשיח, במדיניות, ובמסר שהחברה שולחת לדור הבא.

לא "עצלות", אלא חוסר תקווה: למה צעירים מפנים עורף לשוק העבודה?הירידה הדרמטית בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה בישראל – במיוחד בגילאי 18 עד 34 – אינה מוסברת רק בלימודים או בנתונים דמוגרפיים. מאחורי המספרים מסתתר תהליך עמוק יותר: אובדן האמון בעתיד הכלכלי. עבור צעירים רבים, העבודה אינה נתפסת עוד כמסלול לשיפור מצבם, אלא כמלכודת – מאמץ רב, תגמול נמוך, ושום אופק אמיתי לרכישת דירה או לחיים בכבוד. כשהתשואה על עבודה ישרה מתנדפת, וכשהפער בין עמל לתוצאה הולך ומתרחב, לא מעט צעירים בוחרים פשוט לא להשתתף. זו אינה עצלות – זו אמירה חברתית אילמת: "אם המשחק מכור – למה לשחק?"

"לא עצלנות – אלא חוסר תקווה": על הנסיגה החרישית של צעירי ישראל משוק העבודה

דו"ח שפרסם באפריל 2025 אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף מגמה מדאיגה: שיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה – במיוחד בגילאי 18 עד 34 – נמצא בירידה מתמשכת. בעוד שבקרב גילאי העבודה המרכזיים (25–64) נרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות בעשור האחרון, דווקא הדור הצעיר בוחר לצאת מהמשחק.לכאורה, חלק מהירידה מוסבר בגידול במספר הלומדים. אך בחינה עמוקה יותר – כולל הסתכלות על "השתתפות רחבה" הכוללת גם לימודים במוסדות טכנולוגיים ואקדמיים – מצביעה על כך שגם אז נרשמת ירידה ברורה, בעיקר בקרב גברים מהמגזר הערבי והחרדי. המשמעות: מדובר בתופעה חברתית-כלכלית עמוקה, ולא רק במספרים.

כשהשוק משדר: אין טעם להתאמץ

רבים ממהרים לייחס את ההשתמטות של צעירים מהעבודה ל"אפאתיה" או "עצלות". אך זו טעות חמורה. מה שהנתונים לא אומרים – אבל המציאות כן – הוא שצעירים פשוט איבדו אמון בכך שלעבודה יש ערך אמיתי.הם רואים את שכר המינימום, את הדירות שברחו הרחק מהישג יד, את פערי ההזדמנויות, ואת ה"שיטה" שמתגמלת קשרים ולא כישורים. הם לומדים, מתאמצים – ואז מגלים ששוק העבודה לא רק שאינו מחבק אותם – אלא אף דוחה אותם לתפקידי שוליים, נטולי אופק.זו לא בחירה מתוך נוחות, אלא מתוך יאוש:

"אם זה לא משנה כמה אתאמץ – למה שאנסה בכלל?"

השלכות כבדות – בטווח הארוך

הדו"ח מזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של המשך מגמה זו: ירידה עתידית בכוח העבודה, פגיעה בפריון ובצמיחה, ופערי שכר שיילכו ויתרחבו. אם צעירים נכנסים מאוחר לשוק – או לא נכנסים כלל – הם יאבדו שנות ותק קריטיות, ולא יצליחו להשתלב באמת.והבעיה עוד עמוקה יותר: קצב גידולן של קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים (בפרט חרדים וערבים) מהיר במיוחד בקרב הצעירים. המשמעות – שמגמות ההדרה הכלכלית לא רק משמרות את עצמן, אלא גם מחריפות.

הפתרון? לא רק כלים – אלא חזון

המדינה לא תוכל להחזיר צעירים לשוק העבודה רק דרך קורסים או תמריצים נקודתיים. אם לא ייווצר אופק של תקווה אמיתית, של אמון שהמאמץ ישתלם – שום הכשרה לא תעזור.צריך לשדר לצעירים שווה לעבוד – לא רק כי זו חובה – אלא כי זה משתלם, כי זה אפשרי, כי זו דרך לצמיחה אישית ולא רק לשרידות. בלי זה, המגמה תמשיך – גם אם תוסתר היטב מתחת לממוצעים סטטיסטיים "מעודדים".

הנתונים המוצגים בדו"ח הלמ"ס שפורסם באפריל 2025, המתארים את הירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה, מתיישבים עם התובנות שהצגת. הדו"ח מצביע על ירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים, במיוחד בגילאי 18–34, כאשר חלק מהירידה מוסבר בעלייה בלימודים, אך גם לאחר הרחבת ההגדרה הכוללת לימודים אקדמיים וטכנולוגיים, ניכרת ירידה בפועל. הירידה מתרחשת בעיקר בקרב גברים, במיוחד מהמגזר הערבי והחרדי, ומיוחסת גם לגידול היחסי של אוכלוסיות המאופיינות בשיעורי השתתפות נמוכים.הסבר אפשרי נוסף לירידה זו הוא תחושת חוסר תקווה ואובדן אמון בעתיד הכלכלי בקרב צעירים. רבים מהם עשויים לחוש שהמאמץ להשתלב בשוק העבודה אינו משתלם, בשל שכר נמוך, יוקר מחיה גבוה, וקושי ברכישת דירה. תחושות אלו עשויות להוביל לוויתור על השתתפות בשוק העבודה, לא מתוך עצלות, אלא מתוך תחושת ייאוש.לכן, הנתונים מהדו"ח תומכים בתובנה שהירידה בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה אינה נובעת רק משיקולים טכניים או דמוגרפיים, אלא גם מתחושות עמוקות של חוסר תקווה ואובדן אמון במערכת הכלכלית.

אז מה בעצם קורה עם הצעירים ועבודה בישראל?

יש שני מסמכים חשובים שאומרים דברים דומים, רק מזוויות קצת שונות.


מסמך ראשון – של משרד האוצר:

מסתכלים על השנים האחרונות ורואים משהו מוזר:

  • אנשים בגילאי 25 עד 64 – עובדים יותר.
  • אבל הצעירים (בני 18 עד 34) – עובדים פחות.

ואז שואלים למה?בהתחלה חשבו שזה בגלל שהם לומדים יותר. אבל גם אחרי שבודקים את זה – עדיין רואים שיש ירידה.

ובמיוחד – אצל גברים ערבים וחרדים.אז מה המסקנה?כנראה שיש הרבה צעירים שמרגישים "מה זה כבר יעזור לי לעבוד?"

  • השכר נמוך.
  • הדירות יקרות בטירוף.
  • וגם אם תלמד ותעבוד – זה לא אומר שתצליח.
    אז הם פשוט מוותרים מראש. וזה מסוכן לכלכלה בעתיד.

מסמך שני – של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה):

הם בדקו כמה מקומות עבודה פנויים יש, וכמה אנשים מחפשים עבודה באמת.

וגם פה רואים משהו דומה:

  • לא חסרים עבודות.
  • אבל פחות צעירים באים לחפש עבודה.

אז גם הלמ"ס מרמזת שיש כאן בעיה:

זה לא שאין עבודה – אלא שאין חשק, ואין אמונה שזה שווה את זה.


ובקיצור:

  • יש עבודות.
  • יש צעירים.
  • אבל הם לא נפגשים.
    למה? כי הרבה צעירים מרגישים שהמשחק "מכור" – ושאין טעם להתאמץ אם אי אפשר להתקדם באמת.

 אם יש כל כך הרבה משרות פנויות וכל כך הרבה אנשים לא עובדים אז זה אבטלה  סמויה?


זו שאלה הנוגעת בדיוק ללב הוויכוח בין אבטלה גלוית ל-אבטלה סמויה ולתופעה הרבה יותר רחבה: אי התאמה מבנית בין ביקוש להיצע בשוק העבודה.
הנה הסבר ברור לפי מושגים מדויקים:

1. אבטלה גלויה (Registered/Visible Unemployment):

אלו אנשים שמוגדרים כמובטלים לפי הלמ"ס, כלומר:
  • אין להם עבודה.
  • הם חיפשו עבודה באופן אקטיבי בשבועות האחרונים.
  • הם זמינים להתחיל לעבוד מיידית.
אלה "נראים" בסטטיסטיקה.

2. אבטלה סמויה (Hidden/Discouraged Unemployment):

כאן מדובר באנשים:
  • שלא עובדים.
  • ולא מחפשים עבודה בכלל, לרוב כי ויתרו מראש – לא מאמינים שימצאו משהו שמתאים להם.
הם לא נספרים כמובטלים – ולכן המספר הרשמי נמוך ממה שקורה בפועל.
זוהי הבעיה העמוקה בישראל כרגע עם צעירים – במיוחד בקרב גברים מהמגזרים החרדי והערבי.

3. אז למה יש כל כך הרבה משרות פנויות – ועדיין הרבה לא עובדים?

כי מדובר בבעיה של אי התאמה:
  • יש משרות – אבל בשכר נמוך, בלי אופק, או בדרישות לא ריאליות.
  • יש אנשים – אבל בלי המיומנויות המתאימות, או בלי מוטיבציה בכלל.
  • והרבה מהצעירים לא מאמינים שהמשרות האלה יביאו אותם לשום מקום.
למשל:
  • 3,000 משרות פנויות למלצרים → לא רלוונטי למי שלמד תואר במדעי המדינה.
  • 1,500 משרות בהיי-טק עם דרישות ניסיון של 5 שנים → לא רלוונטי לבוגר טרי.

המסקנה?

האבטלה הסמויה בישראל – במיוחד בקרב צעירים – היא לא סתם "בעיה זמנית".
זו עדות למשבר עומק באמון בשוק העבודה ובערך של עבודה כשלעצמה.אם תרצה – אוכל להכין לך תרשים זרימה שממחיש את הקשר בין אבטלה סמויה, אי התאמה, ואובדן תקווה. מעניין אותך?

התופעה הזו, והיא גם עולה מהדו"חות של משרד האוצר והלמ"ס, עונה באופן מדויק להגדרה של אבטלה סמויה.

הגדרה מקצועית: אבטלה סמויה (Discouraged Workers / Hidden Unemployment)

אלו אנשים שמסוגלים ורוצים לעבוד, אבל חדלו לחפש עבודהבגלל אחת או יותר מהסיבות הבאות:
  • חוסר אמון שימצאו עבודה מתאימה.
  • ניסיון עבר כושל בחיפושי עבודה.
  • תחושת חוסר ערך או תגמול נמוך מהעבודה המוצעת.
  • חסמים חברתיים, תרבותיים, גאוגרפיים או נפשיים.
הם לא נספרים כמובטלים – כי הם לא נרשמים בלשכות התעסוקה או לא מצהירים על חיפוש אקטיבי.
ולכן, לכאורה, שיעור האבטלה נמוך – אבל בפועל הרבה מאוד אנשים לא עובדים.

ומה שקורה בישראל עכשיו?

  • הצעירים לא עובדים.
  • הם לא מחפשים עבודה.
  • הם לא מאמינים שזה יעזור להם.
  • והם לא נרשמים כמובטלים.
כלומר – זו אבטלה סמויה קלאסית.ולכן חשוב להבין:
המספרים היפים של "שיעור השתתפות יציב" או "שיעור אבטלה נמוך" מסתירים מתחתם הר געש של ניכור, ייאוש ונטישה פסיבית.


הנה טבלה ברורה שמסכמת את סוגי האבטלה הרלוונטיים – כולל ההגדרה, הסימנים, ואיך הם נמדדים:

סוג אבטלההגדרה מקצועיתמי נחשב?האם נרשם בסטטיסטיקה הרשמית?הסיבות הנפוצותדוגמה מהמציאות בישראל
אבטלה גלויהאדם שלא עובד, מחפש עבודה באופן פעיל וזמין לעבודהכןכןפיטורין, סיום חוזה, כניסה לשוקאדם שפוטר מהייטק ומחפש עבודה דרך לינקדאין
אבטלה סמויהאדם שלא עובד, אבל גם לא מחפש עבודה – כי איבד תקווה או חושב שאין טעםלאלאייאוש, חוסר מוטיבציה, אי התאמה למשרותצעיר חרדי שלא למד ליבה, לא מוצא עבודה ולא מנסה לחפש
תת-תעסוקהאדם שעובד במשרה חלקית או זמנית – אך רוצה ויכול לעבוד יותרחלקיתחלקית (לפי שאלות ספציפיות)מחסור במשרות טובות, אילוצים זמנייםעובדת סוציאלית שעובדת ב-2 חצאי משרות בשכר מינימום
אבטלה מבניתיש משרות ויש מובטלים – אבל אין התאמה ביניהםכןכן/לא (תלוי בשילוב)כישורים לא רלוונטיים, שוק משתנהצעיר שלמד קולנוע ואין לו עבודה כי אין דרישה באזור מגוריו
אבטלה מחזוריתנובעת ממיתון או האטה זמנית במשקכןכןירידה בפעילות כלכליתגל פיטורים בהיי-טק בעקבות ירידה בהשקעות
אבטלה מרצוןאדם שלא עובד – מתוך בחירה חופשית (לא מחפש עבודה כי לא רוצה לעבוד)לאלאחופשה יזומה, מעבר, טיפול בילדיםסטודנט שלוקח הפסקה מהעבודה כדי ללמוד בשנה א'

תובנה מרכזית:

הבעיה המרכזית כרגע בישראל היא שילוב של אבטלה סמויה ואבטלה מבנית בקרב צעירים.

לא שאין עבודות – אלא שהם לא רואים סיבה לנסות. והמערכת לא יודעת איך לשכנע אותם אחרת.



22Apr

בפוסט זה נבחן את התופעה של תשואה שלילית בשוק הנדל"ן. נבין איך ומתי היא מתרחשת, ונציג דרכים להתמודד עם מצבים כאלו, כולל עצות מה לעשות ולא לעשות. תשואה שלילית בנדל"ן: כשהמשקיע מסבסד את הדייר - כיצד מחשבים?

תשואה שלילית בנדל"ן: 🔻 כשהמשקיע מסבסד את הדייר

מהספר בועת נדל"ן

מהי תשואה שלילית?

תשואה שלילית מתרחשת כאשר ההוצאות השוטפות על נכס עולות על ההכנסות שהוא מייצר. במילים פשוטות, בעל הנכס מוציא יותר כסף מדי חודש (על משכנתא, מיסים, תחזוקה ועוד) מכפי שהוא מקבל משכר הדירה. במצב כזה, הדייר למעשה נהנה מסבסוד – הוא משלם פחות ממה שעולה להחזיק את הנכס.

דוגמה מספרית

נניח שבעל דירה בתל אביב משלם:

  • משכנתא חודשית: 5,000 ₪
  • ארנונה: 500 ₪
  • ועד בית: 300 ₪
  • תחזוקה ותיקונים: 200 ₪

סה"כ הוצאות חודשיות: 6,000 ₪אם שכר הדירה החודשי הוא 5,000 ₪, בעל הנכס מסבסד את הדייר ב-1,000 ₪ מדי חודש.

מדוע משקיעים מחזיקים נכסים בתשואה שלילית?

  1. ציפייה להשבחת ערך: האמונה שערך הנכס יעלה בעתיד, ועליית הערך תפצה על ההפסד השוטף.
  2. יתרונות מס: במדינות מסוימות, הפסדים מנדל"ן ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות אחרות.
  3. חוסר ברירה זמני: שינויים בשוק עשויים להוביל לתשואה שלילית זמנית, והמשקיע מעדיף להחזיק בנכס מאשר למכור בהפסד.
  4. קניית זמן: המשקיע מוכן לספוג הפסד חודשי כדי להמתין לשיפור בתנאי השוק.

הסכנות שבתשואה שלילית

  1. סימן לבועה: כאשר משקיעים רבים מוכנים לקנות נכסים בתשואה שלילית בציפייה לעליית ערך, זה עלול להצביע על בועה בשוק הנדל"ן.
  2. עומס כלכלי: הסבסוד החודשי של הדייר יכול להפוך לנטל כבד על בעל הנכס.
  3. תלות בעליית ערך: אם עליית הערך המצופה לא מתממשת, בעל הנכס עלול למצוא את עצמו עם נכס שמפסיד כסף ולא ניתן למכירה ברווח.
  4. מלכודת פסיכולוגית: קשה פסיכולוגית למכור נכס בהפסד, מה שעלול להוביל להחלטות לא רציונליות.

האם זו תופעה חדשה?

לא. תשואה שלילית היא תופעה שחוזרת על עצמה בשווקי נדל"ן "חמים" לאורך ההיסטוריה. היא הופיעה לפני בועת הנדל"ן בארה"ב ב-2008, ונצפתה בערים יקרות כמו לונדון, ניו יורק, ונקובר וסן פרנסיסקו בעשורים האחרונים.בישראל, התופעה מתרחבת בשנים האחרונות, במיוחד באזורי ביקוש כמו תל אביב והסביבה, שם מחירי הנדל"ן עלו בקצב מהיר יותר מאשר שכר הדירה.

מה זה אומר על שוק הנדל"ן?

שוק נדל"ן בריא אמור להציע תשואה שוטפת חיובית למשקיעים. כאשר תשואה שלילית הופכת לנורמה, זה מעיד על אחת משתי אפשרויות:

  • שוק ספקולטיבי: המשקיעים מתעלמים מהכלכלה הבסיסית של הנכס ומסתמכים על עליות מחירים עתידיות.
  • חוסר איזון עמוק: קיים פער גדול מדי בין מה שאנשים מוכנים לשלם כדי לקנות דירה לבין מה שהם מוכנים לשלם כדי לשכור אותה.

בשני המקרים, זהו מצב לא בריא שעלול להוביל לתיקון בשוק – או דרך ירידת מחירי הנכסים, או דרך עליית שכר הדירה.

מה לעשות אם אתם בעלי נכס בתשואה שלילית?

  1. בחינה מחודשת של ההנחות: האם באמת סביר שהנכס יעלה בערכו מספיק כדי לפצות על ההפסד השוטף?
  2. שקילה של העלאת שכר הדירה: אם השוק מאפשר זאת, אולי כדאי לשקול העלאת שכר הדירה כדי להגיע לפחות לאיזון.
  3. צמצום הוצאות: בדקו אם ניתן להוריד את העלויות השוטפות – מימון מחדש של המשכנתא, הורדת עלויות תחזוקה וכדומה.
  4. שקילה של מכירה: לפעמים, הדבר הנכון ביותר הוא לצאת מההשקעה, במיוחד אם אתם לא רואים סיכוי ממשי לשיפור בטווח הקרוב.

סיכום

תשואה שלילית בנדל"ן היא מצב שבו בעל הנכס למעשה מסבסד את הדייר שלו. בעוד שלעתים זו אסטרטגיה מכוונת ומחושבת, במקרים רבים זהו סימן אזהרה – הן ברמה האישית והן ברמת השוק הכללית. הבנת התופעה והשלכותיה חיונית לכל מי שמשקיע או שוקל להשקיע בנדל"ן בתקופה זו. בסופו של יום, השקעה בנדל"ן צריכה להיות מבוססת על חישובים כלכליים איתנים, לא על תקוות ואמונות. כשבעלי נכסים רבים מדי מוכנים לסבסד את הדיירים שלהם בציפייה לעליית ערך עתידית, זהו סימן ברור שכדאי להיזהר ולבחון היטב את כדאיות ההשקעה.

הגרף שלפניך ממחיש את הפער ההולך ומתרחב בין תשואת השכירות הממוצעת לבין הריבית הממוצעת על משכנתאות בישראל בעשור האחרון:🔻 המגמה הברורה:

  • התשואה השוטפת על נכסי נדל"ן הולכת ויורדת בהתמדה – מ־3.5% ב־2015 ל־2.4% ב־2025.
  • במקביל, הריבית על משכנתאות מזנקת – מ־2.5% בשנת 2020 (שיא הקורונה) ל־5.5% בשנת 2025.

🔴 משמעות כלכלית: זהו מצב בו "העלות של הכסף" גבוהה משמעותית מהרווח התפעולי – או במילים אחרות: כל שקל שמושקע בנדל"ן שואף להפסד תזרימי, אלא אם יש עליית ערך – שהיא ספקולטיבית.

Here's the corrected chart in English, showing the growing gap between average rental yield and average mortgage interest rate in Israel from 2015 to 2025. Let me know if you'd like a table showing the year-by-year spread or a second chart with net effective yield (after mortgage interest).


 "אם רוכש מוכן לשלם היום מחיר גבוה כי הוא חושב, חושש או מאמין שמחר המחיר יהיה גבוה יותר, זו בועה."

 "אם משקיע, מוכן לשלם היום מחיר גבוה כי הוא מאמין שהוא ימכור במחיר גבוה יותר - זו בועה"


תשואה שלילית בנדל"ן היא מצב שבו בעל הנכס למעשה מסבסד את הדייר שלו. בעוד שלעתים זו אסטרטגיה מכוונת ומחושבת, במקרים רבים מדובר בתמרור אזהרה — הן עבור המשקיע הפרטי והן לגבי מצב השוק בכללותו. השקעה כלכלית צריכה להתבסס על תשואה תזרימית סבירה, ריבית מימון ברת היגיון, ושיקולים ריאליים. כאשר החישוב הכלכלי מפנה את מקומו לאמונה או לפחד — זו כבר לא השקעה, אלא ספקולציה.

כאשר רוכש מוכן לשלם היום מחיר גבוה, רק כי הוא חושב, חושש או מאמין שמחר המחיר יהיה גבוה יותר — זו בועה.
כאשר משקיע מוכן לרכוש נכס בתשואה שלילית מתוך הנחה שהוא ימכור בעתיד במחיר גבוה יותר — זו בועה בריבוע.

שוק נדל"ן בריא מציע תשואה חיובית וודאות יחסית.

שוק שבו בעלי נכסים מוכנים לסבסד את הדיירים מתוך תקווה – הוא שוק שמזמין תיקון, ולעיתים גם קריסה.

להלן תחשיב מלא של שיעור וסכומי הסבסוד בפועל לדירה שנרכשה ב־4 מיליון ש"ח, ומניבה שכר דירה של 8,000 ש"ח בחודש:

פרמטרערך
מחיר רכישה4,000,000 ₪
שכר דירה חודשי8,000 ₪
החזר חודשי על משכנתא (משוער)10,000 ₪
תיקונים, ביטוח ותחלופת דיירים
סה"כ הוצאה חודשית10,000 ₪
תשואת שכירות ברוטו שנתית2.40%
הפסד חודשי בפועל (סבסוד הדייר)2,000 ₪
שיעור סבסוד מתוך שכר הדירה25%
סבסוד שנתי מצטבר24,000 ₪


* התחשיב בטבלה איננו כוללת תיקונים, עלויות ביטוח, פינוי דייר ותקופה של החלפת דיירים והוצאות אחרות כמו מיסוי מעבר לתקרת הפטור.

.' משמעות כלכלית:
במקרה זה, בעל הדירה מסבסד את הדייר שלו בכ־2,000 ש"ח (ויותר) בכל חודש, שהם 25% מהשכירות.
זו השקעה שבה לא רק שהתשואה נמוכה משמעותית מהריבית, אלא גם שהיא מפסידה בפועל תזרימית כל חודש – אלא אם כן מתרחשת עליית ערך עתידית מהותית.


מקרה אמיתי: רכישת דירה 1,250,000 שכר דירה 3,500 ש"ח - דירה ברחוב קרן היסוד 70 בקרית ביאליק.

להלן תחשיב הסבסוד החודשי לדירה שנרכשה ב־1,250,000 ש"ח, מושכרת ב־3,500 ש"ח לחודש, עם מימון של 70% לתקופה של 25 שנה בריבית שנתית של 5.5%, כאשר השוכר משלם את הארנונה והוועד:

פרמטרערך
החזר חודשי על המשכנתא5,373 ₪
הוצאה חודשית כוללת5,573 ₪
שכר דירה חודשי3,500 ₪
סבסוד חודשי בפועל2,073 ₪
סבסוד שנתי מצטבר24,879 ₪
תשואה ברוטו (לפני הוצאות)3.36%
שיעור סבסוד מתוך שכר הדירה59.24%

🔴 מסקנה:

במקרה זה, המשקיע מסבסד יותר ממחצית מדמי השכירות כל חודש. ההשקעה אינה מייצרת תזרים מזומנים חיובי, והתלות בעליית ערך עתידית היא מהותית.


כדי להגיע לנקודת איזון תזרימית — כלומר, לא להפסיד כסף בכל חודש — שכר הדירה הנדרש עבור הדירה שרכשת ב־1,250,000 ש"ח (עם מימון 70% בריבית 5.5% ל־25 שנה) הוא: 5,573 ₪ לחודש. כל שכר דירה שהוא נמוך מכך, משמעו שהמשקיע מסבסד את הדייר.

גם ברכישה עם הון עצמי זו עדיין תשואה שלילית


זה בדיוק ההבדל בין תשואה תזרימית (הנראית על פני השטח) לבין תשואה כלכלית אמיתית, שמתחשבת בעלות האלטרנטיבית של ההון.

נפרט:

אם משקיע רוכש דירה ב־1.25 מיליון ש"ח במימון עצמי:

  • הוא מקבל תזרים מזומנים חיובי של 3,300 ש"ח לחודש
  • תשואה ברוטו: 3.36%
  • נשמע חיובי, נכון?

אבל מה קורה אם הוא מוותר על הדירה ומשקיע את אותם 1.25 מיליון ש"ח באפיק אחר?

נניח:
  • אג"ח ממשלתי צמוד מדד ל-10 שנים: תשואה של 3.8% נטו
  • קרן ריט או תיק סולידי מנייתי: 5%–7% לשנה
בהשוואה:
אפיקתשואה ריאלית צפויהתזריםנזילותתחזוקה
דירה במימון עצמי~0.3% ריאליכןנמוכהנדרשת
אג"ח ממשלתי~3.8% ריאליכןגבוההאין
קרן ריט5%–7%כןגבוההאין

🧨 ומה המסקנה הכלכלית?

גם במימון עצמי, כאשר התשואה מהשכרה נמוכה מתשואת האלטרנטיבה הבטוחה,
המשמעות הכלכלית היא תשואה שלילית ריאלית ביחס לחלופה.
זו לא רק תשואה נמוכה — זו הפסד הזדמנות של אלפי שקלים בשנה, וזו המשמעות האמיתית של תשואה שלילית כלכלית.

אג"ח 3.8 זה מאד נמוך

:
 אג"ח צמוד מדד בתשואה של 3.8% היא אמנם האלטרנטיבה חסרת הסיכון (risk-free rate), אבל היא רף תחתון בלבד. משקיע פרטי אינו חייב להסתפק בזה, ויש אלטרנטיבות רבות שמציעות תשואה גבוהה משמעותית — ועדיין עם סיכון סביר ונזילות גבוהה.

🔍 אז מה כן נחשב אלטרנטיבה כלכלית ראויה ב־2025?

אפיק השקעהתשואה צפויה ריאליתסיכוןנזילותתחזוקה
אג"ח ממשלתי~3.8%אפסימלאהאין
פק"מ בנקאי~4.2% (נומינלי)נמוךגבוההאין
אג"ח קונצרני בדירוג גבוה4%–5%בינוניגבוההאין
קרן ריט מניבה (ישראל / ארה"ב)5%–7% (תשואה תזרימית)בינוניגבוההאין
מניות דיבידנד (Value)6%–8% כולל עליית ערךבינוני–גבוהמלאהאין
תיק מנוהל סולידי5%–6% (ריאלי)בינוניגבוההאין
השקעה עסקית פסיבית (שותפות)7%–12%גבוהמוגבלתתלוי

📌 המשמעות כלפי השקעה בדירה:

אם התשואה על דירה בישראל (גם במימון עצמי) עומדת על 2.5%–3.5% ברוטו, ובמקביל ניתן להשיג 6% ריאלי באפיקים נזילים, אז מתקיים:
תשואה שלילית כלכלית – כי המשקיע מוותר על רווח גדול יותר ללא סיבה מוצדקת.

💡 משל קצר:

אם אתה שם מיליון שקל בנכס שמניב 3%, בזמן שהיית יכול לקבל 6% במקום אחר –
אתה לא רק לא מרוויח – אתה מפסיד 3% לשנה על הכסף שלך, גם אם התזרים שלך חיובי.

אחשב לך בדיוק כמה כסף "הולך לאיבוד" בכל שנה כתוצאה מהשקעה בדירה במקום באלטרנטיבה של 6%?
לדוגמה: בדירה של 1.25 מיליון ש"ח בתשואה של 3.36% לעומת השקעה שמניבה 6%.


🔍 הנה החישוב הכלכלי להשקעה של 1.25 מיליון ש"ח במימון עצמי בדירה מול אלטרנטיבה של 6% תשואה ריאלית:

תרחיש השקעהתשואה שנתיתרווח שנתי
דירה (3.36%)3.36%42,000 ₪
השקעה אלטרנטיבית (6%)6%75,000 ₪
💸 הפסד 33,000 ₪ בשנה

🧠 משמעות:

המשקיע מוותר בפועל על 33,000 ₪ בשנה — שהם כמעט 3% שלמים מההון — רק בגלל שהוא מחזיק את כספו בדירה מניבה נמוכה במקום באפיק מניב יותר.

בפריסה של 10 שנים, ההחזקת הון של 1.25 מיליון ש"ח בדירה עם תשואה של 3.36% במקום השקעה באפיק ריאלי מניב 6% גורמת ל:

הפסד מצטבר של כ־372,096 ש"ח

(בהתחשב בריבית דריבית על הפער של 2.64% לשנה)📉 זוהי פגיעה ריאלית מצטברת של כמעט שליש מיליון ש"ח – רק כתוצאה מהשארת ההון במקום לא אופטימלי.

זו המשמעות של תשואה שלילית

כדי שהשקעה בדירה תהיה כדאית כלכלית באותה מידה כמו השקעה באפיק ריאלי שמניב 6% לשנה, היא צריכה להניב:

תשואה ברוטו של לפחות 6% על מחיר הרכישה

וזה לפני הוצאות, מסים, תחזוקה או סיכונים ייחודיים לנדל"ן.במילים פשוטות:

דירה שנרכשה ב־1.25 מיליון ש"ח צריכה להניב 7,500 ש"ח לחודש כדי להתחרות באלטרנטיבה של 6%.

בפועל – דירות רבות מניבות פחות ממחצית מהסכום הזה קרי מחיר בועתי - גבוה מהשווי.

כדי להשיג תשואה של 6% ברוטו מדירה שמניבה 3,500 ש"ח בחודש,

המחיר המקסימלי אותו ניתן לשלם על הדירה הוא:

700,000 ש"ח

🧨 בפועל, אם הדירה נמכרת ב־1.25 מיליון ש"ח, המשקיע משלם כמעט פי שניים מהשווי הכלכלי האמיתי של הנכס לפי חישוב תשואה רציונלית.

🧨 כאשר דירה מניבה מחצית (או פחות) מהתשואה הרציונלית הדרושה — המשמעות היא שמחירה גבוה לפחות פי שניים מהשווי הכלכלי שלה. זו בועה. ואם זה רחב היקף? זו מגה בועה.

🔍 נפרק את זה טכנית:

דוגמה:

  • שכר דירה: 3,500 ש"ח
  • מחיר בפועל: 1,250,000 ש"ח
  • תשואה ברוטו: 3.36%

מחיר רציונלי לפי תשואה של 6%:

  • שווי כלכלי אמיתי: 700,000 ש"ח
כלומר: פער של 550,000 ש"ח בין המחיר לשווי
או במילים אחרות: המחיר גבוה ב־78%–80% מהשווי הכלכלי האמיתי
❗ ולפעמים גם יותר — כי לא חישבנו מסים, פחת, תיקונים, סיכון, ריבית על הון עצמי

🧠 ומהי מגה-בועה?

בועה כלכלית מתרחשת כאשר:

  1. המחיר מנותק מהתשואה הכלכלית
  2. המחיר נשען על ציפיות לעליית ערך ולא על רווח תפעולי
  3. הציבור שותף לאשליה — לעיתים קרובות מתוך פחד להחמיץ (FOMO) או אמונה שהמחירים תמיד עולים
  4. המערכת הפיננסית מממנת עסקאות במחירים מופרזים

כאשר זה קורה בהיקף רחב, במימון אגרסיבי, ובהכחשה תקשורתית

זה כבר לא "בועה" מקומית, אלא מגה-בועה מסוכנת עם פוטנציאל לקריסה מערכתית.

  • גרף עליון – מציג את השווי הכלכלי של הדירה (שמניבה 3,500 ש"ח לחודש) לפי תשואה נדרשת של 2.5% עד 6%.
    ➤ ככל שהתשואה הנדרשת עולה, השווי הכלכלי יורד.


  • גרף תחתון – מציג את התשואה בפועל לפי מחיר הרכישה של הדירה.
    ➤ ככל שמשלמים יותר על הדירה, התשואה יורדת משמעותית — וממחישה עד כמה מחיר השוק מנותק מהתשואה הכלכלית.


הגרף מציג בצורה ברורה:

🔵 הכנסה חודשית נדרשת להשגת תשואה של 6% עבור כל מחיר רכישה בין 600,000 ש"ח ל־1.6 מיליון.
🔴 שכר הדירה בפועל (3,500 ש"ח) מוצג בקו אדום מקווקו — קבוע ואינו משתנה עם המחיר.ניתן לראות שבכל מחיר רכישה מעל 700,000 ש"ח, שכר הדירה בפועל נמוך מהשכרה הנדרשת להשגת תשואה ריאלית – כלומר, המחיר גבוה מהשווי.

הנה התחשיב:

פרמטרערך
מחיר רכישה בפועל1,250,000 ₪
שווי כלכלי לפי תשואה של 6%700,000 ₪
תשלום היתר550,000 ₪
תשלום היתר כאחוז מהשווי הכלכלי78.57%


🧨 מסקנה:

המשקיע שילם כמעט 80% מעל השווי הכלכלי האמיתי של הדירה — רק כדי להחזיק בנכס שמניב 3,500 ש"ח בחודש.

זו ההגדרה הקלינית של מחיר בועתי – או במקרה הזה: מגה-בועה.

21Apr

מאמרי תוכן ייחודיים ובלעדיים ועיקרי המידע הכי חשוב שאספנו עבורך מכלי התקשורת המרכזיים שחשבנו שיעניינו אותך


כלי AI לשמאי - הצטרף לבית שמאי


נת"ע תשקיע 2.5 מיליארד שקל בשיפוץ בניינים על ציר המטר


סקירת ענף הנדל"ן למגורים – פברואר 2025



טיוב מידע ונתונים על שוק הדירות בישראל



"העיוורון" (במקור: "Ensaio Sobre a Cegueira") ספר מאת ז'וזה סאראמאגו



קרינה סלולארית וקרינה אלקטרומגנטית: השפעתן על שווי נכסי מקרקעין



הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש



פתרון לאומי לשקיפות שוק השכירות בישראל – מבוסס ארנונה ומודל הכנסות לרשויות המקומיות



ביקורת מקצועית: עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס – מראית עין של יציבות בשוק ריכוזי ומווסת



כשהשוק חולה – הנתונים משקרים



כיצד הפך המינוף לכלי בידי עניים כתקווה לשיפור מצבם הכלכלי?



מוויסות מניות הבנקים לניפוח בועת הנדל"ן: כרוניקה של פגיעה בדור שלם



בדיקת לחות ואיתור נזילות מים סמויות



נדל"ן על הבר - קבוצה עם זימון לאירועים מקוונים -  לייב

להצטרפות - כאן

https://chat.whatsapp.com/KdLvHxJsFJWAflSz7vSk3L 


אבל לפני הכל, הצטרף לקבוצת כלי AI לשמאי

ולבעלי מקצועות חופשיים בקישור זה כאן

או כאן > https://chat.whatsapp.com/Cn75usIi8t0LSME2QuT0mn  

תתעדכן בכלים שיעשו לך את היום ויהרסו לך את הלילה ...

ה - AI לא יחליף אותך, אבל מי שישתמש בו כן




והנה כל מה שאספנו עבורך שחשבנו שיכול לעניין אותך...


גם באזורים המפונים: מחירי הדירות בעוטף עזה ובגליל מטפסים


הכוח עובר לשוכרים: בעלי המשרדים נכנעים ללחץ בשוק


אושרה תביעה נגזרת נגד יעקב אטרקצ'י: "ניצל הזדמנות עסקית של אאורה באופן פרטי"


רועי סרוגו נפגע בראשו מגלשן בחוף הנכים בהרצליה, ונפטר מפצעיו. אביו הוא ראול סרוגו, לשעבר נשיא התאחדות הקבלנים


הפיילוט שמנסה להציל את בית שאן מרעידת אדמה – ולא בטוח שיצליח


תופעת הפרוטקשן ממשיכה להתחזק ולהתפשט בדרום ובצפון


רשות ני"ע: כשלים בדיווחי חברות לבורסה על הערכות שווי נדל"ן


דוח רשות ניירות ערך: כך מנפחות חברות ציבוריות את שווי הקרקעות בבעלות


להורדת דוח הרשות - כאן


דו"ח חריג של רשות ני"ע: חברות נדל"ן "ניפחו" שווי של קרקעות



הבכיר טען שפוטר כי סירב להציג תחזיות שקריות, שיכון ובינוי התעלמה בכתב ההגנה



החמרת הרגולציה על הלוואות הקבלן שלחה את המשכנתאות לזינוק של 47% בחודש מרץ


צניחה של יותר מ-12% בשנה: 7,350 דירות נמכרו בפברואר - הכי נמוך מדצמבר 23'-


באוצר מזהירים: שוק הנדל"ן מתפקד על אשראי ואופטימיות, לא על תזרים


ויש עוד המשך, יש לגלול מטה...


הצטרפו אלינו לקבוצת התוכן של בית שמאי - ארגון השמאים והמומחים בישראל - כאן

או בקישור זה: https://chat.whatsapp.com/Fdywzbu9B5h6iM9q452fyo 

כל מה שמעניין בנושאי שמאות רכוש וחקלאות  - קהילת שמאי הרכוש הגדולה בישראל

לא חבר בבית שמאי? הצטרף כאן


באוצר מזהירים: שוק הנדל"ן מתפקד על אשראי ואופטימיות


"במספר הדירות החדשות שנרכשו רואים אפילו ירידה של 20 אחוז"


תושבי העוטף זועמים: "אין לנו עוד 500 אלף שקלים לשלם, שברו אותנו"


עמית חדד מעל החוק? הבנייה הלא חוקית בביתו של פרקליט הצמרת


אמנות הפרומפט: כך תגרמו ל-AI לעשות מה שתבקשו ממנו


כשהמשכנתא בולעת כמעט חצי מהשכר והאם זה יימשך?


קרקס הנתונים מאחורי מדד הלמ"ס


בחיפה נערכים לשריפות ענק נוסח קליפורניה. לא בטוח שזה יספיק


מתי כבר יפעלו כל הקווים של הרכבת הקלה - וכמה אנחנו משלמים על זה?


מחירי הדירות במודיעין בירידה חדה - הנה הסיבה


המחלוקת סביב פרויקט כיכר אתרים בת"א: שורת עררים עשויה לשנות את תוכנית הענק


החיים החדשים של נוחי דנקנר: מגדל נבטים ומחכה שיגיעו כספי ירושה


דוח של הרשות לניירות ערך חושף: ליקויים בהערכות שווי ושמאות מצד חברות עלולים להטעות משקיעים


ישראל-קנדה (ט.ר) בע"מ השלימה עסקה לרכישת פעילות מלונות בראון, תמורת כ-130 מיליון 


חברה המוחזקת ע"י ב. גאון אחזקות בע"מ חתמה עם שמן נדל"ן מניב בע"מ על הסכם למכירת 100% מהזכויות במקרקעין ומבנה שלה באזור התעשיה באר שבע צפון ועל הסכם שכירות לפיו הנכס יושכר לחברת בת של הרוכשת. בהתאם להסכם, הנכס נמכר תמורת 40 מיליון ₪


אב ובנו נעצרו לחקירה בחשד שתקפו את שכנתם ואיימו להרוג את הכלב שלה


המדינה מתעקשת: אין סיבה להחרגת מטולה ממתווה החזרה לצפון


הקניונים הטובים בישראל ב-2025. הקניון האהוב עליכם ברשימה?


טלטלה כלכלית: המפונים חזרו לצפון - אבל העסקים ריקים




תושבי העוטף זועמים: "אין לנו עוד 500 אלף שקלים לשלם, שברו אותנו לגמרי כבר"


האם בית בלי שירותים, חשמל ומים זכאי לפטור ממס שבח?


בעלי קרקע בחולון גילו: מפקיעים להם שטח והם גם צריכים לשלם על זה


החזרי המשכנתא עולים: איך יתמודדו משקי הבית ומה יקרה לבנקים


ההיצע שובר שיאים, הקונים מחכים - תל אביב מתקררת


מחירי הדירות בצפון - ירידה של 20%-10% בשלומי וקריית שמונה


הקריסה הגדולה של סינמה סיטי: "יש תחרות שלא הייתה קודם ואנחנו מפסידים בה"


בירת הסרטים של ישראל מתרסקת: "אין סיבה להישאר יותר"


בירת הפשע של הצפון: ״כולנו רועדים מהם - ואצלם בכפר גרים בווילות״


קללות, יריקות והשלכת כסאות: עסקים בת״א תחת התקפה של דרי רחוב


שינוי במחירי שוק הדירות - מרץ-2025


מהחלומות על מרכז מסחרי ברכבת לוד נותרו רק בית קפה וחנות אחת


ליקויים וכשלים שנמצאו בבדיקת רשות ניירות ערך בחברות נדל"ן באפריל 2025, וממצאים מסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון הראשון 2025


סדקים בקיר ושלולית בסלון: מפוני כיסופים משוועים לתיקון הליקויים בבתיהם הזמניים


בירת הפשע של הצפון: ״כולנו רועדים מהם - ואצלם בכפר גרים בווילות״ 


מחירי הדירות בצפון - ירידה של 20%-10% בשלומי וקריית שמונה


משרד האוצר לרשות המסים: הקבלנים מסלפים בדיווח על הטבות המימון


עוד לפני הקפאת מבצעי המימון - מכירת הדירות בירידה


נדל"ן בהמתנה: השוק יתבהר רק בעוד כמה חודשים


"המשקיעים לא רוצים להשקיע בחברות הייטק - עם ממשלה כמו שיש לנו"


פתהצ'אטבוט Claude מתחבר כעת לג'ימייל ומשפר את יכולות המחקר

רון לאומי לשקיפות שוק השכירות בישראל – מבוסס ארנונה ומודל הכנסות לרשויות המקומיות


נתוני הלמ"ס לא משקפים את המציאות: "עלול להוביל להתייקרות מלאכותית"


ואולי הלמ"ס צריכה לבדוק את המודל? הסברים אפשריים לעלייה המוזרה במחירי הדירות


הצ'אטבוט Claude מתחבר כעת לג'ימייל ומשפר את יכולות המחקר



במטולה פנו שוב לבג"ץ בדרישה לדחות את חזרת התושבים


איראן מכינה את "7 באוקטובר" הבא - והפעם זה בלב המדינה


זוג מרוויח 11 אלף נטו ורוכש דירה ב-1.6 מיליון שקל - למה?


הרחוב המרכזי בלב תל אביב מתרסק: "אנחנו פשוט מתפרקים, מי ירצה להיכנס לפה?"


דירה מקבלן או דירה מיד שנייה? או - למה דירות יד שנייה זולות משמעותית מדירות קבלן?


מתחת לרדאר: הבדואים עוברים ליישובים יהודיים - ואלה היעדים המבוקשים


הרחוב המרכזי בלב תל אביב מתרסק: אין לקוחות, אין תנועה, אנחנו חיים על החסכונות


רוני סאיג: נתוני המשכנתאות סותרים את הטענות על עלייה במכירות הנדל"ן


משקיעי מונטרו יתבעו סוכני ביטוח ומשווקי השקעות בישראל ב-100 מיליון שקל


 


השכונה הוותיקה של ראשון לציון בירידה חדה



הדירות בתל אביב בתחתית התשואה על ההשקעה. מי ראשונה בפער גדול?


התושבים נקראו לחזור לביתם, אבל אין לאן: "זו בדיחה"


היתרי בנייה מול שימור מחמיר: מאבק תושבים בכרמל



ישראל-קנדה (ט.ר) בע"מ השלימה עסקה לרכישת פעילות מלונות בראון, תמורת כ-130 מיליון ₪



ויתניה בע"מ ואמצור בע"מ התקשרו במתווה עקרוני ובלתי מחייב לניהול מו"מ ותקופת בלעדיות ביחס להריסת הבניינים הקיימים על המקרקעין שבבעלותם ברח' הסדנאות 10, הרצליה, ולהקמת פרויקט חדש בייעוד תעסוקה, מגורים ומסחר בהיקף של כ- 58,000 מ"ר עילי שייבנה על המקרקעין וכן שימושים נוספים כפי שיוסכם על הצדדים


"אף אחד לא היה מעז להסתובב פה": שכונת הפשע בתל אביב שהפכה למעוז הבליינים

     

העיר שדרות דוח מצב: בעלי העסקים מנסים לשרוד – ומרגישים לבד


רבנים זומנו לחקירת עבירות הבנייה בבני ברק; ברחוב החרדי זועמים


עקב ליקויים חמורים: צו סגירה הוצא למלון "גלי תמר" באשקלון


"תצאו עם הנשקים": תושב בירת הפשע בצפון קרא לצאת ל"מלחמת אזרחים"


משבר הדיור מגיע לקולנוע הישראלי


תשלם 1.8 מיליון שקל: חברה ביקשה להישפט, וגובה הקנס שלה שולש


"קיבלה תשלום ונעלמה": התביעה נגד החברה של אשת הנדל"ן


שיטת גולדקנופף בקריית גת: כך הוסב מתחם ענק של 10,000 דירות ל״צביון חרדי״


העיר שדרות דוח מצב: בעלי העסקים מנסים לשרוד – ומרגישים לבד


"אף אחד לא היה מעז להסתובב פה": שכונת הפשע בתל אביב שהפכה למעוז הבליינים



קנתה דירה לפני 26 שנה אך טרם נרשמה כבעלים. מה הפיצוי שתקבל?


תושבי הגליל הונחו "להיערך לנקמה": המשטרה הרסה בתי עבריינים בטובא


אין שקט ואין צדק • הדיירים נלחמים על זכותם לשקט


הסכם השלום עם מצרים בקריסה? לראשונה מטוסי קרב סינים בגבול ישראל 


אפרת "נכנסה לסטטיסטיקה" - אך מסרבת להיכנע לפרוטקשן | התיעוד מהעסק בצפון


הישראלים טיילו - וטינפו: חופשת החג הסתיימה - והכינרת טבעה בטונות של זבל


הנזק מאי השתלבות החרדים בשוק העבודה: 54 מיליארד שקל בשנה



בקבוק בנזין ומצית בכניסה לסופרמרקט בראש פינה: "קיווינו שהפרוטקשן לא יגיע אלינו"



בלעדי: הכרזת בנק ישראל על הגבלת מבצעי המימון הובילה לירידה של כ-28% בביקוש לדירות חדשות


לראש העיר נמאס: הגיש תלונה במשטרה ופנה לשרים - "איום ממשי" - טרור אקולוגי


כאוס בעיר הגדולה בצפון: "הערבים מהגרים לישובים של יהודים, אצלכם ערבי טוב זה ערבי מת"


ספות, שולחנות וציוד מטבח - הררי הזבל שהשאירו הנופשים בכנרת


עיר התיירות של הצפון מתה: "ריקה מאנשים עם עסקים סגורים"
































20Apr

בדיקת לחות באיתור נזילות מים סמויות - המדריך המלא: במדריך זה תלמדו כיצד לזהות ולאתר נזילות מים סמויות בעזרת בדיקת לחות, ותוכלו למנוע נזקים חמורים לרכוש שלכם. תדעו כיצד אנחנו יכולים לסייע לכם בקבלת פיצוי ראוי ונכון מחברת הביטוח שלכם כדי לשקם את דירתכם או ביתכם באופן מלא וראוי.

אלו בדיקות והוצאות הכלולות בכיסוי פוליסת דירה שלך - דרוש אותם מחברת הביטוח שלך ואם ביצעת זאת על חשבונך - אתה זכאי להחזר מלא

מהספר קודקס השמאות ומחומרי לימודי שמאות הרכוש של בית שמאי

כל הקורסים וההכשרות שלנו בבית שמאי משלבים לימוד ושימוש בחמשת כלי הבינה המלאכותית לטיוב וייעול העבודה + היכרות עם 5 כלי בונוס

לרכישת המדריך לנזקי מים והצפה - כאן

נזילות מים סמויות הן אחד האויבים הגדולים ביותר של בעלי נכסים. הן עלולות להתפתח באיטיות, להישאר בלתי מורגשות במשך שבועות או חודשים, וכאשר הסימנים הנראים לעין מופיעים - כמו כתמי רטיבות בקירות, עובש, או קרמיקות שזזות - הנזק כבר עלול להיות משמעותי ויקר לתיקון. בדיקת לחות מקצועית היא כלי מכריע באיתור מוקדם של בעיות אלו, וחיסכון ניכר בעלויות ארוכות טווח.

למה נזילות סמויות מסוכנות כל כך?

נזילות מים סמויות יכולות לגרום למגוון בעיות:

  • נזק מבני למבנה (פגיעה ביסודות, בטון וברזל).
  • התפתחות עובש ופטריות המסכנים את בריאות הדיירים.
  • ירידה בערך הנכס.
  • חשבונות מים מוגדלים.
  • נזק לרהיטים ולחפצים יקרי ערך.
  • עלויות תיקון גבוהות במיוחד אם הבעיה מתגלה מאוחר.
  • סכסוכי שכנים בטענות לנזילות מים מדירה אחת לשנייה

כיצד בדיקת לחות מקצועית מזהה נזילות סמויות?

מדידת לחות מקצועית משתמשת בטכניקות וטכנולוגיות מתקדמות לאיתור רטיבות בקירות, רצפות ותקרות, גם כאשר אינה נראית לעין:

1. מכשירי מדידת לחות אלקטרוניים

מכשירים אלו מודדים את רמת הלחות בחומרי בנייה שונים. הם מסוגלים לזהות רמות לחות חריגות גם כאשר המשטח נראה יבש לחלוטין.

2. מצלמות תרמיות

טכנולוגיה מתקדמת זו מאפשרת לראות את הבדלי הטמפרטורה על משטחים, כאשר אזורים רטובים בדרך כלל יהיו קרים יותר בשל אידוי המים. כמו שראינו במקרה זה, המצלמה התרמית הצליחה לאתר במדויק את מיקום הנזילה במחלק המים, למרות שסימני הנזק הופיעו במקום אחר לגמרי בבית.

3. בדיקות לחץ ואיתור אקוסטי

שיטות אלו מסייעות במציאת נזילות בצנרת שאינה נגישה, כמו צנרת מוסתרת בקירות או מתחת לרצפה.

מקרה לדוגמה: המקרה של בדיקת הלחות המוצגת כאן שבוצעה על ידי מכון התקנים

כפי שראינו בדו"ח האיתור, המשפה פנתה אלי עם בעיות רטיבות ופיצוי חלקי קטן שהוצע לה על ידי חברת הביטוח, הם פנו בתביעה לחברת הביטוח כאשר הבחינו בקרמיקות זזות בסלון ביתם. סימן זה בלבד לא היה מאפשר לקבוע את מקור הבעיה, אך שילוב של בדיקות לחות ותרמוגרפיה חשף את האמת:

  1. בדיקת הלחות גילתה רטיבות גבוהה בקומה העליונה.
  2. הצילום התרמי איתר את מקור הנזילה במחלק המים.
  3. התברר שהמים זרמו מהקומה העליונה דרך המדרגות לקומה התחתונה ופגעו ברצפת הסלון.

ללא הטכנולוגיה הזו, ייתכן שהיו מתקנים רק את הרצפה בסלון, והנזילה האמיתית הייתה ממשיכה לגרום נזק.

מתי כדאי לבצע בדיקת לחות?

  • לפני רכישת נכס.
  • אם חשבון המים גבוה באופן חריג ללא סיבה נראית לעין.
  • כאשר מופיעים כתמי רטיבות, עובש או ריח טחב.
  • כאשר יש סדקים חדשים בקירות או ברצפה.
  • כאשר הקרמיקות או חיפויי רצפה מתחילים להתרופף.
  • כבדיקה תקופתית בבתים ישנים או באזורים עם לחות גבוהה.

חיסכון כלכלי משמעותי

השקעה של מאות שקלים בבדיקת לחות מקצועית יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים בתיקונים. במקרה זה, איתור מוקדם של הנזילה במחלק המים ימנע:

  • נזק נוסף לרצפת הסלון.
  • התפשטות עובש בקירות.
  • פגיעה במבנה בטווח הארוך.
  • עלויות מים מיותרות.
  • מחלוקת עם חברת הביטוח באשר לסיבת הנזק.
  • מחלוקת עם חברת הביטוח באשר להיקף התיקון הנדרש.

האם ביטוח דירה מכסה נזקי מים סמויים?

חשוב לדעת שרוב פוליסות ביטוח הדירה מכסות נזקי מים, אך:

  • ישנם תנאים מוקדמים להגשת תביעה.
  • פעמים רבות יש צורך בדו"ח מקצועי מגורם מוסמך.
  • חברות הביטוח עשויות לדרוש תיעוד של הנזק והסיבה.
  • במקרה של רשלנות או איחור בדיווח, הכיסוי עלול להיות חלקי ולכן חובה לדווח לחברת הביטוח מייד כשמתעורר חשש או חשד.

בדיקת לחות מקצועית אינה רק כלי טכני לאיתור נזילות, אלא השקעה חכמה בשמירה על ערך הנכס ובריאות המשפחה. כפי שראינו במקרה זה, לעיתים הסימנים הנראים לעין (קרמיקות זזות) הם רק "קצה הקרחון" לבעיה עמוקה ומורכבת יותר. מומחה מקצועי עם הציוד המתאים יכול לחסוך לך כסף רב, זמן ועוגמת נפש.


מכשירי בדיקה שברשותי עימם אני מגיע לנכסים לבדיקת רטיבות של קירות ומחיצות:


מד לחות עם חיישן אחורימד לחות עם חיישן גולהמד לחות עם עוקצים

מכשירי מדידת לחות אלקטרוניים (פינלס מיטר)

  • עיקרון הפעולה: מודדים התנגדות חשמלית או קיבוליות של החומר הנבדק
  • יתרונות: לא פולשני, קריאה מיידית, קל לשימוש
  • מגבלות: מודד לחות רק בשכבה העליונה (עד כ-2-3 ס"מ), רגיש לסוג החומר
  • שימושים: קירות גבס, טיח, עץ, קרמיקה, לבנים, טיח

 מד לחות עם חיישן כדורי 

(Ball Probe)

  • עיקרון הפעולה: החיישן הכדורי (בדרך כלל בקוטר של 25 מ"מ) מודד את הלחות באמצעות אינדוקציה אלקטרומגנטית או קיבוליות
  • יתרונות: לחלוטין לא פולשני, פחות רגיש לחומרים מוליכים בתוך המשטח, מתאים למדידה בפינות ובמקומות קשי גישה
  • תכונות מיוחדות: צג צבעוני המציג את רמת הלחות, התראה כשהלחות חורגת מהרמה הרצויה
  • שימושים: בדיקת לחות בבטון, טיח, גבס, חומרי בנייה צפופים

  מד לחות עם חיישני פין 

(Pin-type Moisture Meter)

  • עיקרון הפעולה: שתי מחטים/פינים מוחדרים למשטח הנבדק ברמה שטחית מאוד, ומודדים את ההתנגדות החשמלית בין הפינים (מים מוליכים חשמל טוב יותר)
  • יתרונות: קריאה מדויקת ומספרית של תכולת הלחות, פשוט לשימוש, מתאים לזיהוי מהיר של אזורים רטובים
  • מגבלות: חודרני במקצת (אך פוגע רק בשכבה השטחית ביותר), יעיל יותר בחומרים אורגניים כמו עץ
  • שימושים: בדיקת לחות בקירות גבס, טיח, עץ, זיהוי אזורי ספיגה של מים בקירות


לרכישת המדריך לנזקי מים והצפה - כאן

איך לבחור את המכשיר המתאים? (לומדים שמאות רכוש בבית שמאי )

הבחירה בין סוגי מכשירי מדידת הלחות תלויה במספר גורמים:

  • סוג החומר הנבדק: חומרים אורגניים כמו עץ מתאימים יותר למדי פין, בעוד בטון וחומרים צפופים מתאימים למדים קיבוליים או עם חיישן כדורי
  • עומק הבדיקה הנדרש: אם יש צורך בבדיקת לחות עמוקה יותר, ייתכן שיידרשו בדיקות פולשניות
  • רגישות המשטח לסימנים: במשטחים רגישים כדאי להעדיף מכשירים לא פולשניים לחלוטין
  • היקף האזור הנבדק: לאזורים גדולים, מצלמה תרמית עשויה להיות היעילה ביותר לסריקה ראשונית

כיצד נראה דוח בדיקת לחות שמבוצע על ידי מכון התקנים

חשיבותה של בדיקת לחות באיתור נזילות מים סמויות - המדריך המלא

מבוא

נזילות מים סמויות הן אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לנזקים במבנים בישראל. הן מתפתחות באיטיות, נותרות בלתי מורגשות לאורך זמן, וכאשר הסימנים הנראים לעין כמו קרמיקות זזות או עובש מופיעים - הנזק כבר עלול להיות נרחב ויקר לתיקון. בדיקות לחות מקצועיות הן כלי קריטי לאיתור מוקדם של בעיות אלו, ולמניעת נזקים יקרים בטווח הארוך.

השלכות של נזילות סמויות על מבנים ודיירים

נזילות מים סמויות גורמות למגוון בעיות חמורות:

  • פגיעה ביציבות המבנה והחלשת יסודות ואלמנטים קונסטרוקטיביים
  • התפתחות עובש ופטריות המסכנים את בריאות הדיירים (אלרגיות, בעיות נשימה)
  • ירידה משמעותית בערך הנכס
  • בזבוז מים וחשבונות מוגדלים
  • נזק לרהיטים, אביזרים וחפצים אישיים
  • צורך בשיפוצים מורכבים ויקרים

מערך בדיקות הלחות - מהשטח למעבדה

מערך מקיף של בדיקות לחות כולל מספר שלבים ושיטות משלימות:

1. בדיקות שטח לא פולשניות

בדיקות ראשוניות המאפשרות סריקה מהירה וזיהוי מוקדי רטיבות פוטנציאליים:

מד לחות עם חיישני פין (Pin-type Moisture Meter)

  • עיקרון הפעולה: הפינים מוחדרים קלות למשטח ומודדים התנגדות חשמלית
  • יתרונות: קריאה מספרית מדויקת, קל לשימוש, מתאים לזיהוי מהיר
  • מגבלות: פולשני קלות, יעיל בעיקר לחומרים כמו עץ וגבס
  • שימושים: בדיקה מהירה של קירות, זיהוי ראשוני של אזורים בעייתיים

מד לחות עם חיישן כדורי (Ball Probe)

  • עיקרון הפעולה: חיישן כדורי (כ-25 מ"מ) מודד לחות באמצעות אינדוקציה אלקטרומגנטית
  • יתרונות: לא פולשני כלל, נוח לבדיקה בפינות וחללים קטנים
  • תכונות: צג דיגיטלי צבעוני, התראה קולית לחריגות
  • שימושים: בדיקת בטון, טיח, גבס וחומרי בנייה צפופים

מצלמות תרמיות (Thermal Imaging)

  • עיקרון הפעולה: זיהוי הבדלי טמפרטורה הנגרמים מרטיבות
  • יתרונות: סריקת שטחים נרחבים, מיפוי דפוסי התפשטות המים
  • שימושים: במקרה שנבדק, המצלמה התרמית הייתה כלי מכריע באיתור מקור הנזילה במחלק המים בעוד שהנזק הנראה התבטא ברצפת הסלון

2. בדיקות פולשניות של תשתיות - מהשטח למעבדה

כאשר מתעורר חשד לרטיבות בתשתית הרצפה, נדרשת בדיקה מעמיקה יותר:

שלב א': דגימה בשטח

  • בתשתית חול: קידוח קטן והוצאת דגימה
  • בתשתית שומשום: קידוח בקוטר 4 צול (כ-10 ס"מ) כפי שמתועד בדו"ח מכון התקנים
  • תיעוד: רישום מדויק של מיקום הדגימה ומועד הלקיחה
  • שינוע: העברת הדגימות במיכלים אטומים למעבדה למניעת איבוד לחות

שלב ב': תהליך הבדיקה המעבדתית המדויק

כפי שמופיע בדו"ח של מכון התקנים:

  1. שקילה ראשונית: הדגימה נשקלת ומתועדת במדויק כמשקל רטוב (A)
    • בדוגמה מדו"ח מכון התקנים: 601.77 גרם (משקל רטוב)
  2. ייבוש בתנור: הדגימה מוכנסת לתנור בטמפרטורה מבוקרת
  3. שקילה לאחר ייבוש: לאחר הייבוש המוחלט, הדגימה נשקלת שוב (B)
    • בדוגמה מהדו"ח: 559.83 גרם (משקל יבש)
  4. חישוב אחוז הרטיבות: לפי הנוסחה G% = ((A-B)/B) × 100
    • בדוגמה מהדו"ח: ((601.77-559.83)/559.83) × 100 = 7.49%

שלב ג': השוואה לדרישות התקן הישראלי

כפי שמפורט בדו"ח מכון התקנים, התקנים הרלוונטיים הם:

  • ת"י 1555 חלק 3 (מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה)
  • ת"י 1629 (מערכת חיפוי רצפה באריחי טראצו)
  • ת"י 5566 חלק 2 (מערכת רצפה מאבן טבעית)

דרישות התקן:

  • תשתית חול: לחות מקסימלית מותרת 6%
  • תשתית שומשום: לחות מקסימלית מותרת 3%

בחינת התוצאות: במקרה המתועד בדו"ח, נמדדה רטיבות של 7.49% בתשתית שומשום בחדר ההורים, כאשר התקן מתיר עד 3% בלבד. המשמעות: לא מתאים לדרישות התקן ומחייב טיפול מיידי.

מקרה לדוגמה: בית משפחה בצפון הארץ

ניתוח משולב של שני דוחות שנערכו בבית מגורים מספק תמונה מלאה של תהליך אבחון בעיית רטיבות:

שלב 1: זיהוי הסימפטום - קרמיקות זזות בסלון

בעלי הבית הבחינו בקרמיקות שזזות ברצפת הסלון, סימן אופייני לחדירת רטיבות לתשתית.

שלב 2: איתור מקור הבעיה באמצעות בדיקות לא פולשניות

מומחה האינסטלציה השתמש במצלמה תרמית לסריקת הבית:

  • זיהה רטיבות גבוהה בקומה העליונה
  • איתר נזילה ממחלק המים
  • גילה כי המים זרמו מהקומה העליונה במורד המדרגות לכיוון הסלון

שלב 3: בדיקה מעבדתית מדויקת

מכון התקנים ביצע בדיקות פולשניות:

  • נלקחו דגימות תשתית סומסום מ-3 אזורים שונים בבית
  • נמצאה רטיבות חריגה של 7.49% בחדר ההורים (התקן מתיר עד 3%)
  • הבדיקה אישרה בצורה מדעית את חומרת הבעיה

שלב 4: הנחיות לטיפול

  • יש לתקן את הנזילה במחלק המים (מקור הבעיה)
  • נדרש טיפול בתשתיות הרטובות, כולל פירוק אריחים והחלפת התשתית הרטובה
  • הגשת הממצאים לחברת הביטוח

מתי חיוני לבצע בדיקות לחות מקיפות?

  • לפני רכישת נכס: כחלק מסקר מבנה יסודי
  • בעת הופעת סימנים חשודים: קרמיקות זזות, טיח מתקלף, עובש
  • לאחר נזילה או הצפה: גם אם נראה שהכל יבש
  • בבניינים ישנים: כבדיקה מונעת תקופתית
  • כשחשבון המים גבוה באופן חריג: סימן אפשרי לנזילה סמויה

היבטים כלכליים של בדיקות לחות

עלות מול תועלת

השקעה בבדיקות לחות מקצועיות מניבה חיסכון משמעותי בטווח הארוך:

  • עלות בדיקה תרמוגרפית: 800-1,500 ₪
  • עלות בדיקת מכון התקנים: 1,500-3,000 ₪
  • עלות תיקון שיפוץ רטיבות מתקדמת: עשרות אלפי שקלים
  • נזק לבריאות ולרכוש: לא ניתן לכימות כספי

כיסוי ביטוחי

חברות ביטוח דירה בישראל מתייחסות לנזקי רטיבות באופן הבא:

  • דרישה לדו"ח מקצועי המוכיח את הסיבה והיקף הנזק
  • בדרך כלל מכסות נזק פתאומי ובלתי צפוי מצנרת
  • מחייבות דיווח מיידי עם גילוי הנזק
  • דוחות מכון התקנים מספקים ראיה אובייקטיבית ומקצועית לתביעות ביטוח

ייבוש מצע הריצוף - תהליכים, טכנולוגיות ושיקולים מקצועיים

חשיבות הייבוש המקצועי של תשתית הריצוף

לאחר שאותרה רטיבות חריגה בתשתית הריצוף, כפי שנצפה בדו"ח מכון התקנים (7.49% לעומת 3% המותרים בתקן), נדרש תהליך ייבוש מקצועי. ייבוש לא מתאים או חלקי עלול להוביל לבעיות חוזרות, נזקים מבניים והתפתחות עובש.

שלבי הטיפול בתשתית רטובה

1. הערכת היקף הרטיבות

לפני תחילת עבודות הייבוש, יש לבצע הערכה מקיפה של:

  • שטח התשתית הרטובה (באמצעות מיפוי אזורים רטובים)
  • עומק חדירת הרטיבות
  • סוג התשתית (חול/סומסום) וסוג הריצוף
  • משך הזמן שהתשתית הייתה חשופה לרטיבות

2. פירוק הריצוף הקיים

במקרים של רטיבות חריגה (מעל לתקן):

  • יש לפרק את הריצוף באזור הרטוב
  • יש לסמן ולשמור אריחים במצב טוב לשימוש חוזר (במידת האפשר)
  • יש להרחיב את שטח הפירוק לפחות 50 ס"מ מעבר לאזור הרטוב הנראה לעין

3. שיטות ייבוש תשתית

ייבוש טבעי

  • תהליך: חשיפת התשתית לאוויר ואוורור טבעי
  • יתרונות: עלות נמוכה, ללא צורך בציוד מיוחד
  • חסרונות: זמן ייבוש ארוך (שבועות עד חודשים), תלוי בתנאי מזג האוויר
  • מתאים ל: רטיבות קלה, באזורים קטנים, כאשר הזמן אינו גורם קריטי

ייבוש באמצעות מפוחים תעשייתיים

  • תהליך: הפעלת מפוחים רבי עוצמה המזרימים אוויר על התשתית
  • יתרונות: מאיץ את תהליך הייבוש, יחסית פשוט להפעלה
  • חסרונות: יעילות מוגבלת בתשתיות עמוקות, רעש
  • מתאים ל: רטיבות בינונית בשכבות עליונות של התשתית

ייבוש באמצעות מייבשי אוויר תעשייתיים (דהומידיפיירים)

  • תהליך: מכשירים הסופגים לחות מהאוויר, מורידים את רמת הלחות בחלל ובתשתית
  • יתרונות: יעיל במיוחד בחללים סגורים, מונע התפתחות עובש
  • חסרונות: צריכת חשמל גבוהה, נדרש לרוקן מיכלי מים או להתקין מערכת ניקוז
  • מתאים ל: רטיבות נרחבת, תנאי לחות גבוהה, אקלים לח

ייבוש בטכנולוגיית אינפרא-אדום

  • תהליך: שימוש במכשירים המפיקים חום אינפרא-אדום החודר לתשתית
  • יתרונות: חימום עמוק ואחיד, מאיץ התאדות מים מהתשתית
  • חסרונות: עלות גבוהה, נדרש מומחיות בהפעלה
  • מתאים ל: ייבוש נקודתי ומהיר, אזורים קשי גישה

ייבוש בשיטת הזרקת אוויר חם בלחץ

  • תהליך: קידוח חורים בריצוף והזרמת אוויר חם ויבש בלחץ לתוך התשתית
  • יתרונות: מאפשר ייבוש ללא פירוק מלא של הריצוף, חודר לשכבות עמוקות
  • חסרונות: יעילות משתנה, עלול לגרום נזק לתשתית אם לא מבוצע נכון
  • מתאים ל: מקרים בהם לא ניתן לפרק את הריצוף, רטיבות באזורים נקודתיים

4. ניטור תהליך הייבוש

  • מדידות תקופתיות: בדיקת אחוזי הלחות בתשתית כל 24-48 שעות
  • מכשור: שימוש במדי לחות עם חיישני פין או כדור לניטור ההתקדמות
  • תיעוד: רישום קריאות הלחות לאורך זמן וניתוח גרף ההתייבשות
  • מטרה: הגעה לערכי לחות מתחת לדרישות התקן (פחות מ-6% בחול, פחות מ-3% בסומסום)

שיקולים בבחירת שיטת הייבוש

גורמים המשפיעים על בחירת שיטת הייבוש

  1. היקף הרטיבות: ככל שהשטח גדול יותר, נדרשות שיטות אינטנסיביות יותר
  2. סוג התשתית: סומסום מתייבש לרוב מהר יותר מחול דק, אך דורש ייבוש מוחלט יותר
  3. דחיפות הטיפול: במקרים דחופים יש לשקול שילוב שיטות ייבוש מואצות
  4. עונת השנה: בחורף ובאזורים לחים נדרשת הפעלה אינטנסיבית יותר של אמצעי ייבוש
  5. מגבלות המבנה: נגישות, תשתית חשמל, אפשרות לאוורור

משך זמן הייבוש

  • תשתית חול: 1-4 שבועות בהתאם להיקף הרטיבות ולשיטת הייבוש
  • תשתית סומסום: 1-3 שבועות בהתאם להיקף הרטיבות ולשיטת הייבוש
  • שיקולים מיוחדים: מבנים עם בעיות איטום מתמשכות עשויים לדרוש זמן ייבוש ארוך יותר

נקודות קריטיות בתהליך הייבוש

טיפול בעובש ומזהמים ביולוגיים

  • בדיקת נוכחות עובש וחיידקים בתשתית רטובה
  • טיפול מקדים בחומרים אנטי-פטרייתיים ואנטי-בקטריאליים
  • במקרים חמורים: החלפה מלאה של התשתית המזוהמת

ייבוש לפני החלפת תשתית

במקרים של החלפת תשתית רטובה, יש לייבש תחילה את:

  • הרצפה הקונסטרוקטיבית (בטון/רצפת בטון)
  • הקירות הסמוכים שעלולים לספוג רטיבות
  • אזורי מעבר צנרת וחיבורים

בדיקת טיב הייבוש לפני ריצוף מחדש

  • בדיקות מעבדה של דגימות מהתשתית המיובשת
  • השוואה לערכי התקן (חול עד 6%, סומסום עד 3%)
  • במקרה שנבדק: יש לוודא ירידה מ-7.49% לפחות מ-3%

החלפת תשתית לעומת ייבוש תשתית קיימת

שיקולים בהחלטה אם להחליף תשתית או לייבש

  1. מידת הזיהום: תשתית עם עובש או זיהום ביולוגי נרחב עדיף להחליף
  2. זמן חשיפה לרטיבות: תשתית שהייתה רטובה לאורך חודשים עלולה לאבד את תכונותיה
  3. אחוזי רטיבות: רטיבות גבוהה במיוחד (כמו במקרה שנבדק - 7.49%)
  4. עלות: לעיתים החלפת תשתית חסכונית יותר מתהליך ייבוש ממושך
  5. הישנות בעיות: אם זו פעם שנייה שיש רטיבות באותו אזור, עדיף להחליף תשתית

הכנת תשתית חדשה

במקרה של החלפת תשתית:

  • סילוק מלא של התשתית הרטובה
  • ייבוש הרצפה הקונסטרוקטיבית
  • הנחת שכבת איטום חדשה (במידת הצורך)
  • התקנת תשתית חדשה עם אחוזי רטיבות מתאימים לתקן
  • המתנה לייצוב התשתית לפני הנחת ריצוף חדש

טיפים מקצועיים לייבוש אפקטיבי

  1. טיפול במקור הרטיבות תחילה: כמו במקרה שנבדק - תיקון הנזילה במחלק המים
  2. אוורור מאסיבי: פתיחת חלונות ודלתות ליצירת זרימת אוויר
  3. בקרת טמפרטורה: שמירה על טמפרטורה מיטבית לייבוש (22-28 מעלות צלזיוס)
  4. הפחתת לחות יחסית: שימוש במייבשי אוויר להורדת הלחות היחסית לרמה של 30-50%
  5. שילוב טכנולוגיות: הגברת יעילות הייבוש באמצעות שילוב שיטות שונות
  6. סבלנות: אין לקצר את זמן הייבוש הנדרש - ייבוש לא מספק יגרום לבעיות חמורות בעתיד

סיכום ומסקנות

בדיקות לחות מקצועיות מהוות נדבך חיוני בשמירה על נכסי נדל"ן. המקרה שהוצג ממחיש את החשיבות של:

  1. גישה משולבת: שילוב בדיקות שטח לא פולשניות עם בדיקות מעבדה מדויקות
  2. איתור מקור הבעיה: לא רק זיהוי הסימפטומים אלא מציאת השורש (במקרה שנבדק - מחלק המים)
  3. כימות מדעי ומדויק: מדידת אחוזי לחות ספציפיים והשוואתם לתקן (7.49% לעומת 3% מותרים)
  4. תיעוד מקצועי: דוחות מקצועיים מספקים בסיס הכרחי לתביעות ביטוח ולהנחיות תיקון

כבעל נכס, ההשקעה בבדיקות לחות מקצועיות אינה הוצאה - היא ביטוח לשמירה על בריאות המבנה ודייריו, ולמניעת נזקים יקרים בהרבה בעתיד.


ומה עושים עם חברת הביטוח טוענת שמדובר בבעיות איטום?

כיצד מטהרים בית מעובש וטחב ומהם הסיכונים הבריאותיים?

לרכישת המדריך לנזקי מים והצפה - כאן


18Apr

הפוסט הזה מתעמק בקשר שבין ויסות מניות הבנקים לניפוח בועת הנדל"ן. המאמר מציע ניתוח מעמיק על השפעות המדיניות הכלכלית על שוק הנדל"ן, ודן בהרבה היבטים פיננסיים המשפיעים על יציבות השוק.

קורבנות הבועה הם לא רק הרוכשים אלא גם השוכרים - מעגלי הנפגעים מבועת הנדל"ן

פרק מהספר בועת נדל"ן המשווה בין פרשת ויסות מניות הבנקים לבין המצב הנוכחי בשוק הנדל"ן:

  • המניעים האמיתיים של הבנקים בשתי הפרשות: השאת רווחים והגדלת הונם.
  • המניפולציה שנעשית בשוק הנדל"ן כיום בהשוואה למניפולציה שנעשתה בשוק המניות.
  • העברת הנטל של ההונאה העצמית אל השוכרים.
  • תפקיד הבנקים כמנוע מרכזי של התופעה כולה.
  • כשל הרגולציה ותופעת "הדלתות המסתובבות".
  • הפגיעה הכלכלית בדור שלם של רוכשים ושוכרים.
  • הצורך בחקירה מערכתית ובאחריות מוסדית.

המאמר מצביע על הדמיון המטריד בין שתי הפרשות ומעלה שאלות לגבי האחריות של מערכת הבנקאות והרגולטורים למצב שנוצר.

שכר הדירה לא עלה בגלל "ביקוש" אלא בגלל שמחירי הרכישה עלו לממדים לא רציונליים, והמשקיעים מנסים כעת להפיל את מחיר ההונאה העצמית שלהם – על השוכרים. השוכרים מנסים להשיג תשואות חיוביות.
הבנקים, שמימנו עסקאות מנותקות מהערך הכלכלי, הם לא רק צופים מהצד – אלא המנוע הראשי של המנגנון הזה.
ולכן, יש לבחון לא רק תביעה אלא גם 
חקירה מערכתית ואחריות משפטית מוסדית.

השוואה בין פרשת ויסות מניות הבנקים לפעולות הבנקים בשוק הנדל"ן

היבטפרשת ויסות מניות הבנקים (שנות ה-80)פעולות הבנקים בשוק הנדל"ן (העשור האחרון)
מניעהשאת רווחי הבנקים, הגדלת בונוסים למנהלים והגנה על שווי מניות הבנקיםהשאת רווחי הבנקים דרך ריבית גבוהה על אשראי נדל"ן, עמלות מורחבות והגדלת תיק האשראי
מהות הפעולהרכישה שיטתית של מניות הבנקים עצמם כדי להעלות את שערן באופן מלאכותימתן אשראי נרחב לקבלנים ורוכשי דירות שמאפשר עליית מחירים מתמשכת
מימוןשימוש בכספי הציבור למימון רכישת מניות הבנקיםמתן משכנתאות בהיקפים גדולים ומימון של עד 100% לקבלנים ברכישת קרקעות
ניפוח ערכיםהעלאה מלאכותית של ערך מניות הבנקים מעבר לשווין הכלכלי האמיתיסיוע בהעלאת מחירי הנדל"ן מעבר לערכם הכלכלי הריאלי
תיאוםפעולה מתואמת ומכוונת בין הבנקים הגדוליםפעולות דומות במערכת הבנקאית ללא הוכחה לתיאום מפורש
מטרה מוצהרתשמירה על יציבות שערי המניות ואמון הציבורהרחבת תיק האשראי והגדלת רווחיות
הפסדיםהפסדים כבדים לציבור כתוצאה מקריסת שערי המניות ב-1983עלייה ביוקר הדיור ועומס כלכלי על רוכשים ושוכרים
סיכון מערכתייצירת סיכון מערכתי לקריסת הבנקים והכלכלהיצירת חשיפה גבוהה של המערכת הבנקאית לסיכוני שוק הנדל"ן
פיקוחכשל רגולטורי מצד בנק ישראל שהיה מודע לתופעהרגולציה שנראית מחמירה יותר אך סובלת מבעיית "דלתות מסתובבות" - רגולטורים העוברים לתפקידים בכירים בבנקים ובחברות נדל"ן, מה שעלול להחליש את האכיפה האפקטיבית
תוצאההתערבות ממשלתית, הלאמת הבנקים, ועלות כבדה לכלכלהעליית מחירים מתמשכת והעמקת משבר הדיור
חוקיותפעולות שנקבעו בדיעבד כלא חוקיותפעולות במסגרת החוק אך עם שאלות אתיות
פתרוןהסדר מניות הבנקים והלאמהניסיונות רגולטוריים להגביל אשראי ולצנן את השוק
אחריותהכרה באחריות הבנקים והמדינהדיון ציבורי מתמשך על אחריות הבנקים למשבר הדיור


מויסות מניות הבנקים לניפוח בועת הנדל"ן: כרוניקה של פגיעה בדור שלם

פתיחה

פרשת ויסות מניות הבנקים משנות ה-80 מהווה אחד האירועים המכוננים בתולדות הכלכלה הישראלית. שנים ספורות לאחר מכן, עם הסדר המניות הבנקאיות והלקחים שהופקו ממנו, היה אפשר לצפות שמערכת פיננסית אחראית יותר תתפתח בישראל. אולם, כארבעה עשורים לאחר מכן, תבנית דומה מתרחשת בשוק הנדל"ן. המאמר הזה בוחן את קווי הדמיון המדאיגים בין שני המקרים, תוך התמקדות במניעים האמיתיים מאחורי פעולות הבנקים ובהשלכות הקשות על הציבור הישראלי.

הבסיס המשותף: מניעי הבנקים

בשתי הפרשות, המניע המרכזי היה ונשאר זהה: השאת רווחים לבנקים ולבעלי השליטה בהם. בשנות ה-80, הבנקים פעלו בצורה שיטתית להעלאת שערי מניותיהם כדי להגדיל את הונם העצמי, לאפשר גיוס הון בתנאים נוחים ולהבטיח בונוסים למנהלים הבכירים. כיום, המניע הכלכלי נותר דומה, אך הזירה השתנתה: במקום ויסות מניות, הבנקים מתמקדים במתן אשראי מורחב לשוק הנדל"ן, המייצר הכנסות ריבית משמעותיות, עמלות גבוהות ותיק אשראי מתנפח המשפר את מדדי הביצוע שלהם.

מניפולציה על שוק: אז והיום

בפרשת ויסות המניות, הבנקים ביצעו מניפולציה ישירה על מחירי מניותיהם באמצעות רכישות מתואמות ושיטתיות. היום, הבנקים מבצעים מניפולציה עקיפה אך לא פחות אפקטיבית על שוק הנדל"ן. באמצעות מתן אשראי נדיב לקבלנים (לעתים במימון של 100% לרכישת קרקעות), משכנתאות בסכומים הולכים וגדלים לרוכשי דירות, ומימון לרכישות משקיעים, הבנקים יוצרים מצב של "הזרקת כסף" מתמדת לשוק הנדל"ן, המובילה לעליית מחירים מתמשכת.

מהותה של הטענה: העברת הנטל לציבור

הטענה המרכזית שהוצגה בתחילת הדיון היא שההתייקרות בשכר הדירה איננה תוצאה של עודף ביקוש טבעי, אלא תולדה של מחירי רכישה מנופחים שבהם נדרשים לעמוד משקיעים. בדומה לפרשת ויסות המניות, בה הציבור הרחב נאלץ לשלם את מחיר הכשל באמצעות הלאמת הבנקים והסדר מניות שעלה מיליארדים לקופה הציבורית, גם במקרה הנוכחי נטל מחיר ההונאה העצמית של המשקיעים והבנקים מועבר לציבור - הפעם לשוכרי הדירות ולרוכשים הצעירים.

מערכת הבנקאות כמנוע התופעה

הבנקים אינם רק "צופים מהצד" בהתפתחויות בשוק הנדל"ן, אלא מהווים את המנוע המרכזי המזין את המערכת כולה:

  1. מתן אשראי נדיב לקבלנים - מאפשר בנייה מתמשכת בסביבת מחירים עולה
  2. מתן משכנתאות גדלות - מאפשר לרוכשים להתחרות על מלאי דירות מוגבל ובכך להעלות מחירים
  3. מימון משקיעים - תמיכה ברכישות שמטרתן השקעה ולא מגורים, מה שמצמצם את ההיצע לרוכשי דירות ראשונות
  4. ייעוץ השקעות - הכוונת לקוחות להשקעה בנדל"ן כחלופה "בטוחה" לאפיקי השקעה אחרים

הרגולציה הכושלת: תופעת "הדלתות המסתובבות"

בדומה לכשל הרגולטורי שאפשר את ויסות מניות הבנקים, גם כיום הרגולציה מתגלה כלא אפקטיבית דיה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא תופעת "הדלתות המסתובבות" - מעבר של רגולטורים לשעבר לתפקידים בכירים במערכת הבנקאות והנדל"ן. רגולטורים היודעים שעתידם עשוי להיות בגופים עליהם הם מפקחים, נמנעים לעתים מאכיפה נוקשה, ביודעם "היכן מרוחה החמאה".

ההשלכות: פגיעה בדור שלם

המחיר החברתי-כלכלי של המצב הנוכחי הוא עצום:

על רוכשי דירות:

  • נטילת משכנתאות בסכומים גבוהים שמחייבים החזרים במשך 30 שנה ומעלה
  • השקעת הון עצמי גדול שנצבר לעתים בעזרת הורים, מה שמנציח פערים חברתיים
  • קניית דירות במחירים מנופחים עם סיכון לירידת ערך בעתיד

על שוכרי דירות:

  • תשלום שכר דירה גבוה המהווה אחוז הולך וגדל מההכנסה הפנויה
  • חוסר יכולת לחסוך לדירה בשל הוצאות שכירות גבוהות
  • חוסר ביטחון דיור ותלות במשכירים שמעלים מחירים באופן תדיר

על החברה בכללותה:

  • פגיעה בניידות החברתית והעמקת אי-השוויון
  • דחיית גיל הנישואין והולדת ילדים בשל העדר ביטחון כלכלי
  • התפתחות מעמד "עניים עובדים" שעובדים במשרה מלאה אך כמחצית משכרם מופנה לדיור

חזרה לטענת המוצא

חוזרים כעת לטענת המוצא שהעלנו בתחילת הדיון: שכר הדירה לא עלה בגלל "ביקוש" אמיתי, אלא כתוצאה ממערכת מורכבת שבה משקיעים המממנים נכסים במחירים מנופחים מעבירים את הנטל לשוכרים, כשהבנקים משמשים כמנוע המרכזי של המנגנון. ניתוח ההשוואה בין פרשת ויסות מניות הבנקים לבין המצב הנוכחי בשוק הנדל"ן מחזק טענה זו ומצביע על כך שמה שעד כה נתפס כ"כוחות שוק" הוא למעשה תוצר של מערכת פיננסית המייצרת רווחים לעצמה על חשבון ציבור הרוכשים והשוכרים.

סיכום: הצורך בחקירה מערכתית ואחריות מוסדית

האם יש מקום לחקירה מערכתית ואחריות משפטית מוסדית? בהחלט כן. כפי שפרשת ויסות המניות הובילה בסופו של דבר לרפורמות במערכת הבנקאית (אם כי לא מספקות), כך גם המצב הנוכחי דורש בחינה מחודשת של:

  1. מדיניות האשראי הבנקאי - הגבלת אשראי נדל"ני ספקולטיבי
  2. פיקוח על משכנתאות - מניעת מצבים של לווים בסיכון גבוה
  3. רגולציה על השקעות נדל"ן - מיסוי פרוגרסיבי על דירות להשקעה
  4. אחריות מוסדית - בחינת תפקוד הרגולטורים והבנקים בהיווצרות בועת הנדל"ן
  5. מניעת ניגודי עניינים - טיפול בתופעת "הדלתות המסתובבות"

ראוי לזכור כי בעוד שבפרשת ויסות המניות, ברגע שהתפוצצה הבועה, התערבה הממשלה והצילה את ציבור המשקיעים (אמנם על חשבון הציבור הרחב), הרי שבמקרה של בועת נדל"ן, אין ביטחון שתהיה התערבות דומה. משמעות הדבר היא שציבור רוכשי הדירות עלול למצוא את עצמו נושא לבדו בנטל ההפסדים אם וכאשר תתרחש ירידת מחירים משמעותית. בסופו של דבר, הדמיון המטריד בין שתי הפרשות מחייב דיון ציבורי נוקב ואמיץ על תפקידה של מערכת הבנקאות בחברה הישראלית, ועל האחריות המוסדית הנדרשת ממנה כדי למנוע פגיעה מתמשכת באוכלוסייה, ובמיוחד בדור הצעיר.

להורדת מחקר השוואתי - כאן או בתחתית העמוד סיכום שלו

1983 - פרשת ויסות מניות הבנקים - כשתופעה מקרו כלכלית מוצאת עצמה על ספסל הנאשמים

להורדת הקובץ כאן או לחץ על התמונה

מחקר השוואתי: ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80 מול בועת הנדל"ן בעשור האחרון

מבוא

שוק ההון והנדל"ן בישראל חוו שני משברים מרכזיים: פרשת ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80 והתנפחות בועת הנדל"ן בעשור האחרון. שני האירועים חושפים כשלים מבניים דומים בהתנהלות הבנקים, בהתערבות (או היעדרה) של הרגולטור, ובהתנהגות הציבור והתקשורת. למרות שמדובר בנכסים שונים – מניות מול נדל"ן – הדינמיקה של ניפוח, שתיקה, קריסה והשלכות – דומה באופן מטריד.

פרשת ויסות מניות הבנקים

בשנות ה-70 וה-80 הבנקים בישראל רכשו את מניותיהם בבורסה על מנת לשמור על מחירים יציבים או עולים. הם השתמשו בכספי ציבור דרך קופות גמל וקרנות נאמנות, העניקו הלוואות לרכישת מניותיהם, ופעלו בניגוד גמור לעקרונות של שקיפות ואחריות פיננסית. הרגולטורים – בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ני"ע – שתקו. ביום חמישי השחור באוקטובר 1983 פרץ המשבר, הבורסה נסגרה, הציבור איבד מיליארדים, והמדינה הלאימה את הבנקים.

בועת הנדל"ן בעשור האחרון

משנת 2010 נרשמה עליית מחירי נדל"ן של עשרות אחוזים. משכנתאות חולקו בקלות, לעיתים תוך מימון של כמעט 100% באמצעות "הלוואות בלון". קבלנים זכו לליווי נדיב, והבנקים חשפו עצמם לסיכון מערכת רחב. בנק ישראל נקט צעדי רגולציה רכים, אך נמנע מהכרזת בועה ומהתערבות נחרצת. התקשורת חיזקה את נרטיב "המחסור בדירות", והציבור נהר לרכוש דירות בכל מחיר, כשהוא מונע מ-FOMO והבטחה לרווחי הון.

השוואה מבנית

היבטויסות מניות (שנות ה-80)בועת נדל"ן (עשור אחרון)
סוג הנכסמניות בנקיםנדל"ן למגורים
כלי המימוןהלוואות לרכישת מניות, קופות גמל, קרנות, חברות קשורותמשכנתאות נדיבות, הלוואות בלון, ליווי קבלנים
מעורבות הבנקיםמימון מניות עצמיות, ניגודי עניינים חריפיםמינוף יתר לציבור, עידוד קבלנים דרך הלוואות
תפקוד רגולטורישתיקה עד לקריסה, ולאחר מכן ועדת חקירהצעדים חלקיים בלבד, לא הוגדרה בועה, פעולה רק בשוליים
השפעות ציבוריותקריסה פתאומית, פגיעה באמון ובחסכונותעלייה באי שוויון, חוב משקי בית, שחיקת תקווה לדירה
התקשורתסיקור אוהד עד הקריסהחיזוק נרטיבים שיווקיים, חוסר ביקורתיות

לקחים עיקריים

  1. השתקה מסוכנת – שתיקת רגולטורים ותקשורת יוצרת אשליית יציבות.
  2. פחד מהפיצוץ – מונע פעולה נחרצת בזמן אמת.
  3. אשראי כמנוע בועה – הרחבה מוניטרית ומדיניות הלוואות רופפת מנפחת שווקים.
  4. רגולציה פרואקטיבית עדיפה – זיהוי מוקדם עדיף בהרבה על טיפול מאוחר.

המלצות אופרטיביות

  • הקמת גוף פיקוח עצמאי על מנגנוני אשראי צרכניים ונדל"ניים.
  • מדד ממשלתי רבעוני: "ערך נכסים מול הכנסה חציונית".
  • שקיפות תקשורתית – חובת גילוי לכלי תקשורת על תוכן ממומן בענף הנדל"ן.
  • ועדת תיאום בין בנק ישראל, רשות ני"ע ומשרד האוצר למניעת התנפחות מחירי נכסים.

סיכום

שני האירועים – ויסות המניות ובועת הנדל"ן – הם עדות למחזוריות מסוכנת: התלהבות, מניפולציה, שתיקה – ואחריה קריסה. מנגנוני הפיקוח בישראל לא הצליחו, נכון לעכשיו, לשבור את הדפוס הזה. כדי להבטיח יציבות עתידית – נדרשת רגולציה אמיצה, תקשורת ביקורתית וציבור ערני. ההיסטוריה לא צריכה לחזור על עצמה – אם רק נבחר ללמוד ממנה.




השוכרים מנסים להשיג תשואות חיוביות.
"שכר הדירה לא עלה בגלל "ביקוש" אלא בגלל שמחירי הרכישה עלו לממדים לא רציונליים, והמשקיעים מנסים כעת להפיל את מחיר ההונאה העצמית שלהם – על השוכרים.הבנקים, שמימנו עסקאות מנותקות מהערך הכלכלי, הם לא רק צופים מהצד – אלא המנוע הראשי של המנגנון הזה.ולכן, יש לבחון לא רק תביעה אלא גם חקירה מערכתית ואחריות משפטית מוסדית." - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מחבר הספר בועת נדל"ן https://bit.ly/3pfTas7
מבצעי המימון או מבצעי הקבלנים – חרב פיפיות, המסמר האחרון: "בהתחלה הם חילקו להם הלוואות נדיבות לרכישת קרקעות במחירים דמיוניים במטרה להכפיל את מחירי הדירות (ראה חנן מור ושדה חוב) והם התחייבו בפניהם שהם יתנו משכנתאות לרוכשים שירכשו את הדירות בכל מחיר ובתנאי שהם יבואו עם חוזה לבנק, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר" - זה השתלם לכולם, וכעת הם משאירים אותם עם חובות עתק במסווה של עזרה בדמות הלוואות בלון במבצעי מימון כשהם קוברים אותם עמוק עמוק באדמה שהם קנו. יהיה מעניין לראות מה יקרה ביום שהקבלנים יפתחו על הבנקים ויספרו מה הם עשו להם. וכן גם הקבלנים הם קורבנות הבועה של הבנקים ולא רק הרוכשים ושוכרי הדירות"  - חיים אטקין שמאי מקרקעין מחבר הספר בועת נדלן. - חיים אטקין, שמאי מקרקעין, מחבר הספר בועת נדל"ן https://bit.ly/3pfTas7
17Apr

האם מינוף יכול להציל את המעמד הנמוך? בפוסט זה נבחן האם ההשקפות הכלכליות החדשות יכולות להוות תקווה לאוכלוסיות חלשות. נעמיק בטכניקות השונות ובגישות המובילות לשיפור כלכלי באמצעות מינוף. "המינוף לא הומצא על ידי העניים – הוא הושת עליהם כחלק ממנגנון שליטה פוסט-חברתי, שמאשים את העני שהוא לא 'משקיע בעצמו'".

מינוף הוא כלי כלכלי ופיננסי. כיצד הפך המינוף לכלי בידי עניים כתקווה לשיפור מצבם הכלכלי?

"המינוף לא הומצא על ידי העניים – הוא הושת עליהם כחלק ממנגנון שליטה פוסט-חברתי, שמאשים את העני שהוא לא 'משקיע בעצמו'".


מינוף פיננסי הוא אחד הכלים המרכזיים בעולם העסקי והפיננסי. באמצעותו, יזמים ומשקיעים מצליחים להגדיל את התשואה על ההון שלהם ולבנות עושר. אך בעשורים האחרונים התרחש תהליך מעניין ומדאיג כאחד: המינוף, שבמקורו נועד להיות כלי בידי בעלי הון וידע פיננסי, הפך לכלי הישרדות ותקווה בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כיצד קרה המעבר הזה, ומה משמעויותיו החברתיות והכלכליות?

המינוף במהותו: כלי של חזקי השוק

מינוף (Leverage) במובנו הקלאסי הוא שימוש בהון זר (בעיקר הלוואות) על מנת להגדיל את התשואה על ההון העצמי. בעולם העסקי והנדל"ן, זהו כלי לגיטימי ויעיל, המאפשר ליזמים ולמשקיעים להרחיב את היקף פעילותם מעבר למה שהונם העצמי מאפשר.לדוגמה, יזם נדל"ן שרוכש נכס בשווי 3 מיליון ש"ח כאשר רק מיליון אחד הוא הון עצמי והשאר משכנתא, יכול ליהנות מעליית ערך על הנכס כולו, על אף שהשקיע רק שליש מערכו. אך יש לזכור: אסטרטגיה זו עובדת היטב בתנאי סביבה כלכלית יציבה ובהנחה שיש ליזם "כריות ביטחון" כלכליות במקרה של משבר.

המעבר מהמעמד הגבוה אל המעמד הנמוך

בשנות ה-80, עם עליית הקפיטליזם הפיננסי והפרטת שירותים ציבוריים רבים, החל תהליך שניתן לכנותו "דמוקרטיזציה של האשראי". תהליך זה כלל מספר מרכיבים:

  • אשראי כמוצר צריכה: הלוואות וכרטיסי אשראי הפכו למוצרי צריכה נגישים לכל אזרח
  • שיווק אגרסיבי: בנקים וחברות אשראי החלו לשווק הלוואות באופן אקטיבי ואגרסיבי, גם לאוכלוסיות בעלות יכולת החזר מוגבלת
  • שינוי תפיסתי: החוב עבר מיתוג מחדש, מ"בעיה" ל"פתרון" – הסלוגן הלא כתוב היה "קח הלוואה, תשפר את החיים שלך"

התהליך הזה התרחש במקביל לשינויים חברתיים וכלכליים משמעותיים: עלייה ביוקר המחיה, שחיקה בשכר הריאלי של מעמד הביניים והנמוך, והקושי הגובר לרכוש דירה או להיחלץ ממעגל העוני ללא נטילת הלוואות.

העוני כקרקע פורייה למינוף שגוי

אצל אוכלוסיות מוחלשות, המינוף עבר טרנספורמציה מהותית: מכלי כלכלי-רציונלי הוא הפך לקרש הצלה פסיכולוגי. הנה כמה מאפיינים לתופעה:

  • היעדר אלטרנטיבות: עבור משפחות מעוטות יכולת, הלוואה היא לעיתים האפשרות היחידה להשיג נכסים בסיסיים או להתקדם בחיים – לרכוש דירה, לפתוח עסק קטן, לממן לימודים גבוהים, ואפילו לערוך חתונה או אירוע משפחתי משמעותי
  • תקווה לא מבוססת: התקווה לשיפור כלכלי מהיר מובילה ללקיחת סיכונים לא פרופורציונליים, כמו נטילת משכנתא בשיעור החזר העולה על 50% מההכנסה החודשית
  • מניפולציות שיווקיות: חברות אשראי מציגות את החוב כביטוי ל"אחריות אישית", "יוזמה" או "הזדמנות", ומטשטשות את הסיכונים הכרוכים בו

שינוי בתודעה החברתית: מחוב כבושה לגאווה

אחד השינויים המשמעותיים ביותר התרחש ברמה התרבותית. בעבר, עוני לווה בערכים של צניעות וחיסכון, ונטילת הלוואות נתפסה כמוצא אחרון וכסימן לקושי כלכלי. היום המצב שונה:

  • מינוף כסמל סטטוס: קניית דירה באמצעות משכנתא גבוהה, או רכישת רכב יוקרתי בהלוואה, הפכו לסמלי סטטוס חברתי
  • היזם שבכל אחד: מינוף מוצג כ"מעשה יזמי" גם כשמדובר בפעולות צרכניות בסיסיות
  • השתלבות בנרטיב ההצלחה: רבים במעמד הנמוך רואים במינוף דרך להשתלב ב"סיפור ההצלחה" הלאומי, גם במחיר של הסתכנות כלכלית קיצונית

התוצאה הטרגית: מלכודת עוני חדשה

במקום להיות מנוף ליציאה מעוני, מינוף שגוי הפך למלכודת עוני חדשה. התופעה מתבטאת ב:

  • עלייה בפשיטות רגל: גידול משמעותי במספר משקי הבית שנקלעים לחדלות פירעון
  • מעגל חובות מתרחב: נטילת הלוואות חדשות לכיסוי הלוואות ישנות
  • שוק אשראי חוץ-בנקאי: פנייה גוברת לשוק האפור ול"הלוואות מהירות" בריבית גבוהה
  • עיקולים והוצאה לפועל: אובדן נכסים ופגיעה בזכויות בסיסיות

התופעה הזו יצרה מצב פרדוקסלי: עוני ממונף. כלומר, מצב בו אנשים עניים נושאים בנטל חוב כבד, המקטין עוד יותר את יכולתם הכלכלית ומצמצם את סיכוייהם לשפר את מצבם בעתיד.

מנגנוני שיווק ואשליה

התופעה מתוחזקת על ידי מערכת שלמה של שיווק ויצירת אשליות:

  • נרמול של חוב: פרסומות לבנקים, משכנתאות וחברות אשראי מציגות מינוף כאופציה טבעית ונורמטיבית
  • הכרח קיומי: מינוף מוצג לא ככלי סיכון אלא כהכרח חברתי – "בלי זה לא תוכל להשתלב"
  • מיתוסים כלכליים: התקשורת והשיח הציבורי מהדהדים מסרים כמו "מחירי הדירות תמיד עולים" או "משכנתא היא השקעה טובה בכל מקרה"

אז מה הפתרון?

המודעות לתופעה היא צעד ראשון חיוני, אך נדרשים גם פתרונות מערכתיים:

  1. חינוך פיננסי: הכנסת לימודי כלכלה אישית ואוריינות פיננסית למערכת החינוך מגיל צעיר
  2. רגולציה: הגבלה של פרסום ושיווק אשראי והלוואות, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות
  3. פתרונות דיור חלופיים: פיתוח מודלים של דיור בר-השגה שאינם מבוססים על מינוף קיצוני
  4. מדיניות אנטי-עוני: טיפול בשורש הבעיה – העוני עצמו, באמצעות מדיניות חברתית-כלכלית מקיפה

סיכום: מינוף – כלי של עשירים, חלום של עניים

המינוף הפיננסי עבר טרנספורמציה חברתית-כלכלית דרמטית: מכלי של יזמים לבניית עושר הוא הפך לכלי של עניים לחלימה על עושר. ההבדל המהותי הוא שאצל העשירים המינוף מגובה בהון עצמי, בנכסים וביכולת ניהול סיכונים, בעוד שאצל העניים הוא מבוסס על תקווה, על חלום, ולעיתים על ייאוש.זוהי דוגמה מובהקת לשימוש בכלי פיננסי מתקדם בעולם של משקי בית פגיעים, ללא הבנה מספקת של הסיכונים – ולעיתים, תוך עידוד שיטתי מצד המערכת הפיננסית והמדינה.

האתגר שלנו כחברה הוא לפתח מודלים חדשים של צמיחה כלכלית וניעות חברתית שאינם תלויים במינוף קיצוני של אוכלוסיות מוחלשות. רק כך נוכל לשבור את מעגל "העוני הממונף" ולבנות חברה יציבה וצודקת יותר.


"אמא, איך אנחנו בונים בית של עשירים ואנחנו עניים"תמצית התנהלות הרוכשים בשוק הנדל"ן בישראל בא לידי ביטוי בדקה ה- [05:52] בכתבה זו, כשהבן שואל את אמא שלו איך הם בונים בית של עשירים כשהם עניים.מתמנפים עד הקצה ומעבר לגבול היכולת."עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות" - הסבר:אם יש לך מיליון ש"ח בבנק ואתה גר בשכירות, אתה אדם עשיר. אם לקחת את הכסף הזה + הלוואה של 2 מיליון ורכשת דירה ב-3 מיליון, אתה אדם עני.



"כשעניים לוקחים מינוף על סמך תקווה במקום תשואה – הם לא ממנפים את עתידם, אלא ממשכנים את חירותם הכלכלית לדורות. זו אינה שגיאה – זו מלכודת, וכולנו שותקים מול התהליך."

  • "החדרת המינוף לתוך מעגל העוני – לא במקרה, אלא באסטרטגיה."
  •  "עוני ממונף הוא גרסה מודרנית לעבדות כלכלית."
  •  "עניים ממנפים 100% מהשווי, אבל נושאים 100% מהסיכון – בלי אף רשת ביטחון."

"עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות" - הסבר:

אם יש לך מיליון ש"ח בבנק ואתה גר בשכירות, אתה אדם עשיר. אם לקחת את הכסף הזה + הלוואה של 2 מיליון ורכשת דירה ב-3 מיליון, אתה אדם עני.

מיליונרים בחובות: סיפורם של נוחי דנקנר ואליעזר פישמן הם אולי הסיפורים המוכרים ביותר של מי שהמינוף היה להם לרועץ.


16Apr

בפוסט זה נבחן כיצד משבר בשוק יכול לעוות את הנתונים הסטטיסטיים, ואיך להבין את המספרים שמסתתרים מעבר לגרפים והטבלאות. "כשהשוק חולה – הנתונים משקרים" שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה. הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי: המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים. תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות. ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה. והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה". כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

כשהשוק חולה – הנתונים נראים תקינים, אבל לא עומדים בשום מבחן כלכלי

שוק הנדל"ן בישראל ממשיך לספק נתונים – אך כאשר בוחנים אותם לעומק, מתברר שמדובר בנתונים חולים: כאלה שלא מתיישבים עם ההיגיון הכלכלי, ולא עומדים בשום מבחן של ערך, תשואה או סבירות.

הנה רק כמה מהסימפטומים:

1. מחירי דירות עולים – למרות עודף בהיצע וירידה בביקושים

לפי הלמ"ס, מחירי הדירות עלו ב-7.7% בשנת 2024

במחוז תל אביב העלייה הגיעה ל-10.3%

מקור: כלכליסט, אפריל 2025 במקביל:

  • המלאי הלא מכור של קבלנים חצה את ה-70,000 יח"ד והוא נושק ל- 80 אלף יחידות.
  • למעלה מ־200,000 יח"ד נמצאות כעת בבנייה פעילה.
  • מספר העסקאות ירד לשפל של יותר מעשור.

לפי כל היגיון כלכלי – מחיר צריך לרדת. בפועל – הוא עולה.


2. תשואות על דירות מתחת לעלות המימון

  • התשואה השנתית הממוצעת על דירה להשקעה עומדת כיום על כ־2.5%
  • הריבית הממוצעת על משכנתא (ריבית קבועה לא צמודה, נובמבר 2024): 5.22%
    מקור: Kantahome

המשמעות: רוכש דירה ממונף סופג תשואה שלילית ריאלית

הוא משלם לבנק יותר ממה שהוא מרוויח מהנכס – וכל זאת על בסיס "הנחת יסוד" שהמחירים ימשיכו לעלות לנצח.


3. שיעורי ההיוון לא מתעדכנים בהתאם לריבית

בזמן שהריבית חסרת הסיכון טיפסה אל מעל 4.5% (ריבית בנק ישראל), שיעורי ההיוון בדוחות שמאות עדיין עומדים על 3%-4%, כאילו כלום לא השתנה.

זוהי לא הערכה מקצועית – זו הכחשה.


אז תפקידו של מי להתריע כשיש פער כה עמוק בין הנתונים לבין ההיגיון?

שחקןמה מצופה ממנו לעשותמה קורה בפועל
שמאי מקרקעיןלבחון סבירות כלכלית, לא רק לתעדברוב המקרים – מצטטים עסקאות בלבד
הבנקים למשכנתאותלא לממן עסקאות לא סבירותממשיכים להזרים מימון כאילו אין סיכון
שמאי ממשלתילפרסם סקירות ערך מהותי, לא רק מחירשותק או מתיישר עם מגמות השוק
בנק ישראללפקח על סיכון מערכתימתעלם מתשואות שליליות ומעודד אשראי

סיכום: כשהנתונים מנותקים מהמציאות – החולה הוא השוק עצמו

כאשר המחיר מוכתב לא על ידי ערך אלא על ידי ציפייה – זו בועה.

כאשר תשואה שלילית נחשבת נורמטיבית – זו אשליה.

כאשר מוסדות מקצועיים שותקים – זו כבר לא טעות. זו שותפות בשיטה.הבועה ממשיכה להתנפח, הנתונים ממשיכים להיראות "מרשימים", אבל מה שמתחת לפני השטח – רקוב.

וכאשר זה יתפוצץ – אף אחד לא יוכל לומר "לא ידענו".

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה.

הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי:

  • המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים.
  • תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות.
  • ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה.
  • והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה".

כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.


ככה נראה מתנהג ומתנהל שוק חולה:

"אמא, איך אנחנו בונים בית של עשירים ואנחנו עניים"

תמצית התנהלות הרוכשים בשוק הנדל"ן בישראל בא לידי ביטוי בדקה ה- [05:52] בכתבה זו, כשהבן שואל את אמא שלו איך הם בונים בית של עשירים כשהם עניים.מתמנפים עד הקצה ומעבר לגבול היכולת."עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות" - הסבר:

אם יש לך מיליון ש"ח בבנק ואתה גר בשכירות, אתה אדם עשיר. אם לקחת את הכסף הזה + הלוואה של 2 מיליון ורכשת דירה ב-3 מיליון, אתה אדם עני.


15Apr

הביקורת המקצועית הזו מתמקדת בעליית מחירי הדירות על פי נתוני הלמ, בוחנת את הסיבות לעלייה, ההשפעות על השוק ודנה בדרכים האפשריות להתמודד עם המציאות המשתנה. בשעה ש"בכירים" בענף הנדל"ן טוענים ש: "כלום לא מזעזע את הנדל'ן, הוא מפגין חוסן יציבות ועוצמה" האמת המקצועית הברורה, המחייבת זעקה, שונה בתכלית והיא: "זו עדות לכך שלא מדובר בשוק חופשי, עדות לעוצמת ועומק המניפולציה ולגודל השליטה ולכוחם של עושי המניפולציה ולפעולות התיאום שמווסתים את השוק"

ביקורת מקצועית: עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס – מראית עין של יציבות בשוק ריכוזי ומווסת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי מחירי הדירות עלו ב-0.9% בחודשים ינואר–פברואר 2025, ובשיעור של 7.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אך עיון ביקורתי ומעמיק בנתונים מעלה סימני שאלה מהותיים לגבי משמעותם הכלכלית, אמינותם כמדד לשוק חופשי, ובעיקר – מידת הרלוונטיות שלהם להבנת מצבו האמיתי של שוק הנדל"ן.


1. העסקאות שנמדדו מייצגות מחיר – לא שווי

  • מדד מחירי הדירות מבוסס על עסקאות שבוצעו בפועל, אך אינו שוקל את הסבירות הכלכלית של העסקאות.
  • במציאות של קיפאון, מחזור עסקאות נמוך מאוד, והיקף מצומצם של שוק פעיל – כל עסקה חריגה, למשל דירת יוקרה בת"א או דירה בקמפיין שיווק אגרסיבי, מעוותת את התמונה הכללית.

2. פילוח גיאוגרפי – עיוותים מובהקים

  • המחוזות עם עליות חדות – צפון (1.8%) ות"א (1.5%) – הם גם אזורים שבהם מספר העסקאות קטן מאוד. המשמעות: סטייה סטטיסטית משמעותית ורגישות גבוהה לעסקאות קצה.
  • מחוז המרכז דווקא רשם ירידה קלה של 0.3%- – עדות לכך שהמגמה אינה אחידה ואינה מציגה תמונה יציבה של "עליות".

3. דירות חדשות – לא באמת יקרות יותר

  • הלמ"ס מדווח על עלייה של 1.0% במחירי הדירות החדשות, אך לא לוקח בחשבון הטבות, הנחות חכמות, מימון יצירתי ועסקאות מול קבלנים שנעשות באופנים לא שקופים. המחיר המדווח הוא רשמי בלבד – לא בהכרח מה ששולם בפועל.
  • השוק הזה סובל מהטיית "מחיר מדומיין", תוצאה של שיווק מניפולטיבי שמנפח את מחיר התג.

4. עלייה שנתית של 7.5% – מנוגדת למציאות הכלכלית

  • הנתונים מתעלמים מגורמים מקרו-כלכליים ברורים: ריבית גבוהה, מיתון במשק, שחיקת ההכנסה הפנויה, ואי ודאות ביטחונית.
  • התשואה הממוצעת על דירה נותרת ברמות נמוכות במיוחד (2.5%-2%) – הרבה מתחת לריבית המשכנתאות (5.5%-6%). זהו מצב של תשואה שלילית ריאלית, שאינו מאפשר הצדקה כלכלית למחירים הנוכחיים.

5. לא שוק חופשי – שוק מווסת ומנוהל

הנתונים הללו אינם מעידים על שוק חופשי שפועל לפי כוחות היצע וביקוש. להפך – הם מעידים על:

  • ויסות מלאכותי ומתואם של המחירים, בעיקר ע"י קבלנים, גופים מממנים, ולעיתים גם כלי התקשורת;
  • שיתוק רגולטורי, המאפשר להציג מצג שווא של שוק בריא;
  • תיאום אינטרסים שמונע ירידת מחירים, גם כשכלכלה בסיסית מחייבת זאת.
המחירים אינם משקפים שוק חזק – אלא שוק שבוי. הנתונים אינם עדות לביקוש אמיתי – אלא תוצאה של שליטה ריכוזית, ויסות מניפולטיבי ומניעת תיקון טבעי של בועה.

סיכום

מדדי הלמ"ס אינם מתארים את שווי הדירות אלא את מחירן ברגע נתון, כפי שנקבע בעסקאות בודדות – חלקן חריגות. הם אינם מנותחים דרך עדשה כלכלית סבירה, ולכן מספקים תמונה מעוותת לציבור ולמקבלי החלטות. השוק אינו עולה – הוא מחזיק מעמד באופן מלאכותי, רגע לפני התפרקות צפויה.

קישור לדוח - כאן

"כשהשוק חולה – הנתונים משקרים"

שוק נדל"ן חולה ממשיך להזרים נתונים – אך הם כבר אינם משקפים מציאות כלכלית בריאה.

הוא מספק גרפים, טבלאות וסטטיסטיקות – אך רבים מהם מנותקים מהמציאות, ולא עומדים בשום מבחן הגיוני או כלכלי:

  • המחירים עולים, גם כשההיצע גדל והביקושים נחלשים.
  • תשואות על נכסים יורדות – ועדיין העסקאות נמשכות.
  • ריביות מטפסות – אבל שיעורי ההיוון בשמאויות נותרו נמוכים כאילו כלום לא קרה.
  • והמשקיעים? מתנהגים כאילו הבועה היא "נורמה".

כאשר הנתונים עצמם סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

סותרים את ההיגיון – זהו סימן ברור שהשוק מוּנָע לא על ידי כלכלה חופשית, אלא על ידי מניפולציה, ויסות, והכחשה.

14Apr

הצעת פתרון לאומי לשקיפות שוק השכירות בישראל, בהתבסס על מערכת הארנונה ומודל ההכנסות לרשויות המקומיות. הפוסט דן באפשרויות לשיפור השקיפות והאחריות, תוך איזון בין האינטרסים של הדיירים והמשכירים.

רקע:

שוק השכירות בישראל מהווה נדבך מרכזי במערכת הנדל"נית והחברתית של המדינה, אך סובל מזה שנים מבעיית שקיפות חמורה. היעדר בסיס נתונים אמין, עדכני ונגיש של עסקאות שכירות – במיוחד למגורים, אך גם למסחר, תעסוקה ומלאכה – מונע תכנון מדיניות אחראית, פוגע בשוכרים ובמשכירים כאחד, ואף מקשה על שמאים, קובעי מדיניות, מתכננים ואזרחים להבין את מגמות השוק לאשורן.

הבעיה:

למרות שברוב עסקאות השכירות מתבצע עדכון ברשויות המקומיות לצורכי העברת חשבון הארנונה על שם השוכר החדש, המידע הזה אינו מוזן או מועבר למערכת ארצית ואינו נגיש לציבור. במקביל, אין כיום חובה או תמריץ לרשויות המקומיות לנהל רישום מסודר של עסקאות שכירות על בסיס המידע שהן כבר מקבלות.

הפתרון המוצע:

עקרונות בסיסיים:

  1. הקמת מאגר לאומי לעסקאות שכירות, שינוהל על ידי גוף ממלכתי (כגון רשות מקרקעי ישראל, המרכז למיפוי ישראל או משרד הפנים).
  2. חיוב כל רשות מקומית לעדכן את המאגר בעת שינוי מחזיק בנכס המחייב עדכון ארנונה – תוך הזנת נתונים בסיסיים:
    • כתובת הנכס
    • סיווג לפי שימוש (מגורים, משרד, מסחר, מלאכה וכד')
    • שטח הנכס
    • מועד תחילת חוזה השכירות (ולבסוף גם גובה שכר הדירה – במידה ויהיה רצון להרחיב)
  3. הנגשת המידע לציבור במודל של תשלום סמלי (בדומה לשירות נסח טאבו) – לדוגמה: 5 נתוני שכירות ב-5 ש"ח.
  4. שילוב המידע בממשק GIS מתקדם, בצבעים לפי סיווג שימוש, עם אפשרות חיפוש לפי אזור גיאוגרפי.
  5. המודל הכלכלי – מודל "פנגו לשכירות":
    • ההכנסות מהשירות יתחלקו בין המדינה לבין הרשות המקומית ממנה הגיעו הנתונים.
    • בכך תיווצר מוטיבציה לרשויות להזין נתונים מדויקים ומעודכנים.

יתרונות ההצעה:

  • שקיפות מוגברת לציבור – שוכרים, משקיעים, מתכננים.
  • שיפור יכולות התכנון של הרשויות והמדינה.
  • איתור מוקדם של מגמות בשימושי קרקע בפועל (שינויי ייעוד דה-פקטו).
  • בסיס להשוואה ולביקורת על רמות מחירים ותשואות.
  • הכנסה נוספת לרשויות המקומיות – מבוססת שימוש במידע.

מסקנה:

היעדר נתונים בשוק השכירות אינו בעיה טכנולוגית, אלא נובע מהעדר רגולציה והכוונה. הפתרון טמון בשילוב תשתית קיימת (מערכת הארנונה), רגולציה פשוטה, ותמריצים חכמים לרשויות. יש להחיל את המהלך במסגרת חוק, ולבנות מערכת ידידותית ונגישה שתשפר את השקיפות, היעילות, והצדק בשוק הדיור הישראלי.


טיוטת הצעת חוק / מסמך עקרונות פורמלי

הצעת חוק לתיעוד, רישום והנגשה של נתוני שכירות מבוססי ארנונה

סעיף 1 – מטרה

חוק זה נועד לקדם שקיפות בשוק השכירות בישראל, להנגיש מידע לציבור, לתמוך בתכנון מדיניות נדל"ן מבוססת נתונים, ולהעניק לרשויות המקומיות תמריץ כלכלי לרישום מדויק של מידע שבידיהן.

סעיף 2 – הגדרות

"נכס": דירה, משרד, חנות, מחסן או כל נכס אחר המחויב בארנונה. "שוכר": אדם שהועבר על שמו חשבון הארנונה לנכס. "מאגר נתוני שכירות לאומי": מערכת מידע ממלכתית המרכזת את כלל עסקאות השכירות המדווחות לפי חוק זה.

סעיף 3 – חובת הדיווח

  1. כל רשות מקומית תחויב להזין למאגר הלאומי את הנתונים הבאים עם כל שינוי מחזיק בארנונה:
    • כתובת הנכס
    • סיווג לפי שימוש
    • שטח רשום
    • תאריך תחילת ההחזקה
  2. ייקבעו תקנות לעניין רמת הפירוט, תדירות העדכון, ואופן הדיווח.

סעיף 4 – הנגשת המידע לציבור

  1. המאגר יהיה נגיש לציבור הרחב במודל של תשלום סמלי.
  2. הגישה תוגבל ל-5 נתונים לכל עסקה, אלא אם יוגדר אחרת בתקנות.

סעיף 5 – חלוקת הכנסות

  1. מכל עסקה לרכישת מידע, תועבר השתתפות כספית קבועה לרשות המקומית אשר סיפקה את הנתון.
  2. היתרה תופנה להחזקת המאגר, פיתוחו ושיפורו.

סעיף 6 – סנקציות

אי עמידה בדרישות החוק מצד רשות מקומית תאפשר קיזוז תקציבי מתאים או אכיפה מנהלית.

סעיף 7 – הוראות מעבר

החוק ייכנס לתוקף 6 חודשים מיום פרסומו, ויינתן פרק זמן נוסף של עד שנה להשלמת ההתאמות הטכנולוגיות.



13Apr

אם הכלב של השכנים שלכם נובח ומפריע למנוחתכם, המאמר הזה הוא בשבילכם. נגלה כיצד להתמודד עם הבעיה בדרכים חוקיות וידידותיות, ונציע פתרונות יצירתיים לשיפור איכות החיים בשכונה.

מהספר "ירידת ערך למקרקעין", פרי עטי. (ניתן לרכישה בחנות שלנו)

פרק מהספר ירידת ערך למקרקעין מנזקים, מפגעים, מטרדים, מומים, פגמים, ליקויים וירידת ערך פסיכולוגית שנכתב על ידי. © החומר מוגן בזכויות יוצרים.  זכויות יוצרים © כל הזכויות שמורות לחיים אטקין ו/או לבית שמאי)

באין מוצא, תביעה נזיקית על "ירידת ערך" הייתה יכולה לפתור את המטרד

צילום מסך אתר 12 N

כולנו נחשפנו לאירוע הזה. דומה שהשכן איבד את סבלנותו חשב שאלימות היא הדרך לפתרון המטרד.

אב ובנו תקפו את שכנתם בגלל הנביחות של הכלב שלה - ואיימו להרוג אותו


הכלב של השכנים נובח וטורד את מנוחתכם? ייתכן שיש לכם עילת תביעה נזיקית על מטרדי רעש

מאת חיים אטקין, שמאי מקרקעין ומומחה לירידת ערך ממטרדים

רקע אקטואלי:

המקרה שפורסם לאחרונה בו אב ובנו תקפו שכנה בטענה שכלבה נובח ומפריע למנוחתם, ממחיש עד כמה סכסוכי שכנים על רעש — ובעיקר נביחות כלבים — עלולים להידרדר. אבל האם יש דרך חוקית, אזרחית ועניינית להתמודד עם הבעיה? בהחלט כן.


מהו מטרד לפי דיני הנזיקין?

המונח "מטרד ליחיד"מופיע בסעיף 44 לפקודת הנזיקין, ומתייחס למעשה או מחדל שגורם להפרעה בלתי סבירה לשימוש סביר במקרקעין. נביחות תכופות, חזקות ובשעות בלתי שגרתיות — עשויות בהחלט להיחשב ככאלה.


אלמנטים לבחינה:

  1. משך ותדירות הרעש — נביחות מזדמנות אינן בהכרח מטרד, אך נביחות קבועות לאורך זמן בהחלט עשויות להיות.
  2. שעות ההפרעה — רעש לילי או בשעות המנוחה מקבל משקל רב יותר.
  3. רגישות האדם הסביר — ביהמ"ש בוחן האם האדם "הסביר" היה סובל מהרעש.
  4. צפיפות המגורים — בבתים משותפים יש רף סבילות נמוך יותר.

אפשרויות פעולה:

  • פנייה לעירייה לפי חוק רישוי עסקים / חוק שמירת הסדר הציבורי.
  • התראה לבעל הכלב בליווי חוות דעת שמאית/אקוסטית (לגיטימי גם להזמין מדידה).
  • תביעה אזרחית לפיצויים או צו מניעה בביהמ"ש לתביעות קטנות או השלום.

מסקנה:

הפתרון הוא לא באלימות, אלא במשפט. מטרדי רעש הם לא גזירת גורל – והמשפט הישראלי נותן מענה. הכלב אולי נובח, אבל אתם יכולים (וצריכים) לדבר.




הכלב נובח, הילד מטופף – ואתם לא ישנים? כך תתמודדו עם מטרדי רעש בשכנות

מטרדי שכנים בישראל – לא רק אי נעימות, אלא עילה לתביעה

מטרדי רעש חוזרים (כמו נביחות כלב, ריצות ילדים, תיפוף, מוזיקה בשעות המנוחה וכו') מהווים עילה מוכרת לתביעה נזיקית ולבקשה לצו מניעה. המשפט הישראלי מכיר בזכות לשקט.

תרשים זרימה: כיצד לפעול במקרה של מטרד רעש מתמשך?

(1) זיהית מטרד חוזר? →

 (2) תעד את הרעש (וידאו/יומן/שעות) → 

(3) פנה לבעל המטרד בכתב → 

(4) לא הועיל? פנה לעירייה / משטרה → 

(5) בצע מדידה אקוסטית (אם נדרש) →

 (6) שקול תביעה – צו מניעה / פיצויים


פסקי דין בעניין:

  1. ת"א 43656-01-12 פלוני נ' אלמונית (שלום פ"ת)
    דובר במטרד נביחות כלבים בשעות הלילה. נפסק פיצוי בסך 15,000 ש"ח על עוגמת נפש ואובדן שינה.
  2. רע"א 10520/03 בן אבו נ' דלתות חמדיה
    פסיקה עקרונית לפיה מטרד מתמשך — גם אם נובע משימוש סביר בנכס — עלול להיחשב בלתי סביר בהקשר שכונתי.
  3. ת"ק 13505-09-17 א.ש. נ' שכניהם (שלום ת"א)
    רעש קבוע של צעדי ילדים ודפיקות – נפסקו 7,500 ש"ח בגין מטרד.

היבטים שמאיים ומשפטיים חשובים:

  • ניתן לתמוך בטענות באמצעות חוות דעת שמאי מקרקעין על ירידת ערך או פגיעה בהנאת המגורים.
  • עיריות מחויבות לפעול לפי תקנות למניעת רעש לפי חוק רישוי עסקים.
  • בתי משפט לתביעות קטנות דנים במקרים כאלה לעיתים קרובות – בלי צורך בעו"ד.

מסקנה:

לא כל טפיפת רגל או נביחה מצריכה הליך משפטי, אך כשהמטרד מתמשך – אל תבליגו. יש לכם זכויות, וניתן לאכוף אותן בצורה מכובדת ועניינית.


רעש התופים "שיגע" את הלקוח שלנו

לקוח מאחד היישובים היוקרתיים בארץ, המתגורר בבית מגורים בודד, פנה אלי וביקש את עזרתי. בפיו הייתה טענה על בן השכנים התגורר בוילה ליד שהטיפוף שלו היה טורד את מנוחתו. חוות דעת מתאימה שערכנו ואשר הוגשה לבית המשפט הולידה צו מניעה וכך המטרד פסק.

ת"א (כפר סבא) 42122-07-13 שמואל מלכיס נ' רוני אברמוביץ

לרכישת הספר - כאן

"ימצה את הדין": רכב החשוד בתקיפת הכלב ובעליו הושחת | התיעוד - והסרטון שעורר סערה


הוארך מעצר האב והבן החשודים בתקיפת כלב: "הבעלים נלחמה בעור שיניה להציל אותו"